תביעות ה-SEC נגד בינאנס וקוינבייס - רגע ההכרעה של עולם הקריפטו?
שתף
- תומר רביד
תוכן עניינים
ביוני השנה הגישה הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) תביעות נגד בינאנס (Binance), בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, ונגד קוינבייס (Coinbase), בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב. שתי התביעות עוסקות בשורה של הפרות חוק מצד שתי זירות המסחר, אך הטענה המרכזית והחשובה ביותר שהן מציגות, היא זו שלפיה הן בינאנס והן קוינבייס עסקו במסחר בניירות ערך לא רשומים.
גארי גנסלר, יו"ר ה-SEC, אמר כי בינאנס וקוינבייס הן זירות מסחר המתייחסות אל עצמן כאל בורסות ולמעשה פועלות תוך אי ציות מתמשך לחוקי ניירות הערך של ארצות הברית. לדבריו, התנהלותן מונעת ממשקיעים את ההגנות הבסיסיות ביותר שאמורות לשמור עליהם מפני הונאות, מניפולציות שוק, ניגודי עניינים והיעדר הליכים של גילוי נאות.
קצת רקע
הרשות לניירות ערך האמריקאית רואה עצמה כגוף אשר נועד להגן על כלל המשתתפים בשוק ההון – ברוקרים, יועצי השקעות, בורסות רגילות וכמובן המשקיעים עצמם. לאורך השנים קובעת ה-SEC את אמות המידה הרצויות להתנהלות השוק באמצעות אכיפת החוקים הרלוונטיים ובאמצעות הפסיקה הנוצרת בעקבות אכיפה זו. לדוגמה, מבחן האווי (The Howey Test), אשר מגדיר מהו נייר ערך (כפי שנסביר בהמשך), הוא מבחן שהוגדר בפסיקה ומאז הפך לאמצעי העיקרי לבדיקת שאלה זו.
הגדרתם של מטבעות קריפטוגרפיים כניירות ערך הפכה בשנים האחרונות לסלע המחלוקת העיקרי בין ה-SEC לבין חברות הקריפטו. ה-SEC טוענת כי מטבעות קריפטוגרפיים רבים נחשבים לניירות ערך, ולכן דורשת מכל זירות המסחר בארה"ב, שבהן אותם מטבעות נסחרים, לפעול תחת פיקוחה. לעומתה טוענות חברות הקריפטו כי מטבעות הקריפטו אינם עונים להגדרה של ניירות ערך ולכן לא ייתכן שהם יהיו נתונים לפיקוח של הרשות.
נדגיש כי במצב העניינים הנוכחי אף בורסת קריפטו הפועלת בארצות הברית לא קיבלה מהרשות רשיון לפעול כזירת מסחר לניירות ערך.
מבחן האווי (The Howey Test)
עולם המטבעות הדיגיטליים מבוסס, רובו ככולו, על עסקאות חליפין שבהן חברות מנפיקות מטבעות קריפטו ומבקשות לגייס הון ממשקיעים אשר מאמינים כי השקעת כסף במטבע קריפטו חדש שהונפק תניב להם רווחים בהמשך הדרך. על פי מבחן האווי, שהוא אחת מפסיקות היסוד בתחום ניירות הערך בארה"ב, עסקאות חליפין אלה עונות על ההגדרה של נייר ערך.
מבחן האווי קרוי על שמה של חווה חקלאית אשר פעלה בארצות הברית בשנות הארבעים של המאה הקודמת. החווה החכירה חלק מהשטח שלה למשקיעים בתמורה לגיוס כסף שנועד להמשך הפיתוח שלה. בשנת 1946 קבע בית המשפט כי עסקה זו, שבה החווה מכרה קרקעות והמשקיעים האמינו כי יזכו לרווחים כתוצאה מפעילות חקלאית שהחווה תבצע, היא עסקת חליפין חוקית וראויה. פסיקה זו הפכה לאבן הבוחן שעל פיה מגדירים היום מהו נייר ערך. אבן בוחן זו קובעת כי נייר ערך הוא חוזה השקעה בין שני צדדים, שבו צד א' משקיע כסף בפעילות כלכלית של צד ב' ומצפה לכך שהמאמצים של צד ב' יניבו לצד א' רווחים.
התביעות שהגישה ה-SEC נגד בינאנס וקוינבייס מתרכזות בדיוק בנקודה זו וטוענות כי שתי זירות המסחר עסקו במכירת ניירות ערך לא רשומים, כלומר במכירת נכסים שבפועל הינם ניירות ערך אך לא הוגדרו ככאלה על ידי בינאנס וקוינבייס. זאת בנוסף לעובדה ששתי הזירות פועלות ללא רשיון לסחור בניירות ערך.
התביעות נגד בינאנס וקוינבייס
על פי התביעה שהגישה ה-SEC נגד בינאנס ונגד צ'אנפנג זאו, המייסד והמנכ"ל שלה, הידוע בכינויו CZ, בינאנס סחרה במטבעות קריפטוגרפיים (לרבות BNB, המטבע המתבסס על רשת הבלוקצ'יין של הבורסה, ו-BUSD, הסטייבלקוין צמוד הדולר שלה), הנחשבים לניירות ערך.
הרשות האשימה את בינאנס ואת CZ גם בהפעלת בורסה ללא רשיון, ניפוח מלאכותי של נפחי המסחר בבורסה, העברה שלא כדין של כספי לקוחות לחשבונות השייכים לבורסה ול-CZ, והטעיית משקיעים באשר לבקרות מעקב שוק שהבורסה טענה שביצעה.
ה-SEC גם הגישה לבית המשפט בקשה להקפאת כל הנכסים הקשורים לבינאנס ארה"ב (Binance.US), הנחשבת לזרוע האמריקאית של בינאנס העולמית ושלכאורה פעלה באופן עצמאי ובנפרד מבינאנס העולמית.
בתביעתה נגד קוינבייס האשימה ה-SEC את זירת המסחר בכך שמאז סוף 2019 היא פעלה תוך הפרת חוקי ניירות הערך הפדרליים והרוויחה מליארדי דולרים כמי שתיווכה בעסקאות קריפטו מבלי לציית לדרישות הגילוי הנאות שמטרתן להגן על ציבור המשקיעים.
התביעה נגד קוינבייס הציגה רשימה של 13 מטבעות קריפטוגרפיים אשר נסחרים בקוינבייס ושלטענת ה-SEC הינם ניירות ערך לא רשומים. רשימה זו כוללת את סולאנה (SOL), קרדנו (ADA), דאש (DASH), פוליגון (MATIC) ואחרים. לטענת ה-SEC קוינבייס אפשרה מסחר במטבעות אלה מבלי שקיבלה רשיון לסחור בניירות ערך.
נטל ההוכחה
חשוב להבין כי כאשר גוף פיננסי מקבל רשיון לסחור בניירות ערך הוא נדרש לאכוף שורה של חוקים שהינם רלוונטיים למסחר בניירות ערך. אלא שאכיפה כזו דורשת פיקוח ובבינאנס וקוינבייס לא היה פיקוח כלשהו. לכן, אם זירת מסחר אפשרה ללקוחותיה לסחור בניירות ערך בשעה שהיא אינה מצוידת ברשיון המאפשר לה לעשות זאת, הרי שניתן להאשים אותה בכך שעברה על שורה ארוכה של חוקים ולא פיקחה על הציות להם. למשל לא וידאה שגופים מסוימים סוחרים רק עם גופים שמותר לסחור איתם, לא וידאה שהמשקיעים מבינים מה הם קונים, אפשרה סחר במידע פנימי, הלבנת הון, מסחר מכובס (Wash Trading) אשר מדמה נפחי מסחר גבוהים ועוד.
חשוב להדגיש כי כאשר גוף פיננסי מוכר נכס הנחשב לנייר ערך, הוא אינו יכול לטעון בהמשך כי לא ידע שמדובר בנייר ערך. לדוגמה, אם קוינבייס פתחה מסחר בצמד USDC וסולאנה (SOL), הרי שלפי כל הסימנים היא אפשרה מסחר בנייר ערך, משום שלסולאנה יש את כל המאפיינים של נייר ערך על פי מבחן האווי.
מכאן נובע שכל מה שהרשות לניירות ערך האמריקאית צריכה לעשות הוא להוכיח שבינאנס וקוינבייס, שכאמור פעלו ללא רשיון למסחר בניירות ערך, אכן אפשרו מסחר בניירות ערך. אותם ניירות ערך לא היו רשומים משום שבהיעדר רשיון מתאים שתי הזירות לא יכלו לרשום אותם למסחר. למעשה, די בכך שה-SEC תצליח להוכיח שמטבע קריפטוגרפי אחד בלבד מתוך רשימת המטבעות שבינאנס וקוינבייס סחרו בהם הינו נייר ערך, כדי להוכיח את הטענות שהציגה בתביעות שהגישה.
בנוסף, יש לזכור כי בשאלה האם מטבע דיגיטלי מסוים הינו נייר ערך, נטל ההוכחה אינו רובץ על ה-SEC כי אם על זירות המסחר. במילים אחרות, כדי להפריך את טענות הרשות, בינאנס וקוינבייס הן שצריכות להוכיח כי המטבעות שנסחרו אצלן אינם ניירות ערך!
השלכות אפשריות לתביעות ה-SEC
לתביעות שהגישה הרשות לניירות ערך האמריקאית נגד בינאנס וקוינבייס עלולות להיות השלכות רבות ומרחיקות לכת, חלקן מיידיות וחלקן ארוכות טווח, כפי שנפרט להלן:
- בתגובה לתביעת ה-SEC נגד בינאנס משכו לקוחות הבורסה כספים בשווי כולל של כ-800 מליון דולר. BNB, המטבע של הבורסה, שבתחילת יוני נסחר במחיר של 306 דולר ליחידה, הגיע באמצע יוני למחיר של כ-226 דולר ליחידה. כחודש לאחר הגשת התביעה, BNB נסחר במחיר של כ-249 דולר ליחידה.
- בתגובה לתביעת ה-SEC נגד קוינבייס צנחה מניית הבורסה ב-12% ובכך מחקה כ-1.7 מיליארד דולר משווי השוק של ענקית הקריפטו. לקוחות קוינבייס משכו ממנה כספים בשווי כולל של כ-1.3 מיליארד דולר. מניית קוינבייס (COIN), הנסחרת בנאסד"ק, נסחרה בתחילת יוני במחיר של כ-63 דולר ליחידה וצנחה באמצע יוני למחיר של כ-50 דולר ליחידה. כחודש לאחר הגשת התביעה נסחרה המניה במחיר של כ-72 דולר ליחידה.
- במקביל, נרשמה עליה במחירי שני המטבעות המובילים בשוק הקריפטו. ביטקוין (BTC), שנסחר בתחילת יוני במחיר של כ-27,000 דולר למטבע, הגיע חודש לאחר מכן למחיר של למעלה מ-30,000 דולר למטבע. אתריום (ETH), שנסחר בתחילת יוני במחיר של כ-1,870 דולר למטבע, הגיע חודש לאחר מכן למחיר של למעלה מ-1,960 דולר למטבע. ההערכה בשוק הקריפטו היא כי בזמן שמטבעות קריפטוגרפיים רבים נתפסים ככאלה הנמצאים תחת זכוכית מגדלת רגולטורית כחלק מתביעות ה-SEC נגד בינאנס וקוינבייס, המשקיעים מעדיפים לרכוש ביטקוין ואת'ריום, אשר נחשבים כיציבים (יחסית) ופחות מועדים לפורענות. לכך ניתן להוסיף את הצהרתו של גארי גנסלר, יו"ר ה-SEC, מיוני 2022, שלפיה ביטקוין הוא סחורה (Commodity), כלומר מטבע קריפטוגרפי שאין מחלוקת על כך שהוא לא נחשב לנייר ערך.
- במידה ובעקבות תביעות ה-SEC נגד בינאנס וקוינבייס מטבעות הקריפטו שהתביעות עוסקות בהם יסווגו כניירות ערך, ניתן להניח כי הם יוסרו מכל זירות המסחר בארה"ב, שלא ירצו להסתכן בתביעות דומות. מהלך כזה יצמצם משמעותית את היקף המסחר באותם מטבעות ויציב בפני עולם המטבעות הדיגיטליים אתגרים מורכבים שיידרשו פתרונות. בנוסף, יש לזכור כי רוב המסחר הגלובלי בקריפטו מתקיים מחוץ לארצות הברית ולכן ניתן להעריך כי במידה ובתי המשפט יכריעו לטובת ה-SEC, משקיעים אמריקאים רבים יבחרו להעביר את פעילותם העסקית לארצות אחרות.
לסיכום
התביעות שהגישה הרשות לניירות ערך האמריקאית נגד בינאנס וקוינבייס, שניים מהגופים היותר מזוהים עם עולם הקריפטו, מהוות שלב נוסף במאבק הכוחות בין הרגולטורים בארה"ב לבין האקוסיסטם של המטבעות הדיגיטליים. כרגע נראה כי מוקד הדיון הוא בורסות הקריפטו הפועלות בארה"ב, אך ברור כי למהלכים הנוכחיים יש פוטנציאל השפעה על עולם הקריפטו הגלובלי ועל הרגולציה הקיימת.
התביעות נגד בינאנס וקוינבייס נמצאות בתחילת דרכן ומובן שאנו רחוקים מלדעת כיצד ומתי יגיעו לסיומן. אם להסיק מהתביעה שהגישה ה-SEC בסוף 2020 נגד ריפל (Ripple) ואשר עסקה בהנפקת המטבע הקריפטוגרפי XRP, ניתן להבין כי התביעות הנ"ל עלולות להימשך שנים. כך או כך, במידה וה-SEC תוכיח את טענותיה, הדבר יוביל לכך שמטבעות דיגיטליים רבים יחשבו לניירות ערך וזירות מסחר הקריפטו הפועלות בארה"ב לא יוכלו להמשיך לפעול ללא ציות לחוקי ניירות הערך האמריקאים.
נראה כי לעומת הקולות הרבים הרואים בתביעות ה-SEC צעד נוסף שנועד להצר את צעדיה של תעשיית הקריפטו, קולות אחרים מבטאים ציפיה לכך שהתביעות נגד בינאנס וקוינבייס יובילו לשיפור משמעותי בהגנות ששוק הקריפטו מציע למשקיעים. ייתכן כי בעקבות פסיקה עתידית לטובת ה-SEC ניתן יהיה לדבר סוף סוף על הוגנות בשוק הקריפטו, שרבים טוענים כי אינו יכול להמשיך להתקיים בתנאים בהם אינספור משקיעים מאבדים את כל כספם בשל התנהלות מסוכנת וחסרת גבולות של חברות קריפטו מובילות, כפי שקרה שוב ושוב במהלך 2022.
התביעות הנוכחיות אמנם עוסקות בהתנהלות שוק הקריפטו בארה"ב, וייתכן כי הן יגרמו לכך שזירות מסחר הפועלות במקומות אחרים בעולם יפתחו נטיה שלא לסחור עם אזרחים אמריקאים, אך יש לזכור כי ה-SEC יכולה לתבוע גם ארגונים ומוסדות הפועלים מחוץ לארה"ב במידה וקיימת מעורבות של אזרחים אמריקאים. הרשות לניירות ערך האמריקאית, כשמה כן היא – אמריקאית, וכזרוע של ממשלת ארצות הברית היא נשענת, בין השאר, על הכוח וההשפעה של מעצמה עולמית. מדינות רבות יעדיפו את האפשרות לשתף פעולה עם תכתיבי ה-SEC, על האפשרות להכנס למאבק כוחות עם ארה"ב.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.
