שאלות ותשובות קצרות לרואה חשבון בנוגע לקריפטו ומטבעות דיגיטלים – חלק חמישי

לקוחות רבים פונים אלינו במגוון שאלות הנוגעות לאופן הדיווח לרשויות המס בכל הנוגע לעסקאות הקריפטו שלהם ולהגשת הדוח השנתי למס הכנסה. זהו המאמר החמישי בסדרה של שישה מאמרים, שבהם אספנו עבורכם את השאלות הנפוצות ביותר על מנת לאפשר לכם להיערך בצורה המיטבית לדיווחים הנדרשים.

שאלות ותשובות קצרות לרואה חשבון בנוגע לקריפטו ומטבעות דיגיטלים – חלק חמישי
זהו המאמר החמישי בסדרה של שישה מאמרים, שבהם אספנו עבורכם את השאלות הנפוצות ביותר על מנת לאפשר לכם להיערך בצורה המיטבית לדיווחים הנדרשים.

מעבר לשאלות ותשובות קצרות לרואה חשבון בנוגע לקריפטו ומטבעות דיגיטלים – חלק רביעי

1. הגשתי את הדיווח לרשות המיסים 4 חודשים לאחר סוף שנת המס ובכל זאת נוספו לחוב שלי גם הפרשי ריבית והצמדה. האם וכיצד ניתן להימנע מכך?

רשות המיסים מתנגדת כמעט באופן גורף לביטול הפרשי ריבית והצמדה. רווח הון חייב בדיווח ותשלום מס תוך 30 ימים, אך בפועל המס בגין רווחים מפעילות במטבעות דיגיטלים צריך להיות משולם כחודש לאחר תום שנת המס ולא הוא גורר אחריו ריבית שנתית בגובה 4% והצמדה למדד המחירים לצרכן.

כדי להימנע מכך מומלץ לדווח על רווח הון מקדמי מייד בתום שנת המס ולשלם את המס בגין רווחי הקריפטו. כך ניתן להגיש את הדוח השנתי במועדים הקבועים בחוק ומבלי להיות חשופים להפרשי ריבית והצמדה.

למען הסר ספק, דיווח על רווח הון מקדמי אינו פוטר את הנישום מהגשת הדוח השנתי.

2. מה קורה במצב שבו המעסיק שלי משלם לי במטבעות דיגיטליים? כיצד אני מדווח על כך?

בדרך כלל, מעסיק שמשלם לעובדיו במטבעות דיגיטליים מבצע החלטת מיסוי מקדמית או פרה רולינג (Pre Ruling) מול מס הכנסה, כלומר הוא מנכה מס במקור מהתשלום וזאת במסגרת הסיכום שיש לו עם פקיד השומה בעניין. במילים אחרות, המעסיק הוא שדואג לסוגיית המס בשלב זה של הטרנזקציה בינו לבין המועסק. בכל מקרה המועסק יצטרך לדווח על עצם קבלת התשלום כחלק מהדיווח שלו בדוח השנתי על כל מקורות ההכנסה שלו. מידע זה יהיה כלול בטופס 106 שהוא יקבל מהמעסיק.

מרגע שהמועסק קיבל את התשלום במטבעות הדיגיטליים הוא יהיה חייב בתשלום מס רווחי הון בגובה 25% כאשר הוא ימכור אותם, או ימיר אותם למטבע קריפטו אחר, או ימיר אותם לכסף פיאט (שקל, דולר).

3. האם מס הכנסה יכול לדרוש ממני מס הגבוה מ-25% בגין רווחי תיק הקריפטו שלי?

כן. אם הרווח השנתי שלך (מסך כל מקורות ההכנסה שלך, לרבות משכר, קריפטו ומקורות אחרים) גבוה מסכום של 663,000 ₪ בשנה, הרי שיהיה עליך לשלם תוספת מס שנקראת 'מס יסף' (מס עשירים) בגובה 3% נוספים למס רווחי ההון בגובה 25%.

כמוכן, ייתכן שפקיד השומה יחליט שפעילות המסחר שלך במטבעות דיגיטליים עונה על ההגדרה של פעילות עסקית, כלומר נחשבת לעסק לכל דבר ועניין. במצב כזה יחול על הפעילות מס שולי בגובה של עד 50% וייתכן שאף תידרש לשלם מס למע"מ ולמוסד לביטוח לאומי.

4. האם מס רווחי הון בגובה 25% בגין רווחים מפעילות מסחר במטבעות דיגיטליים הוא המקסימום שאידרש או שישנה אפשרות שהחישוב הסופי של גובה המס ישתנה לאחר הגשת הדוח השנתי?

רואה החשבון המייצג, אשר מגיש בשמך את הדוח השנתי למס הכנסה, יחשב את גובה המס הסופי שתידרש לשלם, וזאת לאחר שהוא הביא בחשבון את כל מקורות ההכנסה שלך ואת המס שנוכה לך במקור. לדוגמה, במידה והמעסיק שלך ניכה לך מס בסכום הגבוה מהסכום שהיית אמור לשלם על פי גובה השכר שלך, הרי שתקבל החזר מס שיקוזז כנגד המס שיהיה עליך לשלם בגין רווחי הקריפטו שלך. וכך גם במקרה ההפוך.

5. מהו המיסוי על סטייקינג (Staking)?

סטייקינג היא הפעולה של נעילת כמות מסוימת של מטבעות דיגיטליים בארנק ייעודי כדי לתמוך באבטחת ותפעול רשת בלוקצ'יין אשר מבוססת על מנגנון הוכחת החזקה (Proof of Stake) ושעליה מתקיים ופועל המטבע שננעל. נעילת המטבעות בארנק מזכה את בעל הארנק בתשואה.

רשות המיסים עדיין לא התייחסה לנושא זה באופן ברור ומוחלט ולכן סוגיה זו נתונה להחלטת רואה החשבון המייצג, אשר מגיש את הדוח השנתי למס הכנסה (יחד עם זאת, כמובן שקיימת אפשרות לכך שהמייצג יקבל החלטה מסוימת בנושא ופקיד השומה יסתור את ההחלטה הזו בהמשך). מסיבה זאת רווחים מסטייקינג אינם נכללים בטופס 1399 (טופס הודעה על מכירת נכס וחישוב המס, ראו גם את התשובה לשאלה 2 בחלק השני של הסדרה) אותו מפיקה חברת BLOXTAX, אלא נכללים בדוח הרווח והפסד.

על פי הגישה השמרנית (שהיא זו הנהוגה על פי רוב ברשות המיסים) רווחים מסטייקינג ידווחו כרווח עסקי החייב במס שולי (מדרגות מס של עד 50%) או כהשבחה של נכס החייב במס שולי (מדרגות מס של עד 50%, אשר מתחילות לכל הפחות ממדרגת מס של 31%).

על פי הגישה המקלה, רווחים מסטייקינג ידווחו כרווחי הון רגילים החייבים במס בגובה 25%.

6. מהו המיסוי על איירדרופ (Airdrop)?

איירדרופ הוא מהלך של חלוקת מטבעות קריפטוגרפיים בחינם, בתנאים שמוגדרים על ידי מנפיקי המטבע. קבלת מטבעות באיירדרופ אינה נחשבת לאירוע מס, אבל כאשר אדם מוכר או ממיר מטבעות שקיבל באיירדופ, הפעולה נחשבת לאירוע מס. במקרה כזה הרווח מהפעולה יחושב לפי שווי המכירה או ההמרה, שהוא שווי המטבע שנמכר או הומר, פחות העלות של המטבע שהיא אפס (משום שהוא התקבל בחינם). רווח זה ימוסה במס רווחי הון בגובה 25%.

ריבוי מקרים של קבלת מטבעות קריפטוגרפיים באמצעות איירדרופ עלול להעיד על כך שהפעילות הינה בעלת אופי עסקי ולא כזו שנחשבת לפעילות פאסיבית.

7. מהו המיסוי על כריה?

על פי חוזרים שונים שרשות המיסים פרסמה בנושא, פעילות של כריית מטבעות קריפטוגרפיים נחשבת לפעילות עסקית שהמס עליה הוא מס פירותי אשר נקבע לפי מדרגות המס הרלוונטיות. לכן, אדם העוסק בכריית מטבעות קריפטוגרפיים נדרש לפתוח תיקים ברשויות המס השונות (מס הכנסה, מע"מ והמוסד לביטוח לאומי) ולדווח מדי חודש או חודשיים על הוצאות הפעילות העסקית שלו.

רואה החשבון המייצג את הכורה (כלומר את בעל העסק לכרייה) צריך לבחון את השאלה האם ההכנסות מכריה חייבות במע"מ או פטורות ממנו.

קיימות שתי פרקטיקות עיקריות הנוגעות לשאלה מתי מתקיים אירוע מס בפעילות כריה.

  • על פי הפרקטיקה הראשונה, אירוע המס מתרחש בעת קבלת המטבעות הקריפטוגרפיים בארנק הדיגיטלי של הישות הכורה. במועד זה הכורה נדרש להוציא חשבונית מס ולהכיר בהכנסה שנוצרה לו. רווח או הפסד הון ידווחו בפעם הבאה שבה המטבעות שהתקבלו מהכריה יומרו, וזאת בהתאם לשווי השוק של המטבעות ביום ההמרה.
  • על פי הפרקטיקה השניה, אירוע המס מתרחש בעת המרת המטבע הקריפטוגרפי שהתקבל מהכריה. במקרה זה מועד ההכרה בהכנסה נדחה והוא נשלט בידי הישות הכורה, אשר יכולה לבצע את ההמרות ולדווח על ההכנסה רק כאשר שווי השוק של המטבע מתאים עבורה. במצב זה מתייחסים למטבעות שנכרים כאל מלאי.

8. מהו המיסוי על הנפקת ומכירת NFT?

ניתן להניח כי פעילות של הנפקת ומכירת NFT (טוקנים ייחודיים או Non Fungible Tokens) נחשבת לכזו שבה מתקיימים מבחני קיום עסק, כפי שהוגדרו לאורך השנים בפסיקה. במילים אחרות, מאפייני פעילות הקריפטו מגדירים אותה כעסק לכל דבר ועניין. לכן הרווח מאותה פעילות יחויב במס פירותי לפי מדרגות המס השולי עד גובה של 50%. בנוסף, ייתכן והעסק יידרש לשלם למע"מ ולמוסד לביטוח לאומי.

9. מהו המיסוי בנוגע לרפרל (Referral)?

משקיעים רבים בשוק הקריפטו מזמינים בני משפחה, מכרים ואף אנשים שהם אינם מכירים (באמצעות הרשתות החברתיות) להירשם לזירות המסחר שהם פעילים בהן, כדי שגם הקרובים שנרשמו יוכלו לסחור באותן זירות. פעולה זו נעשית באמצעות קישור שמהווה הפניה (רפרל) לביצוע ההרשמה.

במידה שהרפרל הניב לנישום סכומי כסף מהותיים ובמידה שהנישום שיווק את כתובת הרפרל שלו באופן אקטיבי, הפעילות שלו תוגדר כעסקית ולכן תחויב במס פירותי לפי מדרגות המס השולי עד גובה של 50%. לעומת זאת, אם יתברר כי הרפרל הניב לנישום סכום כסף לא מהותי וכי עיקר ההפניות הגיעו מבני משפחה או מחברים קרובים, ניתן יהיה להתייחס לפעילות זו כפעילות שאינה עסקית ולדווח עליה ככזו החייבת במס מופחת. עניין זה יהיה נתון להחלטת רואה החשבון המייצג, אשר מגיש את הדוח השנתי.

10. קיבלתי מכתב זימון לדיון שומה במס הכנסה. מהי המשמעות של הזימון?

מס הכנסה מאשר זמנית את הדוחות השנתיים המוגשים לו ורשאי להחליט, מכל סיבה שהיא, לערוך ביקורת ובדיקה מעמיקות לדוח שהוגש, וזאת עד 7 שנים ממועד הגשתו. ברוב המקרים, כאשר נישום מוזמן לדיון, תיערך בדיקה של כל שבעה הדוחות השנתיים שהוא הגיש בשבע השנים האחרונות. במסגרת הדיון פקיד השומה ינסה להשיג מיסוי נוסף בתיק במגוון דרכים כגון: אי הכרה בהפסדים; בדיקה מחדש של אופן הדיווח על חשבונות מסחר, טרנזקציות וכתובות ארנקים דיגיטליים; פסילת דיווחי מס שנעשו בשיטות שאינן FIFO; והעלאת הטענה לפיה פעילות הקריפטו של הנישום עונה על ההגדרות של עסק. מצבים מסוג זה מחזקים את המלצתנו להיעזר ברואה חשבון מייצג שהינו מומחה בתחום ובעל נסיון רב בו.

11. מהו הליך גילוי מרצון?

על מנת לעודד נישומים להצהיר על ההכנסות שלהם ועל רווחים שנוצרו להם אך לא דווחו כנדרש בחוק (ולכן נחשבים לכסף שחור), מציעה רשות המסים הליך שנקרא "גילוי מרצון", אשר מאפשר ליחידים ולארגונים להצהיר בדיעבד על מקורות הכנסה שלא דווחו ולשלם את חבות המס בגין רווחים שנוצרו, וכל זאת מבלי שיינקטו נגדם הליכים פליליים.

תוכלו לקרוא על כך בהרחבה במאמר שלנו בנושא: הליך גילוי מרצון של רשות המיסים.

12. במקרה שלא הגשתי דוחות שנתיים בזמן, האם אני יכול לעשות זאת כעת או שעלי להמתין לכך שרשות המיסים שוב תאפשר הליך גילוי מרצון?

המלצתנו הגורפת היא לדווח כמה שיותר מהר ולא להמתין לחזרתו לתוקף של הליך גילוי מרצון. הרעיון הבסיסי הוא שתמיד עדיף לנישום להגיע למס הכנסה לפני שמס הכנסה מגיע אליו. ככלל, ניתן לומר שמס הכנסה מתייחס כראוי לנישומים שמגיעים אליו ביוזמתם. כמוכן, בכל עת ניתן להגיש לרשות המיסים בקשה לפתיחת תיק רטרואקטיבית לשם הגשה בדיעבד של דוחות שנתיים לשנים הרלוונטיות. לכן אין צורך לפנות להליך גילוי מרצון, שהינו הליך יקר משמעותית בהשוואה להגשת דיווח רגיל, ולרוב משיג את אותה תוצאה.

לקוחות שלמרות האמור לעיל עדיין מעוניינים לבצע הליך של גילוי מרצון, יכולים לפנות בנושא אל צוות רואי החשבון של BLOXTAX שלו ניסיון רב בכך.