מה זה KYC ולמה הבנקים עדיין מהססים לעבוד עם קריפטו?

העברות כספים באפליקציות תשלום כמו ביט עוברות חלק וללא מאמץ. לעומת זאת, העברות כספים בין הבנקים וקריפטו לא תמיד כל כך פשוטות, ולעיתים משקיעים נתקלים בקשיים אשר מערימים הבנקים. במאמר זה, נתייחס למספר מושגים בסיסיים שיעזרו לכם להבין מדוע היחסים בין הבנקים לעולם הקריפטו מורכבים ודורשים קצת יותר רגישות מצד כל הגורמים בדבר.

KYC, AML ומטבעות דיגיטליים

משקיעים בקריפטו ורוצים להפקיד כספים חזרה לבנק שמקורם במסחר במטבעות דיגיטליים? כדאי שתדעו מה משפיע על הבנק שלכם כאשר הוא מחליט האם לאשר או לא לאשר את הפקדת הכספים לחשבונכם. אם תבינו זאת, תוכלו לקבל החלטות שיעזרו לכם לעבוד עם המערכת הבנקאית (אם זה משהו שאתם חפצים בו), וגם לדעת ממה להימנע כדי להקטין עלויות וחיכוכים עם הבנקאי שלכם.

כדי להבין מדוע הבנקים לא ממהרים לקבל כספים שמקורם בקריפטו במקרים רבים, עלינו להבין את האחריות המוטלת על הבנקים וזווית הראייה של המערכת הבנקאית. אחד התפקידים החשובים של הבנקים הוא לוודא שהכספים הנכנסים אל המערכת הבנקאית הם כספים אשר הושגו בצורה כשירה וחוקית, ואינם כספים הקשורים לפשיעה, הלבנת הון ו\או מימון טרור (Anti Money Laundering או בקיצור AML).

מה זה KYC (Know Your Customer)?

המושג הבסיסי ביותר בניהול סיכונים של הלבנת הון הוא הכר את הלקוח (Know Your Client או KYC בקיצור). תהליך אימות הזהות שעל גופים פיננסים מוסדרים לבצע לכלל לקוחותיהם. KYC הוא הבסיס של כל מדיניות איסור הלבנת הון ומימון טרור, כשיודעים מי הם מבצעי העסקאות, קל יותר לזהות פעילויות חשודות ולעקוב אחריהן.

לא לחינם אנחנו רואים יותר ויותר זירות מסחר דורשות חובת הזדהות כדי לסחור, להפקיד ולמשוך כספים מהן. זירות המסחר רוצות לעמוד בדרישות הרגולציה ולהגן על עצמן מהסתבכות עם הרשויות, כמו גם להשתלב בצורה יותר חלקה עם המערכת הפיננסית המסורתית (הבנקים).

חובת "הכר את הלקוח" מגינה גם על המשקיעים בזירה  –  איך אתם כסוחרים יודעים שלא מכרתם או קניתם מארגון טרור, כאשר אתם עובדים בפלטפורמה שלא דורשת מכם הזדהות? הרי אם לא דורשים מכם להזדהות, זאת אומרת שלא דורשים גם מאף אחד אחר להזדהות. למשל, בפלטפורמות מבוזרות כמו Uniswap – אין לכם אפשרות לדעת מול מי אתם סוחרים, ואין שום גוף אחר המפקח על כך.

הנחת היסוד במערכת הבנקאית היא שהיכן שיש אנונימיות עלולים להסתתר גם פושעים. פעילות אנונימית מעלה חשד מצד הבנקים. אף על פי שיש להניח שרוב המשתמשים הינם אנשים רגילים אשר רוצים לסחור, האנונימיות עשויה למשוך אליה גם פעילות בלתי חוקית. לכן, הבנקים תמיד יעדיפו לקבל כספים מחלפנים, פלטפורמות וזירות מסחר אשר מאמתות (KYC) את זהות המשתתפים.

KYC לעומת AML ו-CTF: מה ההבדל?

שלושת המושגים שזורים זה בזה, אבל הם לא אותו דבר. KYC הוא הכלי לזיהוי הלקוח, ו-AML ו-CTF הן המדיניות הרחבה שמשתמשת במידע הזה כדי לעקוב אחרי כספים חשודים. בלי KYC תקין, קשה לבנק לאכוף בצורה אפקטיבית את שתי המדיניות האחרות.

הבנק כשומר סף של המערכת הפיננסית בישראל

אפשר להתייחס אל המערכת הבנקאית בישראל כאל מערכת כספית סגורה או "גן סגור". בכל פעם שכסף נכנס/ יוצא מ"הגן הסגור", על הבנקים לוודא שהכסף מגיע אל אנשים/ גופים המתנהלים על פי החוק (אינם מעורבים בפשיעה ואינם מלבינין הון/ מעלימים מס). כדי לעשות זאת המערכות הבנקאיות שלנו אינן יכולות להיות אנונימיות. הבנקים מכירים את לקוחותיהם ועוקבים אחר פעילויותיהם. ההחלטה של בבנק כזה או אחר לאשר העברה של כסף או קבלה של כסף נכללת תחת "מדיניות ניהול הסיכונים" של הבנק.

בנוסף, בין הבנקים בישראל יש ערבות הדדית – הבנקים סומכים זה על זה שכל אחד מהם מכיר את לקוחותיו ובודק היטב את הכספים אשר מגיעים מתוך ומחוץ למערכת (שכל בנק מבצע ניהול סיכונים התואם את דרישות הרגולטור). זו הסיבה שהעברות כספים בין הבנקים – בהעברות בנקאיות או אפליקציות תשלום כמו פפר וביט למשל – הן פשוטות ומהירות יחסית. כאשר הכספים מגיעים מתוך המערכת הבנקאית הסגורה ("הגן הסגור" של הבנקים) לבנקים יש פחות סיכון.

אישורי כניסה למערכת הבנקאית מעולם הקריפטו

סאטושי נאקאמוטו, ממציא הביטקוין, פרץ דרך ויצר אמצעי להעברת ערך ממקום למקום ללא גורם ריכוזי כמו בנק. אך דבר אחד הוא לא יצר – התממשקות טובה למערכת הפיננסית המסורתית. מכיוון שאין בנק מסודר של ביטקוין, יש לעולם הקריפטו אתגר: כיצד מערכת מבוזרת יכולה  להתממשק למערכת הפיננסית המסורתית.

יתרון הביזוריות של הקריפטו, לעיתים, הופך לחיסרון כאשר רוצים להתממשק בחזרה למערכת הפיננסית המסורתית. כאמור, מדיניות ניהול הסיכונים של הבנקים מנחה אותם לוודא שהכספים מגיעים ממקור חוקי (מקור העומד בדרישות הרגולציה ותואם את מדיניות ניהול הסיכונים שלו). מאחר וישנה אנונימיות רבה בתחום (גופים מבוזרים, למשל, אינם נתונים לפיקוח), במקרים מסויימים הבנקים בוחרים לסרב לקבלת הכספים.

אפילו במקרים בהן הכספים מגיעים ישירות מזירות מסחר המוכרות לבנקים, אשר מבצעות KYC, הבנקים יבחרו לבחון את כלל הפעילות ולוודא שהיא עומדת במדיניות ניהול הסיכונים שלהם. הבנק ירצה לענות בצורה חד משמעית על שלושת השאלות הגדולות בהקשר של מדיניות הסיכונים שלו ואיסור הלבנת הון:

1. האם הכסף המופקד לבנק מדווח כחוק למס הכנסה?
2. האם הכסף נוצר ומקורו בפעילות חוקית, ולא מגיע מפעילות בלתי חוקית (סחר בסמים, נשק , כופרה וכו')?
3. האם הכספים מגיעים מפעילות שלכם ומפעילות אשר נעשתה בהתאם לכללי איסור הלבנת הון העונים על מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק.

עבור אנשים ופעילות נורמטיבית הכל פתיר

גם הבנקים מבינים שרוב משקיעי הקריפטו אינם עבריינים, והם רק רוצים להפקיד את הכספים שלהם מהמסחר בקריפטו בבנק ולכן הבנקים מאפשרים תנועה חופשית של כספים כאשר הם בטוחים במקורות שלהם (מתוך המערכת הבנקאית הסגורה). כאשר כסף מגיע מעולם הקריפטו, לעומת זאת, הבנקים אינם יכולים לאמת באותה הקלות את מקורו.

אם אתם פועלים בצורה אנונימית, בזירות מסחר ללא הזדהות או במזומן, אתם עלולים להכניס את עצמכם לבעיות אם וכאשר תצטרכו להסביר את הפעילות שלכם לבנק. הכל פתיר, אך זה עשוי לעלות לכם בזמן וכסף לפתור את האתגר, וחבל. ככל שתעמדו יותר במדיניות ניהול הסיכונים של הבנקים כך תחסכו זמן והוצאות מיותרות. אם אתם פועלים רק עם זירות מסחר מפוקחות – יהיה לכם הרבה יותר קל להפקיד את הכסף שלכם לחשבון הבנק ולהוכיח שמקור הכספים שלכם הוא לגיטימי.

מה הבנק מבקש בפועל כשמפקידים כספים שמקורם בקריפטו?

מעבר לעקרונות, יש שאלה מעשית שמשקיעים שואלים בכל פעם מחדש: אילו מסמכים בפועל הבנק ידרוש כדי לאשר הפקדה? הרשימה משתנה מבנק לבנק ולפי גודל הסכום, אבל ברוב המקרים יבקשו:

• היסטוריית פעילות מזירת המסחר או הפלטפורמה (Statement / Transaction History) שמראה את העסקאות הרלוונטיות.
• הוכחת בעלות על הארנק או החשבון שממנו הגיעו הכספים.
• מסמך המעיד על מקור הכספים המקוריים ששימשו לרכישת הקריפטו, כמו תלוש שכר, חוזה מכר, או דוח בנק מתקופה קודמת.
• דוח רווח/הפסד מסודר של הפעילות בקריפטו, ולעיתים אישור רואה חשבון.
• תיעוד זיהוי אישי (תעודת זהות או דרכון, בהתאם לדרישות הבנק).
• הסבר כתוב על מטרת ההפקדה ועל מקור הכספים, במקרים בהם הסכום או הפעילות יוצאי דופן.

*לעיתים הבנק יכול לבקש גם דוח נתיב הכסף / הצהרת גורם מומחה, זאת רק אם סכום ההפקדה עולה על 50K, ניתן להעמיק על כך עוד במאמר שלנו: הצהרת גורם מומחה – התנאי להפקדת כסף שמקורו בפעילות קריפטו, בחשבון הבנק

"ככל שהמשקיע מגיע לבנק עם תיעוד מסודר מהפעם הראשונה, התהליך קצר משמעותית. הבעיה האמיתית נוצרת כשהבנק צריך לבקש הסברים בכמה סבבים, וזה מה שגורם לתחושת התקיעות", מציין תומר רביד, מייסד ומנכ"ל BloxTax.

איך זה נראה בפועל (דוגמה) 

נניח שמשקיע מכר ביטקוין בזירת מסחר מפוקחת שמבצעת KYC, ורוצה להפקיד 50,000 שקל לחשבון הבנק שלו. אם הוא מציג אסמכתא מהזירה, היסטוריית הרכישה המקורית (לדוגמה, רכישה בסכום 20,000 שקל לפני שנתיים) ודיווח מתאים לרשות המסים, התהליך עשוי להיות פשוט ומהיר יחסית.

לעומת זאת, אם אותו משקיע ימשוך סכום זהה ממטבע שנרכש במזומן בפלטפורמה ללא הזדהות, סביר שהבנק ידרוש הבהרות נוספות, ובמקרים מסוימים גם יעצור את ההפקדה עד לבירור מקור הכספים. ההבדל בין שני המקרים אינו בסכום, אלא ברמת התיעוד שעומד מאחוריו.