מזומן וביטקוין? מטבעות קריפטוגרפים/ וירטואלים וחוק צמצום השימוש במזומן

– פוסט אורח מאת רו"ח (משפטן) אייל סנדו

בשנת 2018 פורסם החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח- 2018 ("חוק המזומן") במטרה לצמצם את תופעת "הכלכלה השחורה" הקיימת בישראל בהיקפים הנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים, באמצעות הטלת מגבלות על תשלומים וקבלת תקבולים במזומן בסכומים שונים. לחוק זה השפעות על השימוש והמסחר בביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים (מטבע וירטואלי) בין אנשים בעיקר בעסקאות "עמית לעמית" (P2P).

הגוף המוסמך לאכוף את חוק המזומן הינו רשות המיסים. חוק המזומן נכנס לתוקף משנת 2019, ומטיל מגבלות על "עוסק" וכן על "אדם שאינו עוסק" (אדם פרטי), בחלוקה גסה באופן הבא:

1. עוסק לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן בעבור עסקה מעבר לסך של 11,000 שקל, ובעסקה מעבר לסכום האמור, המגבלה תקפה לעד 10% מסכום העסקה או 11,000 שקל, הנמוך ביניהם. כמו כן, חוק המזומן חל גם כלפי אדם שמבצע עסקה עם עוסק מורשה באותן הגבלות.
2. אדם שאינו עוסק, לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן בעבור עסקה מעבר לסך של 50,000 שקל, מעבר ל-10% מסכום העסקה או 50,000 שקל, הנמוך מבניהם.

העובר על החוק צפוי לעונש בצורת עיצום כספי הנע בין 15% עד 60% (בהפרה חוזרת) מסכום העסקה.

הקשר בין חוק המזומן לבין תשלומים בביטקוין ומטבעות קריפטוגרפים, ורכישה/ מכירה של מטבעות דיגיטליים במזומן

מזומן מוגדר במסגרת החוק כשטרות ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל, וכן מטבע חוץ, לפי הגדרתו בחוק בנק ישראל (בו נדרש כי זה יהא הילך חוקי במדינת חוץ- דבר שאינו מתקיים לגבי ביטקוין נכון להיום). נזכיר, עמדת רשות המסים, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר מס הכנסה 5/2018 (מיסוי מטבע וירטואלי) בנושא וגם בפסק הדין בעניין קופל (ע"מ 11503-05-16), היא כי מטבע קריפטוגרפי אינו מהווה מטבע חוץ.

ההשפעה על תשלומים הנעשים בביטקוין

משנקבעה עמדת רשות המסים כי ביטקיוין אינו מטבע, ברור כי חוק המזומן אינו חל על תשלומים באמצעות ביטקוין ורשות המסים אינה מוסמכת לאכוף את החוק ביחס לתשלומים המבוצעים בביטקוין, גם אם מטרת חוק המזומן (צמצום תופעת הכלכלה השחורה בישראל) דווקא מתיישבת עם איסור כאמור.

רכישה או מכירת ביטקוין בתמורה למזומן

בעבר הלא רחוק היו נהוגות עסקאות מסוג כזה של מפגש בין שני אנשים פרטיים בבית קפה במטרה לבצע עסקת רכישת ביטקוין בסכומים מהותיים. ככל שאין מדובר בתשלומים במסגרת עיסקית, הרף הכספי לביצוע עסקאות מסוג זה הינו 50,000 ₪ או 10% מסכום העסקה- הנמוך מבינהם.

כך, אם אדם א' מעוניין לרכוש מאדם ב' ביטקוין בשווי 100,000 ₪ למשל, הוא יוכל לשלם רק 10,000 ₪ במזומן (10% משווי העסקה). את יתרת הסכום, 90,000 ₪ יצטרך אדם א' להעביר בהעברה בנקאית, למשל. נציין כי חוק המזומן מטיל סנקציות הן על המקבל והן על המשלם.

מה לגבי רכישת ביטקוין במזומן מגוף בעל רישיון נותן שירותים פיננסים (נש"פ) כגון חלפן כספים? ככל הנראה, נותני שירות אלו מסווגים כמוסד כספי לצורכי חוק מע"מ, ומוסד כספי אינו נחשב ל"עוסק" בהקשר לחוק המזומן, כך שהתקרה החוקית הרלוונטית  לביצוע עסקה במזומן הינה 50,000 ₪ ולא תקרה של 11,000 ₪ הרלוונטית אם מדובר בעוסק ולא במוסד כספי.

בהמשך לכך, אם נסיבות פעילותו של יחיד בהשקעות במטבעות קריפטוגרפים מצביעות על עסק (בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה כמו תדירות העסקאות, היקפן, מספרן, המימון, הידע והבקיאות בביצוען, ועוד), הרי שאותו יחיד מוגבל בתקרה של 11,000 ₪ לעסקה. כנ"ל ביחס למי שעוסק בכריית מטבעות ובמכירתם.

רכישה במזומן של ביטקוין המבוצעת מחוץ לישראל

נניח שיחיד ישראלי, בהיותו בחו"ל, מעוניין לרכוש ממשקיע מקומי ביטקוין בסכום של 50,000 דולר במזומן (ואיני מתייחס כאן להגבלות המעבר בגבולות עם מזומן). האם החוק מאפשר זאת?

לכאורה וכידוע, תולדתו ומטרתו של חוק המזומן (יישום המלצות הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי– וועדת לוקר) הייתה להתמודד עם תופעת ה"הכלכלה השחורה" אצל סוחרים ונותני שירותים ישראליים, המאפשרים "הנחת מזומן" למי שאינו דורש חשבונית, ופחות לאכוף על תושב חוץ לדווח על עסקאותיו למדינת מושבו. ואולם, אין בין הוראות חוק המזומן כל מגבלה טריטוריאלית ליישומו, ולפיכך ניתן לומר בזהירות כי החוק אינו מוגבל לתשלומים או תקבולים בישראל בלבד.

הגבלות השימוש במזומן אינן חלות על עסקאות בין קרובי משפחה (בהתאם להגדרה בחוק).

מסלול הכסף

נראה כי תשלום בביטקוין אינו מהווה עבירה עפ"י חוק המזומן, אך מנגד יש לזכור כי תשלום כזה מהווה מכירת הביטקוין ששולם, ומצריך דיווח על רווח הון. ובכל הנוגע לרכישת ביטקוין, לא מומלץ כמובן לבצע עסקאות כאלו במזומן, הן בשל הוראות חוק המזומן האמורות, והן בכדי לצרוב את נתיב הכסף לעסקה לצורך "הכשרתה" מול הבנק שאליו מעוניינים "להנזיל" את המטבעות בעתיד.

בנוסף, ישנם בארץ  גופים בעלי ותק וניסיון, כדוגמת זירת המסחר Bit2C או חלפנים כגון Bits Of Gold או Bitcoin Change (רשת כספומטים לקנייה ומכירה של ביטקוין במזומן) אשר מספקים שירותי קניה ומכירה של ביטקוין. גופים אלה גם מגנים על המשקיע מתרמיות וגם מגנים על המשקיע הפרטי מחשיפה משפטית מיותרת לחוק המזומן ולעבירות הלבנת הון אחרות.

לחצו כאן ליעוץ חינם

על הכותב:

רו"ח (משפטן) אייל סנדו – חבר בצוות המיסוי הבינלאומי במשרד ארצי חיבה אלמקייס כהן- פתרונות מיסוי בע"מ, ובעברו שימש במספר תפקידים ברשות המסים, לרבות כחבר ביחידה למיסוי בינלאומי שברשות וכיועץ מקצועי למנהל רשות המסים בתחום המיסוי הבינלאומי.