תוכן עניינים
פוסט אורח מאת עו"ד ורו"ח (ישראל, ארה"ב) קובי צרפתי
סוחרים במטבעות דיגיטליים? חלה עליכם חובת דיווח לרשות המיסים. עוד לא דיווחתם? זה הזמן, שכן ממש עד סוף השנה רשות המיסים מעניקה לכם הקלה שחשוב להכיר – גילוי מרצון, שבתוכו אפשרות לדיווח אנונימי.
מה משמעות ההקלה ולמה כדאי לכם לנצל אותה? לפי נוהל גילוי מרצון שפרסמה רשות המסים בסוף 2017, ניתן להגיש בקשות לגילוי מרצון במסלול אנונימי עד ליום 31 בדצמבר 2018 על הכנסות ונכסים בארץ ומחו"ל, אשר טרם דווחו. הנכסים וההכנסות כוללים, בין היתר, החזקת מניות בחברות זרות בחו"ל וחשבון בנק בחו"ל (גם אם אין הכנסות בגינן), וכן רווחים ממטבעות דיגיטליים בכלל ומביטקוין בפרט.
כזכור עמדת רשות המיסים גורסת כי המטבעות הדיגיטליים הם "נכס", שעל הרווחים מהם חל מס רווחי הון בשיעור של 25% (ואף 28%), ובמקרה של פעילות מסחר במטבע העולה לכדי "עסק" יחול מס הכנסה לפי מדרגות מס שולי (עד 50%). כמו כן, לפי עמדת רשות המיסים חלות חובות דיווח שונות בגין פעילות במטבעות דיגיטליים, בדגש בעת מימוש אשר נחשב לאירוע מס, ואף חשיפה לחבות במע"מ.
בחודשים האחרונים רשות המסים הזמינה לא מעט סוחרים בביטקוין, ואף נקטה בצעד חד-צדדי ומקדים של פתיחת תיקים בגין פעילותם, החל מפעילות שבוצעה בשנת 2009 ואילך. רשות המיסים דרשה הגשת דוחות מס לשנים 2017-2009, עוד לפני הבירור במשרדי פקיד השומה. לאחרונה, החלה הרשות גם לאסוף מידע על לקוחות במסגרת פעילות ביקורת יזומה במשרדי חלפני מטבעות.
ניתן להיווכח כי רשות המיסים פועלת בנחישות לאור עמדתה המגובה בחוזר מקצועי, כאשר במהלך 2019 סוגיית מיסוי הפעילות במטבעות דיגיטליים צפויה להיות מוכרעת בבית המשפט והמצב המשפטי יתבהר. יחד עם זאת, נכון לעכשיו, קיימת חשיפה פלילית ואזרחית עבור כל מי שביצע פעילות במטבעות דיגיטליים ולא דיווח על פעילותו כנדרש לרשות המיסים.
לאור ניסיוננו הרב בנדון, אנו ממליצים לכל אלה אשר בצעו מסחר בביטקוין או בכל מטבע דיגיטלי אחר במהלך השנים, "להקדים תרופה למכה" ולנצל את "חלון ההזדמנויות" אשר נותר, ולדווח לרשות המסים על סכומי ההון וההכנסות שלא דווחו בעבר (אף אם הם סבורים שהינם פטורים ממס) במסגרת בקשה לגילוי מרצון במסלול אנונימי, ולא להמתין להזמנה/חקירה של הרשות למסים. בדרך זו ניתן להימנע מחשיפה פלילית, אי נעימות ועוגמת נפש, ואף להגיע להסדר מס נוח וקבלת אישור להעברת הכסף לבנקים בישראל/בחו"ל.
מהו בעצם הליך גילוי מרצון?
זהו למעשה של הליך של "וידוי יזום" במסגרתו מדווחים לרשות המיסים על ההכנסות והנכסים שלא דווחו כדין. רשות המסים מצידה מתחייבת מצידה שלא לנקוט בהליכים פליליים כנגד מי שביצע גילוי מרצון. הגילוי מרצון צריך להיות מלא ולהיעשות בתום לב, לפני שרשות המיסים או רשות חקירה אחרת פותחת בחקירה או בדיקה בקשר לפעילות של מי שמבצע את הגילוי. כמו כן, הגילוי מרצון והחסינות מפני הליך פלילי יכולים להתקיים רק אם מדובר בהכנסות שמקורן בפעילות חוקית.
בקשה לגילוי מרצון יכולה להיות מוגשת באחד משלושת המסלולים הבאים:
- המסלול הרגיל – במסלול זה פרטי הזיהוי של המבקש גלויים כבר ממועד הגשת בקשתו;
- המסלול האנונימי – הבקשה מוגשת ללא ציון פרטי של המבקש, כך שזהותו תיחשף רק לאחר הסכמה עם פקיד השומה בקשר לחבות המס;
- המסלול המקוצר – בקשה מטופלת בהליך מזורז כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון ש"ח בשנות הדיווח. לא ניתן להגיש בקשה אנונימית במסלול המקוצר.
לסיכום, הגילוי מרצון והמסלול האנונימי בנוהל הקיים, על ההקלות הטמונות בו, מהווים חלון הזדמנויות אחרון (עד ליום 31.12.18) לגילוי מרצון על ההכנסות ונכסים שלא דווחו, בתנאים נוחים יותר וללא סיכון להסתבכות בהליכים פליליים.
על הכותב:
עו"ד ורו"ח קובי צרפתי – שותף מנהל במשרד צרפתי ושות, מומחה במיסוי ישראלי ובינלאומי, במיסוי ביטקוין ומטבעות דיגיטליים וכן נסיון רב בגילוי מרצון (מעל 14 שנה), בחילופי מידע, בבקרות סיכוני מס, בחקירות מס בארץ ובחו"ל, וכן בהלבנת הון.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.