תוכן עניינים
ההתלהבות מבלוקצ׳יין ומהביטקוין בעיצומה. שתי מילים אלו נכנסו בסערה לחיי כולנו בשנת 2017, וסחפו אחריהם המוני משקיעים נלהבים. כמו עם כל מוצר חדש, יש בלבול סביב טכנולוגיה, מה היא מציעה, ומה מערכת היחסים המורכבת בין בלוקצ׳יין לביטקוין. הנה 5 דברים שכדאי לשים לב אליהם.
אם תשאלו את המקודדים הרומנטיקנים הם יגידו לכם שבלוקצ׳יין היא הרבה יותר מעוד מוצר טכנולוגי, היא תנועה שתשנה את העולם, המהפכה הגדולה שעדיין לא קרתה. איך היא תעשה את זה? באמצעות יצירת מדיום דיגיטילי שבו לכל אחד יש גישה למשהו בעל ערך כמו כסף או כל נכס דיגיטלי. מערכת שיוצרת אמון לא באמצעות צד שלישי אלא על ידי קוד וקונצנזוס ברשת. מנגנון שיכול להיות בעל השלכות עצומות על האופן שבו אנו מנהלים את חיינו משירותים פיננסיים, מסחר או אפילו הזהות הדיגיטלית שלנו ברשת. למרות כל זאת הפך הביטקוין בשנים האחרונות למעין חזות הבלוקצ׳יין וטושטשו ההבדלים בין השניים. הנה 5 דברים שצריך לשים לב בנוגע לבלוקצ'יין וביטקוין.
לא ניתן לשנות את העבר
הבלוקצ'יין מורכב מלבנות (בלוקים) של מידע שתוכנו מאומת כנכון. המידע כאמור הוא מעין יומן רישום של כל העסקאות שנעשו בפרק זמן מסוים מוגדר מראש (למשל בעשר הדקות האחרונות). כל בלוק מכיל את המידע החדש ואת המידע של הבלוק שנוצר לפניו וכך נוצרת שרשרת (צ׳יין) של מידע מאומת. זאת אומרת שהבלוקצ׳יין לא שוכחת כלום – לא מי עשה מה, מתי וכמה. ממש כמו רשות המסים. כדי לעשות עליה מניפולציות האקר יצטרך לשנות מידע על כל המחשבים בפלטפורמה באותו הזמן ובתוך כל הבלוקים בו זמנית ומבלי שאף משתמש ישים לב לזה. נכון להיום מדובר על משימה בלתי אפשרית.
פרטיות
בניגוד לתפיסה הרווחת הבלוקצ׳יין אינו מנגנון שחוגג את הפרטיות ברשת. למעשה ההפך הוא הנכון, מדובר על אחת מהרשתות השקופות ביותר בעולם שמשתמשת בשקיפות העצומה הזו כדי לייתר את הגורמים שמתווכים – כמו בנקים – את מרבית הפעולות היומיומיות של העברת נכסים דיגיטליים. עיקרון מהותי בטכנולוגיית הבלוקצ׳יין הוא שבסיס הנתונים שמנוהל על גביה מתעדכן ו״רץ״ במקביל ובזמן אמת על מחשבי על המשתמשים בפלטפורמה. זאת אומרת שבשונה מבנקים או כל מוסד פיננסי אחר, מערכת היחסים שמתקיימת אינה רק בינכם ובין המוסד המנהל, היא בניכם וכל פרט אחר שנמצא על הפלטפורמה.
אנונימיות
ברוח דברים אלו חשוב לציין כי גם האנונימיות בבלוקצ'יין היא רק חלקית, שבה משתמשים מזוהים אבל על ידי כתובות אלקטרוניות. ברגע שמישהו מצליח לייחס את השם שלנו לכתובות או הארנק שבו אנו שומרים את המטבעות שלנו, תמה האנונימיות. מרגע זה, אותו אדם או מוסד יודעים מי אתם ומה עשיתם ומתי עם הנכסים הדיגיטליים שלכם. לא מדובר על משימה בלתי אפשרית.
הבעיה מתחילה כבר בשער הכניסה לעולם המטבעות הדיגיטליים – הבורסות. הרבה מאתרים אלו כפופים לחוקי איסור הלבנות הון ומחויבים לבצע אימות משתמש. כך אנחנו מוצאים את עצמנו מעלים צילומי דרכון או תעודת הזהות לאתר צד שלישי כבר בצעד הראשון שלנו. כפועל יוצא יכולות רשויות החוק השונות, בניהן גם רשויות המס, לעקוב אחרי המשתמשים והפעילויות שלהם בתחום.
גם הבלוקצ׳יין רחוק מלהיות מושלם. כבר היום קיימים שיטות מתוחכמות שמנצלות מאפיינים ייחודיים בבלוקצ'יין של הביטקוין כדי להצליח לאפיין ולאתר את המשתמשים באמצעות סוג, היקף ועיתוי העסקאות. אסטרטגיות אחרות כוללות מעקב אחרי קוקיז ואיתור כתובות IP.
הבלוקצ׳יין הוא לא ביטקוין
הבלוקצ׳יין היא הטכנולוגיה בעוד הביטקוין הוא אחד מהיישומים עליה. ממש כמו אפליקציית גט שעל מכשיר האייפון. הביטקוין הפך לשם נרדף לבלוקצ׳יין משום שהוא היישום הראשון שנוצר, אך הוא ממש לא האחרון. היום קיימים מאות חברות שמפתחות יישומים שונים חלקם על מערכות בלוקצ׳יין קיימות וחלקם מפתחים פלטפורמות בלוקצ'יין חדשות. בין היישומים שכבר קיימים ניתן למצוא משחקים, ערוצי מסחר ואפילו הימורים.
ההבחנה חשובה משום שהבלוקצ׳יין שעליו פועל הביטקוין נוצר במיוחד בשבילו והוא בעל מאפיינים ספציפיים כדי ליצור מערכת פיננסית אלטרנטיבית מבוזרת. כך למשל אימות המידע בבלוקים מתוגמל באמצעות מטבע דיגיטלי (כרייה) ובפרוטוקול המטבע מוגבל היקף המטבעות המקסימלי (21 מיליון) כדי לדמות מחסור. עסקים גדולים או אפילו בנקים יכולים וכבר החלו לבנות לעצמם פלטפורמות משלהם לניהול רישומים כספיים או נכסים אחרים, שבהם כלל לא מעורבים מטבעות.
הביטקוין הוא מטבע
תלוי את מי אתם שואלים. רגולטורים ברחבי העולם ממאנים להגדיר את הביטקוין ודומיו כמטבעות. עבורם מטבע יהיה רק מה שמוגדר ב״הליך חוקי״ על ידי מדינה שלהם או זרה. ומכיוון שבנק ישראל או כל בנק מרכזי אחר לא מנהל את הביטקוין, מרבית הגופים המדינתיים מסרבים להכיר בו ככזה ובמקום הוא זכה לתארים שונים כמו נכס, או סחורה. כתוצאה מכך, הוא לא נהנה מתואר ״מט״ח וממוסה על ידי המדינות השונות בדרכים ששמורות בדרך כלל לניירות ערך או אגרות חוב.
הרבה מהמשתתפים בפלטפורמות השונות מאמינים בו ורואים אותו כמטבע. הם מעניקים לו ערך, סוחרים בו ומצפים שבעתיד יהיה ניתן להשתמש בו בקלות לעסקאות מגוונות בעולם הפיזי. הם לא עושים זאת רק מרחשי ליבם. הביטקוין עצמו נוצר בכוונה להיות כלי שמצליח לשמור על ערכו שלא סובל מפחת. ממש כמו מתכות יקרות או מטבעות יציבים.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.