איך עובד מיסוי הביטקוין בישראל - ולמי זה נוגע?
שתף
- תומר רביד
תוכן עניינים
כבר שנה שרשות המיסים בישראל מנסה לתת את הדעת לטרפת הקריפטו. רשויות המיסים הבהירו דבר אחד היטב: בין אם אתה משקיע חדש, כורה מטבעות או מקבל תשלום במטבע דיגיטלי קיימת ציפייה שתשלם מס ו/או מע"מ על הרווחים מהתחום
כבר שנה שרשות המיסים, רשות ניירות ערך ומשרד האוצר בישראל מנסים לתת את הדעת לטרפת הקריפטו. כראוי לרגולטורים, הם לא באמת עשו זאת בצורה שלמה ומנומקת והותירו את התחום לסבול שאלות פתוחות ואזורים אפורים רבים. אבל כמו שאמר בנג'מין פרנקלין יש שני דברים בטוחים בחיים: מוות ומסים. ורשויות המיסים הבהירו דבר אחד היטב: בין אם אתה משקיע חדש, כורה מטבעות או מקבל תשלום במטבע דיגיטלי קיימת ציפייה שתשלם מס ו/או מע"מ על הרווחים והעסקים השונים.
ההתייחסות המהותית והברורה ביותר עד כה למשקיע הפרטי בישראל הייתה בינואר 2017, אז הוגדר לראשונה טיבם של המטבעות הדיגיטליים. ברוח החקיקה שנעשתה עוד קודם לכן ברחבי העולם, גם בישראל הוגדרו מטבעות אלו כנכסים, ולא כפי שהיה אולי מצופה כסוג חדש של מטבע חוץ. אם רשות המיסים היתה מגדירה את הביטקוין ודומיו כ"מזומנים", כמו למשל דולרים, ואותם מזומנים היו מניבים רווחים שנובעים ממימוש האחזקה, לא היינו חייבים במס.
עם זאת הרשות מבהירה שכל אירוע קנייה או מכירה של ביטקוין נחשב כאירוע מס,** וכיאה לנכס הוא גם חייב בתשלום מס של 25% ובדיווח שוטף תוך 30 יום מביצוע העסקה.** כך שגם משקיע פאסיבי קטן שהחליט למכור כמה מטבעות ביטקוין או את'ר בשקלים או כל מטבע פיאט אחר (מטבע מגובה מדינה), חייב במס על הרווחים שנבעו מעליית הערך שלו . ממש בדומה להשקעה בניירות ערך או אגרות חוב.
רשות המיסים אף הגדירה כי מי שההכנסות שלו מתחום המטבעות הדיגיטליים עולות לכדי עסק, הן יסווגו כהכנסה פירותית (הכנסה מחזורית שנובעת מאותו מקור). על הכנסות מסוג אלו חלים שיעורי מס שוליים שיכולים להיות אף 50%. מתי מדובר בעסק של ממש הוא מבחן בפני עצמו יקבע כל מקרה לגופו ותלוי בפרמטרים כמו היקף ותדירות עסקאות, מומחיות המשקיע וקיומו של מימון חיצוני. אם הוגדר משקיע כבעל עסק הוא יהיה חייב גם בהגשת דו"חות שנתיים ואולי אף בתשלומי מע"מ.
מי שבחר לקבל או לתת מטבע דיגיטלי כתמורה למוצר או עבודה (ברטר) בין אם לתיקון מחשב, מכירת רכב משומש או אפילו כתשלום עבור קפה, חייב במס ובתשלום מע"מ. זאת אומרת שני הצדדים לפעולה – הצרכן והעסק – חייבים בתשלומי מיסים ומע"מ בהתאם לשער המטבע בזמן העסקה. מדובר על הוראה שצפויה להקשות מאוד על השימוש במטבעות הדיגיטליים באופן יומיומי ולכן מהותית לגבי ההחלטה באיזה אופן ראוי לשלב את השימוש במטבעות האלו בפעילות הפיננסית השגרתית שלנו ומחייבת אותנו גם ברשום ותיעוד של כל פעילות שנעשתה עם המטבעות.
ומה בנוגע לכורים או יזם שרק רצה לגייס הון באמצעות הנפקת מטבעות ראשוניות (ICO)? לפי רשות המיסים לפעילויות אלו אופי עסקי ומסחרי. כורה למשל יהיה חייב במס שולי על הכנסותיו וחברה שמנפיקה מטבע/אסימון חדש תהיה חייבת במס שתלוי במודל העסקי של החברה ומאפייני המטבע הספציפי המונפק. תחת מעטה ערפל כזה, חשוב במיוחד לחברות מנפיקות לייצר לעצמן ודאות מיסויית ושיקולי מס צריכים להילקח בחשבון עוד בראשית תהליך היציאה להנפקה ובאופן שבו הן מגדירות את הזכויות שמקנים המטבעות לרוכשים.
נכון שמדובר רק בטיוטה של הרשות ושקיימות פרשנויות שונות בנושא, אך עדיין מס הוא אירוע צפוי ולכן לא מדובר על גזירה משמים. מי שמאמין בעתיד המטבעות הדיגיטליים לא צריך להירתע מהשלכות מס, אלא להיעזר במומחים כמו ב-BLOX ולייצר לעצמו וודאות מיסויית ובעיקר לזכות בהרבה שקט נפשי.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.
