ביטקוין וחברות בע"מ - פעילות חברות במטבעות דיגיטליים וביטקוין - כתבה ראשונה בסדרה
שתף
- תומר רביד
תוכן עניינים
יותר ויותר חברות משלבות בפעילותן מטבעות דיגיטליים: קבלת תשלומים בביטקוין עבור סחורה או שירות, או כמסחר פעיל. איך הן מציגות אותם בדו"חות הכספיים ואילו יתרונות חשבונאיים ומיסויים ניתן למצוא בפעילות בקריפטו
מטבעות דיגיטליים (מטבעות קריפטוגרפיים) בכלל וביטקוין בפרט הופכים להיות יותר ויותר נפוצים כחלק המפעילות העסקית בחברות שונות, שיכולות לקבל בהם תשלום, או אף להשקיע או לסחור בהם. כאשר חברה מחזיקה ביטקוין או כל מטבע אחר יש לכך השלכות חשבונאיות ומיסוייות החשובות לתיאור נכון של פעילותה.
התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) שחלה גם על חלק ניכר מהחברות בישראל, קובעת כי מטבעות דיגיטליים יסווגו מבחינה חשבונאית או כנכס בלתי מוחשי או כמלאי. לקביעה זו ישנם היבטים חשבונאיים חשובים להתנהלות חברה ולאופן עריכת הדוחות הכספיים שלה, כאשר היא מחזיקה או משתמשת במטבעות דיגיטליים.
המטבע הקריפטוגרפי הוא נכס של החברה
ביוני האחרון פורסמו שתי הנחיות חשובות לאופן הרישום והמדידה החשבונאית של מטבעות דיגיטליים במסגרת ה-IFRS.
1. סיווג כנכס בלתי מוחשי לפי תקן IAS 32. לפי תקן זה מטבעות קריפטוגרפים הם נכס בלתי מוחשי של החברה: "גוף התקינה הבינלאומי של ה-IFRS, בדומה לגישת רשות המסים הישראלית, מסווג את המטבעות כנכסים ולא כמזומנים או נכסים פיננסיים", אומר תומר רביד, מנכ"ל BloxTax.
מתי נתייחס למטבעות דיגיטליים כנכס לא מוחשי? אם לחברה ישנה החזקה אקראית וקבועה באופן יחסי במטבעות דיגיטליים. למשל: היא ביצעה רכישה חד פעמית של ביטקוין למטרות החזקה/השקעה ארוכות טווח, או היא השקיעה במטבעות במסגרת ICO (הנפקה ראשונית של מטבע דיגיטלי) או SAFT (Simple Agreement for future tokens), והיא אינה סוחרת במטבעות אלה באופן תדיר.
2. מלאי לשימוש החברה לפי תקן IAS 2. אם החברה מתכוונת למכור או לקנות את המטבעות הדיגיטליים במהלך העסקי הרגיל שלה, הם ייחשבו כמלאי שכן הם מתנהגים כמו מלאי עסקי רגיל של החברה. "הגדרה זו טובה לחברות העוסקות במסחר פעיל במלאי שלהם כמו זירות מסחר, חלפנים, קרנות וכו', וכן לחברות המקבלות תשלומים ומשלמות תשלומים במטבעות אלה בצורה תדירה ולא כעסקת אקראי" אומר רביד.
מלאי מנוהל בשיטת ה-FIFO, לכן, למשל, אם חברה התחילה את השנה שברשותה 4 ביטקוין, במהלך השנה התווסף לה עוד 3 ביטקוין, ובסוף השנה נמכרו 5 ביטקוין, בחישוב הרווח מהתנועות בביטקוין באותה שנה יש להתייחס ל-4 מתוך 5 הביטקוין שנמכרו כראשונים שהוחזקו במלאי החברה, ומכאן ייגזר שווים.
גוף התקינה הבין לאומי ציין שבחן האם מטבעות דיגיטליים יכולים להיות מסווגים בהתאם ל-IAS 7 (שעוסק במזומנים ושווי מזומנים), או אם הם עונים על הגדרת IAS 39 (שעוסק במכשירים פיננסים) – אך לא הייתה התאמה בין מהות המטבעות הדיגיטליים למהות החשבונאית של נכסים פיננסיים או מזומנים או שווי מזומנים.
מה משמעות הסיווג?
להגדרת מטבעות דיגיטליים כנכס בלתי מוחשי יש יתרונות רבים:
- ניתן להימנע משערוך המטבעות ולהציג אותם לפי עלותם. הימנעות משערוך ההשקעה הוא יתרון מבחינת דיווח, שכן הוא מקל על הפקת ושערוך הנכס במאזן של החברה, מונע הוספה של גילויים מיותרים וחוסך זמן בשערוכים מסובכים של מטבעות דיגיטליים (בעיקר כאלה שהם פחות סחירים).
- מבחינת ניהול הספרים המעקב אחר נכסים כאלה פשוטה: לא נדרש מעקב ברמת המלאי הכולל של החברה, דבר שמקל על ההתנהלות היומיומית של החברה.
- אם יש אינדיקציות מספיק טובות וברורות מבחינה חשבונאית לירידת הערך של המטבעות ניתן לשערך את ערכם כלפי מטה.
איך נקבע את שווי המטבעות הדיגיטליים?
א) בחברות בהן המטבעות הקריפוטוגריפיים מסווגים לפי כללי החשבונאות כנכס בלי מוחשי, ניתן לבחור בין הצגת השווי לפי העלות ההיסטורית או לפי שווי הוגן. לפי ה-IFRS, אם מציגים את הנכסים לפי השווי ההוגן, יש לבצע הערכת השווי בהתאם להגדרות של IAS 13 (מדידת שווי הוגן), ולהציג את השווי ליום עריכת המאזן.
איך קובעים מה השווי ההוגן של המטבעות? אם מדובר על מטבעות סחירים, כגון ביטקוין, ניתן למדוד את השווי לפי מחיר שוק מקובל. אולם, בדרך כלל לנכסים בלתי מוחשיים אין "שוק פעיל". "האתגר מתחיל כאשר יש צורך לשערך או לתמחר נכסים אשר אין להם שוק נזיל מוכח. איך ניתן בכל זאת לתמחר אותם? מטבעות דיגיטליים רבים אינם נסחרים מול דולרים או שקלים בצורה ישירה, אך הם נסחרים מול נכסים דיגיטליים אחרים, שלהם עשויים להיות שווקים פעילים. דבר זה מאפשר לבצע תמחור עקיף וממנו לגזור את השווי ההוגן", מסביר רביד.
ב) בחברות המחזיקות את המטבעות כמלאי, יש צורך לשערך את המטבעות בהתאם להגדרות של תקן 2 IAS, לפי השווי הנמוך מבין העלות ההיסטורית של המטבע לשווי נטו במימוש. "יש לשים לב שמדובר בשווי נטו במועד מימוש. לכן אם מדובר על נכסים סחירים כגון ביטקוין, ניתן להתייחס למדידת השווי לפי מחיר שוק מקובל, אך צריך להפעיל שיקול דעת: שווי המטבעות בהנזלה מהירה של 10 ביטקוין אינו אותו שווי כמו בהנזלה של 1000 ביטקוין. לכן, יש לקחת בחשבון כאשר מבצעים את הערכת השווי גם את עלויות ההנזלה בפועל".
לסיכום:
חברות וגופים רבים צריכים לבחון איזו הגדרה חשבונאית מתאימה יותר טוב לתיאור הפעילות העסקית שלהן במטבעות דיגיטליים, ואיך להנות מהיתרונות שמאפשרת ההגדרה הזו. "צריך לזכור שלסיווג המטבעות כנכס בלתי מוחשי או כמלאי יש השלכות מהותיות על המאזן ועל דו"חות הרווח והפסד של החברה, לכן – חשוב להיות עקביים גם בצורת הרישום ובטח באופן המדידה (שערוך) של המטבעות", אומר רביד ומסכם:
"בכל מקרה חשוב לשים לב שגם רשות המסים וגם התקינה החשבונאית מסתכלות על מטבעות דיגיטליים כנכס לכל דבר. זאת אומרת, יש צורך לערוך רישום מדוקדק לגבי הפעילות שנעשתה במטבעות הדיגיטליים, ובכלל זה לבצע הפרדה מלאה לסוגי מטבעות, ארנקים וחשבונות".
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.
