הנפקת קוינבייס – בשורה של שקיפות

הנפקת בורסת הקריפטו קוינבייס מהווה ציון דרך דרמטי לתעשיית המטבעות הדיגיטלים, והופכת אותה לחלק משמעותי בעולם הפיננסי. מה בעצם מבשרת ההנפקה לשחקנים בתחום, ואיזה תהליך מתרחש בימים אלו גם בישראל?

בחודש שעבר הונפקה בארה"ב בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב לפי שווי עצום של 76 מיליארד דולר בעת ההנפקה, מחיר שאף זינק ביום המסחר הראשון. ההנפקה עוררה אמוציות רבות בעולם המטבעות הדיגיטליים: חלק מהמשקיעים הוותיקים ראו בהנפקה הוכחה חד משמעית לכך שהביטקוין הופך מקוריוז איזוטרי לחלק מהותי ומשמעותי מהשוק. לצד זאת, נשמעו קולות רבים לכך שמדובר בבגידה, שבמקום להתנהל לפי כללי העולם החדש – כלומר ניהול מבוזר בלבד – קוינבייס נכנעה לכללים של המיינסטרים והפכה לעוד כלי בשוק ההון המסורתי. לטעמנו, הנפקת קוינבייס מהווה צעד ענק לעולם הקריפטו, צעד שיותר מכל מסמל את התבגרות השוק, השינויים שחלים בו, והדרך שהוא עובר על מנת להשתלב בעולם הפיננסי הגלובלי, כהשקעה לגיטימית.

הנפקה שמהווה שיא של מהפכה

קוינבייס היא הבורסה הגדולה ביותר למסחר בקריפטו בצפון אמריקה ובעלת רישיונות נרחבים. היא מאפשרת מסחר בכמאה סוגי מטבעות שונים וצורת הפעולה שלה היא מתן אפשרות מקוונת לרוכשים ולמוכרים לבצע עסקאות במחיר מוסכם. לקוינבייס יש גם ארנק דיגיטלי, פלטפורמת מסחר מתקדם למסחר מקצועי ושירותי אבטחת מידע. בעקבות ההצלחה של ההנפקה והצפת הערך האדירה שלה לבעלים, גם בורסות קריפטו אחרות צפויות ללכת גם כן למהלך של השתלבות בשוק ההון כחברות ציבוריות. ההנפקה של קוינבייס מהווה מהפכה של ממש בשלושה תחומים:

יחס הרגולטור

לאחר שנים ארוכות בהן נלחמו הרשויות השונות בכניסת הקריפטו לשוק, והעלו טענות רבות כמו חוסר פיקוח, הלבנת הון, הונאות ועוד – ההנפקה היא סמל לקפיצת מדרגה ביחסים בין הקריפטו לרגולטורים. המהפכה הרגולטורית בתחום נבנית בצעדים קטנים כבר מספר שנים. יחס הרשויות לא השתנה ביום אחר: התעשייה וההגבלות שהיו עליה, ובייחוד ההגבלה במפגש בין הקריפטו לפיאט והקשיים בהעברת כספי ההשקעה למערכת הפיננסית, דחפה לביצוע שינויים, בעיקר דרך פניות לבית המשפט בכל פעם שהתקבל סירוב גורף מהבנקים לאפשר להפקיד כסף שמקורו בקריפטו. הרגולטורים מצידם החלו להציב דרישות שונות מהתעשייה, בראש ובראשונה על מנת לא לאפשר הכנסה של כסף שמקורו בהלבנת הון ועולם הפשע לתוך המערכת הפיננסית.

כך, לאט לאט, התעשיה החלה לשנות את פניה: מתעשייה שדגלה בביזור מוחלט, כאנטיתזה לשליטה הריכוזית על המטבעות המסורתיים, חלה הפנמה שעל מנת להיות חלק מהעולם הפיננסי, ישנן דרישות רגולטוריות שצריך לעמוד בהן. מצד שני, גם הרגולטור הפנים לאט לאט שלא מדובר בקוריוז, אלא בנכס השקעתי שנמצא כאן על מנת להישאר.

שקיפות

תעשיית הקריפטו התנהלה זמן ארוך בצללים, הדרישות הרגולטוריות אמנם התחילו לפזר את הצללים, אבל קויינביס שבחרה להפוך לחברה ציבורית, לקחה על עצמה סטנדרטים מרחיקי לכת של שקיפות שנדרשת מחברה ציבורית, כולל דרישות ממשל תאגידי, דיווחים לציבור וחשיפה לביקורת. קוינבייס עברה קפיצת דרך משמעותית על מנת לעמוד בסטנדרטים אלו, והיא הפכה לחלוצת התעשייה בתחום. האם זו בגידה? זה בעיקר מייצג תהליך התבגרות.

הבנה עמוקה של התחום

הצעידה של קוינבינס לאור הזרקורים מאפשרת הצצה והבנה יותר עמוקה של תחום הקריפטו, בעקבות חשיפת הנתונים של קוינבייס בתשקיף ולאחר מכן בדו"חות. הבנה של רווחיות מפעילויות שונות בתחום, הבנה של יתרונות וחסרונות של מודלים עסקיים כאלו ואחרים, ועוד.

ומה בישראל?

מבחינת היחסים עם הרגולטור, גם בישראל מתרחש התהליך דומה: התנגדויות נחרצות לרישום למסחר של חברות העוסקות בכריה של מטבעות קריפטוגרפיים וגיבוי גורף לבנקים מצד בנק ישראל לא לקבל כסף שמקורו בקריפטו, התחלפו בבחינת עומק ואסדרה של התחום, כך שפעילותו תתאפשר בעמידה במגבלות אלו ואחרות. הנפקה ציבורית של בורסת קרפיטו איננה באופק בישראל, אבל זירת בי-טו-סי ביצעה לאחרונה גיוס במימון המונים, שדרש גם ממנה חשיפה של נתונים למשקיעים.

הרגולציה מטרתה, גם אם זה מרגיש כסוג של "כאב ראש בירוקרטי", היא להגן על המשקיעים ועל המשק, ובמקביל להתפתחות הרגולציה, רף האכיפה הרגולטורית בתחום גם כן עולה, פעילות האכיפה שמבצעת רשות המסים גדלה ולאחרונה אדם שביצע תרמית בקריפטו נשלח לכלא.

בחודשים האחרונים עם חקיקת צו איסור הלבנת הון החל על העוסקים בתחום הקריפטו, ניצבת בפני השחקנים בשוק הישראלי הבחירה: להמשיך להתעקש על ביזור מוחלט, אנונימיות והפרדה מוחלטת מהמערכת הפיננסית המסורתית, על כל המשמעויות הנלוות לכך, ובהן הסירוב של הבנקים הישראלים לקבל כספים שמגיעים מהם, בטח ובטח כספים שנתיב הכסף שלהם מלווה בהעברות אנונימיות בלתי מוסברות. האפשרות השנייה היא להתבגר, להשתנות, ולאמץ סטנדרטים הקיימים בכל המערכות הפיננסיות, על מנת למנוע תופעות כמו הונאות והלבנות הון.

תהליך ההתבגרות יוביל לשינוי של התעשייה. מגופים שממרים קריפטו, יווצרו כאן גופים סמי-בנקאיים, עם רשיון נותן שירות פיננסי, שיוכלו להעניק שלל שירותים פיננסים לצרכנים: אשראי, חלפנות, משמורת ועוד. אבל כמובן, שדרך זו הולכת יד ביד עם רגולציה.