השרשרת שלא נשברת - 10 דברים שלא ידעתם על מטבעות דיגיטליים
שתף
- תומר רביד
תוכן עניינים
איך מחליטים מה השווי, למה כורים את המטבעות במונגוליה ומהו המטבע שהתחיל כבדיחה והיום הוא והגיע לשווי של מעל למיליארד דולר. 10 דברים שלא ידעתם על מטבעות דיגיטליים
הביטקויין חוגג עשור ממש עוד רגע: הוא נוסד בסוף 2008 והרעיון שעמד בבסיסו היה יצירת מערכת תשלומים בין שני צדדים, ללא תיווך של צד שלישי כמו בנק או חברת אשראי. מאז התפתחו עוד ועוד מטבעות דיגיטליים שיצרו עולם שלם של אמצעי תשלום שרק הולך וגדל. קבלו את עשרת הדברים שלא ידעתם על מטבעות דיגיטליים ומהווים את שער הכניסה לעולם מטבעות העתיד.
- רשת המטבעות הדיגיטליים המבוזרת היא בעצם ספרי חשבונות דיגיטליים, שמתארים כמה "מטבעות" נמצאים בכל חשבון. השווי שלהם נקבע בהסכמה על ידי המשתמשים בהם. כלומר, השווי משקף את הערך שנתנו להם אנשים, ושלדעתם מצדיק להחליף תמורתם מטבעות אחרים, לרכוש בהם סחורות או לרכוש שירותים. ערכם של המטבעות הדיגיטליים איננו מווסת על ידי הבנקים המרכזיים העולמיים.
- על מנת להשיג את ההסכמה על שווי המטבע בין המשתמשים העסקאות מטבע מתבצעות בפומבי. מטבעות אלו לא ניתן למצוא כשטרות או מטבעות מתכת, אלא העסקאות מבוצעות ברשת בלבד (משתמשי הקצה זקוקים לארנקים דיגיטליים לביצוע פעולות במטבעות אלו).
- ספר החשבונות הדיגיטלי של המטבע נקרא הבלוקצ'יין, ובו נרשמות העסקאות שנעשות באותו מטבע. פומביות העסקאות מאפשרת לדעת בוודאות שהמטבע החליף ידיים ובזמן מסוים. תיעוד העסקאות שנעשות נערך באופן מבוזר ולא על ידי גורם מרכזי אחד.
- רשת המשתמשים במטבע מאמתת את העסקאות בעצמה וקובעת את הסדר שלהן באמצעות פעולה הנקראת "כרייה". הכרייה דורשת מהכורה לבצע חישוב אלגוריתמי מסובך בזמן קצר ביותר, ולשם כך הוא זקוק למחשבים בעלי מעבדים חזקים במיוחד. בתחילה ניתן היה לבצע את פעולות הכרייה גם ממחשבים ביתיים, אולם ככל שיותר אנשים כורים מטבעות נדרשים מחשבים חזקים יותר לשם ביצוע הכרייה, כך שהפעילות עברה לחוות מחשבים מרכזיות.
- פעילות הכרייה צורכת חשמל רב וכיום כריית מטבעות דיגיטליים אחראית ל-0.13% מצריכת החשמל השנתית העולמית. הצריכה השנתית של החשמל לשם כריית מטבעות דיגיטליים עברה את צריכת החשמל השנתית של מדינות כמו אירלנד, ניגריה, והונגריה, ומגיעה לכמעט חצי מצריכת החשמל השנתית של ישראל.
- מכיוון שעלות החשמל היא ההוצאה הגדולה ביותר של הכורים, חוות הכרייה הגדולות ממוקמות בארצות בהן עלויות החשמל זולות: מונגוליה, איסלנד, יפן, אוסטרליה ופולין.
- בכרייה של ביטקוין, הכורים מקבלים תגמול הן בדמות עמלה והן בדמות מטבעות חדשים שנכרים ונכנסים למחזור. אולם ישנו מספר מקסימלי של ביטקוין שניתן לכרות, ולאחר שיגיעו לרף המקסימלי הכורים יתוגמלו בעמלות בלבד.
- שנת 2017 היתה שנת שיא בהנפקות של מטבעות דיגיטליים ובמהלכה הונפקו כ-230 מטבעות בשווי של 3.5 מיליארד דולר. לאור ההצלחה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם החלו לבחון גם הם הנפקה של מטבעות דיגיטליים.
- לצד מטבעות מוכרים, שמרכזים מסחר ער ועניין רב, ניתן למצוא גם מטבעות אזוטריים יותר: ביטכהן – מטבע דיגיטלי כשר, פוטין-קוין וטראמפ-קוין – מטבעות שהונפקו לכבוד הנשיאים ודוג'קוין – מטבע שהונפק כפרודיה על עולם המטבעות הדיגיטליים ושוויו חצה את המיליארד דולר בסוף 2017
- במרבית מדינות העולם המטבעות הדיגיטליים אינם מוכרים כמטבעות אלא נחשבים לנכסים פיננסיים. אבחנה זו קריטית לצורך הבנת החוקים והוראות הרגולציה שחלים על המשקיעים בתחום. אין צורך להכיר את הסעיפים הקטנים של שלל החוקים, אלא ניתן להסתייע בטכנולוגיה של BLOX, שמאפשרת למשקיע לתכנן את חבות המס שלו ולעמוד בדרישות הרגולציה. הטכנולוגיה סורקת את הבלוקצ'יין ואת מסדי הנתונים של הבורסות הרלוונטיות לפעילות המשתמש ומאפשרת קבלת תמונה רחבה ומדויקת על כלל העסקאות והפעולות שהוא ביצע במטבעות הדיגיטליים.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.
