תוכן עניינים
פוסט אורח מאת רו"ח חנן אהרנפלד
לאחרונה מצטרפת אל מעגל המדווחים למס הכנסה קבוצה חדשה של אנשים פרטיים, רובם שכירים שמעולם לא היו בקשר עם מס הכנסה, וכעת הם חייבים בדיווח דוחות שנתיים. המשותף לחברים בקבוצת המדווחים החדשה הוא שכולם היו פעילים בגזרת המטבעות הדיגטליים.
לרובנו, מס הכנסה נתפס כגוף מיושן, מרוחק ומאיים, ובטח שאין כל רצון להתחבר איתו, אניטראקציה עם מס הכנסה היא נטל, שאם היינו יכולים היינו נמנעים ממנה, אבל מה לעשות, היא חובה. לאחרונה הובהר ע"י חוזרי רשות המסים, כי על רווחים מפעילות במטבעות דיגטליים יש חובה לדווח באופן יזום למס הכנסה, והבתאמה גם לשלם עליהם מס.
הסיבה לכך שצריך לדווח באופן יזום היא שעל פעילות במטבעות דיגטליים, בשונה למשל ממכירת ממניות, אין בנק או בית השקעות או כל אח גדול אחר, שידווח בשמנו וינכה מהפעילות מס עבורנו. ולכן אחריותנו לדווח על כך בעצמנו – קצת כמו מיסוי מכירת דירה או קרקע, חובת הדיווח ותשלום המס היא על המשתמש.
אז מה זה בעצם דוח שנתי למס הכנסה?
למעשה כל תושב ישראל מגיל 18 ומעלה חייב לדווח באופן יזום דוח שנתי למס הכנסה, אלא אם כן נקבע לו פטור. שכירים למשל הם פטורים (על פי רוב), כל עוד הכנסתם אינה גבוהה מאוד.
הדוח השנתי על פעילות במטבעות דיגטליים נעשה לשנת מס ספציפית (נגיד דוח לשנת 2017) והוא נותן למס הכנסה תמונת מצב מלאה על פרופיל המס שלכם. זה הפרצוף שלכם בעיני מס הכנסה.
הדוח כולל את כל ההכנסות וההוצאות החייבות בדיווח למס הכנסה, כולל משכורת, פעילות בחו"ל, אם יש, וגם פעילות או רווח ממטבעות דיגטליים (המוגדר לרוב אצל שכירים כרווח הון). התוצר הסופי של הדוח, נקרא שומה, או שומת מס הכנסה, והיא תצביע על חבות המס, אם בשנה שילמתם יותר מדי מס, אז המדווח יקבל החזר, אם שולם מעט מדי מס הכנסה על מכלול ההכנסות, מס הכנסה יבקש תוספת. ואז חייב לשלם. לפעמים קורה שאין רווח ממסחר, כמו במצב של הפסד (הון) ממטבעות דיגטליים, גם על הפסד חייב לדווח דוח שנתי.
כיצד מתחילים בעבודה על הדוח השנתי?
ראשית יש לאסוף מסמכים ונתונים, מלאכת האיסוף היא עיקר העבודה:
הכנסות – יש לרכז את כל נתוני ההכנסות והאסמכתאות עליהן: טופס 106 ממקום העבודה, חוזי שכירות (אם היא משולמת לנו), טפסים מהבנק על ניירות ערך, קצבאות וכו'.
מיסים ששלמנו – אם שילמנו מס השנה (על עבודות מזדמנות, מילואים, גמלת אימהות וכו), יש לאסוף את האסמכתאות לכך, כדי שלא נשלם מס פעמיים.
טפסים שונים – טפסים על זיכויים המגיעים לכם, כמו סיום תואר אקדמי, נכות, נטול יכולת, שחרור מצהל, תושב חוזר, טופס 867, טופס 106, הפקדות לקרן השתלמות, פנסיה, אובדן כושר עבודה וכו'. להרחבה ראה את חוברת "דע את זכויותך".
תיעוד פעילות בקריפטו – יש לתעד כל טרנסאקציה במטבעות דיגטליים בטבלה בצורה הבאה:
יש לשמור אסמכתאות מרובות לכל טרנסאקציה ככל האפשר: מיילים, קבלות, LOG ארנק וכו'.
אם הבורסה מוציאה רק 3 חודשים – פנו אל שירות הלקוחות שלה.
לאחר שנאספו טראנסאקציות גולמיות, יש לחשב מהן רווחים בשיטת השכבות או FIFO בדומה לרווח ממניות, למזלנו BloxTax קיימים, והם יסייעו לנו בחישובים המסובכים האלו (חישוב ידני מעל 10 טראנסאקציות זה פתח לטעויות, לא מומלץ) .
זמנים – חשוב לשמור על מסגרת הזמנים להגשת הדוח, שכן איחור יכול לגרור קנס, אם האיחור משמעותי, לא תמיד ניתן לבטל את הקנס (המועד האחרון ליחידים לא מיוצגים הוא 30 באפריל). אם אתם מיוצגים ע"י רואה חשבון יש לכם הארכה.
אם הדוח נראה לא סביר, או שמכיל טעויות, או חסר מידע, רשאי מס הכנסה לקבוע את הנתונים ע"ס החלטתו, ולכן, כדאי למסור מידע מלא, הגיוני, ברור ובהיר ככל האפשר, כדי למנוע אפשרות לשומה לא נכונה. אם יש בעיה במידע, חכו, תשלימו ותתייעצו, כי תיקון והגשה מחדש יסבכו את התהליך.
על הכותב:
רו"ח חנן אהרנפלד, שותף במשרד רואי חשבון ויצמן אהרנפלד המתמחים בליווי והקמת עסקים בסביבת מטבעות דיגטליים וכן במיסוי יחידים ועסקים בפעילות במטבעות דיגטליים המעוניינים לדווח ולהגיש דוחות מס למס הכנסה.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.