את הכסף סופרים במדרגות – חלק ראשון
שתף
- תומר רביד
תוכן עניינים
מאמר זה הוא הראשון בסדרה של מאמרים בהם אנו דנים בעולם התוכן של ניהול סיכונים ובחשיבותו לתחום ההשקעות. בחלק זה נסקור את הרקע למצבו הנוכחי של שוק הקריפטו, נציג מבוא קצר לרעיונות העומדים בבסיס ההחלטה להשקיע ונסביר את המושגים "סיכון", "סיכוי" ו"חוסר ודאות".
שנת 2021 הביאה עמה עליות חדות בשווקים הפיננסיים וכל מי שהשקיעו אז באותם שווקים או היו מעורבים בהם באופן פעיל חוו את תנועת השווקים למעלה ואת ההצלחות שנבעו ממנה.
שוק המטבעות הקריפטוגרפיים הגיע לשיאו בנובמבר 2021 עם שווי שוק של 3 טריליון דולר. ביטקוין (BTC), המטבע הקריפטוגרפי המוביל, הגיע באותו חודש למחיר של קרוב ל-69,000 דולר, שהוא שיא כל הזמנים שלו. אלא שאז החל מה שניתן לקרוא לו בשפה מעודנת "תיקון", כלומר תחילתה של תקופה המתאפיינת בהפסדים כספיים ניכרים תוך משך זמן קצר.
במאי התרחשה פרשת טרה-לונה אשר הובילה לקריסתו של UST, הסטייבלקוין האלגוריתמי צמוד הדולר, ובכך סימנה את תחילתו של אפקט דומינו שהתאפיין בנפילתן של חברות קריפטו רבות אשר נקלעו לקשיי נזילות, הפכו לחדלות פירעון וחלקן אף פשטו רגל. בחודש זה איבד השוק 500 מיליארד דולר משוויו.
נכון להיום שווי שוק הקריפטו עומד על כ-800 מיליארד דולר וביטקוין נסחר סביב מחיר של 16,000 דולר.
אסטרטגיה מנצחת להשקעה – הקשר ההופכי בין מחיר לתשואה
איל ההון ווארן באפט ידוע בין השאר בכך שהוא קונה נכסים אשר מתומחרים מתחת לערך שלהם. חשוב להזכיר כי ערך ומחיר אמנם קשורים ביניהם אך הם מושגים שונים ונפרדים. באפט עצמו צוטט כמי שאמר "מחיר הוא מה שאתה משלם, בעוד שערך הוא מה שאתה מקבל." ניתן גם לומר שמחיר הוא חיצוני לנכס ומבטא את מה שהשוק מוכן לשלם עבורו, בעוד שערך הוא תכונה פנימית ויסודית של הנכס ומבטא את הפוטנציאל שלו להניב תשואה.
באפט תיאר את אסטרטגיית ההשקעה שלו ככזו המורכבת משלושה שלבים פשוטים:
1. לקנות בזול ולמכור ביוקר.
2. לא להפסיד כסף.
3. לא לשכוח את כלל מספר 2.
ייתכן וזה נשמע טריוויאלי, אך בפועל זוהי אסטרטגיה קשה ליישום. כדי להבין כיצד ניתן לקנות בזול ולמכור ביוקר (הכלל הראשון) יש להדגיש את הקשר בין מחיר לתשואה ואת העובדה שקשר זה הוא הפוך. לדוגמה, אם ניתן לרכוש מטבע קריפטוגרפי ב-0.1 דולר ולמכור אותו ב-1 דולר, הרווח הוא 0.9 דולר, כלומר פי 9 מההשקעה או תשואה של 900%. לעומת זאת, אם נרכוש את אותו מטבע ב-0.3 דולר ונמכור אותו ב-1 דולר, הרווח עליו יהיה 0.7 דולר, כלומר פי 2.33 מההשקעה או תשואה של 233%. במילים אחרות, ראינו עליה במחיר אשר שיקפה ירידה בתשואה. מכאן שכדי ליישם את הכלל הראשון משקיעים יחפשו אחר הזדמנויות בהן מחיר נמוך ישקף את הפוטנציאל לתשואה גבוהה.
כדי להבין וליישם את הכלל השני של באפט ולפעול באופן שלא יוביל להפסדים, יש להדגיש את העובדה כי כלל זה מושתת על מידת היכולת של המשקיע לנהל סיכונים.
מהו סיכון ואיך מנהלים אותו?
ביטוי רווח בעולם ניהול הסיכונים אומר שתשואה כולם יכולים לראות, אך סיכון ניתן לראות רק כאשר הוא מתממש. במילים אחרות, סיכון הוא מושג מופשט וברוב המקרים משקיעים מבינים רק לאחר מעשה, כלומר לאחר שהם ספגו הפסדים, שחשוב היה לנהל אותו.
ניתן להגדיר סיכון כמצב בו קיימת אפשרות להפסיד כסף. וביתר דיוק – סיכון הוא האפשרות שלנו להפסיד כסף, בכל נקודה בזמן, בעקבות החלטה אקטיבית שקיבלנו. ככלל, ההפסד המקסימלי שמשקיע עלול לספוג הוא סכום ההשקעה שהוא הקדיש להחלטת ההשקעה שהוא קיבל.
לדוגמה, אם משקיע בחר לרכוש מטבעות DOGE בשווי 1,000 דולר בינואר 2022, קיים סיכון שהוא יפסיד כסף כתוצאה מהבחירה הזו. אם אותו משקיע לא היה מחליט לרכוש DOGEבינואר 2022 הוא לא יכול היה להפסיד כסף כתוצאה משינוי בשער המטבע אחרי המועד הזה.
ניהול סיכונים הוא פרקטיקה שיש לה היבט כמותי, שאם לא כן היא לא תוכל לשמש ככלי עבודה. ניהול סיכונים מושתת על מספרים אשר משמשים כתומכי החלטה. ההיבט הכמותי מאפשר למשקיע להבין את הקשר בין האפשרות להרוויח (לקבל תשואה על ההשקעה), לבין האפשרות להפסיד (להגיע למצב בו הסיכון התממש). התשואה נגזרת מהסיכון, כך שככל שהסיכון גבוה יותר גם התשואה תהיה גבוהה יותר.
ניהול סיכונים הוא האופן שבו המשקיע בוחן את התרחישים השונים הנוגעים להשקעה שלו. תרחישים אלו נקראים גם מצבי טבע או מצבי עולם והם מתארים את ההסתברות להתרחשותו של מצב מסוים. לדוגמה, נניח שמשקיע רוכש DOGE במחיר של עשרים סנט למטבע ומצפה לכך שבעתיד מחירו של המטבע יעלה ל-1 דולר. זהו הסיכוי שלו להרוויח. אלא שקיימים כמובן מצבי טבע בהם הסיכוי או התרחיש החיובי הספציפי הזה לא יתממש. וכך, ככל שההסתברות לתרחיש החיובי (DOGE יגיע למחיר של דולר אחד) תהיה נמוכה יותר, המחיר של DOGEיהיה נמוך יותר.
על הקשר בין סיכון לסיכוי
כאמור, סיכון הוא האפשרות להפסיד כסף בעקבות החלטה אקטיבית שקיבלנו. מובן שפעמים רבות הסיכון מוביל לכך שמשקיעים יימנעו מקבלת ההחלטה, משום שהם אינם מעוניינים ו/או יכולים להתמודד עם אפשרות ההפסד. כדי לגרום למשקיעים לקבל את ההחלטה האקטיבית להשקיע למרות הסיכון, ההשקעה צריכה להציע תשואה משמעותית. תשואה היא הרווח הצפוי מקבלת ההחלטה האקטיבית להשקיע.
סיכוי הוא אחד ההיבטים החשובים של סיכון. הסיכוי מתאר את ההסתברות לכך שלהחלטה שלנו תהיה תוצאה חיובית. במידה והסיכוי קטן (נאמר סיכוי של 20%), המשקיע ירצה לקבל תשואה גבוהה יותר מאשר במצב בו הסיכוי לתוצאה חיובית גבוה (נאמר סיכוי של 90%), שאז המשקיע יסכים לקבל תשואה נמוכה יותר.
אם נחזור לדוגמה של רכישת DOGE, הרי שבמידה והסיכוי של המטבע להגיע למחיר של 1 דולר הוא 10% (סיכוי נמוך), משקיעים ירצו לקבל תשואה גבוהה ולכן יהיו מוכנים לשלם פחות עבור המטבע. כתוצאה מכך פחות אנשים יקנו DOGE והמחיר שלו ירד.
לקשר בין הסיכון (ההסתברות לקבלת תוצאה שלילית, כלומר הפסד) לבין הסיכוי (ההסתברות לקבלת תוצאה חיובית, כלומר רווח) אנו קוראים יחס סיכון סיכוי, ובאופן כללי ניתן לומר כי ככל שהסיכון גדול יותר כך התשואה צריכה להיות גבוהה יותר כדי לגרום למשקיעים לקבל החלטת השקעה.
ההבדל בין סיכון לבין חוסר ודאות
פעמים רבות משקיעים מבלבלים בין המושג "סיכון" לבין המושג "חוסר ודאות".
כאמור, סיכון הוא ההסתברות לקיומו של מצב טבע כזה או אחר שבו תתקבל תוצאה שלילית, כלומר הפסד של כסף. אמנם ציינו כי במקרים רבים משקיעים נוטים להתעלם מהסיכון משום שקשה יותר להבחין בו לעומת תשואה, שאותה קל לתפוס ולהעריך. ועדיין, סיכון הוא מצב שניתן לכמת אותו, כלומר להעריך את ההסתברות שהוא יקרה.
לעומת זאת, כאשר מדובר על חוסר ודאות, הכוונה היא למצב שבו אין מודעות לסיכונים או שלא ניתן להעריך ולכמת אותם. במילים אחרות, מצב שבו אין למשקיעים מספיק נתונים כדי לבצע בעזרתם הערכה של הסיכונים. לדוגמה, לפני המיזוג של רשת הבלוקצ'יין של אתריום והמעבר של הרשת כולה למנגנון קונצנזוס של הוכחת החזקה (PoS או Proof of Stake) איש לא ידע לחזות כיצד יתנהל שינוי כה דרמטי של רשת בלוקצ'יין כה מרכזית ובאיזו מידה הוא יצליח ולכן נוצר מצב של אי ודאות לפני האירוע הגדול.
מצב של חוסר ודאות מקשה על משקיעים לכלכל את צעדיהם ומאלץ אותם לקבל החלטות (במידה שהם אכן מקבלים החלטות במצב כזה) על בסיס מידע חסר.
לסיכום
ניהול סיכונים הוא עולם תוכן מקצועי אשר לרוב אינו זמין למשקיעים מתחילים ולעתים גם לא למשקיעים מנוסים יותר. היכולת להעריך ולכמת את הסיכונים הכרוכים בהשקעה מסוימת נשענת על נסיון נרחב ועל היכרות מעמיקה עם מבנה עולם ההשקעות והמנגנונים הייחודיים המאפיינים אותו, כמו גם עם שוק המטבעות הקריפטוגרפיים והגורמים המבדלים אותו משווקים אחרים.
נציין כי ל-BLOXTAXיש ניסיון רב בעולם ניהול הסיכונים, אשר מתבסס על עבודה עם וליווי של אלפי לקוחות והיא מסייעת למשקיעים להעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בביצוע ההשקעות שלהם.
בחלק השני של מאמר זה נתמקד בכללים הבסיסיים של ניהול סיכונים ונתאר את הסיכונים הייחודיים לשוק הקריפטו.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.
