תוכן עניינים
לפני מספר ימים אישרה הממשלה את הצעת תקציב המדינה לשנים 2023-2024. בעקבות אישור זה תובא הצעת חוק התקציב לקריאה ראשונה בכנסת ב-23 למרץ וב-29 למאי תובא הצעת החוק לאישור סופי בקריאה שניה ושלישית בכנסת.
בצמוד לאישור הצעת חוק התקציב מובא לאישור הכנסת גם חוק ההסדרים, שהוא אוסף של חוקים ותיקוני חקיקה הנוגעים למגוון תחומים בהם הממשלה רוצה לבצע שינויים אשר דורשים חקיקה מיוחדת. אוסף זה מובא לאישור הכנסת כמקשה אחת.
חובת דיווח על נכסים דיגיטליים
בטיוטת חוק ההסדרים הנוכחי, בפרק "צמצום ההון השחור, הפשיעה בתחום השוק האפור והשימוש במזומן", נקבעה חובת דיווח לרשות המסים על נכסים דיגיטליים בשווי העולה על 200 אלף ₪ והטלת קנס מנהלי בגין הפרת חובה זו. במידה וסעיף זה אכן ייכלל בנוסח הסופי והמאושר של חוק ההסדרים, המשמעות תהיה שכל מי שמחזיק במטבעות דיגיטליים בשווי של למעלה מ-200 אלף ₪ יהיה חייב לדווח על כך לרשויות המס אחת לשנה, גם אם מעולם לא המיר את המטבעות שרכש לשקלים, דולרים או מטבעות אחרים.
נזכיר כי כבר לקראת אישור תקציב המדינה לשנים 2021-2022 הועלה הרעיון לדרוש ממי שמחזיק במטבעות קריפטוגרפיים בשווי של מעל 100 אלף ₪ לדווח על כך לרשויות המס, אך בסופו של דבר דרישה זו לא נכללה אז בחוק ההסדרים. כעת עולה הנושא שוב ונראה כי הפעם חוק ההסדרים אכן יתייחס אליו והתוספת לחוק אכן תאושר.
ציין כי איגוד הביטקוין בראשותו של מר מני רוזנפלד פועל במרץ כדי למנוע מדרישה זו להיכנס לחוק
ההסדרים.
הסיכון בהיעדר דיווח
על פי ההערכות של רשות המסים, כ-500 אלף ישראלים מחזיקים כיום בנכסים דיגיטליים, אך רובם לא דיווחו על כך לרשות. על רקע זה נוקטת הרשות בפעולות שונות לאיתור הון שחור הקשור לפעילות קריפטו, לרבות איתור משקיעים באמצעות הרשתות החברתיות ובאפליקציות לשליחת הודעות כמו וואטסאפ וטלגרם, קבלת מידע מזירות מסחר OTC וזירות מסחר ישראליות וזרות, ואיסוף מידע ממקורות מודיעיניים כאלה ואחרים.
כזכור, מטבעות קריפטוגרפיים הינם נכס שעל הרווחים הנובעים מהמסחר בו חל מס רווחי הון בגובה 25%, לרבות בכל אירוע של המרת מטבע קריפטוגרפי אחד במטבע קריפטוגרפי אחר. היעדר דיווח למס הכנסה על פעילות שחל עליה מס, או לחילופין הגשת דיווח כוזב בגין פעילות כזו, עלולים להוביל לחקירה מטעם רשות המיסים, לפתיחת הליכים פליליים כנגד נישומים ואף לעונשי מאסר. במקרים מסוימים רשות המיסים עשויה לאפשר לנישומים לשלם 'כופר מס' בגין היעדר דיווח או דיווח כוזב, כלומר לשלם מס הגבוה במאות אחוזים מהמס שהנישום אמור היה לשלם, וזאת בתמורה לאי נקיטת הליכים פליליים נגדם והמשך דיון ואכיפה במישור האזרחי בלבד.
ייתכן כי לצד ה'מקל', שהינו דרישת הדיווח על אחזקת מטבעות קריפטוגרפיים בסכום העולה על 200 אלף ₪, במידה ודרישה זו אכן תיקבע בחוק, תעניק רשות המיסים גם 'גזר' בדמות סוג כזה או אחר של הליך גילוי מרצון אשר יאפשר למי שמחזיקים בקריפטו ולא דיווחו על כך עד אותה נקודה בזמן, לדווח לראשונה על החזקותיהם מבלי להיות חשופים להליכים פליליים. ניתן להניח כי הליך מסוג זה יוגבל בזמן ורק מי שיגישו את דיווחיהם במסגרת הזמן שתוגדר לכך על ידי רשות המיסים יוכלו להימנע מנקיטת הליכים נגדם.
אנו ב-BLOXTAX מזמינים משקיעי קריפטו להיערך מבעוד מועד לאפשרות של חובת דיווח על אחזקותיהם ולהכין באמצעותנו את הדוחות הרלוונטיים לצורך הגשת הדיווח. כמו כן, ניתן להיעזר בצוות רואי החשבון שלנו לביצוע הגשת הדוחות השנתיים למס הכנסה רטרואקטיבית.
לסיכום
בשלב זה עדיין מוקדם להעריך באיזו מידה הדרישה לדווח על אחזקות קריפטו בסכום של מעל 200 אלף ₪ תשפיע על תחום המטבעות הדיגיטליים בישראל. עיגון הדרישה באמצעות חוק ההסדרים הוא אמנם צעד רגולטורי היכול להיחשב כצעד נוסף בדרך לאסדרת התחום בארץ ולהגברת הפיקוח עליו, אך נראה כי מטרתו העיקרית היא איתור רווחים שאינם מדווחים ולא שיפור ההגנה על משקיעים מפני הסיכונים המאפיינים את עולם הקריפטו, כגון הונאות, ניצול פרצות בקוד, טעויות תפעוליות ותנודתיות חריגה.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.