לקנות או למכור ביטקוין מאדם פרטי או מגוף מסודר?

פוסט אורח מאת עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה, Bit2C

לרוב, בעיניים של קונה או מוכר פרטי ההבדל העיקרי בין פעולה מול אדם פרטי לבין פעולה מול גוף פיננסי הוא בתשלום עמלה. עמלה אשר ניתן לחסוך "בקלות" אם הפעולה לא מבוצעת דרך גוף מסודר. כמו בכל שירות או מוצר אותו רוכשים, חשוב לבחון האם העלות של השירות או המוצר עונים על הערך אותו מקבלים מספק השירות?

פעמים רבות אני נתקל בשאלה למה כדאי לקנות ביטקוין ב-Bit2C או בכל גוף פיננסי מסודר אחר, ולא ישירות מאדם פרטי או מגוף שלא תחת רגולציה?

אחת המטרות החשובות ביותר של הגופים הפועלים בתחום בישראל היא להגן ולשמור על הלקוחות שלהם. לכן, לגופים מסודרים בתחום הקריפטו יש עלויות גבוהות, ורובן ייחודיות לענף. לעלויות העסקיות הרגילות כמו שכר עובדים, ספקים, שכירות ומיסים (מתוך עמלת המסחר רק המע"מ עצמו הוא 17%), מתווספות עלויות ייחודיות גבוהות כמו ניהול טכנולוגיה חדשנית, אבטחת מידע ועלויות רגולציה (בנקים, עו"ד, ביקורות, רישיון וכו').

שמירה על אינטרס המשתמשים

אמון ובטחון – כל עסקה בין גורמים שונים מצריכה רמה מסוימת של אמון בין הצדדים. ככל שהעסקה מורכבת ו/או יקרה יותר, כך רמת האמון חייבת להיות גבוהה יותר. הדבר מקבל משנה תוקף בעסקאות בביטקוין, אשר לרוב האנשים הנושא הוא חדשני ומורכב, ולכן היקף ההונאות בתחום המטבעות הדיגיטליים הוא עצום ונפוץ.

מוכרים רמאים ששולחים לקונה מטבע שהוא לא ביטקוין, או ששולחים ביטקוין לכתובת שונה מהכתובת שמסר הקונה. קונים רמאים אשר מזייפים העברות בנקאיות או מבטלים העברות כספים בביט או בפייפאל, ועוד דוגמאות רבות אחרות של פירמידות ופונזי.

בקניית ביטקוין מגוף מסודר תחת רגולציה, ובטח מול חברה וותיקה עם מוניטין בתחום, רמת הביטחון להשלמת העסקה היא גבוהה ביותר. זאת להבדיל מהסיכון ו"מחיר הטעות/ ההונאה" הקיימים בעסקה ישירה מול אדם פרטי זר, החשוף לתרמית ולהפסד של מלוא ההשקעה.

שירות לקוחות ותמיכה – בתחום טכנולוגי-פיננסי מתפתח זה, שירותי תמיכת לקוחות הם נחוצים מאוד, בעיקר בהתחלה ולעניין תפעול ארנקים, ביצוע טרנזקציות, שליחת מטבעות מכתובת או לכתובת מסויימת כאשר יש סוגי כתובות מסוימים, שליחת עמלות לכורים והסברים שונים. בנושאים חשובים ומורכבים אלה לא מומלץ להסתפק בהתכתבות בטלגרם עם "חבר טלפוני" מהקהילה. תמיד ניתן להיעזר בחברים קרובים, בשגרירות הביטקוין או איגוד הביטקוין, אך לרוב נחוצה עזרה מקצועית ופרטנית בקשר לעסקאות מסוימות (אותם לא תמיד רוצים לחשוף לאנשים זרים). גופים מסודרים יודעים להציע שירותי תמיכה מגוונים (מייל, טלפון, טלגרם, פייסבוק ועוד) במטרה להשלים את הטרנזקציה.

שמירה על ביטחון המשתמשים

תיעוד ומיסים – יתרון משמעותי בפעילות מול גוף מסודר הוא שהלקוח מקבל חשבונית מס/ קבלה בגין העסקה, וכן דוחות ואישורים קבילים הנחוצים לשם הוכחת ביצוע פעולות, תיעוד והכנת דוחות וחישובים לצרכי מס ובנקים. פעמים רבות תיעוד מסודר פותר גם את הבעיה המתמשכת בקשר לבנקים המקשים על ביצוע העברות כספיות שמקורן בקריפטו.

הלבנת הון  – בישראל קיימת בעיה קשה של הלבנת הון (גורמי פשיעה ועבריינים) ומימון טרור. גוף מסודר תחת רגולציה נדרש לעמוד בכללי רגולציה ברורים, כך שהאחריות מוטלת על אותו הגוף ולא על האדם הפרטי שהוא רק צד בעסקה. אף אחד לא רוצה להימצא בסיטואציה בה הוא מעביר בטעות ביטקוין לחמאס או קנה ביטקוין  מגורם עבריני אשר מנסה להלבין הון אשר מקורו בסחר בנשים (למשל).

דגש חשוב נוסף עבור מי שפועל בצורה עצמאית ולא מול גוף מסודר שיש לתת לו תשומת לב מיוחדת – לאחרונה נכנס לתוקף ולמדיניות אכיפה החוק לצמצום השימוש במזומן, המטיל חובות וסיכונים גם על האזרח הקטן (הגם אם הוא לא מודע לכל הוראות החוק). מטרת החוק היא לצמצם את תופעת ההון השחור בישראל. כך לדוגמה בעסקה בין אנשים פרטיים קיימת מגבלת מקסימום לגובה עסקה בה התמורה מועברת במזומן לסך מקסימלי של 50 אלף שקל (הכוונה בד"כ לשטרות כסף ולא להעברה בנקאית, למשל). הקנס על עבירה בתחום זה עלול להיות גבוה וחל הן על המשלם והן על המקבל.

ייחודיות הביטקוין

שני נושאים שמעניינים רבים שברצוני להתייחס אליהם לאור ניסיוני כסמנכ"ל כספים ורגולציה בבורסה לקריפטו היחידה בישראל, הם פרטיות ושמירה על מפתח פרטי.

פרטיות

גופים פיננסיים בישראל (כמו במרבית העולם ובכל תחום פיננסי) נדרשים לאסוף פרטי זיהוי על לקוחות ולהעביר לרשויות מידע על לקוחות ועסקאות בהתאם להוראות חקיקה ואסדרה שונות. בעולם תחת רגולציה (ולשם תחום הקריפטו בעולם הולך בצעדי ענק) גוף מסודר לא יכול לתת שירות למי שמחפש אנונימיות.

שמירה על מפתח פרטי

יש שעלולים לטעון כי לא מומלץ לקנות ביטקוין בבורסה כי כלל ידוע הוא שאם אין לך מפתח פרטי (ארנק בניהולך) אין לך באמת ביטקוין, כי אז אתה בעצם תלוי בצד שלישי. חשוב לזכור שכל מי שקונה בבורסה לא מחויב להשאיר את הביטקוין בחשבון בבורסה, אלא יכול תמיד למשוך את הביטקוין לארנק פרטי. הרכישה או המכירה בעזרת גוף מוסדר נעשית במטרה להקטין את הסיכון והחיכוך עם תרמיות, כללי הלבנת הון ועוד – היא אינה מחליפה את מודל הביזור וההחזקה הישירה של הביטקוין.

שיווי משקל עדין

תמיד יהיה מקום בעולם למסחר/תשלומים P2P טהור בין אנשים פרטיים – הרי לשם כך תוכנן הביטקוין. הרעיון של הביטקוין אומנם פותר את בעיית האמון והעברת ערך בין אנשים על גבי רשת מבוזרת, אך הוא אינו פותר בעיות הקשורות לפשיעה, הלבנת הון או תרמיות. כל אחד צריך לשקול את השיקולים האישיים שלו ולבחון את הסיכונים שהוא מוכן ליטול.

כללי הרגולציה נועדו לשמור ולהגן על המשקיעים הפועלים בתחום. זיכרו שרגולציה דומה לרמזורים בכבישים – זה עשוי להיות מעצבן לעמוד ברמזור אדום ולאחר לעבודה, אבל לעיתים קרובות תפקיד הרמזור הוא להשליט סדר בכבישים ולשמור על חייכם ע"י מניעת תאונות. כששוקלים את מכלול השיקולים, וכל עוד לא מדובר על פעילות בין קרובים שניתן לסמוך עליהם תוך שמירה על תיעוד מסודר, עדיף לדעתי לפעול מול גוף אמין העומד בכללי הרגולציה, בכדי להגן על האינטרסים שלכם ולדאוג שתגיעו לאן שתרצו בשלום.

לחצו כאן ליעוץ חינם

:על הכותב

עו"ד ורו"ח רון צרפתי – סמנכ"ל כספים ורגולציה, Bit2C, קניה בטוחה של ביטקוין ומסחר בביטקוין. רון עוסק מזה כשבע שנים בהיבטים פיננסיים, עסקיים ורגולטוריים-משפטיים בעולם הביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים. רון פועל רבות לקידום התחום אל מול רגולטורים, בנקים ותעשיית ההיי-טק בישראל.