החצייה של ביטקוין – מה יקרה למטבע הקריפטו הראשון במרץ 2024?

ערכם של מטבעות דיגיטליים נקבע על ידי שורה ארוכה של גורמים כגון הנדירות שלהם, המהימנות שלהם, המאפיינים הטכנולוגיים של המערכת שמייצרת אותם, השימושים שנעשים בהם, מידת האימוץ שלהם ועוד. כך גם במקרה של ביטקוין (BTC), המטבע הקריפטוגרפי הראשון שנוצר, שהוא גם מטבע הקריפטו הראשון מבחינת שווי שוק וכמובן שמבחינות רבות נוספות, לרבות המעמד המיתולוגי שלו כמטבע שממנו צמח והתפתח עולם המטבעות הדיגיטליים כולו.

לקראת ינואר 2024 היינו עדים להשפעתן של קרנות הסל של ביטקוין על תנודתיות המחיר של המטבע. למרות שניתן להניח כי יעבור מספיק זמן עד שאפשר יהיה לקבוע כיצד משפיעות קרנות הסל על המחיר של ביטקוין ועל המשך האימוץ שלו, כבר עכשיו מופנות כל העיניים באקוסיסטם הקריפטו אל עבר נקודת הציון הבאה – אירוע החצייה של ביטקוין, שבו קצב הנפקת המטבע יורד בחצי, כפי שקורה אחת לארבע שנים.

נדגיש כי סיפור קרנות הסל של ביטקוין הוא סיפור של ביקוש או ליתר דיוק סיפור של הגדלת הביקוש למטבע על ידי הנגשה שלו לציבור הרחב ומשיכת משקיעים חדשים אליו בזכות קלות ההשקעה וקלות הזרמת הכסף שבתורו ישמש לרכישת ביטקוין. לעומת זאת, אירוע החצייה של ביטקוין הוא סיפור של היצע והוא מתמקד בעובדה שבעקבות החצייה כמות מטבעות הביטקוין אשר תגיע לשוק תקטן בחצי לעומת כמות המטבעות שמגיעה אליו כיום.

במאמר זה נסביר מהו אירוע החצייה, מדוע הוא נחשב לאירוע מכונן ומדוע עולם המטבעות הוירטואליים ממתין לו בנשימה עצורה.

כריית ביטקוין

כדי להבין מהי החצייה נזכיר כי ביטקוין נוצר באמצעות תהליך חישובי שנקרא "כרייה" ושבמהלכו מחשבים יעודיים בעלי עוצמת חישוב גבוהה במיוחד, אשר מחוברים כולם לאותה רשת ושייכים לאנשים פרטיים (שנקראים כורים) או לחברות (שנקראות חברות כרייה), מתחרים ביניהם על מציאת פתרון ספציפי לפונקציה מתמטית כחלק מתהליך תיעוד טרנזקציות הביטקוין שמתבצעות ברשת. הרשת היא שרשרת של בלוקים (בלוקצ'יין), שבה כל בלוק מכיל נפח קבוע של נתונים על אותן טרנזקציות. מציאת הפתרון לפונקציה המתמטית נדרשת עבור כל בלוק חדש שנוצר ומציאת הפתרון הזה מזכה את הכורה או את חברת הכרייה שהמחשבים שלהם היו הראשונים שמצאו את פתרון הפונקציה, במטבעות ביטקוין. מטבעות אלו מתקבלים כפרס עבור פעולת הסליקה של כל בלוק תקין ובו כל הטרנזקציות התקינות ופרס זה מתגמל כלכלית את הכורים על ההשקעה שלהם בציוד ובמשאבים. במילים אחרות ניתן לומר שהכרייה היא תהליך יצירת והנפקת המטבע.

ביטקוין תוכנן מראש להיות בעל היצע סופי של 21 מיליון מטבעות. נכון להיום נכרו כבר למעלה מ-92% מסך המטבעות (למעלה מ-19.3 מיליון). תהליך הכרייה של מטבעות ביטקוין יסתיים סופית בשנת 2140 שבמהלכה ייכרה המטבע ה-21 מיליון ואחריו תיפסק הכרייה לתמיד.

נזכיר כי פעילות כריית מטבעות קריפטוגרפים מוגדרת על ידי רשויות המס כפעילות עסקית. ניתן לקרוא על כך עוד במאמרים שלנו העוסקים בנושא: האם פעילות הקריפטו שלכם נחשבת לפעילות עסקית? ובנוסף בסימן כרייה – טיפים על מיסוי כריית מטבעות דיגיטליים.

מהי החצייה של ביטקוין?

כדי לאפשר כריית ביטקוין לאורך שנים רבות ובו-זמנית להגביר את הנדירות של המטבע על ידי הקטנת כמות המטבעות החדשים שנוצרים, תוכנן תהליך אשר מצמצם בהדרגה את כמות המטבעות שניתן לכרות. תהליך זה נקרא חצייה (Halving).

כאשר רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין הושקה ב-2008, כורים קיבלו 50 מטבעות ביטקוין עבור כל בלוק חדש שנוצר ברשת. בנובמבר 2012 התבצעה החצייה הראשונה, שאחריה גובה התמורה שהכורים קיבלו עבור כל בלוק חדש שנוצר הצטמצם בחצי. כלומר, מאותו רגע כורים קיבלו 25 מטבעות במקום 50. במילים אחרות, קצב הנפקת המטבע ירד בחצי.

החצייה השניה התבצעה ביולי 2016 ואחריה כורים החלו לקבל 12.5 מטבעות ביטקוין עבור כל בלוק חדש שנוצר ברשת.

החצייה השלישית התבצעה במאי 2020 ואחריה כורים החלו לקבל 6.25 מטבעות ביטקוין עבור כל בלוק חדש, כפי שהם מקבלים גם כיום.

החצייה הבאה, הרביעית במספר, אמורה להתבצע במרץ 2024 ואחריה כורים יקבלו 3.125 מטבעות ביטקוין עבור כל בלוק חדש.

החצייה של ביטקוין אמנם מתבצעת אחת לארבע שנים, אך לא במועד קבוע. המדד שלפיו ניתן לדעת בדיוק מתי תתבצע החצייה הוא מספר הבלוקים הקבוע שצריכים להיווצר ברשת בין חצייה לחצייה. מספר זה הוא 210,000, כלומר החצייה מתבצעת כל 210,000 בלוקים. מאחר ובבלוקצ'יין של ביטקוין מתקיימים שינויים כאלה ואחרים אשר משפיעים על קצב יצירת הבלוקים, מועד החצייה המדויק עשוי להשתנות וכרגע ההערכה היא כי החצייה הרביעית תתבצע ב-24 למרץ השנה.

מדוע כולם מחכים לאירוע החצייה?

כידוע, שוק הקריפטו מתאפיין בתנודתיות רבה אשר מושפעת ממספר רב של גורמים, כפי שהסברנו בפתח הדברים. באופן טבעי, ככל שאירועים רלוונטיים באקוסיסטם המטבעות הדיגיטליים נחשבים לנדירים, משמעותיים ודרמטיים יותר, כך ההשפעה שלהם על מחירי המטבעות יכולה להיות רבה יותר.

אחד המאפיינים הייחודיים של אירוע החצייה של ביטקוין הוא העובדה שלאירוע זה יש היסטוריה. כאמור, אנו עומדים בפני אירוע החצייה הרביעי וכיום יכולים כבר להסתכל על היסטוריית אירועי החצייה כפי שהיא באה לידי ביטוי במהלך 15 השנים האחרונות.

התבוננות על היסטוריית המחיר של ביטקוין בסמוך לאירועי החצייה מראה כי במשך תקופה מסוימת לפני החצייה ובמשך תקופה מסוימת אחרי החצייה יש רצף של עליות במחיר המטבע. רצף עליות במחיר של נכס מסוים נקרא ראן (Run) והתקופה בה מתרחש הראן נקראת ראלי (Rally). כאמור, בחינה של היסטוריית המחיר של ביטקוין מראה כי לפני החצייה ואחריה יש ראן (עליה רצופה במחיר). כאשר הראן מסתיים, המחיר של ביטקוין נכנס לרצף של ירידות וכאשר רצף הירידות מסתיים מתחיל ראן חדש לקראת החצייה הבאה. נדגיש כי זהו תיאור כללי ביותר אשר מתבסס על היסטוריה קצרה של שלושה אירועי חצייה קודמים בסך הכל. ועדיין, הנתונים מראים כי זוהי דינמיקה שחוזרת על עצמה. כיום, כשאנו הולכים ומתקרבים לאירוע החצייה הרביעי, אך טבעי הוא שהשוק נושא אליו עיניים ושואל את עצמו האם ההיסטוריה אכן תחזור על עצמה.

מה קרה באירועי החצייה הקודמים?

נציג כעת בקצרה את היסטוריית המחיר של ביטקוין בסמוך לאירועי החצייה הקודמים:

1. חצייה ראשונה – לפני החצייה הראשונה, ב-2012, ביטקוין הגיע למחיר תחתית של 2 דולר למטבע. מנקודה זו הוא טיפס והגיע למחיר של 12 דולר במועד החצייה הראשונה, שאחריה הוא המשיך לטפס והגיע למחיר של 1,132 דולר בסוף 2013.
2. חצייה שניה – אחרי הראלי של 2013 המחיר של ביטקוין ירד עד ל-176 דולר ואז החל לטפס שוב והגיע למחיר של 648 דולר למטבע במועד החצייה השניה ב-2016, שאחריה הוא המשיך לטפס והגיע למחיר של 19,497 בסוף 2017.
3. חצייה שלישית – אחרי הראלי של 2017 מחיר הביטקוין ירד עד 3,185 דולר למטבע ואז החל לטפס שוב והגיע למחיר של 8,825 דולר למטבע במועד החצייה השלישית ב-2020, שאחריה הוא המשיך לטפס והגיע למחיר של 68,789 דולר למטבע בנובמבר 2021, שנכון להיום הוא מחיר שיא כל הזמנים שלו.

מאז הראלי של 2021 מחיר הביטקוין הספיק לרדת עד ל-16,300 דולר למטבע בנובמבר 2022 ומאז חזר לעלות בהדרגה והגיע לאזור של 47,000 דולר למטבע במועד אישור קרנות הסל של ביטקוין על ידי הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC). כאמור, החצייה הרביעית של ביטקוין צפויה לקראת סוף מרץ השנה והיא מביאה עמה עוד ועוד תחזיות באשר לעתידו הוורוד של המטבע.

לסיכום

מרכיב החצייה, שהוא חלק אינהרנטי מהארכיטקטורה של ביטקוין, הינו מאפיין ייחודי של המטבע שמטרתו לאפשר שליטה בקצב ההנפקה שלו. לאורך השנים שבו ועלו טענות לפיהן לא היה צורך בחצייה משום שניתן היה פשוט להנפיק מראש 21 מיליון מטבעות ביטקוין ואז לעצור את ההנפקה לנצח. אלא שנראה כי המצאת הביטקוין נתנה מראש משקל רב לחשיבות של תהליך הנפקה הדרגתי וליתרונות שלו כגורם אשר שומר על העניין במטבע לאורך זמן ומאפשר לאימוץ שלו לצמוח בהדרגה. נראה כי בהחלט ניתן לומר שביטקוין לא היה מגיע לאן שהגיע ללא מנגנון החצייה.

האם משמעות הדבר היא כי החצייה הרביעית, שנמצאת ממש מעבר לפינה, תוביל לזינוק נוסף במחיר המטבע? כמובן שאין לדעת. ניתוח מגמות השינוי במחיר הביטקוין לאורך זמן, למשל בפרספקטיבה של תקופות החצייה, מתבסס על הרעיון שלפיו ניתן להניח שהתנהגויות ומגמות שחוזרות על עצמן לאורך זמן ימשיכו לחזור על עצמן באותו אופן גם בעתיד. אנו שואפים למצוא תבניות בעלות משמעות בהתנהגות של נכסים פיננסיים שונים ומניחים כי בחינת ההתנהגות ההיסטורית של נתונים כגון מחירים ומחזורי מסחר של נכס מסוים תאפשר להעריך את ההתנהגות של אותו נכס בעתיד, משום שאנו מניחים כי דפוסים כלכליים נוטים לחזור על עצמם.

לכן כדאי וחשוב לזכור כי הציפייה לזינוק הדרגתי במחיר הביטקוין לאחר החצייה הרביעית מתבססת על ניתוח העבר ועל תחזית לעתיד ולא על ידיעה ברורה ומוצקה שכך אכן יקרה.