תוכן עניינים
מאונט גוקס (Mt. Gox CO LTD), בורסת הקריפטו היפנית שהושקה ב-2010, היתה זירת המסחר הגדולה והמובילה בעולם המטבעות הדיגיטליים עם כ-80% מתעבורת הביטקוין (BTC) העולמית שעברה דרכה. ב-2014 הבורסה קרסה לאחר שלא עמדה בהתחייבויותיה כלפי משתמשיה. המשתמשים נהרו אליה כדי למשוך ממנה את מטבעות הביטקוין שלהם וגילו כי זירת המסחר אינה מאפשרת להם למשוך אותם. רק בשלב מאוחר יותר התברר כי מאונט גוקס נפרצה עוד קודם לכן ונגנבו ממנה מאות אלפי מטבעות ביטקוין. הזירה לא דיווחה על כך ולמעשה פעלה במשך מספר שנים כשהיא מחזיקה רזרבה חלקית בלבד לכמות מטבעות הביטקוין שהופקדו בה.
במשך שנים רבות ניהלו לקוחות מאונט גוקס תביעות משפטיות נגדה במטרה לגרום לבורסה להשיב להם את כספם. בשנה האחרונה נראה כי הליכים אלו, יחד עם הרוח הגבית של העליה בשווי שוק הקריפטו, הניבו תוצאות לאחר שכונס הנכסים של הזירה שקרסה החל להשיב כספים ללקוחות שנפגעו וביניהם גם לקוחות בישראל.
אלא שהחזרת הכסף ללקוחות בארץ נתקלה בבעיה וזאת משום שבנקים בישראל קיבלו העברות של דולרים או של ין מבנקים ביפן בגין החזר הכספים ללקוחות מאונט גוקס, ובשל החשד וחוסר הידיעה בנוגע למקור הכסף הם ביקשו להחזיר, בחלק מהמקרים, את הכסף לשולח (כונס הנכסים של הבורסה). אלא שייתכן שהחזרת הכסף לשולח גרמה לכך שלא ניתן יהיה לקבל את הכסף הזה שוב. במילים אחרות, החזרת הכסף לשולח יכולה לסתום את הגולל על האפשרות של לקוחות זירת המסחר מישראל לקבל בחזרה את הכספים שאיבדו.
במאמר זה נחזור למקרה של מאונט גוקס ונסביר כיצד ניתן להיערך נכון להשבת הכספים מהבורסה.
המקרה של מאונט גוקס
מאונט גוקס היתה בורסת קריפטו יפנית אשר הושקה בשנת 2010 ובשיאה הייתה הזירה הגדולה בעולם למסחר במטבעות קריפטוגרפיים, אשר כ-80% מתעבורת הביטקוין הגלובלית עברו דרכה. למעשה, מאונט גוקס היתה הזירה הראשונה בהיסטוריית המטבעות הדיגיטליים אשר הציעה אפשרות לסחור בביטקוין. בשל מעמדה כחלוצת התחום ובשל נפח העסקאות שהתבצעו בה, צברה הבורסה מעמד של מובילת שוק אשר מחזיקה בהשפעה רבה וניכרת על הפעילות בביטקוין.
ב-2014 החלו לקוחות הבורסה לחוות קשיים במשיכת כספים ממנה. בהמשך התברר כי קשיים אלו נבעו מפריצה לזירה אשר במסגרתה נגנבו ממנה למעלה מ-850,000 מטבעות ביטקוין, שבאותה תקופה היו שווים כחצי מיליארד דולר. אירוע חריג ודרמטי זה אילץ את מאונט גוקס להפסיק את פעילותה ולהגיש בקשה לחדלות פירעון.
נציין כי הפריצה הנ"ל לא היתה המקרה הראשון שבו נוצלו כשלים במנגנוני האבטחה של הבורסה. ב-2011 היא נפרצה ונגנבו ממנה מטבעות ביטקוין בשווי של קרוב ל-9 מיליון דולר (נכון לשער הביטקוין באותו זמן).
התביעות והשבת הכספים
בעקבות קריסת מאונט גוקס ב-2014 הוגשו נגדה מספר תביעות משפטיות על ידי לקוחות וארבע שנים מאוחר יותר אישר בית המשפט ביפן תוכנית שיקום שבמרכזה השבת הכסף שנגנב ואבד לנושים. במרץ 2021 הודיע כונס הנכסים של הבורסה על החזרת מטבעות ביטקוין בשווי של כ-1.9 מיליארד דולר לנושים ובדצמבר 2021 דווח כי חלק מהנושים קיבלו החזר על מטבעות הביטקוין שאיבדו, וזאת באמצעות העברת ין יפני לחשבונות הפייפאל שלהם.
בין השאר נקבע כי החזרת כספים נוספים תתבצע במהלך אוקטובר 2023, אך בהמשך מועד זה נדחה עד לאוקטובר 2024. יחד עם זאת נראה כי חלק מהנושים יתחילו לקבל החזרים עוד לפניכן.
נציין כי השבת הכספים ממאונט גוקס נעשית בפעימות ולא בתשלום אחד. עובדה זו מסבכת את חישוב חבות המס בגין הכסף שהתקבל, משום שחישוב זה צריך לקחת בחשבון כל פעימה בנפרד.
מורכבות נוספת בהשבת הכספים נובעת מהעובדה כי חלק מהלקוחות ביקשו לקבל את כספם בדולרים, חלקם ביקשו לקבל אותו במטבעות קריפטו, ולכן חייבים בהצהרת גורם מומחה רגילה (כפי שנסביר בהמשך), וחלקם ביקשו לקבל את כספם הן בדולרים והן במטבעות קריפטוגרפים.
השבת הכספים – בעיה ופתרון
כפי שתיארנו בפתח הדברים, הפוטנציאל לקשיים ובעיות במסגרת השבת הכספים מכונס הנכסים של מאונט גוקס ללקוחות עבר ישראלים של הבורסה טמונה בעובדה שהכונס מעביר לבנקים בישראל דולרים או ין יפני מבנקים ביפן. הבנקים בישראל מקבלים כסף שמקורו אינו ידוע, ומחשש לקבל לידם כספים שעלולה להיות להם זיקה לפעילות לא חוקית, הבנקים מחזירים את הכסף שהועבר אליהם לידי השולח. אלא שהחזרת הכסף לשולח עלולה לחסום כל אפשרות עתידית לקבל אותו שוב בהמשך הדרך. כך עלול להיווצר מצב בו לקוח שאיבד את כספו מקבל על כך החזר לאחר שנים רבות, הכסף שהוחזר לו נשלח על ידי הבנק שלו חזרה אל כונס הנכסים, וללקוח בישראל לא תהיה אפשרות נוספת לקבל לידיו את ההון שאיבד.
על מנת למנוע זאת ולמקסם את הסיכוי לקבל ולהחזיק בכסף שהוחזר, יש לנקוט בצעדים הבאים:
- ליזום פניה אל הבנק – יש לידע את הבנק כי אמורים להגיע אליו כספים שמקורם בהחזר שניתן בגין מטבעות דיגיטליים שאבדו לאחר קריסת מאונט גוקס ב-2014 ושהלקוחות מחכים להם מזה כעשור. בנוסף, יש להבהיר כי במידה והכסף יוחזר על ידי הבנק אל כונס הנכסים, קיים סיכוי גבוה לכך שהוא לא יישלח אל הלקוח (כלומר אל חשבון הבנק שלו) שוב ואז הוא ככל הנראה יאבד לעד.
- סגירת הכסף בפיקדון נעול – ניתן להציע לבנק להפקיד את הכסף בפיקדון שהלקוח אינו יכול לגעת בו עד שימציא לבנק הצהרה מגורם מומחה אשר מפרטת ומאשרת את נתיב הכסף (כלומר הדרך שכספו של הלקוח עשה מאז שהוא רכש בעזרתו את מטבעות הקריפטו במאונט גוקס ועד לשלב הנוכחי בו הוא אמור לקבל החזר על הכסף שאבד לו) ואת העובדה שהלקוח דיווח על הכסף שקיבל למס הכנסה ואף שילם את חבות המס בגינו.
- הצהרת גורם מומחה – פניה לגורם מומחה לשם קבלת הצהרה ממנו אודות נתיב הכסף ואודות הדיווח על העברת הכסף ותשלום חבות המס למס הכנסה. הניסיון שלנו ב-BLOXTAX מראה כי בחלק מהמקרים בנקים אכן אישרו את קבלת הכסף לאחר שהוצגה בפניהם הצהרת הגורם המומחה. נציין כי מתחת לסכום של 100,000 שקלים קיימת אפשרות לכך שהבנק יסתפק בהצהרות של הלקוח ובמסמכים שהוא מציג וכן באישור רואה חשבון על כך שהעסקה דווחה לרשויות המס, אך מעל סכום זה הדרישה להצהרת גורם מומחה היא לרוב דרישת חובה.
לצוות רואי החשבון של BLOXTAX ניסיון וידע רבים ונרחבים בדיוק בנושא זה ומומלץ לפנות אלינו לשם קבלת הסיוע הרלוונטי. כמוכן, מומלץ לקרוא עוד על הנושא במאמר שלנו: הצהרת גורם מומחה – התנאי להפקדת כסף שמקורו בפעילות קריפטו, בחשבון הבנק.
עוד נציין כי בנוסף להתייחסות לנתיב הכסף ולדיווח למס הכנסה, הצהרת המומחה תתייחס גם להליכי הציות והבקרה שהפעילה מאונט גוקס, כפי שנדרש על ידי הבנק.
לבסוף נזכיר כי במידה ובנקים מסוימים יעמדו בסירובם לקבל כספים שמקורם בהחזר ממאונט גוקס, קיימים גם פתרונות אחרים ולכן בכל מקרה חשוב וכדאי להתייעץ בנושא עם צוות רואי החשבון שלנו כדי לפעול נכון.
שאלת המיסוי
כידוע, שאלות המיסוי הנוגעות לפעילות במטבעות וירטואליים הינן מורכבות, והמענה עליהן דורש ידע וניסיון נרחבים ומעמיקים. לא כל שכן כאשר מדובר באירוע נדיר יחסית של השבת כספים בעקבות גניבה של מטבעות קריפטו, ועל אחת כמה וכמה כאשר השבת הכספים נעשית שנים רבות לאחר הגניבה ומבוצעת בהדרגה.
במקרה של מאונט גוקס לא מדובר רק על מכירה של מטבעות קריפטוגרפים אלא על העברת כסף פיאט, בדולרים או בין יפני מכונס הנכסים אל הנושים. יחד עם זאת, מתקיים כאן אירוע מס נוכח העובדה שלקוח השקיע סכום כסף מסוים ברכישת מטבעות קריפטו בבורסה וכעת יקבל סכום כסף גבוה משמעותית כהחזר על הכסף שאבד לו. במילים אחרות נוצר ללקוח רווח ורווח זה חייב במס.
גם אם איננו יודעים מהו המנגנון המדויק שלפיו נעשה החישוב ממנו נגזר סכום הכסף אשר יושב ללקוח מסוים, חישוב חבות המס ייקח בחשבון את עלות המטבעות הדיגיטליים כפי ששולמה למאונט גוקס במקור ואת האינפלציה לאורך השנים. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו: הפחתת מס על קריפטו בעזרת האינפלציה.
כמובן שגם בהקשר זה מומלץ לפנות אל צוות המומחים שלנו לצורך חישוב נכון של חבות המס והגשת הדיווח הנדרש לרשויות המס.
לסיכום
היותה של מאונט גוקס הזירה הראשונה למסחר בביטקוין הפכה את קריסתה לאחד האירועים המכוננים האיקוניים באקוסיסטם הקריפטו.
על אף שלאורך השנים משתמשי ומשקיעי קריפטו התרגלו לכך שבעולם המטבעות הדיגיטליים אובדן כספים בסדרי גודל דרמטיים בדרך כלל אינו מסתיים בהשבת הכספים, נראה כי לאחרונה ניתן להבחין בשינוי במגמה זו. לדוגמה, הדיווחים בפברואר 2024 על הפיצוי ללקוחות בורסת הקריפטו FTX שקרסה בנובמבר 2022. ניתן לקרוא על המקרה של FTX במאמר שלנו: מה לעשות בעקבות קריסת בורסת FTX. ועדיין, למרות הסימנים לשינוי המגמה, הידיעה על השבת כספים לנושי מאונט גוקס נתפסת כמפתיעה נוכח השנים הרבות שעברו מאז קריסתה של הבורסה והתחושה שלפיה הכסף אבד לנצח.
לכן, כדי לא להחמיץ את ההזדמנות לקבל חזרה כסף בעקבות קריסתה של מאונט גוקס, חשוב להבין את הבעייתיות הכרוכה בכך (האפשרות שבנקים ישיבו את הכסף לשולח מחשש להחזיק בידם כספים שמקורם אינו ברור וכתוצאה מכך הכסף לא יינתן שוב ללקוח) ואת האמצעים שבעזרתם ניתן להתמודד עם הקשיים האפשריים, כלומר את הצורך בהתערבות של גורם מומחה שיאשר את נתיב הכסף ואת הסדרי המס הנדרשים.
נזכיר כי לעתים ההבדל בין תפנית מפתיעה וחיובית בדמות קבלת כסף שנחשב לאבוד, לבין האפשרות לאבד את אותו כסף שוב, הוא פניה לגורם מקצועי, מנוסה ומהימן כמו BLOXTAX, שלו הידע, הניסיון והיכולות לטפל בדיוק בנושאים הללו.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.