"הייחוד של עולם הקריפטו אינו נעוץ רק בטכנולוגיה, אלא בעיקר בתפיסה: בפעם הראשונה בהיסטוריה, ניתן להעביר ערך בין אנשים ללא צורך בגורם מתווך וזהו שינוי שמערער את הבסיס שעליו נשענת המערכת הפיננסית המסורתית", מסביר תומר רביד, מייסד ומנכ״ל BloxTax.
שנחזור אליכם עם מידע נוסף?
בשיחה קצרה, נוכל להבין מה מטריד אתכם, אם ואיך נוכל לעזור. מבטיחים להיות ממוקדים.
הבסיס, אבטחה קריפטוגרפית: יכולת האבטחה שיוצרת אמון
אז מהו קריפטו? למעשה מדובר בכל נכס דיגיטלי הפועל על גבי רשת מבוזרת כגון בלוקצ׳יין, ומבוסס על קריפטוגרפיה לצורך אבטחה ואימות עסקאות.
אבטחה קריפטוגרפית היא הבסיס שעליו נשענת כל מערכת הקריפטו, והיא מבוססת על שימוש בכלים מתמטיים מתקדמים להצפנה, חתימה ואימות מידע. באמצעות מנגנונים כמו מפתחות פרטיים וציבוריים, ניתן להוכיח בעלות על נכסים דיגיטליים ולאשר עסקאות מבלי לחשוף מידע רגיש או להסתמך על גורם מרכזי. היתרון המרכזי של אבטחה זו הוא ברמת האמינות הגבוהה שלה, שכן היא נשענת על עקרונות מתמטיים שקשה מאוד לפרוץ, ולא על אמון במוסדות. בנוסף, היא מאפשרת שליטה מלאה של המשתמש בנכסיו, שקיפות של הפעילות על גבי הבלוקצ׳יין, והגנה מפני זיופים או שינוי נתונים בדיעבד.
החוזקה המרכזית של המודל הקריפטוגרפי היא בכך שהוא יוצר מערכת שבה האמון אינו נדרש בין הצדדים, אלא מובנה בתוך הקוד עצמו, מה שמאפשר פעילות בטוחה, יעילה ובלתי תלויה בגורם מתווך. האבטחה הקריפטוגרפית הופכת את הבלוקצ׳יין לספר חשבונות דיגיטלי מבוזר, שבו כל עסקה נרשמת בצורה שקופה ואינה ניתנת לשינוי בדיעבד.
מהי המשמעות הכלכלית של הקריפטו?
המשמעות הכלכלית של הדבר היא עצומה. אם בעבר אמון היה תוצר של מוסדות כמו בנקים או ממשלות, הרי שכיום ניתן לייצר אמון באמצעות מתמטיקה בלבד. רביד מחדד את הנקודה הזו: "קריפטוגרפיה מאפשרת להחליף אמון מוסדי באמון מתמטי, וזה שינוי עמוק שמערער מודלים כלכליים בני מאות שנים".
כפי שראינו בשנים האחרונות, הטכנולוגיה לא נשארת ברמה התיאורטית בלבד, אלא מאפשרת מגוון רחב של יישומים מעשיים. אחד הבולטים שבהם הוא היכולת להעביר כסף בין אנשים בכל העולם במהירות ובעלות נמוכה יחסית, ללא צורך בבנקים או בגופים מתווכים. בנוסף, העובדה שכל עסקה נרשמת בבלוקצ׳יין בצורה בלתי ניתנת לשינוי יוצרת רמת שקיפות ואמינות שלא הייתה קיימת קודם לכן. גם הזמינות הגלובלית היא גורם מרכזי, שכן מערכות קריפטו פועלות מסביב לשעון ואינן תלויות בגבולות גיאוגרפיים או בשעות פעילות.
הקריפטו בונה עולמות חדשים
הקריפטו פתח דלת ליצירת עולמות פיננסיים חדשים לחלוטין, שאינם רק גרסה דיגיטלית של המערכת הקיימת אלא תפיסה אחרת של האופן שבו שירותים פיננסיים נוצרים ומופעלים. הביטקוין, לדוגמה, הוגדר מראש ככסף דיגיטלי אלטרנטיבי עם היצע מוגבל, שנועד לשמש כמאגר ערך וכאמצעי תשלום שאינו תלוי במדינה או בבנק מרכזי. אולם המהפכה האמיתית התרחשה כאשר פלטפורמות כמו את'ריום הרחיבו את הרעיון והוסיפו שכבה שלמה של תכנות מעל הכסף עצמו באמצעות חוזים חכמים. כעת, במקום רק להעביר ערך, ניתן היה לפתע "לתכנת" ערך.
בעולם הפיננסים: הכירו את ה-DeFi
כך נולדה מערכת של אפליקציות מבוזרות, שבה קוד מחליף חלק מהתפקידים שביצעו בעבר מוסדות פיננסיים. אחד הביטויים הבולטים לכך הוא עולם הפיננסים המבוזר (DeFi), שבו משתמשים יכולים להפקיד נכסים, לקבל הלוואות, לבצע מסחר ואף לנהל תיק השקעות שלם, ללא צורך בבנק, ברוקר או גוף מתווך אחר. כאמור, הפעולות הללו מתבצעות באמצעות חוזים חכמים, שהם קוד אוטומטי שמבצע את ההתחייבויות שנקבעו מראש, ללא שיקול דעת אנושי וללא צורך באמון בין הצדדים.
בעלות דיגיטלית: הכירו את ה-NFT
במקביל, התפתח תחום ה-NFT, שהביא עמו תפיסה חדשה של בעלות דיגיטלית. לראשונה ניתן היה להוכיח בעלות על נכס דיגיטלי ייחודי, בין אם מדובר ביצירת אמנות, פריט אספנות או זכויות מכח מרשם מקרקעין. אף שהתחום עבר תנודתיות חדה, הוא סימן כיוון ברור של מעבר לעולם שבו זכויות קניין אינן מוגבלות לנכסים פיזיים בלבד. לצדו, הולך ומתבסס תחום הטוקניזציה, שבו נכסים מהעולם הפיזי והפיננסי, כגון נדל״ן, מניות או חוב, מומרצים לאסימונים דיגיטליים הניתנים למסחר. המשמעות היא הגדלת נזילות, הורדת חסמי כניסה והנגשה של השקעות שבעבר היו שמורות לגופים מוסדיים בלבד.
וכמובן: גם אמצעי תשלום
"הקריפטו פותח פתח להכללה פיננסית בקנה מידה עולמי. לפי הערכות של הבנק העולמי, מאות מיליוני אנשים עדיין אינם מחוברים למערכת הבנקאית. עבורם, ארנק דיגיטלי יכול להוות שער ראשון לשירותים פיננסיים בסיסיים. היכולת להחזיק ולהעביר ערך באמצעות טלפון נייד בלבד משנה את כללי המשחק במדינות מתפתחות ובאזורים שבהם המערכת הפיננסית אינה נגישה", מציין רביד.
ואכן, דו"ח של Bybit שבחן את השימושים בקריפטו ב-2025, ערך אבחנה מעניינת: במדינות מפותחות כמו ארצות הברית, שוויץ, גרמניה, אוסטרליה וקנדה, השימוש המרכזי בקריפטו מתרחש בפלטפורמות מסחר, חשבונות השקעה ודיגיטציה של תיקי נכסים. כלומר, במדינות אלו הציבור נוטה לראות בקריפטו נכס חדש בסל ההשקעות שלהם, בדומה למניות או לקרנות סל.
מנגד, במדינות כמו ויטנאם, הפיליפינים, תאילנד, ניגריה ואוקראינה, השימוש בקריפטו הוא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום. משתמשים שולחים כסף למשפחה, מבצעים תשלומים לסוחרים, ומנהלים חסכונות קטנים דרך מטבעות דיגיטליים בזכות עלויות העברה נמוכות, נגישות גבוהה ושוק מקומי שעוקף לעיתים מחסומים בנקאיים.
תמונת מצב: קריפטו מתחיל לזלוג לעולם הפיננסי המסורתי
כיום כבר ברור שהקריפטו אינו רק תופעה חולפת, אלא תשתית שממשיכה להתפתח ולהשפיע על הכלכלה הגלובלית. הוא משנה את האופן שבו נבנים שירותים פיננסיים, את מבנה השווקים ואת יחסי הכוחות בין משתמשים, מוסדות ומדינות. השאלה כבר אינה האם הוא ישפיע, אלא עד כמה עמוק יהיה השינוי.
כיום, המערכת הפיננסית המסורתית אינה מתעלמת מהקריפטו, אלא מתחילה לאמץ חלקים ממנו. בנקים, בורסות וממשלות בוחנים שילוב של טכנולוגיות בלוקצ׳יין, ובמקביל מתפתחים פתרונות כמו מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים וטוקניזציה של נכסים פיננסיים. תהליך זה מצביע על כך שהעתיד אינו בהכרח החלפה מוחלטת של המערכת הקיימת, אלא שילוב בין עולמות.
בסופו של דבר, קריפטו אינו רק טכנולוגיה ואינו רק השקעה. הוא שינוי תפיסתי עמוק באופן שבו אנו מבינים כסף, אמון ובעלות. כפי שמסכם תומר רביד, "העולם לא עובר לקריפטו ביום אחד, אבל הוא כבר נע בכיוון הזה. מי שמבין את זה היום, מבין לאן הכלכלה הולכת בעשור הקרוב".
שאלות ותשובות חשובות בנושא קריפטו
הסיכון המרכזי נובע מאחריות מלאה של המשתמש על הנכסים. אובדן מפתח פרטי משמעו אובדן בלתי הפיך של הגישה לנכסים, ללא גוף שיכול לשחזר אותה. בנוסף, קיימים סיכונים של מתקפות סייבר, הונאות ופלטפורמות לא מפוקחות.
רגולציה יכולה להוות גם חסם וגם מנוע צמיחה. מצד אחד, חוקים מגבילים עשויים לצמצם פעילות; מצד שני, רגולציה ברורה מגבירה אמון ומאפשרת כניסת מוסדות פיננסיים. בשנים האחרונות נרשמת מגמה של הסדרה הדרגתית במדינות רבות.
אחזקה עצמאית מעניקה שליטה מלאה אך דורשת ידע ואחריות גבוהה. שימוש בפלטפורמות מסחר שמאפשרת שירותי משמורת, נוחה יותר, אך חושפת את המשתמש לסיכוני צד שלישי, כולל קריסת פלטפורמות.
מדינות מתמודדות עם האתגר דרך הרחבת חובות הדיווח והגדרת הקריפטו כנכס חייב במס. ברוב המדינות המפותחות, רווחים מקריפטו ממוסים כרווחי הון בעת מימוש, כלומר בעת מכירה או המרה לנכס אחר. במקביל, רגולטורים פועלים להחיל חובות דיווח על פלטפורמות מסחר ולשפר את היכולת לעקוב אחר פעילות חוצת גבולות.
סטייבלקוינס משמשים כתשתית מרכזית לפעילות בשוק הקריפטו, שכן הם מאפשרים להחזיק נכס דיגיטלי יציב יחסית הצמוד למטבעות פיאט כמו דולר. הם משמשים כאמצעי מעבר בין נכסים תנודתיים, ככלי לניהול נזילות וכבסיס לפעילות במסחר ובפיננסים מבוזרים.
שנחזור אליכם עם מידע נוסף?
בשיחה קצרה, נוכל להבין מה מטריד אתכם, אם ואיך נוכל לעזור. מבטיחים להיות ממוקדים.
שאלות נפוצות (FAQ)
מתלבטים איך להתמודד עם מיסוי קריפטו? המדריך המלא של בלוקסטקס יסביר לכם בדיוק מה חשוב לדעת על מיסוי ביטקוין, את'ריום ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים בישראל. אבל אם אתם רוצים להבין איך זה נוגע אליכם – כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים קריפטו לעומק. רואה חשבון קריפטו ועורך דין קריפטו מטעם Bloxtax זמינים לייעוץ מקצועי אישי, עם ניסיון שמוכח בשטח.
תומר
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.



