תוכן עניינים
בתום חקירה רחבת היקף של רשויות החוק האמריקאיות נגד בינאנס (Binance), בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, אשר נמשכה למעלה משנתיים וחצי ועסקה בחשד לעבירות מס ועבירות על חוקי איסור הלבנת הון ומימון טרור, הגיעה הבורסה להסדר פשרה עם הרשויות הרלוונטיות בארצות הברית (משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות המיסים והמשרד לבקרה על נכסים זרים במחלקת האוצר – OFAC). במסגרת ההסדר בינאנס תשלם קנס בגובה 4.3 מיליארד דולר ותמשיך לפעול. צ'אנפנג זאו, המוכר בכינויו CZ, מייסד ומנכ"ל זירת המסחר, יפנה את כסא המנכ"ל וגזר דינו יינתן בהמשך. נדגיש כי מדובר הן בזירת המסחר הפופולרית ביותר בעולם המטבעות הקריפטוגרפים והן באחת הדמויות האיקוניות ביותר שפעלו בו.
משמעות הסדר הפשרה היא כי בינאנס מודה במפורש בכך שאיפשרה להלבין הון במסגרת הפעילות שלה. במילים אחרות, היא מודה בכך שאיפשרה להפוך כסף לא חוקי (כלומר כסף שהגיע ממקורות לא חוקיים ובאמצעים לא חוקיים) לכסף חוקי, שלכאורה לא דבק בו רבב. כפועל יוצא מכך בינאנס סייעה, בין השאר, במימון טרור.
במאמר זה נעסוק בהשלכות של אירוע מכונן זה על משקיעי קריפטו המבקשים להפקיד בחשבונות הבנק שלהם כספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים. כידוע, וכפי שנסביר בהרחבה בהמשך, משקיעי קריפטו המבקשים להפקיד את כספם בבנק נדרשים להציג את נתיב הכסף ובמידה ויתברר כי לנתיב זה יש זיקה לבינאנס, רבים הסיכויים כי ההפקדה לא תאושר.
בינאנס – העבירות והעסקה
כאמור, החקירה המקיפה של רשויות החוק האמריקאיות נמשכה למעלה משנתיים וחצי. במשך כל אותה תקופה CZ חזר וטען כי בינאנס משקיעה מאמצים ומשאבים רבים בניקוי זירת המסחר מפעילות שאינה חוקית, בין השאר באמצעות טכנולוגיות וכוח אדם המיועדים במיוחד לשם כך. והנה, גם בינאנס כארגון וגם CZ עצמו מודים בכך שלא רק שלא היה בזירה פיקוח שנועד למנוע פעילות בלתי חוקית, אלא שהבורסה נקטה בשקרים, בהסתרה וברמיה כדי להגדיל את רווחיה.
כאמור, במסגרת הסדר הפשרה שלה עם מערכת המשפט האמריקאית, בינאנס הסכימה להודות בהאשמות המיוחסות לה ולשלם קנס בגובה 4.3 מיליארד דולר. הבורסה הודתה בעבירות חמורות של הלבנת הון ומימון טרור, לרבות אי ציות למדיניות הדיווח על ארנקים דיגיטליים אשר מפרים סנקציות אמריקאיות כנגד מדינות כמו איראן וארגוני טרור כמו חמאס. אם לא די בכך, הרי שזירת המסחר עודדה את משתמשיה בארצות הברית להסוות את מיקומם באמצעות שימוש בטכנולוגיית VPN המאפשרת למשתמשים להתחבר לאינטרנט מבלי לחשוף את המיקום הגיאוגרפי האמיתי שלהם (וזאת כדי שמשתמשים אמריקאים לא יואשמו בהמשך בהפרת הסנקציות האמריקאיות).
CZ, המייסד והמנכ"ל של בינאנס, הודה בעבירות המיוחסות לו והתפטר מתפקידו ללא אפשרות לחזור לתפקיד ניהולי בזירת המסחר. בנוסף, הוטל עליו קנס אישי בגובה 50 מיליון דולר, אך הותר לו לשמור על מניותיו בבורסה. גזר דינו יינתן במועד מאוחר יותר והעונש המקסימלי שעלול להיגזר עליו הוא 18 חודשי מאסר בפועל.
כבורסת הקריפטו בעלת נפח המסחר הגדול ביותר בתחום, האפשרות שתונחת על בינאנס מכה משפטית ניצחת היתה תמיד החשש הגדול ביותר של האקוסיסטם של המטבעות הדיגיטליים. יחד עם זאת, נראה כי השוק הגיב בשקט יחסי לחדשות הדרמטיות, וזאת למרות שהקנס שהוטל על הבורסה במסגרת הסדר הפשרה הוא אחד הקנסות הגבוהים ביותר בהיסטוריית משרד המשפטים האמריקאי. נשמעו אף טענות לפיהן הקנס אינו נורא כל כך בהתחשב בעובדה שראיות שהצטברו במהלך החקירה בנציבות המסחר בחוזים עתידיים וסחורות (CFTC) בארה"ב הצביעו על כך שהפעילות העסקית של בינאנס בנגזרים הניבה למעלה ממיליארד דולר בחודש בשנת 2021.
ניתן לקרוא עוד על המאבק המשפטי נגד בינאנס במאמר שלנו: תביעות ה-SEC נגד בינאנס וקוינבייס.
האם המשקיעים ישלמו את המחיר בעקבות הפרשה של בינאנס?
על פניו נראה כי ההודאה באשמה ותשלום הקנס מסמלים את סיום הפרשה מבחינתה של בינאנס, אלא שלא בטוח שכך הוא הדבר מבחינת המשקיעים.
מאחר ובינאנס החזיקה בנתח של למעלה מ-50% מנפח פעילות המסחר בקריפטו ובמספר המשתמשים הגבוה ביותר בהשוואה לזירות המסחר האחרות, ניתן להניח כי כספם של משקיעי קריפטו רבים עבר דרכה בשלב כזה או אחר. בנקים ישראלים, אשר מקפידים הקפדה יתרה שלא לערער על האכיפה האמריקאית בנושא כדי לא להיות מסומנים כמי שמאפשרים לאדם או לארגון להפר את הסנקציות האמריקאיות על הלבנת הון ומימון טרור, מאד יתקשו (ואולי כלל לא יאפשרו) לאשר הפקדת כספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים שיש לה זיקה לבינאנס.
אם בעבר ניתן היה להציג בפני הבנק את הטענה לפיה בינאנס היא אמנם בורסה לא מפוקחת (חשוב לזכור כי בינאנס מעולם לא היתה נתונה לפיקוח של רשות אמריקאית פורמלית ולא פעלה מתוקף רשיון של רשות כזו), אך במקרה הספציפי של משקיע כזה או אחר הכסף חוקי ותקין, הרי שכעת לא ניתן יהיה לטעון זאת ולשכנע בכך. נכון לעכשיו ברור לכל כי בינאנס לא הפעילה מערכת של ניהול סיכונים ובוודאי שלא הפעילה מערכת של פיקוח על הציות לחוקים הרלוונטיים. הבורסה הרי הודתה במפורש בכך שסייעה למשתמשיה לעקוף את מערכות הרגולציה הגלובליות ועשתה זאת במטרה לשפר את ביצועיה העסקיים. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו: הרגולציה על קריפטו היא עובדה מוגמרת.
במילים אחרות, ברור כי חלק מלקוחותיה של בינאנס בחרו בה כזירת מסחר משום שידעו כי יוכלו להלבין דרכה את הונם. מכאן נובע כי כל לקוח של הבורסה נחשב כחשוד ואף גרוע מכך – כל לקוח נטל חלק, גם אם לא ביודעין, בהלבנת ההון של מי שכן עסקו בכך.
הסיפור של בינאנס מסתמן, לצערנו, כהמשך טבעי של פרשת FTX, כלומר כעדות נוספת למצב שבו גוף מרכזי בתעשיית הקריפטו מצהיר על כך שהוא מפקח על הפעילות שלו ומקפיד על כך שתעמוד בדרישות החוק, אך בפועל אותו גוף מבצע הפרה מוחלטת של החוק ועושה זאת כדי למקסם את רווחיו. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו: מה לעשות בעקבות קריסת בורסת FTX. וכמובן שניתן להניח שאם זה קרה ב-FTX ואם זה קרה בבינאנס, הרי שזה מן הסתם קורה ויקרה בבורסות לא מפוקחות אחרות.
הקושי להפקיד כסף בבנק
כפי שהסברנו בהרחבה מאמר שלנו: מפקידים כסף מקריפטו לבנק – הוראת נוהל בנקאי תקין 411, כאשר משקיע מעוניין להפקיד בחשבון הבנק שלו כסף שמקורו בפעילות קריפטו, עליו להציג בפני הבנק את נתיב הכסף, כלומר את כל הפעולות אשר בוצעו מרגע שהלקוח משך את כספו מחשבון הבנק שלו ועד לרגע בו הוא מבקש להפקיד את כספו חזרה בחשבון. פעולות אלה כוללות את כל התנועות שבוצעו בארנקים הדיגיטליים הרלוונטיים ואת הגופים השונים שהשתתפו בתהליך.
כאמור, נכון לעכשיו ברור לכולם כי בינאנס השתמשה בפלטפורמה שלה כדי להלבין כספים ואיפשרה לגורמים אסורים לעשות זאת דרכה. המשמעות היא, בין השאר, כי לכל משקיע שסחר באמצעות הבורסה יש זיקה, גם אם לא ביודעין, לפעילות הבלתי חוקית שהתבצעה בה. המסקנה המתבקשת היא שבשלב זה הסכמה של בנק לקבל אליו כספים שעברו דרך בינאנס (כלומר לאשר נתיב כסף שבינאנס היא אחת התחנות בו) היא משהו שיהיה מאד קשה עד בלתי אפשרי לקבל. קיימים אמנם פתרונות וייתכן שניתן יהיה לסייע בכך למשקיעים במקרים מסוימים, אך התהליך יהיה מאתגר בהרבה מכפי שהיה עד היום.
מה בכל זאת ניתן לעשות?
1. מניעה – ראשית, ככל שניתן יש להימנע מפעילות קריפטו בזירות מסחר שאינן מפוקחות.
2. צמצום – במידה ולא ניתן להימנע מכך לחלוטין, יש לצמצם את נפח פעילות המסחר בזירות שאינן מפוקחות.
3. דיווח מסודר – חשוב לזכור שבסופו של דבר שאלת הזיקה של הכסף לזירת מסחר לא מפוקחת (במקרה הזה בינאנס), מהווה רק שיקול אחד מתוך מכלול שיקולים המובאים בחשבון בעת בדיקת האפשרות להפקיד בחשבון הבנק כסף שמקורו בפעילות קריפטו. לכן על המשקיע לעבוד באופן מאורגן ומסודר ולדאוג לכך שמכל שאר הבחינות פעילות הקריפטו שלו עומדת בקריטריונים הרלוונטיים.
4. הפרדת נתיבי מטבעות – ישנם מקרים בהם משקיע יבחר להיחשף לבינאנס או לבורסה אחרת שאינה מפוקחת, למשל משום שבורסה כזו מציעה נפחי מסחר גבוהים ומטבעות קריפטוגרפים שלא ניתן לסחור בהם בזירות אחרות. במקרה כזה על המשקיע לנהל את הסיכון שלו באופן שיאפשר לו להפריד בין השקעה שנמצאת בסיכון גבוה משום שהיא מתבצעת בזירת מסחר לא מפוקחת, לבין יתר ההשקעות שלו. לדוגמה, נניח שמשקיע מחזיק מטבעות ביטקוין (BTC) ואתריום (ETH) אשר רכש לפני שנים. כאשר הוא מחליט להשקיע גם בבינאנס עדיף לו למשוך את המטבעות שנסחרו בבורסה לארנק חדש (כלומר נטול היסטוריה של מטבעות אחרים) ולא לארנק הקיים שבו הוא מחזיק את מטבעות הביטקוין והאתריום "הישנים" שלו. בדרך זו הוא מפריד בין נתיבי הכסף השונים (נתיב המטבעות שאינם קשורים לבינאנס ונתיב המטבעות שעברו דרך בינאנס) ובכך מאפשר לבנק לאשר הפקדה של המטבעות שנתיב הכסף שלהם נקי.
5. להיעזר בגורם מקצועי – בבואו לאשר הפקדת כספים שמקורם בקריפטו, הבנק יכול לדרוש אסמכתא מגורם חיצוני מומחה שבסמכותו לאשר את העברת הכספים. מדובר בגורם שיכול לסייע לבנק להעריך את הסיכון הכרוך בפעולה. BLOXTAX היא אחד הגורמים המומחים אשר להם הזכות לאשר העברת כספים לבנק.
ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו: שאלות ותשובות קצרות לרואה חשבון בנוגע לקריפטו ומטבעות דיגיטליים.
לסיכום
הסדר הפשרה של רשויות החוק האמריקאיות עם בינאנס, לאחר שהבורסה הודתה בעבירות חמורות של הלבנת הון ומימון טרור, הוא ללא ספק אירוע מכונן ודרמטי בעולם המטבעות הדיגיטליים. בינאנס היא בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, עם נפח המסחר הגדול ביותר, מספר המשתמשים הגדול ביותר והפופולריות הרבה ביותר. מובן כי החשש מטלטלה עזה שגורם כה מרכזי באקוסיסטם המטבעות הקריפטוגרפים יחווה כתוצאה מההליך המשפטי נגדו, היה מקור לא אכזב לחוסר ודאות בתחום.
נראה כי הסדר הפשרה, אשר כלל הודאה בהאשמות, קנס כספי מהגבוהים בהיסטוריה של משרד המשפטים האמריקאי ופרישה וענישה אישית של CZ, אחת מהדמויות האיקוניות ביותר בתעשיית הקריפטו, הצליח לייצר שקט יחסי בשוק המטבעות הוירטואליים הרגיש והתנודתי. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מההשפעות השליליות שיש ויהיו לפרשה על משקיעים המבקשים להפקיד בחשבונות הבנק שלהם כספים שמקורם בפעילות קריפטו. זאת משום שלכל משקיע אשר ביצע מסחר במטבעות דיגיטליים באמצעות בינאנס יש זיקה, גם אם לא ביודעין, לפעילות הבלתי חוקית שהתבצעה בה ולכן כספו עלול להיחשב ככסף שמגיע ממקור לא חוקי ומסיבה זו לא יאושר להפקדה על ידי הבנקים.
מאחר ומדובר בנושא מורכב אשר דורש התייחסות של גורם מקצועי רלוונטי ובעל נסיון, אנו ממליצים למשקיעים שייתקלו בקושי סביב הפקדת כספים שיש להם זיקה לבינאנס להיעזר לשם כך בצוות רואי החשבון ועורכי הדין של בלוקסטקס.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.