מעמדו של ביטקוין כמטבע הקריפטו המוביל ממשיך להיות בלתי מעורער, אך ככל שנמשך האימוץ של מטבעות דיגיטליים בכלל ושל ביטקוין

אחרי שנים של הליכים נגד מאונט גוקס, בורסת הקריפטו שקרסה ב-2014, החל כונס הנכסים שלה להשיב לנושיה כספים בגין מטבעות

ההתעוררות בשוק הקריפטו שבה ומעלה את שאלת ההפקדה בבנק של כספים שמקורם בפעילות במטבעות דיגיטליים. תנאי הכרחי לאישור ההפקדה הוא

מטבעות דיגיטליים חדשים נוצרים כל הזמן ואל חלקם הציבור מתוודע באמצעות איירדרופ, שהוא מהלך שיווקי של חלוקת מטבעות קריפטו חדשים

במרץ צפויה להתבצע החצייה הרביעית של ביטקוין, כלומר הפעם הרביעית שבה קצב הנפקת המטבע ירד בחצי. שוק הקריפטו עוקב בדריכות

האם תם העידן בו משקיעי קריפטו התקשו לשלם מס על רווחים שהניבה הפעילות שלהם במטבעות דיגיטליים בשל סירוב הבנקים בישראל

למרות אינספור ההונאות והגניבות מארנקים חמים, הנוחות שהם מציעים והצורך בהם לשם השקעה ומסחר בפלטפורמות DeFi וב-dApps גורמים למשתמשים רבים

עקב אכילס של השימוש במטבעות דיגיטליים, אשר הופך אותם למועדים לפורענות בכל הקשור למקרים של הונאות, הלבנת הון ומימון טרור,

פריצות, גניבות והונאות הן עניין שכיח בעולם המטבעות הקריפטוגרפים והן גורמות להפסדים ניכרים למשתמשים ומשקיעים. כדי שמס הכנסה יכיר בהפסדים

לקוחות רבים עסוקים בשאלת חובתם לדווח לרשויות המס על עסקאות הקריפטו שלהם. חובת הדיווח השנתי מציפה שורה ארוכה של שאלות