האם הריבית של הפדרל ריזרב תפגע בנכסי סיכון דוגמת קריפטו?
שתף
- תומר רביד
תוכן עניינים
במאמר זה נסקור את הקשר בין הריבית השנתית שהבנק המרכזי של ארצות הברית מציע כתשואה מובטחת וחסרת סיכון, לבין מצבם של נכסי סיכון בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים ובעיקר קטגוריית מטבעות הקריפטו היציבים, שנקראים סטייבלקוינס.
שער המסחר בפקדונות של הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית, עולה ומעלה יחד איתו את התשואה קצרת הטווח על אגרות חוב של ממשלת ארה"ב. כתוצאה מכך מציע היום הפד APY (תשואה שנתית ממוצעת) של 3.5%. מדובר בתשואה מובטחת וחסרת סיכון (RF או Risk Free). במילים אחרות, כאשר משקיע מפקיד את כספו באגרות חוב אמריקאית ממשלתיות (בעצם מלווה לממשלת ארה"ב), הבנק המרכזי ערב לכך שהוא יקבל 3.5% ריבית על הכסף שלו. נזכור כי לפני שמצב זה נכנס לתוקפו התשואה השנתית היתה אפס.
יש להדגיש כי התשואה שהפדרל ריזרב מציע נגישה לכל משקיע והיא כאמור מובטחת וחסרת סיכון. למעשה זהו המקרה היחיד בעולם ההשקעות שבו ניתן להגדיר את התשואה כמובטחת. עובדה זו הופכת אותה למאוד אטרקטיבית, לפחות כאפיק חסכון חלקי.
התפתחות זו מאתגרת את שוק הקריפטו משום שהיא משפיעה ישירות על המטבעות הקריפטוגרפיים היציבים ומציעה להם תחליף. כפי שנראה בהמשך, תחליף זה עלול להוביל לירידה בערך הסטייבלקוינס ולאיבוד הצימוד שלהם לדולר. מאחר ומטבעות אלה מהווים כ-15% משווי שוק הקריפטו כולו, פגיעה משמעותית במעמדם עלולה לערער את היציבות הכוללת של השוק.
מהם סטייבלקוינס?
סטייבלקוינס (Stablecoins) הם מטבעות שהערך שלהם צמוד למטבעות פיאט כגון דולר, אירו ופאונד, אך יכול להיות צמוד גם לנכסים כמו זהב או לסחורות שונות. סטייבלקוינס נוצרו כדי להציע את היתרונות של מטבעות קריפטוגרפיים מצד אחד ולספק הגנה מפני התנודתיות המאפיינת את המטבעות הקריפטוגרפיים מצד שני.
הסטייבלקוינס המובילים צמודים לדולר וכדי לשמור על הצימוד שלהם, החברות שמנפיקות אותם מעמידות בטחונות כערובה לכך שערך הסטייבלקוין אכן נתמך ברזרבות של כסף ממשי. במילים אחרות, סטייבלקוינס צמודי דולר, כגון USDT, USDCו-BUSD מגובים על ידי נכסים אשר משקפים את הכמות והערך שלהם, כך ש-1,000 מטבעות USDC, למשל, אמורים להיות מגובים ב-1,000 דולר או בשווה ערך ל-1,000 דולר. לכן ניתן למעשה להתייחס אל הסטייבלקוינס צמודי הדולר כאל דולרים.
בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים הסטייבלקוינס ממלאים שני תפקידים עיקריים. הם מספקים נזילות לשוק הכלכלה המבוזרת (DeFi), לאפליקציות כלכלה מבוזרת (dApps) ולבורסות מבוזרות (DEX), והם משמשים כגשר בין כסף הפיאט לבין מטבעות הקריפטו עבור משקיעים. סטייבלקוינס מאפשרים כניסה לשוק (On-ramp), כלומר רכישת קריפטו באמצעות פיאט, והם מאפשרים יציאה מהשוק (Off-ramp), כלומר המרת קריפטו חזרה לפיאט.
המצב לפני העלאת הריבית
כל עוד שוק הפיאט לא הציע אלטרנטיבה לנושא הריבית, חוסכים מן השורה חיפשו מקורות אחרים שבהם הם יוכלו לקבל תשואה בתמורה להפקדת הכסף שלהם, וחיפוש זה הפך את שוק הקריפטו לאטרקטיבי עבורם.
שוק המטבעות הקריפטוגרפיים העניק משמעות חדשה למושג ה-APY. בעוד שבשוק הרגיל הציעו לחוסכים ומשקיעים ריבית אפס, בשוק הקריפטו הציעו תשואות גבוהות בתמורה לנעילת מטבעות דיגיטליים באפיקים שונים כמו סטייקינג (Staking), שהוא מושג המתאר נעילת מטבעות לתקופת זמן מסוימת כחלק ממנגנון התמיכה ברשת הבלוקצ'יין. חברת צלזיוס (Celsius), שבינתיים קרסה, הציעה ב-2019 תשואה שנתית של עד 12% למשקיעים שיפקידו אצלה את הסטייבלקוינס שלהם, כאשר הריבית משולמת להם אחת לשבוע. חברות הלוואות והשקעות קריפטו נוספות הציעו הצעות דומות.
אלכס משינסקי, מייסד צלזיוס, שב וחזר על המסר לפיו הבנקים לא מעניקים תמורה כלשהי ללקוחותיהם, לעומת החברה שלו אשר מתגמלת את לקוחותיה כראוי. הוא שכנע משקיעים כי מדובר בחברה בטוחה וזהירה אשר מהווה אלטרנטיבה איכותית לבנקאות המסורתית ומוכנה להרוויח פחות כדי להציע יותר למי שישקיעו בה. המסר עבר וצלזיוס אכן גרמה למשקיעים להפקיד אצלה מיליארדי דולרים.
מובן שההבטחות לתשואה גבוהה במיוחד שכנעו משקיעים חדשים להכנס לשוק הקריפטו בעוד שגם משקיעים קיימים שינו כיוון והעדיפו להעביר את כספם לגופים כמו צלזיוס במקום לרכוש בו ביטקוין למשל. ניתן להניח כי לפחות חלק מהמשקיעים הבינו כי שוק המטבעות הדיגיטליים טומן בחובו סיכונים משמעותיים, בין השאר בגלל התנודתיות הגבוהה המאפיינת אותו, אך נראה כי רבים מהם בחרו במשוואה שלפיה הגמול על סיכון גבוה יותר הוא תשואה גבוהה יותר.
הזעזועים בשוק והעלאת הריבית
מינופים מופרזים, ניהול סיכונים לקוי וחוסר אחריות ניהולית משווע (אם להתבטא בעדינות), הם בין הגורמים שהובילו לכך שההבטחות הגדולות של רבות מחברות ההשקעה בקריפטו היו ריקות מתוכן. המציאות טפחה על פניהם של המשקיעים אשר גילו כי הם שמו את כספם על קרן הצבי.
חברת צלזיוס, אשר התפארה בכך שהיא עדיפה על הבנקים הרגילים, השעתה באמצע יוני את כל משיכות והעברות הכספים של לקוחותיה וחודש לאחר מכן הגישה בקשה לפשיטת רגל. חברות קריפטו נוספות מתמודדות כיום עם גורל דומה ואינספור משקיעים נאלצים להתמודד עם המציאות העגומה של אובדן הכסף שלהם.
במילים אחרות, התשואה הגבוהה של 12% התבררה, באופן לא מפתיע, כרחוקה מלהיות חסרת סיכון. ואכן, הסיכון התממש והמשקיעים הפסידו את כספם. ועדיין, למרות שהסיכון הקיים בהבטחה לתשואות גבוהות וחריגות אמור להיות ברור לכולם, ישנן חברות שממשיכות להציע את אותן תשואות, כמו למשל חברת Nexo אשר ממשיכה להציע תשואה של 12%.
סטייבלקוינס – אי של יציבות?
שוק הקריפטו חווה טלטלות עזות וירידות דרמטיות בחודשים האחרונים. יחד עם זאת, שוק הסטייבלקוינס צמודי הדולר כמעט ולא חווה פגיעה מבחינת היקפי המסחר ושווי השוק (אנו מחריגים את UST של LUNA מדוגמא זו), והוא המשיך להתאפיין בנזילות גבוהה, כלומר בהון זמין רב או כפי שנהוג לכנות זאת בעגה המקצועית – Money on the side lines.
בנוסף, אם מחריגים את המקרה של UST(LUNA), הסטייבלקויז הגדולים שומרים לבנתיים על הצימוד לדולר (במרבית הזירות במרבית הזמן). לפחות בנתיים נראה שהשוק מצליח לשמור על יציבות – אידיקטור חיובי לשוק הקריפטו.
ההפסד הנסתר
אלא שגם כאשר מצב שוק הסטייבלקוינס צמודי הדולר נחשב חיובי, הוא עדיין מפסיד כ-14.5 מיליון דולר ביום. מדוע?
שווי השוק של הסטייבלקוינס הוא כ-150 מיליארד דולר. כאמור, הפד מציע כיום תשואה שנתית של 3.5% על הפקדת דולרים. אלא שהחזקת דולרים בסטייבלקוינס אינה מזכה בריבית כלשהי ולכן השוק מפסיד את התשואה הפוטנציאלית הזו. 3.5% מ-150 מיליארד הם 5.25 מיליארד בחישוב שנתי או כ-14.5 מיליון בחישוב יומי. ההפסד היומי הזה הופך את הסטייבלקוינס להרבה פחות אטרקטיביים עבור המשקיעים שמחזיקים בהם.
יש לזכור כי הריבית של הפד נמצאת במגמת עליה וככל שהריבית חסרת הסיכון תמשיך לעלות כך האטרקטיביות של החזקת דולרים בסטייבלקוינס תלך ותרד.
הסיכון לשוק הקריפטו
כאשר הבנק אינו מציע ריבית על כספי הלקוחות המופקדים אצלו, הוא למעשה מייתר את רעיון החסכון. זאת משום שהלקוח לא מקבל גמול בתמורה לכך שהוא דוחה סיפוקים וחוסך את כספו במקום לצרוך אותו – או משקיע בהשקעות מסוכנות יותר מחיסכון כי פשוט אין למשקיעים ברירה.
העלאת הריבית נועדה, בין השאר, לעודד אנשים לחסוך את כספם (משום שהם מקבלים על כך תמורה) במקום להשתמש בו לצריכה.
כאשר הפד מציע תשואה מובטחת וללא סיכון של 3.5% ובהמשך הדרך ככל הנראה גם תשואה גבוהה יותר, הוא מייצר אלטרנטיבה לסיכון הקיים בהשקעה בקריפטו. במילים אחרות, האם לא יהיה עדיף למשקיעים אשר מחזיקים בסטייבלקוינס, ולא מקבלים על כך ריבית, להמיר את הסטייבלקוינס שלהם לדולרים ולקבל את התשואה המובטחת בגין הפקדת הדולרים? בורסת קראקן (Kraken), למשל, מציעה כבר היום תשואה שנתית של 3% למי שימירו את ה-USDC שלהם לדולרים (למען הסר ספק – לא מדובר בריבית חסרת סיכון – ישנו סיכון של פשיטת רגל של הבורסה). היא גם מאפשרת למשקיעים לרכוש ביטקוין ישירות באמצעות דולרים וללא צורך בסטייבלקוינס.
ניתן להניח כי העלאת שיעורי הריבית על ידי הפד תוביל גופי קריפטו שונים, כגון פלטפורמות סטייקינג, להציע תשואה גבוהה יותר מזו שמציע הבנק. אלא שהגדלת התשואה המוצעת הולכת יד ביד עם הגדלת הסיכון של אותן חברות קריפטו עצמן והסיכון הגבוה עלול לגרום למשקיעים לבחור ביציאה משוק המטבעות הקריפטוגרפיים.
ההצלחה של הסטייבלקוינס היא סיכון לכלל השוק
יציאה של משקיעים משוק הקריפטו בעקבות מכירת הסטייבלקוינס שלהם והמרתם לדולרים אמיתיים תיצור, כמובן, היצע גדול של סטייבלקוינס בשוק. העליה בהיצע של הסטייבלים (מכירות ענק של USDC בקראקן בשוק של ה USDC/USD) תוביל לירידה בערך הסטייבלקוינס ולכן היא עלולה לגרום לאיבוד הצימוד שלהם לדולר (משום שהערך שלהם יהיה נמוך מערכו של הדולר) וכתוצאה מכך לכשל ממשי באמון של השוק במטבעות אלה. זה בדיוק מה שקרה לUST רק לפני מספר חודשים.
כאמור, סטייבלקוינס מהווים כ-15% משוק הקריפטו, כלומר נחשבים למרכיב מרכזי בו. ניתן להניח כי כשל של מרכיב כה מרכזי עלול לערער את היציבות הכוללת של השוק ולהביא בכך לשיא שלילי את תגובת השרשרת של העלאת הריבית על ידי הפד.
הריבית לא משפיעה רק על הסטייבלקוינס
נוסיף כי כמובן שלא מדובר אך ורק בסטייבלקוינס. ריבית גבוהה מובטחת וחסרת סיכון פוגעת באטרקטיביות של כלל נכסי הסיכון. מצב אחד הוא להשקיע בקריפטו כאשר הבנק לא מציע למשקיעים אגורה שחוקה עבור הפקדת הכסף שלהם (כפי שהיה עד לפני מספר חודשים), ומצב אחר לגמרי הוא לבחור להשקיע בנכס סיכון כמו קריפטו כאשר הבנק מציע למשקיעים תשואה שנתית מובטחת וחסרת סיכון של 5%, ללא כל אפשרות להפסיד את הכסף שלהם. ואם לשפוט על פי הכיוון אליו הולכים הבנקים המרכזיים, תשואה שנתית של 5% נמצאת כבר ממש מעבר לפינה.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.
