תוכן עניינים
בשנים האחרונות הפכו הונאות קריפטו ליותר ויותר נפוצות, כאשר האקרים ושחקנים זדוניים נוספים מנצלים את העובדה שלמשתמשי קריפטו רבים חסרה הבנה מעמיקה ומלאה של אופן הפעולה של מטבעות קריפטוגרפים ושל ההתנהלות הנכונה והבטוחה עם מטבעות אלו.
כפי שניתן ללמוד מהמאמר שלנו הונאות הקריפטו הנפוצות ואיך להימנע מהן, מדובר בשורה ארוכה של הונאות, לרבות פישינג, הנפקות מטבע, הונאות השקעה, הונאות פונזי, יצירת ארנקים דיגיטליים מזויפים, חיקוי רשויות ממשלתיות לגיטימיות וחיקוי של חברות וארגונים לגיטימיים, הונאות המבוססות על סחיטה ועוד.
בין השאר נפוצים מאד גם מקרי הגניבה מארנקים דיגיטליים. אחת הדרכים שבעזרתן ניתן וכדאי להתמודד עם פעילות בלתי חוקית זו היא באמצעות דיווח לרשויות הרלוונטיות על ארנקים שהיו בעורבים במקרי גניבה והונאות. במאמר זה נסביר מהי חשיבות הדיווח, למי ואיך מדווחים, כיצד מתבצע מעקב אחר מטבעות דיגיטליים שנגנבו ומדוע יש לדווח על מקרים כאלה למס הכנסה.
חשיבות הדיווח על גניבה מארנקים
קיימות מספר סיבות מרכזיות לחשיבות הדיווח על מקרים של גניבת מטבעות וירטואליים מארנקים דיגיטליים:
- הדיווח הוא הפעולה אשר גורמת ומאפשרת לרשויות החוק לחקור את מקרי הגניבה. במקביל לחקירה, איסוף ראיות ופעולות נוספות, הדיווח מאפשר לרשויות להכניס את כתובות הארנקים שמהם נגנבו מטבעות לרשימות שחורות רלוונטיות, שההשתייכות אליהן יכולה למנוע את המשך הפעילות הבלתי חוקית מאותן כתובות.
- הדיווח עשוי למנוע קורבנות נוספים של גניבות והונאות או לפחות לצמצם את מספרם. לדוגמה, דיווח לרשויות החוק מאפשר לאותן רשויות לפרסם אזהרות רלוונטיות, לסגור אתרי אינטרנט מזויפים שהיו מעורבים בגניבה או בהונאה, לסגור חשבונות מזויפים ברשתות חברתיות וכך הלאה.
- דיווח מיידי על מקרי גניבה מאפשר, בחלק מהמקרים, החזרה של חלק מסוים מהכספים שנגנבו ולפעמים אפילו החזרה של כל הכסף שנגנב. הדיווח מאפשר לזירות מסחר ולגורמים רלוונטיים נוספים להקפיא חשבונות של שחקנים זדוניים ולהחזיר את הכסף שהוקפא בהם לקורבנות.
- הדיווח יכול להוביל לזיהוי מבצעי הגניבה / הונאה, וזיהוי כזה יכול לאפשר בעתיד לתבוע אותם אישית, להטיל עליהם עונשים, להגיש נגדם תביעות אזרחיות על הנזקים שגרמו ועוד.
- הדיווח הוא חלק משיפור המודעות של הציבור לנושא והוא תורם להעמקת ההבנה של משתמשים באופן השימוש הנכון והבטוח בקריפטו.
אופן הדיווח
ישנם שלושה סוגים של גורמים שלהם יש לדווח על גניבת מטבעות דיגיטליים מארנקים:
- זירת המסחר שהמטבעות שנגנבו עברו דרכה. יש לדווח לזירה על המקרה ולספק כל מידע רלוונטי שיכול לסייע באיתור המטבעות והטיפול במקרה.
- רשויות אכיפת החוק הרלוונטיות. רשויות אלו משתנות בהתאם למדינה המדוברת, כאשר בחלק מהמדינות ישנן, בנוסף למשטרה, רשויות שעוסקות באופן ייעודי בתחום הקריפטו.
- גורמים ייעודיים כמו למשל APWG (ראשי תיבות של Anti Phishing Working Group) – מלכ"ר שנלחם בהונאות פישינג והונאות אחרות.
הדיווח על גניבת מטבעות קריפטוגרפים מארנק צריך לכלול כל מידע אפשרי על הטרנזקציות הרלוונטיות, לרבות כתובות ארנקים, סוג וכמות המטבעות, תאריך ושעה של המקרה וכמובן מזהה הטרנזקציה. מזהה הטרנזקציה, שנקרא tx hash (קיצור של Transaction Hash), מהווה את ההוכחה לכך שהטרנזקציה אומתה ונוספה לבלוקצ'יין.
חשוב לכלול בדיווח כל מידע רלוונטי נוסף, לרבות:
- פרטים על הקשר בין הקורבן לבין מבצע הגניבה / הונאה (איך ואיפה נוצר הקשר, מיילים והודעות טקסט שהתקבלו ממבצע הגניבה, שמות, כתובות מייל ומספרי טלפון רלוונטיים).
- כתובות אתרים שהקורבן התבקש להשתמש בהם.
- מידע על אימות דו-שלבי (2FA או Two Factor Authentication) ועל ססמאות שנעשה בהן שימוש.
- פירוט זירות המסחר שדרכן עברו המטבעות שנגנבו.
- תיאור ציר הזמן של המקרה (מה קרה מתי).
שנחזור אליכם עם מידע נוסף?
בשיחה קצרה, נוכל להבין מה מטריד אתכם, אם ואיך נוכל לעזור. מבטיחים להיות ממוקדים.
המעקב אחר כספים שנגנבו
במקרים של גניבת מטבעות קריפטוגרפים מארנקים השאיפה היא להצליח לעקוב אחר המטבעות שנגנבו כדי לנסות להשיבם במלואם או בחלקם.
כאשר אדם מבחין שנגנבו לו מטבעות קריפטו מהארנק הדיגיטלי שלו, הוא יכול לראות על גבי הבלוקצ'יין את מה שקורה באותו ארנק. בין השאר הוא יכול לראות לאיזה ארנק המטבעות שנגנבו הועברו ובהמשך הוא יכול לראות כי מאותו ארנק (שאליו הועברו המטבעות שנגנבו) יצאו מטבעות אל חשבון שמתנהל בזירת מסחר כזו או אחרת. אם, למשל, הוא מזהה שהמטבעות הועברו לחשבון שמתנהל בבינאנס (Binance), הרי שהוא יכול לפנות לבינאנס, ולהפנות את תשומת הלב של הגורם הרלוונטי בבורסה למקרה. הבורסה יכולה לאתר את הפעילות ולפעול בהתאם. לדוגמה, להקפיא את הכספים שהגיעו אל הזירה מהשחקן הזדוני שביצע את הגניבה ובהמשך להשיבם לקורבן.
נניח שלאדם כלשהו נגנב מטבע ביטקוין (BTC) אחד מהארנק. מבצע הגניבה פועל ללא תחכום ומעביר את מטבע הביטקוין שהוא גנב, ישירות לזירת מסחר (למשל ביטוסי או בינאנס). קורבן הגניבה פונה אל זירת המסחר, שולח לזירה את מזהה הטרנזקציה, מסביר כי הביטקוין נגנב ומבקש שהזירה תקפיא את הכסף שהגיע אליה מאותה טרנזקציה (הזירה יודעת לשייך בין הטרנזקציה לבין משתמש ספציפי) לפני שהגנב יספיק לבצע את מכירת הביטקוין שגנב. מובן שבמקרה כזה האתגר של הקורבן הוא להוכיח כי הכסף שנגנב אכן היה שייך לו. דרך אחת לעשות זאת היא להראות בעלות על חשבון מסחר בזירת קריפטו ואז להראות העברות מאותו חשבון מסחר אל הארנק שממנו נגנבו המטבעות המדוברים.
מקרה מורכב יותר יכול להתרחש כאשר הגנב מפצל את הביטקוין שהוא גנב לחלקים קטנים ואז מעביר את חלקי הביטקוין למאה ארנקים דיגיטליים שונים ובהמשך מפקיד את החלקים המפוצלים (שכאמור נמצאים במאה ארנקים שונים) בזירות מסחר שונות ונפרדות ובאופן זה מקשה מאד על איתור הטרנזקציות. במקרה כזה מומלץ לפנות לגורם מומחה אשר מחזיק בידע ובניסיון המאפשרים לו לעקוב אחר הטרנזקציות ולהפיק דוח מפורט על נתיב הכסף.
מאחר ומדובר במקרים בהם חשוב, בין השאר, להוכיח בעלות על הארנק הדיגיטלי שממנו נגנבו מטבעות, מומלץ לקרוא את המאמר שלנו בנושא: כיצד ניתן להוכיח בעלות על ארנק דיגיטלי?
גניבה מארנקים והדיווח למס הכנסה
ראשית, נזכיר ונדגיש כי חובת הדיווח למס הכנסה חלה גם במקרה של הפסד (ובהקשר הנוכחי, הפסד כתוצאה מגניבה), בדיוק כפי שהיא חלה במקרה של רווח. במילים אחרות, עצם העובדה שאדם מקיים פעילות במטבעות דיגיטליים מחייבת אותו לדווח על כך למס הכנסה. מס הכנסה אינו יכול ואינו צריך לנחש האם אדם הרוויח או הפסיד מפעילות הקריפטו שלו והעובדה שהרוויח או הפסיד תתברר בהתאם לדיווח.
עוד נזכיר כי מס הכנסה מכיר בהפסדים שנוצרו כתוצאה מגניבה, אך כדי שהכרה זו תתאפשר, על הנישומים לדעת כיצד לבסס את טענותיהם בנושא. ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר שלנו: הכרה בהפסדי קריפטו כתוצאה מגניבות, הונאות ופריצות.
בנוסף, כל אדם אשר משקיע במטבעות קריפטוגרפים, ושמהשקעותיו לא מנוכה מס במקור, מחויב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה. כך גם כל אדם אשר מחזיק במטבעות דיגיטליים ושבמהלך השנה היו לו אירועי מס הקשורים לאותם מטבעות (כלומר הוא מכר מטבעות דיגיטליים או המיר מטבע דיגיטלי כלשהו במטבע דיגיטלי אחר). כדאי וניתן ללמוד על כך עוד בעזרת המאמר שלנו: כל מה שרציתם לדעת על הגשת דוחות שנתיים ולא העזתם לשאול.
כמובן שבכל מקרה של גניבת מטבעות וירטואלים מארנק דיגיטלי כדאי ומומלץ להתייעץ עם צוות המומחים של BLOXTAX כדי להצליח להתמודד עם המקרה באופן המיטבי.
לסיכום
על אף שמקרים של הונאות קריפטו בכלל וגניבת מטבעות קריפטוגרפים מארנקים בפרט אינם יורדים מהכותרות, ולמרות שגורמים רבים ומגוונים באקוסיסטם הקריפטו מקדישים משאבים רבים בשיפור הידע וההבנה שיאפשרו לעוד ועוד משתמשים להתנהל בצורה נכונה ובטוחה עם המטבעות הדיגיטליים שלהם, ברור כי לא באמת ניתן לעצור את מקרי הגניבה ולמנוע אותם לחלוטין.
יחד עם זאת, גם כאשר למרבה הצער מתרחשת גניבת מטבעות מארנקים, יש בהחלט מה לעשות בנדון וחשוב לדעת כיצד לפעול וכיצד לנסות ולמזער נזקים. הדיווח על גניבות מארנקים הינו חשוב ביותר ועל משתמשים לדעת למי ובאיזה אופן לדווח.
בנוסף, חשוב לזכור כי פעילות במטבעות דיגיטליים כרוכה תמיד גם בהקפדה על הוראות החוק בכל הנוגע לשאלות של מיסוי קריפטו על שלל השלכותיהן (למשל היכולת להפקיד בחשבון הבנק כסף שמקורו בפעילות קריפטו) ולכן גם כשזה מגיע לגניבת מטבעות מארנק דיגיטלי חשוב וכדאי להתייעץ עם גורם מומחה בכלל ועם רואה חשבון בתחום הקריפטו בפרט, ושני אלו הינם חלק בלתי נפרד מהמומחיות, הנסיון, הידע והיכולות של BLOXTAX.
שנחזור אליכם עם מידע נוסף?
בשיחה קצרה, נוכל להבין מה מטריד אתכם, אם ואיך נוכל לעזור. מבטיחים להיות ממוקדים.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.