האחריות על קידום נכסי קריפטו – תביעת ה-SEC נגד המפורסמים

שתף

האחריות על קידום נכסי קריפטו – תביעת ה-SEC נגד המפורסמים
שלושה חודשים לפני שתבעה את בינאנס וקוינבייס בגין מסחר בניירות ערך לא רשומים, הגישה הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) תביעה נגד שמונה מפורסמים בגין הפרת חוקי ניירות הערך, וזאת לאחר שקידמו מטבעות דיגיטליים מבלי לגלות לציבור שקיבלו על כך תמורה. במאמר זה נתאר את השתלשלות העניינים ונסביר את משמעותה.

ביוני השנה הגישה הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) תביעה כנגד זירות מסחר הקריפטו בינאנס (Binance) וקוינבייס (Coinbase). נכון לכתיבת שורות אלו מהלך זה מסמן את שיאו של תהליך האכיפה אותו מובילה ה-SEC ואשר ממוקד בתעשיית הקריפטו בארה"ב ובעולם.

שלושה חודשים קודם לכן, כחלק מצעדי הרשות להגברת האכיפה על ארגונים ועל יחידים הפועלים בתחום המטבעות הקריפטוגרפים, הגישה ה-SEC תביעה כנגד שמונה מפורסמים בגין הפרה של חוקי ניירות הערך לאחר שאותם מפורסמים עסקו בקידום נכסי קריפטו מבלי לחשוף את המידע הרלוונטי אשר נדרש מהם על פי חוק.

התביעה נגד ג'אסטין סאן

במרץ השנה הגישה הרשות לניירות ערך האמריקאית תלונה בבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק, נגד יזם הקריפטו ג'אסטין סאן ונגד שלוש החברות שלו: טרון (Tron Foundation), ביטורנט (BitTorrent Foundation) וריינברי (Rainberry) בגין מסחר בניירות ערך לא רשומים הנוגע למטבעות TRX ו-BTT שהונפקו ושווקו על ידי אותן חברות.

על פי התביעה, סאן והחברות שבבעלותו סחרו בנכסי קריפטו שהינם ניירות ערך והציגו אותם כהשקעה, תוך שהם עושים שימוש בתוכניות באונטי (Bounty programs), כלומר תוכניות שבהן משקיעים מקבלים פרסים בתמורה לקידום המטבעות הדיגיטליים של החברות הנ"ל ברשתות החברתיות, צירוף חברים לערוצי הטלגרם והדיסקורד של Tron, ויצירת חשבונות משתמש ב-BitTorrent. הפרסים שחולקו ניתנו ב-TRX ו-BTT.

ה-SEC טענה כי TRX ו-BTT הינם ניירות ערך שלא היו רשומים כנדרש וכי סאן עסק בפרקטיקות מסחר מניפולטיביות אשר יצרו את הרושם המלאכותי שלפיו המטבעות הדיגיטליים שלו מושכים אליהם עניין מצדם של משקיעים כבדים.

ג'אסטין סאן נחשב למשקיע קריפטו ותיק ומוכר, שבין השאר ניסה למתג את עצמו כשגריר עולם המטבעות הקריפטוגרפים אשר משקיע מאמצים רבים בעידוד האימוץ של תחום הקריפטו ברחבי העולם. במסגרת תפקיד זה, שאותו הוא הגדיר לעצמו, שימש סאן כנציג של גרנדה, מדינת אי בים הקריבי, בארגון הסחר העולמי העולמי (World Trade Organization). סאן נודע גם כאדם בעל התנהגות אקסצנטרית הכוללת התייחסות אל עצמו כאל "הוד מעלתו".

התביעה נגד המפורסמים

במסגרת תביעת ה-SEC נגד ג'אסטין סאן והחברות שבבעלותו, טענה הרשות כי סאן הגביר את העניין שהציבור גילה בפרויקטי הקריפטו שלו באמצעות גיוס מפורסמים לקידום אותם פרויקטים. עוד נטען כי למרות שהמפורסמים קיבלו תמורה כספית עבור הקידום של TRX ו-BTT ברשתות החברתיות, הם לא ביצעו גילוי נאות של העובדה שמשלמים להם על כך, וזאת על אף שהחוק הפדרלי בארצות הברית קובע כי אנשים אשר מקדמים ניירות ערך נדרשים לגלות האם קיבלו תמורה כלשהי עבור הקידום ואם כן, מה וכמה קיבלו. קידום המטבעות הקריפטוגרפים על ידי המפורסמים ללא גילוי נאות בדבר התמורה, הטעה את הציבור וגרם לו להאמין כי לאותם מפורסמים יש עניין אמיתי במטבעות המדוברים, כלומר גרם לאנשים להניח שהמפורסמים באמת מתעניינים במטבעות ומשקיעים בהם ולא פועלים כדוברים המקבלים תשלום מהחברות שמנפיקות את המטבעות הנ"ל.

ה-SEC הגישה תביעות נגד שמונה מפורסמים וביניהם השחקנית לינדזי לוהאן, המתאגרף והמשפיען ג'ייק פול והראפר "סולג'ה בוי". לדוגמה, נטען כי השחקנית לינדזי לוהאן קיבלה 10,000 דולר בתמורה לקידום הטוקן TRX בטוויטר. עוד נטען כי היא קיבלה מטרון את הנוסח המדויק של הציוץ שאותו פרסמה ושבו היא משבחת את ג'אסטין סאן על הנפקת הטוקן.

בעקבות הגשת התביעה, שישה מתוך שמונה המפורסמים שנכללו בה הסכימו לסיים את ההליך המשפטי נגדם במסגרת עסקאות טיעון שלפיהן ייגזר עליהם עונש כספי, אך מבלי שהם יודו בהאשמות המיוחסות להם או יכחישו אותן. סך העונשים הכספיים הגיע לסכום של 400,000 דולר.

קים קרדשיאן היתה שם קודם

באוקטובר 2022 הודיעה ה-SEC על הגשת תביעה כנגד קים קרדשיאן בגין קידום נכס קריפטו הנחשב לנייר ערך ברשתות החברתיות מבלי לגלות כי קיבלה על כך תשלום. קרדשיאן, אשר קידמה באינטסגרם את הטוקן EMAX, קיבלה עבור הקידום תשלום של 250 אלף דולר. התביעה הסתיימה בעסקת טיעון שבמסגרתה שילמה קרדשיאן קנס בגובה 1.26 מיליון דולר והתחייבה שלא לעסוק בקידום נכסי קריפטו למשך שלוש שנים.

גארי גנסלר, יו"ר ה-SEC, אמר כי המקרה מהווה תזכורת לכך שכאשר מפורסמים ומשפיענים מקדמים הזדמנויות השקעה, לרבות נכסי קריפטו הנחשבים לניירות ערך, זה לא אומר שהזדמנויות אלה אכן מתאימות לכל המשקיעים. הוא הוסיף כי המקרה מדגיש שוב את העובדה שהחוק דורש מאותם מפורסמים ומשפיענים לגלות לציבור כמה כסף הם קיבלו בתמורה לקידום הזדמנויות השקעה.

התביעה נגד קרדשיאן העלתה את השאלה מדוע לא הוגשה תביעה דומה נגד שחקן הקולנוע מאט דיימון, ששנה קודם לכן, באוקטובר 2021, הופיע בפרסומת לזירת המסחר קריפטו.קום. הטענה כלפי דיימון היתה שכאשר הפרסומת שלו לקריפטו.קום שודרה מחיר הביטקוין (BTC) עמד על מעל 60,000 דולר ושנה לאחר מכן מחירו ירד לפחות משליש ממחיר זה. ברשות לניירות ערך האמריקאית לא הגיבו לשאלה מדוע לא הוגשה תביעה נגד דיימון ומשפטנים העוסק בתחום טענו כי ההבדל בין שני המקרים נעוץ בעובדה שקים קרדשיאן קידמה הנפקה של טוקן הנחשב לנייר ערך וללא גילוי נאות על כך שקיבלה תמורה כספית עבור הקידום, בעוד שמאט דיימון היה מעורב בקמפיין שיווקי לקידום אתר אינטרנט, שכמובן אינו נחשב לנייר ערך, והקמפיין כלל גילוי נאות על כך שהשחקן קיבל תמורה, גם אם גילוי זה היה מצומצם ונסתר.

לסיכום

כאמור בפתח הדברים, מאז שהרשות לניירות ערך האמריקאית הגישה את תביעתה כנגד ג'אסטין סאן והחברות שבבעלותו ומאז שתבעה את המפורסמים אשר קידמו את פרויקטי הקריפטו של סאן מבלי לבצע את הגילוי הנאות הנדרש, הוגשו על ידי ה-SEC התביעות נגד בינאנס, בורסת הקרפיטו הגדולה בעולם, ונגד קוינבייס, בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב, בגין מסחר בניירות ערך לא רשומים. תביעות אלה עדיין מתנהלות וברור שלעומתן תביעות שהסתיימו בעונשים כספיים בסך כמה מאות אלפי דולרים נראות שוליות.

יחד עם זאת יש להדגיש כי חשיבות התביעות שהגישה ה-SEC נגד המפורסמים לאו דווקא נובעת מהיקף העונש הכספי שבצדן, כי אם מהמסר שלפיו הגורמים העוסקים בשיווק פרויקטי קריפטו אינם יכולים להסיר מעצמם את האחריות לפעולות הקידום שלהם ולהשפעה המשמעותית שיכולה להיות לאותן פעולות על הציבור הבוחר להשקיע באותם פרויקטים.

חשוב לזכור כי על מנת לשווק נייר ערך צריך להיות בעל רשיון מיוחד המאפשר לעשות זאת. הזדמנויות השקעה מהסוג המדובר צריכות להיות משווקות למשקיעים כשירים, כלומר משקיעים בעלי הון ומומחיות בהשקעות, אשר יכולים לקבל גישה להזדמנויות השקעה רחבות ובעלות יחס סיכוי-סיכון גבוה יותר מאלה שאליהן נחשף ציבור המשקיעים הכללי. ברור כי תנאים אלו (רשיון מתאים, רישום הנכס כנייר ערך, שיווק למשקיעים כשירים ועוד) לא התקיימו וזאת משום שאותם פרויקטי קריפטו פעלו תחת ההנחה שנכסי הקריפטו שהם מקדמים אינם נחשבים לניירות ערך.

נדגיש כי מי שבוחר לקדם פרויקט קריפטו כזה או אחר צריך לדעת לנהל סיכונים, להבין את הסוגיות הנוגעות לתחום של מיסוי פעילות קריפטו הנחשבת לפעילות עסקית, להביא בחשבון שיקולים של רגולציה על תחום הקריפטו ושל כללים המוכתבים על ידי גופים כמו הרשות לניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון, וכמובן להתייעץ עם הגורמים הרלוונטיים הנחשבים לבעלי המומחיות בתחום.

כתבות נוספות בתחום:

הסיפור של מאונט גוקס (Mt. Gox) – איך לפעול נכון להשבת כסף מהבורסה שקרסה
אחרי שנים של הליכים נגד מאונט גוקס, בורסת הקריפטו שקרסה ב-2014, החל כונס הנכסים שלה להשיב לנושיה כספים בגין מטבעות הקריפטו שהם איב...
השוואת פרמטרים שונים בין אפשרויות לקניה ומכירה של מטבעות דיגיטליים וקריפטו
ההשקעה והשימוש במטבעות דיגיטליים מחייבים קניה ומכירה שלהם באחת מכמה דרכים אפשריות. התהליך כרוך בעמלות, ידע וציות לרגולציה והוא תלו...
כסף בחינם – פיתוי, סיכון ומיסוי של איירדרופ
מטבעות דיגיטליים חדשים נוצרים כל הזמן ואל חלקם הציבור מתוודע באמצעות איירדרופ, שהוא מהלך שיווקי של חלוקת מטבעות קריפטו חדשים בחינם...

השאירו פרטים
לייעוץ חינם