לא דיווחתם על קריפטו כמה שנים? מה עושים עכשיו, צעד אחר צעד

שתף

לא דיווחתי על קריפטו כמה שנים – מה עושים
אי דיווח על קריפטו הוא מצב שבו היו לכם אירועי מס, כמו מכירה, המרה בין מטבעות או תשלום בקריפטו, ולא דיווחתם עליהם לרשות המסים כנדרש. זה נכון גם אם לא משכתם את הכסף לבנק, וגם אם היו הפסדים. הדיווח הוא חובה, ואת השנים האלה אפשר להסדיר גם היום. כאן איך עושים את זה ומה השלבים בתהליך.

💡 תקציר המאמר


  • מי שרק קנה והחזיק קריפטו, בלי למכור ובלי להמיר, לא חייב בדיווח. החובה נוצרת כשיש אירוע מס: מכירה, המרה בין מטבעות או תשלום בקריפטו.
  • על אי הדיווח עצמו אין התיישנות. לכן הזמן שעובר לא פותר את הבעיה, והריבית וההצמדה ממשיכות להצטבר.
  • נוהל גילוי מרצון נסגר ב-31.8.2026, אבל עדיין אפשר להסדיר שנים שלא דווחו בפנייה לפקיד השומה.
  • הצעד הראשון הוא לא פנייה לרשות המסים, אלא איסוף הנתונים מכל הבורסות והארנקים וחישוב של כל שנה.
  • את הדוחות לשנים קודמות מגישים דרך מייצג, ועדיף לעשות את זה לפני שרשות המסים פונה אליכם.

הרבה משקיעים מגיעים אלינו עם אותו משפט: "יש לי קריפטו כבר כמה שנים, ואף פעם לא דיווחתי". חלקם לא ידעו שצריך, חלקם חשבו שכל עוד הכסף לא הגיע לבנק אין מה לדווח, וחלקם פשוט דחו. ברוב המקרים המצב פתיר, ובחלק מהמקרים מתברר שבכלל לא הייתה חובת דיווח. במאמר נעבור על הסדר הנכון לפעול, מהבדיקה הראשונה ועד סגירת השנים מול פקיד השומה.

”מי שמגיע אלינו אחרי כמה שנים בלי דיווח בדרך כלל חושש יותר ממה שצריך, ומחכה יותר ממה שכדאי. ברוב התיקים אפשר לסגור את השנים האלה בצורה מסודרת“  אומר רו"ח תם בן ג'ויה, שותף בבלוקסטקס.

לא מעט מהלקוחות שלנו הגיעו אלינו בדיוק בשביל זה: להסדיר כמה שנים שלא דווחו. ברוב המקרים ההחלטה נולדת מתוך נסיבות. יש הוצאה גדולה וצריך להכניס כסף שיושב במקום שלא דווח, פותחים עסק חדש ונדרשים להצהרת הון, או שפשוט רוצים להפסיק לחיות עם חוסר הוודאות מול רשות המסים.

”בהתחלה כמעט כל לקוח מרגיש מבולבל, כי לאסוף מידע משנים קודמות ולעמוד מול מס הכנסה זה מאיים. לכן אנחנו תמיד מצוותים לו מישהו מהצוות שמלווה אותו אישית, עונה לרשות המסים בשמו ומוריד את החיכוך כמה שאפשר“  מספר תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס.

לא דיווחתי אף פעם על קריפטו – מה עושים קודם?

קודם בודקים אם בכלל הייתה חובת דיווח, ואוספים את הנתונים. לרשות המסים פונים רק אחרי שיודעים מה היה בכל שנה וכמה מס מגיע. הטעות הנפוצה היא לעשות את זה הפוך: להתקשר לפקיד השומה או להגיש משהו לבד, לפני שיש תמונה מלאה של הפעילות. הסדר הנכון הוא כזה:

  1. בודקים אם היו אירועי מס, ובאילו שנים.
  2. אוספים את היסטוריית הפעולות מכל הבורסות והארנקים.
  3. מחשבים רווח או הפסד לכל שנת מס בנפרד.
  4. מחליטים איך מגישים, ופונים לפקיד השומה דרך מייצג.

האם בכלל הייתי חייב לדווח על הקריפטו שלי?

לא תמיד. מי שקנה קריפטו והחזיק אותו, בלי למכור ובלי להמיר, לא חייב בדיווח. החובה נוצרת כשיש אירוע מס, ואירוע מס הוא לא רק מכירה לשקלים. לפי חוזר מס הכנסה 5/2018 של רשות המסים, מטבע קריפטו הוא נכס שמכירתו חייבת במס, וגם תשלום בקריפטו על מוצר או שירות נחשב מכירה. כך גם המרה בין מטבעות והכנסות מסטייקינג. הטבלה מרכזת את המצבים שאנחנו פוגשים הכי הרבה אצל משקיעים שלא דיווחו.

מה עשיתםהאם יש חובת דיווח?
רק קניתי והחזקתי, בלי למכור ובלי להמיראין חובת דיווח
המרתי בין מטבעות, למשל ביטקוין לאתריום או לסטייבלקויןיש. כל המרה היא אירוע מס
מכרתי, אבל הכסף נשאר בבורסה ולא הגיע לבנקיש. אירוע המס נוצר במכירה, לא במשיכה לבנק
מכרתי או המרתי, והתיק כולו בהפסדיש. ייתכן שחלק מהפעולות היו ברווח, והפסד שדווח אפשר לקזז
שילמתי בקריפטו על מוצר או שירותיש
קיבלתי הכנסות מסטייקינג, מכרייה או DeFiיש

הרבה משקיעים שבטוחים ש"רק החזיקו" מגלים בדיעבד שביצעו המרות בין מטבעות, ולכן שווה לבדוק את ההיסטוריה לפני שמחליטים שאין מה לדווח. הרחבנו על כך במאמר על חובת הדיווח למס הכנסה.

ממה צריך לחשוש אם לא דיווחתי, וממה לא?

החשש המוצדק הוא מהזמן שעובר. אי דיווח על אירועי מס הוא עבירה, והיא לא נעלמת מעצמה. מצד שני, מי שרק החזיק ולא מכר או המיר לא עבר על שום חובה, ומי שפונה ביוזמתו נמצא במצב טוב יותר ממי שמחכה למכתב. גם אחרי שנוהל גילוי מרצון נסגר, יש דרך מסודרת להסדיר.

החוב גדל. למס מתווספת ריבית של 4% בשנה, צמודה למדד, בחישוב של ריבית דריבית. לכן קשה לחשב את הסכום לבד, והוא גדל בכל שנה. לדוגמה: מי שמכר ביטקוין ב-2023 ברווח של 120,000 ש"ח חייב במס של 30,000 ש"ח. אחרי שלוש שנים בלי דיווח, עם ריבית והצמדה, הסכום מגיע לכ-37,000 ש"ח. במקביל, שחזור הנתונים נהיה קשה יותר ככל שעובר זמן.

קנסות. על איחור בהגשת דוחות יש קנסות. אנחנו מגישים בקשות לביטול ועושים מאמץ גדול לבטל אותם, וברוב המקרים הם מתבטלים. עם זאת, ההחלטה בידי רשות המסים, ואי אפשר להתחייב לכך מראש.

המידע מגיע לרשות. הבנקים, זירות המסחר וחילופי המידע בין מדינות מעבירים מידע על משקיעי קריפטו. ישראל הצטרפה גם להסכם בינלאומי לחילופי מידע על נכסי קריפטו (CARF), שצפוי לפעול בשנים הקרובות.

ואם כבר הגיע מכתב? עונים עליו בזמן ודרך מייצג, ולא מתעלמים. מכתב משנה את סדר הפעולות, כי יש מועד לתשובה, וכל מה שנמסר לרשות בכתב קשה לשנות אחר כך. כל הפרטים במאמר קיבלתם מכתב מרשות המיסים על קריפטו, ואם זומנתם לדיון, במאמר על דיוני שומה.

כמה שנים אחורה צריך לדווח על קריפטו?

על כל השנים שבהן היה אירוע מס. על אי הדיווח עצמו אין התיישנות, כי אי דיווח הוא עבירה בפני עצמה. התיישנות יכולה לחול על הפסדים, ולעיתים על רווחים, וזה נבדק בכל תיק לגופו. לכן אי אפשר להחליט מראש "מדווחים רק על השנים האחרונות". ממפים את כל השנים, ורק אז קובעים מה מגישים.

יש הבדל בין פער קצר לפער ארוך. פער של שנה או שנתיים הוא בדרך כלל עניין טכני יחסית, תלוי בנסיבות. פער של כמה שנים, עם סכומים גדולים, דורש בנייה זהירה יותר של הפנייה.

איך אוספים נתונים מבורסות ומארנקים משנים קודמות?

מורידים מכל בורסה את היסטוריית הפעולות המלאה, מהיום שבו נפתח החשבון. מארנקים פרטיים אוספים את כתובות הארנק, והפעולות נשלפות מהבלוקצ'יין. חשוב לאסוף הכול: חשבון אחד שחסר משבש את החישוב של כל השאר, כי העברה בין שני חשבונות שלכם נראית כמו מכירה כשרואים רק צד אחד שלה. מה צריך לאסוף:

  • קובצי היסטוריה מכל בורסה: קניות, מכירות, המרות, הפקדות ומשיכות.
  • כתובות של כל הארנקים הפרטיים.
  • פעילות DeFi, סטייקינג ו-NFT.
  • דפי בנק וכרטיס אשראי שמראים הפקדות לבורסות ומשיכות מהן. הם מוכיחים את עלות הרכישה.

ומה אם הבורסה נסגרה, או שאין גישה לארנק? משחזרים ממה שנשאר: קבצים ששמרתם בזמנו, מיילים של אישורי פעולות, דפי בנק של הפקדות ומשיכות, ונתוני הבלוקצ'יין לפי כתובות הארנק. ברוב המקרים אפשר לבנות תמונה מספיק טובה לדיווח, ושחזור כזה הוא חלק מהעבודה שלנו בתיקים ותיקים.

הגשתי דוחות שנתיים בלי הקריפטו – מה עושים?

מתקנים את הדוחות, ובזהירות. מבחינת רשות המסים דוח שהוגש בלי הקריפטו הוא דיווח חסר, וזה חמור יותר ממצב שבו לא הוגש דוח בכלל. לכן במצב הזה לא מגישים תיקון לבד. בונים את הפנייה לפקיד השומה מראש, בליווי מקצועי, ורק אחר כך מגישים את הדוחות המתוקנים.

מה ההבדל בין דיווח לשנים קודמות לבין הסדרה מול רשות המסים?

דיווח לשנים קודמות הוא הדוחות עצמם. הסדרה היא התהליך כולו: הפנייה לפקיד השומה, הגשת הדוחות, תשלום המס וסגירת השנים. נוהל גילוי מרצון נסגר ב-31.8.2026, ונכון לנובמבר 2026 לא פורסם נוהל חדש. כיום ניתן לבקש באופן פרטני מפקיד השומה הגשה מאוחרת והסכם שומה, יחד עם בקשה להימנע מסנקציות פליליות. הבקשות האלה לרוב מאושרות.

על התהליך, השלבים ולוחות הזמנים אפשר לקרוא במדריך להסדרה מול רשות המסים. על הנוהל שנסגר הרחבנו במאמר על גילוי מרצון.

שנחזור אליכם עם מידע נוסף? 

בשיחה קצרה, נוכל להבין מה מטריד אתכם, אם ואיך נוכל לעזור. מבטיחים להיות ממוקדים.

אפשר להגיש דוחות לשנים קודמות לבד, או עם תוכנה?

בעיקרון אפשר לעשות הכול לבד. השאלה האמיתית היא מה המחיר של טעות. כשמדווחים על כמה שנים בבת אחת, רשות המסים בודקת את התיק, והחיכוך מולה גבוה. כדי להבין איפה הסיכון, כדאי להפריד בין ארבעה שלבים:

  1. חישוב. רווח או הפסד לכל פעולה ולכל שנת מס.
  2. עריכת הדוחות. החישוב נכנס לדוח השנתי של כל שנה (טופס 1301).
  3. הגשה. הדוחות מוגשים לרשות המסים.
  4. עבודה מול הרשות. מענה לשאלות של פקיד השומה, עד שהשנים נסגרות.

את החישוב אפשר לעשות עם תוכנה בשירות עצמי, כמו Koinly. הקושי מתחיל אחר כך, כשפקיד השומה שואל שאלות על החישוב. הוא מצפה לתשובות ענייניות ומנומקות, ו"ככה יצא בתוכנה" היא לא תשובה שמתקבלת. כדי לנמק חישוב צריך להכיר את הכללים, את החוק ואת מה שקורה בפועל, מעבר למספרים עצמם.

בהגשה ובעבודה מול הרשות ההבדל גדול עוד יותר. פקיד השומה מתייחס אחרת למי שמדווח פעם אחת בעצמו, ולמייצג מנוסה שמכיר את התחום. מייצג טוב מספר את הסיפור של הלקוח: למה הדיווח מאוחר, מה קרה בשנים האלה, ומה עומד מאחורי המספרים. כך פקיד השומה בוחן את התיק בעיניים מבינות יותר. זה היתרון של מייצג שמכיר גם את הקריפטו וגם את העבודה מול פקידי השומה.

בלוקסטקס היא גם תוכנה וגם שירות, ואפשר לעבוד איתנו בשתי דרכים. ייצוג ראשי מתאים לשכירים שאין להם מייצג: אנחנו מחשבים, עורכים את הדוחות, מגישים ועונים לרשות המסים. ייצוג משני מתאים למי שכבר מלווה על ידי רואה חשבון, למשל עוסק: רואה החשבון ממשיך לטפל בתיק, ואנחנו אחראים לחלק של הקריפטו ועונים לרשות על השאלות שנוגעות אליו. בשני המקרים הייצוג הוא שמאפשר לנו לענות לרשות המסים בשמכם, באופן מסודר.

למי כדאי לפנות אם לא דיווחתי על קריפטו כמה שנים?

לגוף שמתמחה במיסוי קריפטו ומנהל הליכים כאלה מול פקיד השומה באופן שוטף, כמו בלוקסטקס. רואה חשבון כללי בדרך כלל לא מכיר את כללי החישוב של קריפטו, ואת הדרך שבה פקידי השומה בודקים תיקים כאלה. לכן השאלה החשובה היא לא רק מי מגיש את הדוחות, אלא מי מחשב אותם ומי עומד מאחוריהם מול רשות המסים.

בלוקסטקס עוסקת במיסוי קריפטו מאז 2018, ומטפלת בשנים שלא דווחו מקצה לקצה: חישוב הפעילות בתוכנה שפיתחנו, הפקת דוחות המס, והייצוג מול פקיד השומה עד סגירת השנים. את התיקים מלווה צוות של רואי חשבון שמתמחים בקריפטו, ובו רו"ח תם בן ג'ויה, שותף בבלוקסטקס, עם מעל עשור בתחום ההשקעות בקריפטו. בתיקים כאלה אנחנו מטפלים באופן שוטף, גם אחרי שנוהל גילוי מרצון נסגר.

בכל מקרה, לפני שבוחרים למי לפנות כדאי לבדוק שלושה דברים: שהמשרד מחשב בעצמו את הפעילות מכל הבורסות והארנקים ולא מסתמך על מספר שאתם מביאים, שיש לו ניסיון בשנים שלא דווחו ולא רק בדוחות שוטפים, ושהוא מייצג אתכם עד סגירת השנים, כולל בקשות לביטול קנסות.

מה להכין לשיחה הראשונה: באילו שנים פעלתם, באילו בורסות וארנקים, סדר גודל של הסכומים, האם הגשתם דוחות שנתיים בשנים האלה, והאם קיבלתם פנייה מרשות המסים.

איך בלוקסטקס מטפלת בשנים שלא דווחו?

בארבעה שלבים, מאיסוף הנתונים ועד סגירת השנים מול פקיד השומה. אתם מעבירים לנו גישה לנתונים, ואנחנו מרכזים, מחשבים ומייצגים, כך שאתם לא צריכים להתנהל מול רשות המסים בעצמכם:

  1. מיפוי. אוספים את הפעילות מכל הבורסות והארנקים, כולל בורסות שנסגרו.
  2. חישוב. מפיקים דוחות מס לקריפטו לכל שנה בנפרד, כולל קיזוז הפסדים.
  3. תכנון. אתם מקבלים אומדן של המס, הריבית וההצמדה, ומחליטים אם להתקדם.
  4. ביצוע. אנחנו פונים לפקיד השומה, מגישים את הדוחות ומייצגים אתכם עד הסגירה.

פרטים על השירות בעמוד ליווי בדיווח על שנים שלא דווחו.

סיכום

מי שלא דיווח על קריפטו כמה שנים צריך קודם לברר אם הייתה חובת דיווח, ואז לאסוף נתונים ולחשב כל שנה. על אי הדיווח אין התיישנות, והחוב גדל עם הזמן, ולכן לא כדאי לחכות. גם אחרי סגירת נוהל גילוי מרצון אפשר להסדיר מול פקיד השומה, ועדיף לעשות את זה לפני שהרשות פונה אליכם. הסדרה מול רשות המסים כל אחד יכול וצריך לעבור, גם כשהתיק קטן, ומעל הכול היא נותנת שקט נפשי. נשמח לעזור לכם לעבור את זה.

שאלות ותשובות

לא. נוהל גילוי מרצון נסגר ב-31.8.2026 ולא פורסם נוהל חדש. המסלול הפתוח היום הוא הסדרה מול פקיד השומה.

לא. אי דיווח הוא עבירה בפני עצמה, ואין עליו התיישנות. התיישנות יכולה לחול על הפסדים, ולעיתים על רווחים, וזה נבדק בכל תיק.

לא. מי שלא מכר ולא המיר אינו חייב בדיווח. כדאי לוודא שבאמת לא היו המרות בין מטבעות.

אם היו מכירות או המרות, כן. הפסד שדווח אפשר לקזז מול רווחים, והפסד שלא דווח עלול ללכת לאיבוד.

במקרים רבים כן. המידע מגיע מהבנקים, מזירות המסחר ומחילופי מידע בין מדינות.

תלוי בהיקף התיק. בהסדרה מול פקיד השומה: שבועות עד חודשים.

אפשר לשלם את המס ישירות לרשות המסים, בבקשה בטופס 909. הוראת השעה שמאפשרת זאת בתוקף עד 31.12.2027. פרטים בעמוד תשלום מס בקריפטו.

לא. אין ודאות שיפורסם נוהל חדש, והמתנה אינה מבטיחה שלא יינקטו סנקציות פליליות.

שנחזור אליכם עם מידע נוסף? 

בשיחה קצרה, נוכל להבין מה מטריד אתכם, אם ואיך נוכל לעזור. מבטיחים להיות ממוקדים.

מתלבטים איך להתמודד עם מיסוי קריפטו? המדריך המלא למס על קריפטו וביטקוין של בלוקסטקס יסביר לכם בדיוק מה חשוב לדעת על מיסוי ביטקוין, את'ריום ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים בישראל. אבל אם אתם רוצים להבין איך זה נוגע אליכם – כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים קריפטו לעומק. רואה חשבון קריפטו ועורך דין קריפטו מטעם Bloxtax זמינים לייעוץ מקצועי אישי, עם ניסיון שמוכח בשטח.

תם בן ג'ויה, שותף ורואה חשבון בבלוקסטקס, בעל תואר בחשבונאות וכלכלה, עם ניסיון של מעל עשור בתחום ההשקעות בקריפטו. הוא מתמחה במיסוי קריפטו, ליווי תיקי מס מורכבים, הליכי גילוי מרצון, וטיפול בלקוחות פרטיים ועסקיים בעלי פעילות משמעותית בתחום. בנוסף, תם מלווה משקיעים גדולים בתהליכי הסדרה ודיווח, ומוסמך על ידי הבנקים כגורם מומחה המורשה לחתום על דוחות נתיב הכסף וחוות דעת מקצועיות.

תוכן עניינים