וורלדקוין – אח גדול במסווה או פרויקט קריפטו עם ערך אמיתי?

נכון לתחילת 2024 עולם הקריפטו כולל כ-13,000 מטבעות קריפטוגרפים. גם אם נוריד מהמספר הגבוה הזה את המטבעות שאינם פעילים או שאין להם ערך, עדיין נישאר עם קרוב ל-9000 מטבעות דיגיטליים שונים. ניתן להניח כי אין צורך אמיתי בכמות כה גדולה של מטבעות, אך העובדה שחברות ופרויקטי קריפטו רבים ממשיכים לפתח מטבעות וירטואליים חדשים נשארת בעינה.

אחד ממטבעות הקריפטו החדשים הוא וורלדקוין (Worldcoin), שהסימן שלו הוא WLD. וורלדקוין הושק ביולי 2023, אך בניגוד לאינספור מטבעות דיגיטליים חדשים, שבמקרים רבים נותרים אנונימיים לאחר השקתם, הוא זכה מיד לתשומת לב עולמית, קודם כל בגלל העובדה שמי שעומד מאחוריו הוא לא אחר מאשר סם אלטמן, אולי האדם המזוהה ביותר עם חברת הבינה המלאכותית OpenAI ומוצר הדגל שלה ChatGPT.

וורלדקוין עורר וממשיך לעורר עניין רב באקוסיסטם הקריפטו, לא רק בזכות דמותו של אלטמן, אלא גם בשל העובדה שהשימוש בו כרוך בטכנולוגיה חדשה ומעוררת מחלוקת.

במאמר זה נסביר מהו וורלדקוין, מה הרציונל העומד מאחורי פיתוח המטבע, ומדוע הוא מעורר מחלוקת בעולם הקריפטו כמו גם התנגדות רגולטורית חריפה במדינות רבות.

מהו וורלדקוין?

וורלדקוין הוא מטבע קריפטוגרפי אשר פותח על ידי חברת Tools For Humanity (להלן TFH) – סטארטאפ מסן פרנסיקו אשר נוסד ב-2020 על ידי שלושה מייסדים וביניהם סם אלטמן. המטבע מבוסס על רשת הבלוקצ'יין של אתריום.

מוצר הדגל של TFH הוא מכשיר שנקרא אורב (Orb), אשר סורק את גלגל העין כדי לוודא את זהותו של אדם. אורב נועד להציע פתרון יעיל לצורך בתהליכי זיהוי ואימות לארגונים ולאפשר התחברות והזדהות מהירות למגוון שירותים חיוניים. כאשר אורב סורק את עינו של אדם מסוים הוא יוצר עבורו זיהוי דיגיטלי ייחודי שנקרא World ID ואשר מאומת על גבי הבלוקצ'יין.

וורלדקוין הוא מטבע קריפטוגרפי שעל מנת שאדם יוכל להחזיק בו עליו להסכים לסריקת העין שלו ולקבלת ה-World ID שלו. החזקת המטבעות וניהולם נעשים באמצעות אפליקציה ייעודית אשר נקראת World App וניתנת להורדה לסמאטרפון.

סריקת העין מתבצעת באחד מהאתרים הייעודיים של מכשירי האורב, אשר נכון לתחילת 2024 ממוקמים בכ-20 מדינות ברחבי העולם. מדי פעם פותחת TFH אתרי אורב זמניים במקומות נוספים בעולם וזאת כדי להגביר את הזמינות של תהליך הסריקה עבור משתמשים שאינם מגיעים לאחת המדינות בהן קיים מרכז אורב קבוע.

על פי מדיניות כלכלת המטבע של הפרויקט, ב-15 השנים הראשונות מיום השקתו של וורלדקוין תונפק ממנו כמות סופית של 10 מיליארד מטבעות. 75% מהיצע המטבע יהיו מיועדים למשתמשים ו-25% מהיצע המטבע יהיו מיועדים לצוות הפרויקט, למשקיעים ולבטחונות.

הרציונל מאחורי המטבע החדש

ההשקה של וורלדקוין לוותה באמירה של סם אלטמן אשר לפיה המטבע החדש יסייע לעולם להתמודד עם האופן שבו הכלכלה הגלובלית תעוצב מחדש על ידי בינה מלאכותית. זוהי אמירה כללית למדי וניתן להניח כי היא מכוונת לכך שמטרת הפרויקט היא להנגיש הזדמנויות כלכליות לכל אדם, ללא תלות ברקע ובמיקום שלו, וזאת על ידי זיהוי ייחודי שאינו תלוי בתנאי סף כגון בעלות על חשבון בנק. במבט נקודתי יותר, אשר לוקח בחשבון את החיבור של הפרויקט לתחום הבינה המלאכותית שאלטמן הוא ממוביליו, נראה כי החזון של וורלדקוין קשור גם לרעיון הכלכלי חברתי של הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI, ראשי תיבות של Universal Basic Income).

הרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית מתייחס לעובדה שבעידן הנוכחי תהליכי אוטומציה רבים מחליפים יותר ויותר עובדים אנושיים בתחום הייצור ובתחומים נוספים. בנוסף, השימוש ההולך ומתרחב בבינה מלאכותית נתפס אף הוא כתהליך מתמשך אשר יוביל לצמצום משמעותי בצורך בעובדים אנושיים. על מנת להתמודד עם התופעה, שכתוצאה ממנה תהיה עבודה לפחות ופחות אנשים, הועלה הרעיון של מתן שכר בסיסי קבוע לאזרחים על ידי הממשלות שלהם.

במידה והרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית יתפוס תאוצה, יתעורר הצורך בחלוקה בטוחה של סכומי כסף נכבדים למספר גדול ביותר של אנשים, וצורך זה ידרוש דרך בטוחה לאמת את זהותם של מי שיקבלו את ההכנסה הבסיסית הקבועה. דרך אחת כזו יכולה להיות באמצעות זיהוי ביומטרי, כפי שמציע מכשיר האורב של TFH. בנוסף, ההכנסה תוכל להינתן בוורלדקוין, שכאמור תהליך סריקת העין מהווה חלק בלתי נפרד ממאפייניו.

הסכנה לפרטיות המשתמשים

ניתן להניח כי הביקורת הקשה בעולם על הפרויקט היומרני של וורלדקוין הינה מובנת מאליה. ברור כי יוזמה אשר מבוססת רובה ככולה על זיהוי ביומטרי, מביאה עמה פוטנציאל לפגיעה חמורה בפרטיות המשתמשים.

ביקורת נוספת על TFH, החברה שמצהירה באמצעות שמה על כוונתה לייצר פתרונות לכלל האנושות, מתייחסת לעובדה כי החברה ניסתה את טכנולוגיית סריקת העין במדינות מתפתחות (ושילמה לתושבים באותן מדינות עבור סריקת העין שלהם), והיא שומרת את המידע הביומטרי שאספה מבלי להסביר לשם מה.

חברת אבטחת המידע CertiK, המתמחה ברשתות בלוקצ'יין, טענה זמן קצר אחרי השקת וורלדקוין, כי מכשירי האורב אשר סורקים את עיני המשתמשים חשופים לבעיות אבטחה חמורות.

במקומות שונים ברחבי העולם (כמו קניה, הונג קונג, צרפת, גרמניה והודו) הושעתה הפעילות של TFH ובחלקם נפתחו חקירות בנוגע לפרויקט של וורלדקוין. האיחוד האירופי הודיע כי ישקול נקיטת צעדים רגולטוריים נגד הפרויקט.

לצד קמפיין מאסיבי של מתנגדי וורלדקוין ישנם כמובן אלו אשר נוהרים אחריו ומסכימים לסריקת עיניהם ללא התנגדות. נראה כי המספרים מדברים בעד עצמם ולראיה, ברבעון הראשון של 2024, לצד זינוק חריג במחיר המטבע, ה-World App, אפליקציית הארנק הדיגיטלי של וורלדקוין, עברה את נקודת הציון של מיליון משתמשים.

לסיכום

קל להבין מדוע פרויקט כמו וורלדקוין זוכה להייפ וליחסי ציבור. חזרתו של השוק השורי לעולם המטבעות הקריפטוגרפים מביאה עמה את הרצון הטבעי לקפוץ על הזדמנויות חדשות ומבטיחות. שמו של סם אלטמן די בו כדי לעורר עניין בכל פרויקט טכנולוגי חדש, וכך גם הקישור של הפרויקט לתחום הבינה המלאכותית.

מצד שני, קל מאד להבין גם מדוע וורלדקוין מעורר מחלוקת כה משמעותית ושורה של צעדים רגולטוריים הדורשים לעצור את הפרויקט עד לביצוע בירור מעמיק של סוגיית הסכנה לפרטיות אשר במרכזו. בנוסף, ניתן לומר כי פרויקט המבוסס על זיהוי ביומטרי של משתמשי קריפטו, אשר נעשה על ידי גורם ריכוזי (חברת TFH אשר מפתחת את מכשירי האורב), הוא למעשה אנטיתזה לרעיון הביזור שהוא אחד מעמודי התווך המרכזיים ביותר של עולם המטבעות הדיגיטליים.

נראה כי השאלה האם וורלדקוין יהפוך לאורך זמן לפרויקט מצליח ובר קיימא תלויה במידה רבה ביכולת של הפרויקט ליצור אמון ובטחון בקרב משתמשים, גופים רגולטורים ואקוסיסטם הקריפטו כולו.