נוהל בנקאי תקין - מהם התנאים להפקדת כספים שמקורם בקריפטו?
שתף
- תומר רביד
תוכן עניינים
המערכת הבנקאית בישראל עשתה החודש צעד משמעותי לשיפור יכולתם של לקוחות להפקיד בחשבונות הבנק שלהם כספים שמקורם בפעילות במטבעות קריפטוגרפיים. מדובר בכניסתו לתוקף של תיקון להוראת נוהל בנקאי תקין, הכולל מעכשיו סעיף ייעודי לתחום הקריפטו ומתווה לבנקים בישראל מדיניות אחידה בנושא.
התיקון להוראת נוהל בנקאי תקין
החודש נכנס לתוקף התיקון של בנק ישראל להוראת נוהל בנקאי תקין בנושא ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור.
התיקון, אשר פורסם לראשונה לפני כשנה, מתייחס לסוגיית הפעילות של לקוחות הבנקים במטבעות קריפטוגרפיים, אשר לצד התועלות והשימושים החיוביים שלהם טומנים בחובם גם סיכונים ניכרים כגון הניצול של מטבעות אלה לצורך הלבנת הון וחשיפת הבנק לכספים לא חוקיים. מאחר והפיקוח על שוק הקריפטו חלש, הבנקים מפצים על כך באמצעות ניהול סיכונים הדוק ונוקשה וכתוצאה מכך מקשים גם על גורמים הפועלים בשוק הקריפטו באופן לגיטימי.
בנוסח התיקון להוראת נוהל בנקאי תקין נוסף סעיף ייעודי העוסק בתחום הקריפטו ונועד להתוות לבנקים השונים מדיניות אחידה בנושא וזאת לאחר שלפני התיקון כל בנק ניסח לעצמו מדיניות משלו בנוגע לקבלת כספים שמקורם בקריפטו.
על פי התיקון, בנקים לא יוכלו לסרב באופן גורף ללקוחות המבקשים להעביר לחשבונם כספים שמקורם במסחר במטבעות קריפטוגרפיים ויהיה עליהם לבחון כל בקשה כזו לגופה.
אין ספק כי התיקון החדש מהווה צעד משמעותי בכינון אסדרה (רגולציה) של תחום הקריפטו בישראל, אך נראה כי גם לאחר כניסת התיקון לתוקף עדיין קיימים הבדלים במדיניות הבנקים השונים בנושא ולקוחות עדיין נתקלים בקשיים כאלה ואחרים בבואם להפקיד בחשבונם כספים שמקורם בפעילות קריפטו. לדוגמה, חלק מהבנקים מאפשרים הפקדות רק כאשר מדובר בכספים שמקורם במטבעות קריפטוגרפיים מובילים כמו ביטקוין (BTC) ואתריום (ETH) ובמטבעות יציבים צמודי דולר (Stablecoins) דוגמת USDC.
ייתכן כי מצב זה יאלץ את בנק ישראל לבחון הפעלה של כלים נוספים, לצד התיקון המדובר, על מנת להקל על לקוחות העוסקים בתחום.
נוהל בנקאי תקין: התנאים להפקדת כספים שמקורם בקריפטו
האחריות הגדולה המוטלת על הבנקים והחשש מפני חשיפה לתופעות של העלמת מס, הלבנת הון ואף מימון טרור באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, הובילו את הבנקים לגיבוש מדיניות ניהול סיכונים הכוללת מגוון פעולות שמטרתן להוכיח את כשירותם של הכספים המופקדים אצלם. בנקים יהיו רשאים למנוע הפקדת כספים שמקורם בקריפטו רק במידה שיוכלו להצביע על חשש ממשי מסיכון שיתגשם במידה וכספים אלה יופקדו אצלם. כדי למנוע זאת, על הלקוחות לעמוד בדרישות ובתנאים הבאים:
1. הצגת האסמכתאות הרלוונטיות באשר לפעולות הקניה והמכירה של מטבעות הקריפטו. הכוונה היא לכל סוג של תיעוד אשר מציג את הדרך שהכסף עבר מרגע שיצא מחשבון הבנק לטובת ביצוע הפעולות במטבעות הקריפטוגרפיים ועד לבקשה להפקיד חזרה בבנק את הכסף שפעילות זו הניבה. דפי חשבון, דוחות אשראי, מיילים, אישורי קניה ומכירה – כל אלה ועוד צריכים להיות מתועדים, מסודרים וזמינים. עבור הבנק זהו תנאי הכרחי לצורך הוכחת כשירותם של הכספים והסרת הסיכון הכרוך בהפקדתם.
2. במידה וסכום הכסף שהלקוח מעוניין להפקיד בחשבון הבנק שלו ושמקורו בפעילות קריפטו עולה על 100 אלף ₪ בשנה, על הלקוח להציג בפירוט את נתיב הכסף, כלומר את כל הפעולות אשר בוצעו מרגע שהלקוח משך את כספו מחשבון הבנק שלו ועד לרגע בו הוא מבקש להפקיד את כספו חזרה בחשבון. פעולות אלה כוללות את כל התנועות שבוצעו בארנקים הדיגיטליים הרלוונטיים ואת הגופים השונים שהשתתפו בתהליך.
התיקון החדש קובע כי על הבנקים להתחשב בנתיבי כסף מפחיתי סיכון כאשר הם מתבקשים לאשר הפקדת כספים בחשבונות המתנהלים אצלם. דוגמאות לנתיבים מפחיתי סיכון הן: א) מטבעות קריפטוגרפיים שהתקבלו ישירות מפעילות כרייה ושבכתובת הארנק הדיגיטלי שבה הם הוחזקו לא בוצעו תנועות נוספות; ב) מטבעות שנרכשו ונמכרו באמצעות אותה כתובת ארנק דיגיטלי ושבכתובת זו לא בוצעו תנועות נוספות. למשל, כאשר הלקוח רכש מטבעות דיגיטליים באמצעות גוף מפוקח, לא הזיז אותם למקום אחר כלשהו, ובהמשך מכר אותם לאותו גוף מפוקח; ג) מטבעות אשר נסחרו רק בזירת מסחר אחת, כלומר נרכשו, נסחרו ונמכרו באותה זירה מבלי שהחליפו ידיים אחרות במהלך התהליך.
3. אישור על תשלום מס בגין הרווח על הפעולות שבוצעו במטבעות הקריפטו. אי דיווח על אירועי מס נחשב כמובן לעבירה פלילית ולכן הבנק אינו יכול לקבל כספים ממקור שלא נעשה לגביו דיווח, משום שקבלתם מבלי שהם דווחו לצורכי מס יחשב לעבירה פלילית של הבנק עצמו.
4. יש להראות כי הפעילות במטבעות הקריפטו בוצעה באמצעות גוף מפוקח, ישראלי או זר, או באמצעות נותן שירות רלוונטי המחזיק ברשיון תקף מרשות שוק ההון, ביטוח וחסכון. התיקון החדש להוראת נוהל בנקאי תקין קובע כי במידה ויש בידי הבנק מידע לפיו מדובר בנותן שירות שאינו פועל ברשיון במדינה בה התאגד, הרי שעל הבנק חלה חובה לסרב להעברת הכספים מנותן שירות זה.
לבנק מותר לדרוש מלקוח המבקש להפקיד בחשבונו כספים שמקורם בפעילות קריפטו אסמכתא המוכיחה כי לנותן השירות יש רשיון מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון. כמוכן, הבנק יכול לדרוש מהלקוח לחתום על הצהרה אישית בנושא. בנוסף, הבנק יכול לדרוש אסמכתא מגורם חיצוני מומחה שבסמכותו לאשר את העברת הכספים. בלוקסטקס היא אחד הגורמים המומחים שלהם הזכות לאשר העברת כספים לבנק.
לסיכום
כניסתו לתוקף של התיקון של בנק ישראל להוראת נוהל בנקאי תקין בנושא ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, היא צעד נוסף בנסיון להסדיר את הכללים הנוגעים לקבלת כספים שמקורם בפעילות קריפטו על ידי המערכת הבנקאית.
יחד עם זאת, נראה כי למרות החידוש, אשר אמור להקל על הלקוחות ולהגביר את הלגיטימציה של העיסוק בקריפטו, הרגולטור עדיין השאיר בידי הבנקים שיקול דעת עצמאי נרחב, שייתכן כי בסופו של דבר לא יוביל לשינוי מהותי לעומת המצב הקיים.
מקורות נוספים בנושא בנקים בישראל וקריפטו
למידע נוסף אנו ממליצים על קריאת המדריכים השונים שלנו בנושא הפקדת כספים שמקורם בקריפטו:
- מפקידים כספים שמקורם בביטקוין? הכירו את מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק
- נתיב הכסף: הדרך לאישור הפקדות כספים שמקורם בביטקוין
- הפקדת כספים לחשבון הבנק מבורסות קריפטו בקלות – איפה לסחור
- הפקדה של רווחי קריפטו לחשבון הבנק – מדריך מעשי
כל המאמרים שלנו הקשורים בבנקים, איסור הלבנת הון וקריפטו.
כמוכן, אנו ממליצים על קריאת מסמכי המדיניות הספציפיים של הבנקים השונים:
שנחזור אליכם עם מידע נוסף?
בשיחה קצרה, נוכל להבין מה מטריד אתכם, אם ואיך נוכל לעזור. מבטיחים להיות ממוקדים.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.
