חזון אחרית הימים? נוהל חדש לתשלום מס על רווחי קריפטו

שתף

חזון אחרית הימים? נוהל חדש לתשלום מס על רווחי קריפטו

תוכן עניינים

האם תם העידן בו משקיעי קריפטו התקשו לשלם מס על רווחים שהניבה הפעילות שלהם במטבעות דיגיטליים בשל סירוב הבנקים בישראל לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטו? נוהל חדש של רשות המיסים יאפשר תשלום מס על רווחי קריפטו ישירות לחשבון של רשות המיסים בבנק ישראל. במאמר זה נסביר את הנוהל, את יישומו ואת משמעויותיו.

בסוף דצמבר 2023 התבשרנו כי רשות המיסים גיבשה מסלול ישיר לתשלום מיסים על רווחים מפעילות במטבעות דיגיטליים, כלומר מאירועים שבהם התבצעה מכירה של מטבע דיגיטלי או המרה של מטבע דיגיטלי אחד באחר.

כזכור, עד לאחרונה נתקלו משקיעי קריפטו במצב בעייתי שבו הם התקשו לשלם את המס על הרווחים שהניבה הפעילות שלהם במטבעות קריפטוגרפים, וזאת בשל הקושי הרב להעביר לחשבונות הבנק שלהם כסף שמקורו בפעילות זו. נדגיש כי בכל מקרה אדם יכול לשלם מיסים רק לאחר שדיווח למס הכנסה אודות הפעילות שלו במטבעות קריפטוגרפים. צוות רואי החשבון של בלוקסטקס עוסק בדיוק בכך. תוכלו לקרוא על כך בהרחבה במאמר שלנו: כל מה שרציתם לדעת על הגשת דוחות שנתיים ולא העזתם לשאול.

הנוהל החדש, אשר גובש על ידי רשות המיסים, בנק ישראל, אגף הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון, מאפשר עתה למשקיעים לשלם את המס על רווחי הקריפטו שלהם ישירות לחשבון של רשות המיסים בבנק ישראל. נוהל זה נכנס לתוקף ב-1 לינואר השנה ובשלב הראשון הוגדר כפיילוט לתקופה של שישה חודשים. בהקשר זה נדגיש כי גם במידה והפיילוט לא יוארך והנוהל לא יזכה לאישור סופי, צוות BLOXTAX מתמחה במתן סיוע למשקיעי קריפטו המבקשים לשלם את המס על הרווחים שהניבה הפעילות שלהם במטבעות וירטואליים. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו: תשלום מס באמצעות קריפטו.

במאמר הנוכחי נסביר את הרקע לגיבוש הנוהל החדש, את אופן יישום הנוהל ואת משמעויותיו.

קצת רקע

עד לאחרונה משתמשי ומשקיעי קריפטו ישראלים נתקלו בבעיה כאשר ביקשו לשלם את המיסים על רווחים שנוצרו להם ממכירת או המרת מטבעות וירטואליים, וזאת משום שבמקרים רבים הבנקים בישראל סירבו לאפשר להם להפקיד בחשבונותיהם כספים שמקורם בפעילות זו. כך נוצר מצב בלתי סביר בעליל, שבו אותם משתמשים ומשקיעים היו חייבים במס, אך לא יכלו לשלם אותו מהרווחים שפעילות הקריפטו הניבה להם מאחר והבנקים מנעו מהם להפקיד אצלם את אותם רווחים. במקביל, ולמרות שלא ניתן היה לשלם את המס, המשיכה חבות המס של משקיעי הקריפטו לצבור ריבית, הצמדה וקנסות.

נזכיר כי  כל אירוע של מכירת מטבע קריפטוגרפי או של המרת מטבע קריפטוגרפי במטבע קריפטוגרפי אחר, נחשב לאירוע מס החייב בדיווח ובתשלום מס הוני בגובה 25%. אי תשלום המס הנדרש מהווה עבירה פלילית הגוררת אחריה הן את העונשים הקבועים בחוק ברמה הפלילית והן את תשלומי הקנסות והריביות ברמה האזרחית. ניתן לקרוא עוד על אופן חישוב הרווחים מפעילות במטבעות קריפטוגרפים במאמר שלנו: חישוב רווחי הון ממסחר בקריפטו.

הסירוב של הבנקים בישראל להפקיד בחשבונות המתנהלים בהם כספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים נובע, בין השאר, מהקושי לעקוב אחר המקור של אותם כספים ומהחשש כי לכספים אלו יש זיקה למקרים של הלבנת הון ומימון טרור.

על רקע זה פרסם בנק ישראל בדצמבר 2021 טיוטת נוהל חדש שלפיו בנקים בישראל לא יוכלו לסרב באופן גורף לבקשתם של משקיעים להפקיד בחשבונותיהם כספים שמקורם בפעילות קריפטו. נוהל זה, שמספרו 411, נכנס לתוקף בנובמבר 2022 והתייחס לניהול הסיכונים הכרוכים במתן שירותים בתחום הנכסים הדיגיטליים. בכך הוא סלל את הדרך לתחילתה של מציאות חדשה שבה ניתן יהיה להפקיד בחשבונות בנקים בישראל כספים שמקורם בפעילות במטבעות קריפטוגרפים. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו: מפקידים כסף מקריפטו לבנק – הוראת נוהל בנקאי תקין 411.

ההליך המשפטי שהוביל לנוהל החדש

סירוב הבנקים בישראל לקבל לידיהם כספים שמקורם בפעילות במטבעות דיגיטליים הוביל, מטבע הדברים, למספר מאבקים משפטיים. בין השאר הוגשה תביעה על ידי בני זוג נגד הבנק שלהם בגין סירובו לקבל לידיו את הרווחים שהניבה פעילות המסחר שלהם בביטקוין (BTC). בני הזוג זכו בתביעה לאחר שבית המשפט קבע כי סירובו של הבנק אינו סביר. במקרה נוסף נתבעו שני בנקים אחרים בגין סירובם להפקיד אצלם כספים שמקורם בפעילות קריפטו. במהלך הדיון בתביעה זו דרש בית המשפט מרשות המיסים להציג את עמדתה בנוגע לאפשרות להעביר אליה ישירות את הכסף שנועד לכסות את חבות המס של התובעים ובתגובה טענה רשות המיסים כי אינה מתנגדת לאפשרות זו, אך היא מוגבלת ביכולתה לעשות זאת בשל הנחיות הרגולציה.

על רקע זה הקימו בנק ישראל ורשות המיסים צוות משותף שנועד לגבש את המנגנון שיאפשר הפקדת כספים שמקורם בפעילות במטבעות קריפטוגרפים ישירות לחשבון של רשות המיסים בבנק ישראל. בשל עיקוב בסיום העבודה על המנגנון המדובר, הוגשה בעניין עתירה לבג"ץ שבה נטען, בין השאר, כי נוהל בנקאי תקין 411, שעל הנייר אמור היה לפתור את הבעיה של הפקדת כספי קריפטו בבנק, לא באמת הצליח להתמודד עם כל המכשולים הרלוונטיים ומשתמשי ומשקיעי קריפטו רבים נותרו ללא פתרון. העתירה לבג"ץ נמחקה לאחר שרשות המיסים טענה כי הטיפול בנוהל החדש נמצא בישורת האחרונה.

בסוף דצמבר 2023 רשות המיסים בשיתוף בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד המשפטים פרסמו את הנוהל החדש, אשר מאפשר תשלום מס ישירות לחשבון של רשות המיסים בבנק ישראל וזאת מבלי שהכסף שנועד לתשלום המס, ושמקורו בפעילות קריפטו, יצטרך לעבור במערכת הבנקאות הרגילה.

התנאים ליישום הנוהל החדש

יישום הנוהל החדש לתשלום מיסים על רווחי קריפטו ישירות לחשבון הבנק של רשות המיסים מותנה בקיומם של מספר תנאים כפי שנסביר להלן:

  1. הטיפול בבקשה – הטיפול בבקשה ליישום הנוהל יעשה על ידי פקיד השומה הרלוונטי ועל ידי חטיבת החקירות והמודיעין וחטיבת האכיפה והגבייה ברשות המיסים.
  2. הוכחת סירוב של הבנק – הנוהל יחול אך ורק במקרים בהם האדם המבקש לשלם את המס על רווחי הקריפטו שלו יוכיח לרשות המיסים שלפחות בנק אחד בישראל סירב לקבל ממנו כסף שמקורו בפעילות הקריפטו שלו, לרבות סירוב לפתיחת חשבון חדש.
  3. הגשת מסמכים – על מנת ליישם את הנוהל, האדם המבקש לשלם את המס על רווחי הקריפטו שלו יבקש להחיל עליו את הנוהל באמצעות טופס מיוחד (טופס 911), לחתום על תצהיר, ולצרף את כל האסמכתאות שידרוש ממנו פקיד השומה.
  4. עריכת שומה – לצורך החלת הנוהל פקיד השומה יערוך שומה בהתאם. יש לשים לב לכך שסכום המס אשר ישולם במסגרת הנוהל לא יוחזר לנישום גם במקרה שעומדים לזכותו החזרים, קיזוזי הפסדים, ניכויים או זיכויים אשר לא דווח עליהם בהסכם השומה.
  5. אופן ההפקדה – תשלום המס אשר יופקד בחשבון של רשות המיסים בבנק ישראל יופקד בשקלים בלבד. הכסף יועבר מחשבון הבנק שמשלם המס מנהל בבנק זר, לרבות חשבונות של זירות מסחר, בתי השקעות או נותני שירותים פיננסיים אחרים אשר מתנהלים בבנק זר. כל זאת בהנחה שאותם חשבונות בנק זרים אינם מתנהלים במדינות סיכון.
  6. הוכחת נתיב הכסף – האדם המשלם את המס באמצעות הנוהל יידרש להוכיח את מקור הכסף המשמש לתשלום ולהצהיר כי הינו חוקי. יהיה עליו לספק את כל האסמכתאות הנדרשות כדי להעיד על נתיב הכסף, כלומר הדרך שהכסף עבר מרגע שיצא לראשונה מחשבון הבנק של אותו אדם לטובת ביצוע פעולות במטבעות קריפטוגרפים ועד לבקשה שלו לשלם את המס על הרווחים שפעילות זו הניבה. רשות המיסים תבדוק כי נתיב הכסף אכן חוקי וכי אין בו תחנות המעלות חשד רלוונטי כזה או אחר. חשוב לזכור כי צוות רואי החשבון של BLOXTAX מוכר כגורם מומחה שלו הזכות לחתום על חוות הדעת המפרטת את נתיב הכסף.
  7. לא גילוי מרצון – הנוהל החדש אשר מאפשר תשלום מיסים על רווחי קריפטו ישירות לחשבון של רשות המיסים בבנק ישראל מבהיר כי לא מדובר בנוהל גילוי מרצון, אשר מגן על נישומים מפני פתיחת הליך פלילי נגדם. במילים אחרות, הסכם השומה שיערך ויחתם לצורך החלת הנוהל לא ישפיע על הליך פלילי כלשהו במידה ומתנהל הליך כזה נגד האדם המבקש לשלם את המס על רווחי הקריפטו שלו. ניתן לקרוא עוד על הנושא במאמר שלנו: הליך גילוי מרצון של רשות המסים.

לסיכום

הנוהל החדש של רשות המיסים, שכאמור נכנס לתוקפו ב-1 לינואר השנה, נמצא כרגע בשלב הפיילוט אשר יימשך שישה חודשים. הגורמים הרלוונטיים יבחנו את הצורך בהארכת הפיילוט כחודש לפני שיגיע לסיומו.

כפי שציינו בתחילת הדברים, נזכיר שוב כי גם במידה והפיילוט לא יוארך והנוהל לא יזכה לאישור סופי, משקיעי קריפטו המבקשים לשלם את המס על הרווחים שהניבה הפעילות שלהם במטבעות דיגיטליים יכולים להיעזר לשם כך בצוות BLOXTAX אשר מתמחה בנושא.

נכון לעכשיו ההערכות בנושא, בין השאר אלו של הכלכלנית הראשית לשעבר של משרד האוצר, מדברות על מאות מליוני שקלים שייכנסו לקופת המדינה במהלך הפיילוט של הנוהל החדש. יחד עם זאת חשוב לזכור כי ברשות המיסים העריכו בעבר כי המיסים שלא נגבו בגין רווחי קריפטו בשנים 2019-2021 מגיעים להיקף של כמה מיליארדי שקלים.

אלא שלצד השמחה על הבשורה החדשה שמציע הנוהל החדש בנוגע לאפשרות "להכשיר" את רווחי הקריפטו של משקיעים באמצעות תשלום רשמי וחוקי לרשות המיסים שאינו כרוך בעימות עם הבנקים, ולצד האפשרות שתיפתח בפני ישראלים רבים להשתמש ברווחי הקריפטו שלהם לטובת השקעה בנכסים שאינם דיגיטליים, קיים חשש שהאפשרות החדשה לתשלום מיסים ישירות לרשות אינה מתייחסת לבעיה מרכזית וקשה שעלולה להיות נחלתם של מי שיבקשו ליישם את הנוהל.

הכוונה היא לכך שכאשר משתמשי ומשקיעי קריפטו יחליטו לשלם את המס על רווחי הקריפטו שלהם באמצעות הנוהל החדש הם עלולים לחשוף את עצמם להליך פלילי. כפי שציינו קודם לכן, יישום הנוהל החדש אינו מהווה תחליף לנוהל גילוי מרצון ואינו פוטר את המשלמים מהליך פלילי, במידה שקיימת סיבה לפתוח נגדם בהליך כזה. במילים אחרות, הפיתוי הגלום באפשרות לשלם את חובות המס ישירות לחשבון הבנק של רשות המיסים עלול לעלות למשתמשי ומשקיעי הקריפטו בחשיפה להליך פלילי בגין עבירות מס בתחום הקריפטו שהם עברו לכאורה.

רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.

תומר רביד, יזם, מייסד ומנכ"ל חברת בלוקסטקס

תומר רביד

תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.

כתבות נוספות בתחום:

מסחר בקריפטו
ההשקעה והשימוש במטבעות דיגיטליים מחייבים קניה ומכירה שלהם באחת מכמה דרכים אפשריות. התהליך כרוך בעמלות, ידע וציות לרגולציה והוא תלו...
ארנקי קריפטו
כדי למנוע מצב של טרנזקציות בין ארנקים דיגיטליים שבהן מטבעות הקריפטו נשלחים לארנק שאינו שייך לצד שאמור לקבל אותם, יש לדעת כיצד להוכ...
מגן מס - טיפים לסוף שנת המס
סוף השנה בפתח ואיתו ההזדמנות לתכנן את דיווח המס ואת האופן בו ניתן לנצל את הטבות המס הרלוונטיות. תכנון מס הוא חלק מזכויותיו של המשק...