מה זה איירדרופ על מטבעות קריפטו? פיתוי, סיכון ומיסוי של איירדרופ

מטבעות דיגיטליים חדשים נוצרים כל הזמן ואל חלקם הציבור מתוודע באמצעות איירדרופ, שהוא מהלך שיווקי של חלוקת מטבעות קריפטו חדשים בחינם. לצד הפיתוי של קבלת כסף בחינם ולצד הסיכוי להרוויח מכך, האיירדרופ מתאפיין גם במספר סיכונים שיש להכיר ולהבין וגם בשאלות מיסוי רלוונטיות. בנושאים אלו נעסוק במאמר זה.

המשיכה הטבעית של משתמשים ומשקיעים לאירועים של איירדרופ נובעת מהעובדה שמדובר במהלך שבו מנפיקי המטבע מחלקים אותו חינם. במילים אחרות, מי שמקבלים מטבעות באיירדרופ אינם נדרשים לשלם עבורם.

על רקע זה ועל רקע העובדה שבחודשים האחרונים שוק הקריפטו מתעורר ושב לצמוח, נראה שהאיירדרופ הפך לטרנד שמעודד יותר ויותר משתמשים ומשקיעים להתנסות בו, כמו גם להשקיע בפרויקטים שאיירדרופ הוא חלק מהאסטרטגיה השיווקית שלהם.

במאמר זה נסביר מהו איירדרופ, מדוע משתמשים בו, כיצד הוא פועל (כולל תוכניות נקודות, חקלאות איירדרופים, Claim ו-Vesting), מהם היתרונות והחסרונות שלו, ואילו סיכונים הוא מציב בפני מי שמבקשים להנות ממנו. בנוסף, נתייחס לסוגיית המיסוי על איירדרופ וגם לשאלה האם העיסוק באיירדרופ עלול להיחשב על ידי רשות המיסים כעסק. על נושא זה ניתן לקרוא בהרחבה במאמר שלנו: האם פעילות הקריפטו שלכם נחשבת לפעילות עסקית?

מה זה איירדרופ ולמה הוא נחוץ?

איירדרופ (Airdrop), כלומר הצנחה מהאוויר, הוא ביטוי השאול מהפעולה של הצנחת מוצרים כמו מזון, תרופות ונשק ממטוסים. בהקשר של עולם הקריפטו מדובר במהלך של שליחת מטבעות דיגיטליים לכתובות של ארנקים דיגיטליים כחלק מאסטרטגיה שיווקית שנועדה להעלות מודעות בקרב משתמשים ומשקיעים לקיומו של מטבע וירטואלי חדש. כמויות של המטבע החדש נשלחות לארנקים של משתמשים וניתנות להם בחינם, כלומר מבלי שאותם משתמשים ישלמו כסף עבור המטבעות שקיבלו.

באיירדרופים המוקדמים, בעיקר בשנים 2017 עד 2018, התמורה שהתבקשה הייתה לרוב פעולה שיווקית, כמו שיתוף פוסט ברשתות החברתיות של הפרויקט. היום רוב האיירדרופים המשמעותיים עובדים אחרת: הם רטרואקטיביים, כלומר מתגמלים בדיעבד משתמשים שכבר השתמשו בפרויקט, לפי פעילות שמתועדת על גבי הבלוקצ'יין (on-chain). האיירדרופ של Uniswap בספטמבר 2020, שחילק 400 UNI לכל כתובת שהשתמשה בפלטפורמה, נחשב לזה שפתח את עידן האיירדרופים הרטרואקטיביים.

הפיתוי עבור המשתמשים הוא כמובן קבלת כסף בחינם. באמצעות האיירדרופ הם מקבלים לידיהם כמות מסוימת של מטבע קריפטוגרפי ומרגע שהם קיבלו אותו הם יכולים להתחיל להשתמש בו. למשל, ברגע שהמטבע החדש יירשם בזירות מסחר ניתן יהיה לסחור בו, כלומר למכור אותו או להמיר אותו למטבעות אחרים.

ביצוע האיירדרופ בפועל נעשה באמצעות חוזים חכמים אשר פועלים בהתאם לנתונים שהוגדרו מראש כמו סך כל המטבעות שיחולקו וכמות המטבעות שתחולק לכל משתמש (כלומר לכל כתובת ארנק). במקרים רבים הפרויקט מפרסם את הבלוק ברשת הבלוקצ'יין שבו מתועדות הטרנזקציות של האיירדרופ. טרנזקציות אלו מראות את יציאת המטבעות מהארנק של הפרויקט ואת חלוקתם לכתובות הארנקים של מקבלי המטבעות.

חשוב לציין כי יש הבדל בין איירדרופ לבין ICO (ראשי תיבות של Initial Coin Offering, כלומר הנפקה ראשונית של מטבע חדש). שני המהלכים מגיעים בדרך כלל בשלב ההתחלתי של פרויקט קריפטו חדש ושניהם נועדו לגרום לחלוקה של המטבע הדיגיטלי החדש בין משתמשים. ההבדל הוא בכך שאיירדרופ בדרך כלל אינו דורש השקעה של כסף מצד מי שמקבלים אותו ואילו ICO כן דורש זאת. מטרתו של האיירדרופ היא לעודד שימוש ראשוני במטבע בעוד שמטרת ה-ICO היא לגרום למשקיעים להזרים הון לפרויקט החדש באמצעות רכישת המטבע הדיגיטלי החדש בכסף.

איירדרופים בולטים במספרים

איך מתבצע האיירדרופ?

כאשר חברה או פרויקט מקבלים החלטה לבצע איירדרופ, עליהם לקבוע בין השאר מי יהיו זכאים לקבל אותו. לדוגמה, ניתן להחליט שהאיירדרופ יהיה זמין רק למי שכבר יש להם בארנק כמות מסוימת של המטבע שאותו עומדים לחלק. אלו סוגי האיירדרופ הנפוצים:

כאשר חברה או פרויקט מקבלים החלטה לבצע איירדרופ, עליהם לקבוע בין השאר מי יהיו זכאים לקבל אותו. לדוגמה, ניתן להחליט שהאיירדרופ יהיה זמין רק למי שכבר יש להם בארנק כמות מסוימת של המטבע שאותו עומדים לחלק. אלו סוגי האיירדרופ הנפוצים:

באיירדרופים מבוססי משימות, האיירדרופ מקודם באמצעות קמפיינים שבדרך כלל מפורסמים בערוצי שיווק דוגמת אתר האינטרנט של החברה / פרויקט, רשתות חברתיות ופורומים שעוסקים בקריפטו. משתמשים שמעוניינים להשתתף באיירדרופ מוסרים לפרויקט כתובת ארנק ובדרך כלל אינם נדרשים לספק פרטים נוספים. יש איירדרופס שמבקשים ממשתמשים גם כתובת מייל בנוסף לכתובת הארנק. באיירדרופים רטרואקטיביים לא מוסרים דבר מראש: הפרויקט מזהה את הארנקים הזכאים לפי הנתונים בבלוקצ'יין, ומפרסם דף רשמי לבדיקת זכאות.

נציין, כי מאחר וכמות המטבעות המחולקים באמצעות האיירדרופ היא סופית, הרי שהמהלך הוא תלוי זמן. במילים אחרות, ברגע שכל המטבעות חולקו לכתובות השונות, המהלך הסתיים.

תוכניות נקודות (Points Programs)

בתוכנית נקודות, הפרויקט מעניק למשתמשים נקודות על פעילות כמו מסחר, הפקדת נזילות או הפניית משתמשים, עוד לפני שיש לו טוקן. הנקודות עצמן אינן נכס סחיר, והפרויקט לרוב לא מתחייב מראש כמה טוקנים יתקבלו עבורן. רק בהשקה הנקודות מומרות לטוקנים לפי יחס שנקבע. Hyperliquid, למשל, חילקה בנובמבר 2024 כ-31% מסך הטוקנים שלה למשתמשים, על בסיס תוכנית נקודות.

Claim ו-Vesting: מתי הטוקנים באמת אצלכם

• למה זה חשוב: מועד ה-Claim ומועדי השחרור הם הנתונים שכדאי לתעד לצורכי מס. בנוסף, דפי Claim מזויפים הם אחת משיטות ההונאה הנפוצות (ראו בהמשך).
• Claim: ברוב האיירדרופים הטוקנים לא נשלחים אוטומטית. צריך לבצע פעולת Claim דרך האתר הרשמי של הפרויקט, בתוך חלון זמן מוגדר. טוקנים שלא נדרשו בזמן חוזרים בדרך כלל לפרויקט.
• Vesting: בחלק מהאיירדרופים רק חלק מההקצאה משתחרר מיד, והיתרה משתחררת בהדרגה לאורך חודשים.

סינון Sybil: למה כמה ארנקים לא בהכרח מביאים יותר טוקנים

בעבר נהוג היה לחשוב שמשתמש שמספק כמה כתובות שונות יכול לאסוף יותר מטבעות. ברוב הפרויקטים הגדולים זה כבר לא המצב. פרויקטים מפעילים סינון Sybil: ניתוח של הקשרים בין ארנקים (מקור המימון, דפוסי פעילות זהים, מועדי פעולה) שנועד לזהות משתמש אחד שמפעיל ארנקים רבים ולפסול אותם. לפני האיירדרופ של LayerZero ב-2024, למשל, הפרויקט סימן 803,093 כתובות כחשודות. מי שדיווח על עצמו קיבל 15% מההקצאה הצפויה, ומי שלא דיווח ונתפס לא קיבל דבר.

חקלאות איירדרופים (Airdrop Farming)

חקלאות איירדרופים היא פעילות מתוכננת שמטרתה לעמוד בקריטריונים של איירדרופים עתידיים: ביצוע עסקאות, גישור בין רשתות, מתן נזילות וצבירת נקודות בפרויקטים שעוד לא השיקו טוקן. חלק מה"חקלאים" מפעילים עשרות ארנקים ואף בוטים. מעבר לסיכון להיפסל בסינון Sybil, יש לכך גם משמעות מיסויית: היקף, תדירות ושיטתיות הם בדיוק המאפיינים שרשות המסים בוחנת כשהיא שוקלת אם מדובר בעסק. נרחיב על כך בהמשך.

יתרונות וחסרונות של איירדרופ

כמו כל מהלך שיווקי אחר, גם האיירדרופ מתאפיין במספר יתרונות וחסרונות. יתרונותיו המרכזיים של המהלך הם:

1. תיגמול משתמשים: משתמשים אשר תומכים בפרויקט קריפטו חדש (לומדים אותו, מדברים עליו, עושים לו נפשות) מתוגמלים באמצעות האיירדרופ ויכולים להנות מפיסה מהעוגה.
2. יצירת ערך: על רקע התחרותיות הרבה בשוק הקריפטו, האיירדרופ מאפשר לפרויקט להתבלט, לקבל מודעות ולעודד שימוש במטבע חדש. מובן שמטבע קריפטו חדש יישאר חסר ערך אם לא יהפוך לאמצעי שרבים משתמשים בו. עידוד השימוש במטבע באמצעות האיירדרופ מעלה בדרך כלל את ערכו.
3. חלוקה הוגנת: האיירדרופ מאפשר חלוקת מטבעות בין משתמשים באופן אורגני ושוויוני, שלרוב אינו מתאפשר בשוק הפתוח.

אלו הם חסרונותיו המרכזיים של האיירדרופ:

היעדר ערך: העובדה שמתבצע איירדרופ אינה גורמת בהכרח לכך שהמטבע שחולק יצבור פופולריות ויהפוך לנכס מבוקש. במידה שלמטבע שחולק אין נזילות בזירות המסחר הרלוונטיות, הרי שהאיירדרופ עלול להישאר חסר ערך. במילים אחרות, המשתמשים קיבלו מתנה אבל אין להם באמת מה לעשות איתה.

סיכון לגניבות: נוכלים והאקרים מודעים היטב למשיכה של משתמשים רבים לאיירדרופס. הונאות נפוצות בתחום הן הונאות שבהן מפתים משתמשים לקבל איירדרופ ודורשים להם לחבר את הארנק הדיגיטלי החם שלהם לאתר מסוים כדי לזכות במטבעות. החיבור לאתר הזדוני יכול להעניק להאקרים גישה ישירה לארנק וברגע שגישה זו מתאפשרת הם מרוקנים את הארנק מתכולתו.

הונאות Pump & Dump: איירדרופ עלול להיות מסווה להונאות של ניפוח מלאכותי של ערך המטבע ואז הנחתה של כמות נכבדה ממנו על השוק. האיירדרופ מעורר עניין במטבע ויוצר סביבו "באז". מתחיל מסחר במטבע החדש והערך שלו עולה. בשלב זה מבצעי האיירדרופ מציפים את השוק בכמויות גדולות של המטבע כדי לממש אותו כשהערך שלו גבוה, וכתוצאה מכך גורמים להתרסקות המחיר שלו. נציין כי מצב זה אפשרי גם כאשר הוא לא מתרחש במסגרת הונאה. משתמשים שמקבלים מטבעות באיירדרופ מנסים להנזיל את ההחזקה שלהם (כלומר את המטבעות שקיבלו באיירדרופ) ברגע שהערך שלה עולה וכתוצאה מכך עלולים לגרום לירידה מהירה בערך המטבע החדש.

הונאות איירדרופ ואיך להימנע מהן

בנוסף להונאות שבהן משתמשים משתכנעים לחבר את הארנק החם שלהם לאתר זדוני לצורך קבלת איירדרופ ובנוסף להונאות Pump & Dump, יש שני סוגים נוספים של הונאות הקשורים לאיירדרופ.

1. הונאות אבק: בשפת הקריפטו המושג "אבק" (Dust) מתייחס לכמות מזערית של מטבעות וירטואליים. כמות כה מזערית וקטנה (כמו גרגר אבק), שרוב המשתמשים לא מבחינים בה. במקרים מסוימים האקרים משתמשים במהלך האיירדרופ כדי לבצע הונאות אבק (Dusting Scams). אלו הן הונאות שבהן האקרים "מאבקים" כמות גדולה של כתובות ארנקים בכך שהם שולחים לאותן כתובות סכומים מזעריים של מטבעות דיגיטליים. כאמור, משתמשים רבים אינם מבחינים בסכומים המזעריים הללו, אבל כמובן שגם סכום מזערי ובלתי מורגש עדיין מתועד בבלוקצ'יין כשהוא עובר מכתובת לכתובת. כלומר הוא משאיר בבלוקצ'יין את חותמו. אחרי איבוק הכתובות, ההאקרים מבצעים ניתוח משולב שלהן במטרה לזהות אילו כתובות שייכות לאותו ארנק. מטרתם הסופית היא לקשר בין כתובות ארנקים לבין חברות ספציפיות ו/או אנשים ספציפיים. ידע זה מאפשר להם לפעול נגד ארגונים או אנשים שהוגדרו כמטרות, למשל באמצעות מתקפות פישינג.
2. העלאת ערך של נכס עקיף: קיימות הונאות שבהן משכנעים משתמשים להשקיע בנכס דיגיטלי מסוים כדי שיהיו זכאים לאיירדרופ של מטבע קריפטו חדש. במילים אחרות, מייצרים תנאי לקבלת האיירדרופ. לדוגמה, מתנים את קבלת האיירדרופ בכך שהמשתמש יחזיק בארנק שלו NFT מאוסף מסוים. האיירדרופ שמתבצע הוא אכן איירדרופ אמיתי, אבל הרצון לקבל אותו גרם למשתמשים לרכוש פריטים מאוסף ה-NFT ובכך להעלות את ערך האוסף ולאפשר למבצעי האיירדרופ למכור ברווח פריטים שלהם מאותו אוסף.

טוקנים שנוחתים בארנק בלי שביקשתם

חלק ניכר מהאיירדרופים שמגיעים לארנק מגיעים בלי כל פעולה מצד הבעלים, סתם "נופלים" פנימה. ברוב המקרים מדובר בטוקנים חסרי ערך לחלוטין, אבל לא תמיד: יש מקרים מתועדים שבהם משתמשים הצליחו למכור טוקנים כאלה, גם אם תמורת סכומים זניחים. חשוב להכיר את התופעה: יש לא מעט פרויקטים, ורובם הונאות, ששולחים כמויות מזעריות של מטבעות (כולל ETH וסטייבלקוינים) לארנקים של אנשים באופן יזום וללא בקשה, לעיתים כדי לבחון תגובה או כחלק ממתקפת דסטינג. הכלל החשוב ביותר: אין להחזיר דבר לכתובת השולחת, בשום מצב. עם זאת, אפשר תמיד לנסות למכור את מה שהתקבל, ובלבד שווידאתם קודם שלא מדובר בטוקן הונאה (לרוב כאלה שדורשים אישור חוזה חכם חשוד, או שמנסים "למשוך" אתכם לאתר Claim מזויף).

על מנת להימנע ככל האפשר מהונאות הקשורות לפעילות של איירדרופ, יש להקפיד על הכללים הבאים:

לא לחשוף סיסמאות ומפתחות: בשום אופן אין למסור לגורם אחר (במקרה הנוכחי לגורם המבצע את האיירדרופ) את המפתחות הפרטיים לארנק (וכמובן לא את הסיד, הלוא הוא מפתח המאסטר של הארנק). איירדרופ אמין ולגיטימי לעולם לא יבקש ממשתמשים את מפתחות הארנק שלהם!

מיסוי איירדרופ

בכל הנוגע למיסוי, קבלת מטבעות דיגיטליים באמצעות איירדרופ אינה נחשבת לאירוע מס. יחד עם זאת, כאשר אדם מוכר או ממיר מטבעות קריפטו שקיבל באיירדרופ, פעולה זו בהחלט נחשבת לאירוע מס.

מה קובע חוזר מס הכנסה 05/2018

המסמך המרכזי של רשות המסים בנושא הוא חוזר מס הכנסה 05/2018, שפורסם בינואר 2018. לפי החוזר, מטבע וירטואלי אינו מטבע או מטבע חוץ, אלא "נכס" כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. לכן מכירה שלו חייבת במס רווח הון. החוזר קובע גם שכאשר הפעילות מגיעה לכדי עסק, ההכנסה תמוסה כהכנסה עסקית, ושמטבעות שהתקבלו מכרייה נחשבים הכנסה עסקית. החוזר אינו מתייחס במפורש לאיירדרופים, ולכן היחס אליהם נגזר מהעקרונות הכלליים שבו.

כאשר מתבצעת מכירה או המרה של מטבעות קריפטוגרפים שהתקבלו באיירדרופ, הרווח מפעולת המכירה או ההמרה יחושב לפי שווי המטבע שנמכר או הומר (כלומר כמה כסף התקבל בתמורה למכירתו / המרתו), פחות העלות של המטבע. מאחר ומדובר באיירדרופ והמטבע התקבל בחינם, עלותו היא אפס. במילים אחרות, כל הכסף שיתקבל ממכירת / המרת המטבע יחשב לרווח ויהיה חייב במס (משום שעלות המטבע היתה אפסית). רווח זה ימוסה במס רווחי הון בגובה 25%. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו: חישוב רווחי הון ממסחר בקריפטו.

מה נחשב אירוע מס באיירדרופ?

חשוב לדייק: ברוב המקרים אי אפשר לתת לטוקן שווי אמין ביום קבלתו, כי בשלב הזה עוד אין לו שוק פעיל שממנו אפשר לגזור מחיר. כשאין שווי בר-קביעה, קשה מאוד לרשות המסים לטעון לאירוע מס כבר במועד הקבלה. המצבים שבהם כן סביר לצפות לאירוע מס כבר בקבלה הם מצבים חריגים יחסית: כאשר מדובר בפעולה אקטיבית וספציפית שלא הייתם מבצעים אלמלא הובטח לכם המטבע כתמורה, במיוחד אם מדובר בגורם שיש לו זיקה עסקית ישירה לפרויקט שהנפיק את הטוקן (לדוגמה, מי שהיה מעורב בהקמת הפרויקט או בפיתוחו).

דיווח ומקדמה: על רווח ממכירה או המרה מדווחים בטופס 1399 ומשלמים מקדמה בתוך 30 יום ממועד המכירה. בנוסף, הרווח נכלל בדוח השנתי.

"רוב מי שמגיעים אלינו עם טוקנים מאיירדרופ לא יודעים שגם המרה לסטייבלקוין היא אירוע מס. כשהעלות היא אפס, כל שקל שמתקבל הוא רווח" תומר רביד, מייסד ומנכ"ל BloxTax 

נזכיר כי לצורך חישוב המס העתידי יש לתעד את טרנזקציית האיירדרופ (איזה מטבע התקבל ומתי ואיזו כמות התקבלה ממנו) ולשמור את הזיהוי הייחודי של הטרנזקציה (ה-tx hash, קיצור של Transaction Hash). זיהוי זה משמש כהוכחה לכך שהטרנזקציה אומתה ונוספה לבלוקצ'יין. במקרה של לקוחות אשר משתמשים במערכת הייעודית של בלוקסטקס, הטרנזקציה תתועד במערכת זו. בנוסף, חשוב לתעד ולשמור התכתבויות במיילים ובהודעות, כמו גם כל מסמך אחר, אשר מכילים מידע לגבי האיירדרופ שבוצע.

איירדרופ ומבחני קיום עסק

רשות המיסים יכולה לבחון את פעילות הקריפטו של אדם כלשהו כדי לבדוק האם פעילות זו עונה להגדרה של קיום עסק. במילים אחרות, אדם יכול להירשם מפעם לפעם לקבלת איירדרופ מבלי שהדבר יחשב לו כפעילות בעלת אופי עסקי, אך במידה והרשות תבחין אצלו בריבוי מקרים של קבלת מטבעות קריפטוגרפיים באמצעות איירדרופ, היא תוכל לטעון כי מדובר בעסק, וזאת בהסתמך על שלושת מבחני קיום העסק הבאים:

ההבדל משמעותי: לפי חוזר 05/2018, כשהפעילות מגיעה לכדי עסק היא ממוסה כהכנסה עסקית לפי מדרגות המס השוליות, ולא במס רווח הון של 25%. המבחנים עצמם נקבעו בפסיקה.

1. מבחן תדירות העסקאות: ככל שמספר הפעמים בהן אדם קיבל מטבעות קריפטו באמצעות איירדרופ יהיה גבוה יותר, כך יגדל הסיכוי להגדרתו כבעל עסק בתחום.
2. מבחן משך ההחזקה במטבע: ככל שמשך ההחזקה במטבעות שהתקבלו באיירדרופ יהיה קצר יותר, כך יגדל הסיכוי שהפעילות תוגדר כפעילות עסקית. במקרה זה משך ההחזקה במטבע הוא הפרש הזמן בין קבלתו באיירדרופ לבין מכירתו או המרתו במטבע אחר. חשוב להבין כי היסטורית המחירים של מטבעות שהתקבלו באיירדרופ עולים מהר ויורדים מהר, כך שניתן להפיק מהם רווחים ניכרים בטווחי זמן קצרים. לכן משך החזקת מטבעות קצר יכול להשפיע על סיווג הפעילות כעסקית.
3. מבחן הבקיאות והמומחיות: ככל שאדם אשר מחזיק במטבעות שקיבל באמצעות איירדרופ ייתפס כאדם בעל יכולת התמצאות בתחום (תחום הקריפטו בכלל ותחום האיירדרופס בפרט) וככל שהוא יוכיח בקיאות ומומחיות בנושא, כך יגדל הסיכוי לסיווג הפעילות שלו כעסקית.

מה זה אומר למי שעוסק בחקלאות איירדרופים?

הסימנים הבאים מחזקים את הטענה שמדובר בפעילות עסקית:

• הפעלה של עשרות ארנקים במקביל
• שימוש בבוטים או בסקריפטים לביצוע פעולות
• פעילות יומיומית ושיטתית לצורך צבירת נקודות בכמה פרויקטים
• מכירה מיידית של כל איירדרופ שמתקבל
• הקצאת הון ייעודי לעמלות ולגישורים כדי לעמוד בקריטריונים

"מי שמפעיל עשרות ארנקים כדי למקסם איירדרופים צריך להניח שרשות המסים תבחן את הפעילות כעסק. עדיף לבנות תיעוד מסודר מההתחלה מאשר לנסות לשחזר אותו בדיעבד." תם בן ג'ויה, רואה חשבון ושותף מנהל ב-BloxTax [לאישור]

ניתן לקרוא בהרחבה על מבחני קיום עסק במאמר שלנו: מבחני קיום עסק – משקיע קריפטו או סוחר קריפטו.

בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם המומחים של BLOXTAX בנוגע לשאלות הקשורות למיסוי איירדרופ ולהגדרת העיסוק באיירדרופ כעסק.

סיכום

איירדרופ הוא מהלך שיווקי אשר נועד להעלות מודעות להנפקתו של מטבע וירטואלי חדש ולגרום לכך שהמטבע החדש יהפוך לנכס שסוחרים בו. למהלך זה יש ערך והוא בהחלט יכול להיחשב למצב של חלוקת כסף בחינם ולהזדמנות להרוויח מכך. יחד עם זאת, כמו פעילויות אחרות באקוסיסטם הקריפטו, גם איירדרופס מביאים עמם פוטנציאל לסיכונים שונים, כגון גניבות והונאות. חשוב להבין וללמוד את ההתנהלות הנכונה בנושא כדי לצמצם את הסיכונים הכרוכים בו.

בנוסף, כמו פעילויות קריפטו אחרות גם לאיירדרופ ישנן משמעויות של מיסוי שחשוב לקחת בחשבון לפני שמחליטים להתנסות בו. בהקשר זה חשוב לזכור כי החל מהיקף מסוים, פעילות מוגברת בתחום האיירדרופס עלולה להיחשב כפעילות עסקית, על כל ההשלכות החוקיות הנובעות מכך.

איירדרופ בקצרה