תוכן עניינים
בפברואר השנה ביצעה רשות המיסים מספר מעצרים של אנשים הפעילים בתחום המטבעות הדיגיטליים. המעצרים בוצעו על רקע חשד להעלמת רווחי הון בהיקף של מיליוני שקלים, אשר לא דווחו כנדרש בחוק. הרשות דאגה לפרסם את דבר המעצרים לציבור ואף חשפה את שמות החשודים שנעצרו ואשר מתנהל נגדם הליך פלילי שעלול להסתיים במאסר ממושך ובתשלום מס גבוה משמעותית מהמס שאמור היה להיות משולם במידה ואותם חשודים היו מדווחים על פעילותם כנדרש בחוק.
על פי הודעת רשות המיסים בנושא, החשודים הספציפיים שנעצרו הנפיקו, שווקו ומכרו NFTs לגורמים שונים, אך לא דיווחו על מיליוני השקלים שקיבלו בתמורה לכך ואשר שולמה להם במטבע הקריפטוגרפי אתריום (ETH).
הקשחת המדיניות של רשות המיסים
מבחינת רשות המיסים מדובר בפעילות המוגדרת כעסקית שעל מנת לקיים אותה היה על החשודים לפתוח תיקים ברשויות השונות (מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי) עוד בטרם קיבלו תמורה כלשהי לנכסים הדיגיטליים שהם יצרו. בנוסף, היה עליהם להוציא חשבוניות מס וקבלות אשר מתעדות את השירותים שניתנו על ידם, את המוצרים שהם מכרו, את גובה התמורה, אופן קבלתה והמועד בו התקבלה. על החשודים היה לבצע את הפעולות הללו בין אם הם קיבלו תמורה בכסף פיאט (למשל שקל או דולר), בין אם הם קיבלו את התמורה במטבעות דיגיטליים (דוגמת ביטקוין, אתריום, USDC, USDT ואחרים), ובין שהם קיבלו את התמורה באמצעות שירותים שניתנו להם על ידי הקונים (עסקאות בארטר). בכל מקרה התמורה צריכה היתה להיות מדווחת על פי חוק.
אירועים כמו המעצרים הנ"ל מהווים ביטוי למגמה הנוקשה והאקטיבית שרשות המיסים נוקטת בה לאחרונה במטרה לאתר ישראלים אשר פעילים בעולם המטבעות הדיגיטליים מבלי לדווח ולשלם את המס הנובע מפעילותם לרשויות המס.
משקיעים רבים בשוק הקריפטו עלולים למצוא את עצמם במצב דומה ולכן יש להבין ולהכיר את המקרים בהם רשות המיסים עלולה לטעון כי רווח הנובע מפעילות קריפטו, מקורו בפעילות עסקית. להלן נסקור את המקרים הנפוצים ביותר שבהם פעילות במטבעות קריפטוגרפים עלולה להיחשב כפעילות עסקית שהדיווח בגינה שונה מהדיווח ההמקובל בכל הנוגע לרווחים מהשקעה בקריפטו, שהוא דיווח חד שנתי הכולל תשלום מס הוני בסך 25% על ההפרש בין התמורה לעלות המטבע שנמכר.
נזכיר כי גם המרות בין מטבעות קריפטוגרפים לבין עצמם נחשבות לאירועי מס ולכן רווחי ההון שנוצרים כתוצאה מאותן המרות חייבים בדיווח. היעדר דיווח עליהם במועד מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר. עוד נזכיר כי על פי החוק היבש כל עסקת מכירה בקריפטו חייבת בדיווח ועל כל עסקת מכירה יש לשלם מס תוך 30 ימים ממועד המכירה, אלא שבפרקטיקה הקיימת נהוג לעשות זאת רק עבור עסקאות מהותיות, כאשר על שאר העסקאות ניתן לדווח אחת לשנה. זאת בניגוד לפעילות המוגדרת כעסקית ושחייבת להיות מדווחת אחת לחודש או לכל היותר אחת לחודשיים.
הגדרת מסחר בקריפטו כפעילות עסקית
ישנם מספר מקרים בהם רשות המיסים עלולה להחליט כי ישראלי שהשקיע במטבעות דיגיטליים וסחר בהם, למעשה ניהל עסק לכל דבר ועניין. הסיכוי לכך גובר במקרים הבאים:
- כמות עסקאות גבוהה.
- נפח מסחר גבוה.
- משך אחזקת המטבעות הדיגיטליים קצר.
- המסחר אינו ידני אלא אוטומטי (כלומר מתבצע באמצעות בוט מסחר, בין אם כזה שנכתב באופן עצמאי או בוט קיים שמופעל על ידי רישיון שנרכש).
- התשואה גבוהה משמעותית מהתשואה בשוק.
- המשקיע הינו בעל ידע וניסיון בתחום ההשקעות הפיננסיות.
- ההשקעה נעשית בשיתוף עם גורמים נוספים (שותפים עסקיים, חברים, בני משפחה וכד').
אנו ממליצים למשקיעים המזהים כי אופן ההשקעה שלהם עונה על אחת או יותר מההגדרות הנ"ל, ליצור קשר עם צוות רואי החשבון של BLOXTAX ולקבל יעוץ בנוגע להמשך ההתנהלות ההשקעות שלהם בקריפטו. הניסיון הרב והנרחב שצברנו לאורך השנים בניהול אינספור דיונים עם רשויות המס בדיוק בנושאים אלו, יאפשר לנו להעריך במדויק את הסיכוי לכך שרווחים מפעילות עסקית יוגדרו על ידי רשות המיסים כהכנסה פירותית שהמס עליה עלול להגיע עד לגובה של 50%. בהתאם לכך נמליץ למשקיעים כיצד לפעול במטרה להקטין את החשיפה שלהם. במקרים מסוימים נמליץ על פתיחת חברה בע"מ ואף על חברת אוף-שור (כלומר כזו הפועלת מחוץ לישראל).
כריית מטבעות קריפטוגרפים (Mining)
פעילות כריית מטבעות קריפטוגרפים מוגדרת על ידי רשויות המס כפעילות עסקית. כורים נדרשים להתאגד כעוסק פטור, עוסק מורשה, שותפות רשומה במע"מ או חברה בע"מ, וזאת עוד בטרם התקבל התקבול הראשון מפעילות הכריה. בנוסף, כורים נדרשים לנהל ספרים ולהוציא חשבוניות מס בגין תקבולים מפעילות הכריה, בין שמדובר על פעילות עצמאית (שבה הכורה מחזיק בעצמו את מכשירי הכריה ומתפעל אותם) ובין שמדובר על פעילות באמצעות בריכות כריה.
קיימות שתי פרקטיקות עיקריות בתחום:
1. אירוע המס מתרחש בעת קבלת המטבעות הקריפטוגרפים בארנק הדיגיטלי של הישות הכורה. במועד זה הכורה נדרש להוציא חשבונית מס ולהכיר בהכנסה שנוצרה לו. רווח או הפסד הון ידווחו בפעם הבאה שבה המטבעות שהתקבלו מהכריה יומרו, וזאת בהתאם לשווי השוק של המטבעות ביום ההמרה.
2. אירוע המס מתרחש בעת המרת המטבע הקריפטוגרפי שהתקבל מהכריה. במקרה זה מועד ההכרה בהכנסה נדחה והוא נשלט בידי הישות הכורה, אשר יכולה לבצע את ההמרות ולדווח על ההכנסה רק כאשר שווי השוק של המטבע מתאים עבורה. במצב זה מתייחסים למטבעות שנכרים כאל מלאי.
בהקשר זה עולה השאלה האם יש לשלם מע"מ עבור הכנסות הנובעות מכריית מטבעות דיגיטליים. גם בנושא זה ניתן להתייעץ עם צוות רואי החשבון שלנו ולקבל מהם חוות דעת מקצועית.
נדגיש כי ישות העוסקת בכריית מטבעות דיגיטליים חייבת לתעד את הוצאות הפעילות שלה, כגון רכישת ציוד כריה, תשלום עבור חשמל וכו', ולדווח על הוצאות אלה כנדרש.
בעזרת אנליסטים מתחום הקריפטו ובעזרת צוות רואי החשבון שלה, BLOXTAX מפיקה דוחות הנהלת חשבונות לישויות הפועלות בתחום.
סטייקינג (Staking)
אחת הפעילויות הנפוצות בעולם המטבעות הדיגיטליים, שכמעט כל המשקיעים עוסקים בה, היא סטייקינג (Staking). הכוונה היא לנעילת כמות מסוימת של מטבעות דיגיטליים בארנק ייעודי כדי לתמוך באבטחת ותפעול רשת בלוקצ'יין אשר מבוססת על מנגנון הוכחת החזקה (Proof of Stake) ושעליה מתקיים ופועל המטבע שננעל. נעילת המטבעות בארנק מזכה את בעל הארנק בתשואה.
הפרקטיקה הנהוגה בתחום כוללת מספר גישות מקובלות בנוגע למיסוי הרווחים הנובעים מסטייקינג. פקידי השומה עצמם אינם תמימי דעים באשר לאופן המיסוי של סוג זה של פעילות.
במקרים מסוימים רשות המיסים תטען כי מדובר בפעילות עסקית לכל דבר, אשר חייבת במס פירותי לפי מדרגות מס הכנסה של עד 50%.
גישת הביניים לנושא היא לראות בסטייקינג סוג של השבחת נכס ולכן למסות את הפעילות בהתאם לפקודת המס לפי מס שולי, היינו לפי מדרגות מס הכנסה של עד 50% כאשר יש להתחיל ממדרגת מיסוי של מינימום 30%.
על פי גישה מקלה יותר יש לדווח על רווחי הסטייקינג כעל רווח הוני לכל דבר, אשר חייב במס בגובה 25%. על פי גישה זו מועד אירוע המס הוא בעת קבלת או הפשרת המטבע, כלומר בעת שחרור המטבע מנעילה והחזרת השליטה בו למשקיע כך שהוא יכול לבצע בו פעולות שונות. במקרה זה המס יהיה בגובה 25% משווי המטבע בעת קבלת השליטה בו.
אנו ממליצים למשקיעים שהיקף פעילות הסטייקינג שלהם הינו משמעותי, להתייעץ בנושא עם צוות רואי החשבון של BLOXTAX ולהקדים תרופה למכה
רפרל (Referral)
משקיעים רבים בשוק הקריפטו מזמינים בני משפחה, מכרים ואף אנשים שהם אינם מכירים (באמצעות הרשתות החברתיות) להירשם לזירות המסחר שהם פעילים בהן, כדי שגם הקרובים שנרשמו יוכלו לסחור באותן זירות. פעולה זו נעשית באמצעות קישור שמהווה הפניה (רפרל) לביצוע ההרשמה. הקישור הינו ייחודי למפנה והשימוש בו על ידי מי מהקרובים שנרשמו, מעניק למפנה אחוז מסוים מסך תשלומי העמלות של המשקיע החדש שנרשם לזירה בעזרת קישור הרפרל שקיבל.
במקרים מסוימים, בעיקר כאשר מספר הנרשמים בעזרת קישור הרפרל הינו גבוה (ולא מסתכם רק בכמה בני משפחה וחברים) וכאשר היקף התקבולים מהרפרל גבוה במיוחד, רשות המיסים עלולה לראות בכך פעילות עסקית אשר חייבת בדיווח כעסק לכל דבר, וחייבת בתשלום למס הכנסה, לביטוח לאומי ואף למע"מ (למרות שלרוב לא תהיה חובת תשלום למע"מ בתחום זה).
הנפקת מטבע קריפטוגרפי (ICO) והנפקת NFT
הנפקת מטבע קריפטוגרפי (ICO או Initial Coin Offering) והנפקת ומכירת NFT הן פעילויות הנחשבות לפעילות עסקית ולכן חייבות בדיווח לרשויות המס וזאת ללא קשר לאופן קבלת התמורה (באמצעות כסף פיאט, קריפטו או בארטר).
פעילויות אלה מתאפיינות בהעברת סכומי כסף גבוהים ולכן מחייבות להגדיר מלכתחילה את אופן ההתאגדות (עוסק מורשה / חברה / שותפות). בנוסף יש לקבל חוות דעת מקצועית באשר למועד ההכרה בהכנסה ולאופן הדיווח אודותיה לרשויות המס השונות.
פעילות ICO ופעילות ב-NFT מעלות את השאלה האם ההכנסות הנובעות מהן חייבות במע"מ. על פי חוק יש לשלם מע"מ כאשר מתקיימת עסקה בין שני תושבי ישראל, אלא שבפרויקטים של ICO ו-NFT המציע או המוכר אינם יודעים את זהות הקונים ולכן עליהם לנקוט באמצעים הרלוונטיים כדי להקטין את החשיפה שלהם לתשלום מע"מ בגובה 17% מסך ההכנסות שלהם.
כמוכן נדגיש כי פעילויות ICO ו-NFT כרוכות בהיבטים משפטיים מורכבים כגון פרסום ושיווק של נכסים פיננסיים המוגדרים כניירות ערך, והתנהלות שגויה בעניינים אלו עלולה להוביל לפתיחת הליכים פליליים בארץ ובחו"ל כנגד העוסקים בכך. גם בהקשר רגיש זה מומלץ להיוועץ בצוות רואי החשבון ועורכי הדין של BLOXTAX.
נותני שירותים בתחום הקריפטו
נותני שירותים בתחום הקריפטו, לרבות מפתחים שכותבים חוזים חכמים, מעצבים גרפים, נותני שירותים פיננסים ויועצי השקעות, מפרסמים ומשווקים, נותני שירותים בתחום הלוגיסטי (פתיחת ארנקים, רישום לבורסות וכד') וכל נותן שירות אחר בתחום, נדרשים לדווח על הכנסותיהם, בין אם הן מתקבלות בכסף פיאט (שקל, דולר, אירו) או במטבעות קריפטוגרפיים (BTC, ETH, USDC, USDT). על נותני שירותים מהסוגים הנ"ל לפנות לרואה חשבון כדי שיפתח עבורם תיקים ברשויות המס השונות (מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי) ועליהם לדווח באופן שוטף על הכנסותיהם כמו גם על ההוצאות שמסייעות להם ביצירת ההכנסה.
לסיכום
אנו שבים וממליצים למשקיעים שפעילותם בתחום המטבעות הדיגיטליים עלולה להיחשב כפעילות עסקית, להקדים תרופה למכה ולהתייעץ בנושא עם צוות רואי החשבון ועורכי הדין של BLOXTAX.
במקרים מסוימים, כאשר החשיפה למיסוי עסקי (מיסוי פירותי) גבוהה במיוחד, מוטב להתאגד מראש כחברה בע"מ או כחברת אוף-שור על מנת לצמצם משמעותית את גובה המס לתשלום, שלעתים עלול להגיע לגובה של 50% ואף יותר.
חשוב לזכור כי במידה ומשקיע מקבל חוות דעת מומחה שלפיה פעילותו בתחום המטבעות הדיגיטליים אינה עונה על ההגדרות של פעילות עסקית, החשיפה הפלילית שלו קטנה משמעותית. במילים אחרות, במידה ורשות המיסים תפנה אליו או אפילו תעצור אותו, הוא יוכל להציג בפניה את חוות הדעת הכתובה כך שייפתח נגדו הליך אזרחי בלבד לבירור חבות המס שעליו לשלם.