ריצה אל הבנק - תרחיש האימים של שוק הקריפטו והשוק הפיננסי

שתף

bank-run-and-crypto.webp
קריסתם של בנקים גדולים בארה"ב לפני מספר חודשים, וביניהם הבנק האמריקאי השני בגודלו שקרס אי פעם, שבה והעלתה למודעות את תרחיש האימים של ריצה אל הבנק, שבו בנקים אינם מסוגלים לעמוד בדרישת לקוחותיהם למשוך את כספם. במאמר זה נסביר מהי ריצה אל הבנק ונתאר את הקשר שלה לעולם הקריפטו.

במרץ השנה קרסו הבנקים האמריקאים סיליקון ואלי (SVB, ראשי תיבות של Silicon Valley Bank) וסיגנצ'ר (Signature Bank). זמן קצר לאחר מכן קרס גם הבנק האמריקאי פירסט ריפאבליק (First Republic) והפך לבנק האמריקאי השני בגודלו שהתמוטט אי פעם (הראשון הוא בנק וושינגטון מיוצ'ואל שקרס ב-2008).

התהליכים שהובילו לקריסות אלה הסתיימו בתרחיש שנקרא "ריצה אל הבנק" (Run on the bank), שבו נוצרת מסה קריטית של לקוחות אשר מנסים למשוך את כספם מהבנק בו-זמנית. תרחיש זה אינו ייחודי רק לבנקים והוא יכול להתרחש גם במוסדות פיננסיים אחרים המשמשים כמשמורנים של כספי לקוחות ומשקיעים.

מהו יחס נזילות?

כדי להבין מהי ריצה אל הבנק, עלינו להבין את המושג "יחס נזילות", אשר מתייחס אל כמות הכסף המזומן שבנק מחזיק בו בהשוואה לכמות הכסף שלקוחות הבנק הפקידו בו.

כאשר אדם מפקיד את כספו בבנק, הבנק לא מחזיק אצלו את כל הכסף שהופקד, אלא משקיע את רובו בסוגים שונים של נכסים – חלקם ארוכי טווח, כלומר כאלה שלא אמורים להימכר תוך זמן קצר, וחלקם נכסים נזילים שהבנק יכול למכור באופן מיידי. הבנק שומר במזומן אחוז מסוים מהכסף המופקד בו, וזאת כדי לאפשר את ממוצע המשיכות שלקוחות מבצעים על פני תקופה.

יחס הנזילות של הבנק הוא היחס בין ערך הנכסים הנזילים של הבנק (לרבות הכסף המזומן שהבנק מחזיק), לבין גובה ההתחייבויות שלו. לדוגמה, יחס נזילות של 1:1 מבטא מצב שבו עבור כל שקל אחד שהבנק חייב לגורם כלשהו, יש לו שקל אחד שהוא נזיל. במילים אחרות, יחס הנזילות מבטא את כמות הכסף הזמין למשיכה שיש לבנק בהשוואה לכמות הכסף שהבנק חייב.

חשיבותו של יחס הנזילות נובעת, בין השאר, מהעובדה שכאשר בנק לא עומד בו הוא נדרש לבצע מהלכים יקרים ומורכבים, לרבות עצירת חלוקה של רווחים, הקטנת גובה ההלוואות שהוא נותן, גיוס פקדונות לטווח ארוך וגיוס הון.

יחס הנזילות נקבע, נבדק ומפוקח על ידי גופי הרגולציה השונים. בישראל אלה הם המפקח על הבנקים והמפקח על הביטוח.

מדוע לא קיים יחס נזילות של 1:1

במודל העסקי הקיים, בנקים אינם יכולים לגבות כסף על פקדונות. במילים אחרות, כאשר אדם מפקיד כסף בבנק, הבנק אינו יכול לגבות על כך תשלום. הלכה למעשה, חשבון פקדון הוא מוצר הפסדי שנועד כדי למשוך ולגייס לקוחות. הדברים נכונים גם לזירות מסחר בקריפטו.

בנוסף, לאורך השנים חלק שחיקה בעמלות הבנקים וברווחיות שלהם, אך במקביל הרגולציה הובילה לגידול בעלויות. מאחר והבנקים מציעים שירות של פקדונות, אשר עולה להם כסף, אך הם אינם יכולים לדרוש עבורו תשלום (לפחות במידה שתכסה להם את עלויות השירות), הם החלו להציע שירותים אחרים, כגון מתן הלוואות ואשראי, שעליהם ניתן לגבות תשלומי ריבית גבוהים במטרה להרוויח כסף.

לשם המחשה, אם אדם מפקיד בבנק מיליון שקלים, הבנק עשוי להשתמש בכסף הזה כדי לתת לאדם אחר הלוואה בגובה חצי מיליון שקלים. זו יכולה להיות הלוואה סולידית, למשל משכנתא אשר מגובה בדירה בצפון תל אביב (אשר שווה פי 6 מגובה ההלוואה), אך ההלוואה הסולידית הזו תוחזר לאיטה במשך 10 שנים עם תשלומי ריבית. הריבית הזו היא הרווח של הבנק והיא זו שמאפשרת לו להמשיך לפעול ולספק שירותים. אלא שכאשר האדם שהפקיד את מיליון השקלים ינסה למשוך אותם מהבנק, הוא עלול לגלות שלבנק אין מיליון שקלים לתת לו, יש לו רק חצי מיליון שקלים ועוד הלוואה שמניבה החזרים חודשיים, אך אלה אינם מסתכמים כרגע במיליון שקלים.

מהי ריצה אל הבנק?

ריצה אל הבנק מתארת מצב שבו ישנה דרישה הולכת וגוברת של לקוחות הבנק למשוך את כספם והבנק אינו יכול לעמוד באותה דרישה. תרחיש זה נובע מהעובדה שיחס הנזילות של הבנק לעולם אינו מספיק כדי לאפשר לכל לקוחותיו למשוך את כספם באותה נקודת זמן. לדוגמה, אם בנק מחזיק ב-20% נכסים נזילים מתוך כלל נכסיו, אך בנקודת זמן מסוימת לקוחות הבנק מבקשים למשוך באופן מיידי סכום כסף מצטבר המשקף 40% מכלל נכסיו, הרי שהבנק לא יוכל לספק את הדרישה, מאחר והלקוחות דורשים לקבל יותר ממה שהבנק יכול לתת.

מצב זה מוביל לחשש בקרב הלקוחות מפני האפשרות שלבנק אין מספיק כסף כדי לעמוד בהתחייבויות שלו, כלומר מהאפשרות שהבנק נקלע או עומד להיקלע לקשיי נזילות. המשמעות של קשיי נזילות היא שלקוחות ירצו למשוך את כספם, אך בפועל לבנק לא יהיה כסף לתת להם והוא יסגור בפניהם את שעריו.

הלקוחות מודעים לכך שיחס הנזילות של הבנק יאפשר רק לחלק מהם לקבל את כספם (כאמור משום שהבנק מחזיק במזומן רק חלק מסך הכספים המופקדים בו), כלומר הם מבינים שהראשונים מביניהם שיגיעו אל הבנק עוד יספיקו למשוך את כספם, אך האחרונים שיגיעו יעמדו בפני מצב שבו לבנק לא נשאר כסף לתת להם.

חשוב לציין כי הסיבה לחשש הלקוחות אינה רלוונטית להתגשמות תרחיש הריצה אל הבנק. הסיבה יכולה להיות קונקרטית (הבנק אכן עומד בפני קשיי נזילות), אך היא יכולה גם להיות תוצאה של שמועות ושל פאניקה. הפחד, בין אם הוא מבטא מצב אמיתי או מצב מדומיין, הוא שמפעיל את הלקוחות ומייצר את המציאות החדשה.

על חשיבותו של אמון

תרחיש הריצה אל הבנק מייצר נבואה שמגשימה את עצמה. לדוגמה, מסיבה כזו או אחרת (תנאי שוק אמיתיים, שמועות, ואולי שילוב של השניים) מתחיל לחץ של לקוחות המבקשים למשוך את כספם מבנק מסוים. כדי לייצר עוד מזומנים שיאפשרו עוד משיכות, הבנק מתחיל למכור את נכסיו הנזילים. הצורך הדחוף למכור נכסים מאלץ את הבנק למכור במחירים נמוכים והמכירה במחירים נמוכים מייצרת לבנק הפסדים. הלקוחות מודאגים מהפסדי הבנק ומהשפעתם האפשרית על הנזילות שלו, ולכן מגבירים את לחץ משיכת הכספים. נוצרת בהלה, לקוחות מנסים להקדים לקוחות אחרים בהגעה אל הבנק, הנזילות של הבנק הולכת ומצטמצמת עם כל לקוח נוסף שמצליח למשוך את כספו, ולבנק נותר פחות כסף עבור לקוחות שטרם משכו את כספם. עובדה זו מגבירה את הפאניקה, הפאניקה גורמת ללקוחות נוספים להגיע אל הבנק ולדרוש את כספם, וכך הלאה עד שהכסף הנזיל נגמר והבנק סוגר את שעריו בפני כל הלקוחות שלא הספיקו למשוך את הכסף שלהם בזמן.

ריצה אל הבנק ועולם המטבעות הדיגיטליים

עולם הקריפטו נחשב בעיניי רבים כאלטרנטיבה למערכת המוניטרית המסורתית, אך המציאות מוכיחה פעם אחר פעם כי עולם הקריפטו אינו באמת בלתי תלוי במערכת זו אלא משולב בה בדרכים שונות.

לרוב, כאשר מדובר בסכומים משמעותיים (כלומר במקרים שהם מעבר לרכישת מטבעות קריפטוגרפיים בסכומים נמוכים ובאמצעות כרטיס אשראי), המסחר בקריפטו נעשה בעזרת מטבעות יציבים או סטייבלקוינס (Stablecoins), שהם מטבעות קריפטוגרפיים הצמודים ביחס של 1:1 למטבע פיאט (כסף רגיל) כמו דולר או יורו, כך שיחידה אחת של מטבע יציב שווה בערכה לדולר אחד למשל.

משקיעי קריפטו משתמשים בדולרים שלהם (או במטבע פיאט אחר) כדי לרכוש סטייבלקוינס, ואז משתמשים בסטייבלקוינס כדי לרכוש מטבעות דיגיטליים כלשהם. רכישת הסטייבלקוינס נעשית בבנקים המאפשרים ללקוחות להמיר בין כסף פיאט לסטייבלקוינס וההפך (כפי שנעשה בבנק סיגנצ'ר למשל). למעשה ניתן לומר שאותם בנקים מתווכים בין משקיעים לבין חברות הקריפטו המנפיקות את הסטייבלקוינס. מכאן שכאשר בנק כזה קורס, למשל בעקבות אירוע של ריצה אל הבנק, יש לכך השפעה מיידית על היכולת של משקיעים להשקיע בקריפטו ועל היכולת שלהם להמיר את השקעות הקריפטו שלהם חזרה לכסף פיאט.

בארה"ב, הדרישה מבנקים לעמוד ביחס נזילות מסוים, כמו גם העובדה שהפיקדונות של לקוחות הבנקים מבוטחים על ידי ה-FDIC, תאגיד ביטוח הפקדונות הפדרלי, הם שהביאו ליציבות של מערכת הבנקאות ולמניעת הפסדים ללקוחות במקרים של בנקים שנקלעו לקשיי נזילות. אלא שכאשר מדובר במטבעות דיגיטליים, חברות קריפטו המשמשות כמשמורן לכספי לקוחותיהן אינן מחויבות (בינתיים) לעמוד באותן דרישות שהבנקים הרגילים מחויבים לעמוד בהן. בורסות קריפטו, למשל, אינן מחויבות לעמוד בדרישות לאחזקת בטחונות שהבנקים הרגילים מחויבים לעמוד בהן. בנוסף, הפקדונות באותן בורסות אינם מבוטחים כמו הפקדונות בבנקים רגילים.

המשמעות של הבדלים אלה בין המערכת הבנקאית המסורתית לבין עולם הקריפטו היא שמשקיעי הקריפטו פחות מוגנים מפני הפסדים (ולעתים אינם מוגנים כלל). נוכחנו בכך למראה שרשרת הקריסות של חברות קריפטו במהלך 2022 ובראשן קריסת הבורסה האמריקאית FTX, ובימים אלו אנו עדים לקשיים שבינאנס (Binance), בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, עומדת בפניהם בעקבות התביעה שהוגשה נגדה על ידי הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) ושלפיה בינאנס לא הגנה כראוי על כספי המשקיעים שלה, לא באמת הפרידה בין כספי המשקיעים לבין כספי הזירה עצמה ולמעשה השתמשה בכספי המשקיעים לצרכיה שלה ולא פעל כפי שנאמן ראוי חייב לפעול.

לסיכום

על אף הרצון הרווח בעולם הקריפטו למצב את עצמו, בין השאר, כמערכת מוניטרית אלטרנטיבית, אין ספק כי נכון לעכשיו התחום אינו מציע למשקיעים בו הגנות מפני תרחישים כמו ריצה אל הבנק. ניתן להניח כי במטרה להוביל להמשך אימוץ הקריפטו יהיה על החברות והארגונים באקוסיסטם של המטבעות הדיגיטליים לפתח את האמצעים הרלוונטיים שיוכלו להעניק למשקיעים הגנה מספקת.

נראה כי אחד הצעדים החשובים הנדרשים לצורך הגנה על משקיעים הוא בחינה מחדש של תפקידי זירות מסחר הקריפטו ופיצול אותם תפקידים כך שיבוצעו על ידי גופים נפרדים, כפי שקורה למשל בעולם ניירות הערך שבו הגוף המספק את פלטפורמת המסחר אינו הגוף המחזיק בכספי המשקיעים.

מהלך כזה יפצל את זירות מסחר הקריפטו לשלושה גופים ותפקידים נפרדים:

1. זירה המספקת את פלטפורמת המסחר ומקשרת בין קונים למוכרים.

2. הגוף המשמורן, שאחראי על אחזקת נכסי הלקוחות בנאמנות.

3. הגוף המבצע את סליקת העסקאות ומבקר את פעילות המסחר כדי לוודא שהיא נעשית בהגינות ושזירת המסחר אינה סוחרת כנגד הלקוחות שלה (למשל כפי שהרשות לניירות ערך האמריקאית טוענת כלפי בינאנס).

כיום חלק מחברות הקריפטו משתמשות בהליך הוכחת אחזקה, המאפשר להן להעיד על כמות נכסי הקריפטו שהן מחזיקות כבטחונות באופן שמבטיח כי הן יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן. יחד עם זאת, במצב הנוכחי שבו זירות המסחר גדולות יותר, פועלות מול מגוון רחב יותר של משתמשים, ומציעות מגוון רחב יותר של מוצרי השקעה, נראה כי אין די בהוכחת אחזקה כדי להציע הגנה מספקת למשקיעים.

כדי למנוע הישנות מקרים דוגמת מאונט גוקס, BitGrail, צלזיוס, FTX ורבים אחרים, וכדי להמשיך לגדול ולהתפתח, עולם המטבעות הדיגיטליים חייב להציע הגנות מקיפות ומשמעותיות למשתמשים כמו אלו הקיימות ומקובלות במערכת המוניטרית הרגילה, לרבות פיקוח על נזילות, דוחות מבוקרים, בקרות ואף ביטוח על פקדונות.

וכמו תמיד, זכרו את כלל הברזל – לא המפתחות שלכם, לא המטבעות שלכם.

כתבות נוספות בתחום:

הסיפור של מאונט גוקס (Mt. Gox) – איך לפעול נכון להשבת כסף מהבורסה שקרסה
אחרי שנים של הליכים נגד מאונט גוקס, בורסת הקריפטו שקרסה ב-2014, החל כונס הנכסים שלה להשיב לנושיה כספים בגין מטבעות הקריפטו שהם איב...
הצהרת גורם מומחה – התנאי להפקדת כסף שמקורו בפעילות קריפטו, בחשבון הבנק
ההתעוררות בשוק הקריפטו שבה ומעלה את שאלת ההפקדה בבנק של כספים שמקורם בפעילות במטבעות דיגיטליים. תנאי הכרחי לאישור ההפקדה הוא הצהרה...
השוואת פרמטרים שונים בין אפשרויות לקניה ומכירה של מטבעות דיגיטליים וקריפטו
ההשקעה והשימוש במטבעות דיגיטליים מחייבים קניה ומכירה שלהם באחת מכמה דרכים אפשריות. התהליך כרוך בעמלות, ידע וציות לרגולציה והוא תלו...

השאירו פרטים
לייעוץ חינם