הרצת צומת (Node) ברשת הבלוקצ'יין - איך מרוויחים ואיך ממסים?

עולם הקריפטו מתקיים, רובו ככולו, על גבי רשתות בלוקצ'יין. רשתות הבלוקצ'יין הן אוסף של צמתים, כאשר כל צומת הוא מחשב והצמתים כולם מחוברים ביניהם ליצירת הרשת. לצמתים ברשת הבלוקצ'יין יש משמעות מכרעת בהיותם הגורם האחראי על תפעול הרשת, האבטחה שלה, הגברת היציבות הכללית של הרשת, והגברת הפרטיות בה.

בעוד שהרצת צומת ברשת הבלוקצ'יין היא עניין וולונטרי (כל אדם רשאי להתחבר לרשת בעזרת החומרה והתוכנה המתאימות ולהפוך לצומת), הרי שלהרצת צומת יש פוטנציאל גם כמקור הכנסה. לכן, בעוד שמשתמשים רבים בוחרים להריץ צמתים כדי להשתתף ישירות באבטחת ותפעול רשת הבלוקצ'יין ובכך להשפיע לחיוב על אקוסיסטם הקריפטו, חלקם בוחר לעשות זאת במטרה לייצר הכנסה.

במאמר זה נסביר מהם צמתים, אילו סוגי צמתים קיימים, כיצד (אם בכלל) ניתן להרוויח מהרצת צמתים ברשת הבלוקצ'יין, ומהן השאלות הנוגעות לסוגיות של מיסוי קריפטו שהינן רלוונטיות לאפשרות למצות את פוטנציאל הרווח הטמון בהרצת צמתים.

מהו צומת ברשת הבלוקצ'יין?

רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין אינה מבוססת על שרתים מרכזיים שמפעילים אותה. הרשת פועלת על בסיס תקשורת ישירה בין עמיתים (P2P, ראשי תיבות של Peer to peer), כלומר מהווה אוסף של משתמשים אשר מתקשרים בינם לבין עצמם ישירות, במקום לעשות זאת באמצעות צד שלישי ריכוזי שהשליטה ברשת נמצאת אצלו. הצמתים ברשת הבלוקצ'יין הם המנגנון שהופך את הדינמיקה הזו לאפשרית.

צומת (Node) הוא למעשה מחשב אשר מתחבר לרשת הבלוקצ'יין. כל אדם עם חיבור לאינטרנט, חומרה מתאימה, ותוכנה מתאימה יכול להריץ צומת ברשת הבלוקצ'יין. הרשת היא סך כל הצמתים העצמאיים הפועלים בה ומקושרים ביניהם.

תפקידו של הצומת הוא לאכוף את כללי הקונצנזוס של הרשת, והוא עושה זאת באמצעות אימות הטרנזקציות המתבצעות ברשת על מנת לוודא כי הן תואמות לכללים ולפרוטוקולים של הרשת. אימות הטרנזקציות נועד לשמור על מהימנות הרשת, כלומר לוודא שלא מתבצעות בה פעולות אסורות כמו בזבוז כפול (הוצאה של אותו מטבע וירטואלי או חלק ממנו יותר מפעם אחת) או ביצוע טרנזקציות לא אמיתיות. הצמתים מאשרים רק טרנזקציות אשר מצייתות לכללי הקונצנזוס ודוחות טרנזקציות אשר סותרות את אותם כללים.

כדי לסבר את האוזן נציין כי נכון לתחילת 2024 פעלו כ-18,000 צמתים ברשת הבלוקצ'יין של ביטקוין.

סוגי צמתים

קיימים סוגים שונים של צמתים ברשת הבלוקצ'יין, כפי שנתאר להלן:

1. צומת מלא (Full Node) – צומת אשר מאחסן עותק מלא של כל הפעילות שהתקיימה על גבי הבלוקצ'יין מיום שהחל לפעול, כלומר רישום של כל טרנזקציה שאי פעם בוצעה על גבי הרשת.

2. צומת קל (Light Node) – צומת שאינו מאחסן עותק מלא של הבלוקצ'יין, אך מאחסן מידע כגון מזהי בלוקים (הנתונים המהווים את הזיהוי של בלוק ספציפי) ונתוני משתמשים. צמתים קלים זקוקים לצמתים מלאים כדי לבצע את תפקידם.

3. צומת מלא "מקוצץ" (Pruned Full Node) – צומת אשר משתמש בפחות שטח אחסון על ידי קיצוץ של בלוקים ישנים משרשרת הבלוקים. במילים אחרות, זהו צומת אשר מכיל רק את ההיסטוריה של שרשרת הבלוקים העדכנית יותר, בהתאם לשטח האחסון שנקבע לשם כך.

4. צומת כרייה (Mining Node) – צומת שיכול להיות מלא או קל ושבאפשרותו להוסיף בלוקים לרשת הבלוקצ'יין על ידי תהליך הכרייה. צומת זה כולל את החומרה והתוכנה הייעודיות לתהליך הכרייה (בניגוד לצמתים מלאים, קלים ומקוצצים, שאינם נדרשים לכך) והוא מקצה לרשת הבלוקצ'יין כוחות חישוב בתמורה לתגמול. ניתן לקרוא עוד על כריית ביטקוין במאמר: כריית מטבעות דיגיטליים בענן

על אף שהרצת צומת עלולה להיתפס כמשימה מורכבת, התהליך עצמו אינו מסובך והוא מתחיל בבחירת סוג הצומת שהמשתמש מעוניין להריץ. התהליך נמשך בהשגת החומרה הנדרשת. כל לפטופ יכול להתאים וכך גם  מחשבי לוח יחיד (מחשבים פשוטים שלוח האם שלהם לא עולה בגודלו על מימדיו של כרטיס אשראי ואשר מכילים את כל רכיבי הבסיס של מחשב רגיל). יש להצטייד בשטח אחסון (דיסק קשיח עם לפחות טרה בייט אחד של מקום פנוי), כבלי תקשורת וראוטר לצורך חיבור לאינטרנט. החיבור בין כל רכיבי החומרה הינו פשוט יחסית וניתן לבצעו באמצעות סרטוני הדרכה שזמינים באינטרנט. לאחר מכן יש להוריד את התוכנה הנדרשת. ישנן אפשרויות שונות לתוכנה שהצומת מריץ, חלקן חינמיות. יש להוריד את התוכנה ולהתקין אותה על המחשב. לבסוף יש לחבר את הצומת לאינטרנט כדי ליצור את התקשורת עם רשת הבלוקצ'יין.

החשיבות של הרצת צמתים ברשת

לפני שמדברים על החשיבות של הרצת צמתים ברשת הבלוקצ'יין חשוב להדגיש כי הצמתים הם שמהווים את הרשת עצמה. הצמתים אחראיים לתפעול רשת הבלוקצ'יין, לאבטחה שלה, להגברת היציבות הכללית של הרשת ולהגברת הפרטיות בה. הצמתים מאמתים את הטרנזקציות ברשת ואוכפים את כללי הקונצנזוס שעל פיהם הרשת מתנהלת. כאשר טנרזקציה אינה עומדת באותם כללים, היא נדחית.

אכיפת כללי הקונצנזוס ואימות הטרנזקציות מבטיחים שרשת הבלוקצ'יין תשמור על האמינות והמהימנות שלה כמערכת אשר עמידה בפני הונאה ושמשתמשיה אינם יכולים לבצע בה שינויים בלתי חוקיים.

ככל שרשת הבלוקצ'יין תכיל יותר צמתים וככל שיתקיימו יותר עותקים מלאים של הבלוקצ'יין, כך הרשת תהיה מבוזרת יותר. ככל שהרשת תהיה מבוזרת יותר, כך תצטמצם האפשרות שישות ריכוזית תצבור שליטה ברשת ותשפיע עליה לרעה.

לבסוף, העובדה שהצמתים ברשת הבלוקצ'יין מתקשרים ישירות אלו עם אלו ולא נעזרים לשם כך בצד שלישי ריכוזי (דוגמת זירות מסחר קריפטו או ספקי ארנקים דיגיטליים), כך תגבר הפרטיות ברשת. זאת משום שגורמי צד שלישי בדרך כלל מחזיקי במידע אישי (או שיש להם גישה למידע אישי) על המשתמשים שלהם, על הטרנזקציות שהם מבצעים, על יתרות המטבע שלהם וכד'. היעדר התלות בגורמי צד שלישי מגביר את הפרטיות ברשת בכך שהתפעול שלה אינו נסמך על המידע האישי שאותם גורמים מחזיקים בו.

בהיבט האישי, הרצת צומת מעניקה למשתמש רמת פרטיות גבוהה יותר בעת ביצוע טרנזקציות. הסיבה לכך היא שכאשר משתמש שמריץ צומת שולח את הטרנזקציות שלו לרשת דרך הצומת שהוא מריץ, מי שמתבונן על הרשת מבחוץ יתקשה להבחין בין הטרנזקציות האישיות של מריץ הצומת לבין טרנזקציות אחרות שעוברות דרך אותו צומת.

יצירת הכנסה מהרצת צומת ברשת הברק

יצירת הכנסה מהרצת צומת מתאפשרת ברשתות בלוקצ'יין של מטבעות קריפטוגרפים שונים. כדי להציג את הנושא ולהסביר אותו, נשתמש בדוגמה של הרצת צומת ברשת הברק של ביטקוין.

הרצה של צומת ברשת הבלוקצ'יין של ביטקוין אינה מהווה מקור הכנסה, אבל הרצת צומת ברשת הברק של ביטקוין (Bitcoin Lightning Node) בהחלט יכולה לייצר הכנסה, הן באמצעות גביית עמלות עבור ניתוב תשלומים והן באמצעות החכרה של ערוצי תשלום, כפי שנסביר מיד. צומת ברשת הברק הוא צומת אשר מאפשר חיבור לרשת הברק. צומת זה יכול לשלוח ולקבל תשלומים ברשת זו. 

כדי להבין את פוטנציאל ההכנסה מהרצת צומת ברשת הברק, הבה ניזכר בייחוד של רשת זו. רשת הברק היא פתרון שנועד להתמודד עם בעיית העומסים ברשת הבלוקצ'יין של ביטקוין באמצעות עיבוד טרנזקציות מחוץ לרשת הראשית. כאשר שני משתמשים מעוניינים לבצע ביניהם שורה של טרנזקציות בביטקוין הם פותחים לשם כך ערוץ על רשת הברק ומאותו רגע יכולים להעביר ביניהם מטבעות ככל שנדרש. טרנזקציות הביטקוין שהם מבצעים ביניהם אינן מעובדות על הבלוקצ'יין אלא מתקיימות אך ורק בערוץ הפתוח ביניהם. ברגע ששני הצדדים סיימו לבצע את הטרנזקציות ביניהם הם סוגרים את הערוץ ורק כאשר הערוץ נסגר, הטרנזקציות שבוצעו דרכו עוברות מרשת הברק אל רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין לאימות ולאישור.

בפועל זה מתבצע באופן הבא: שני משתמשים אשר מעוניינים לפתוח ביניהם ערוץ תשלומים מפקידים לשם כך סכום מסוים של ביטקוין בארנק דיגיטלי ייעודי. סכום זה מהווה את המאזן הראשוני של שני המשתמשים. בכל פעם שבה שני המשתמשים מבצעים ביניהם טרנזקציה, המאזן הזה מתעדכן, כך שבכל רגע נתון ידוע כמה מכמות הביטקוין שאיתה הם פתחו את הערוץ מוחזקת על ידי כל אחד מהם. כאשר השניים מחליטים לסגור את הערוץ מתבצעת התחשבנות של סך הטרנזקציות שהם ביצעו בערוץ וכל אחד מהם מקבל את כמות הביטקוין שאמורה להיות לו על פי ההתחשבנות. ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר: אז מהי בעצם רשת הברק?

פונטציאל ההכנסה: עמלות – כאשר אדם מריץ צומת על רשת הברק הוא יכול לנתב תשלומים של משתמשים אחרים דרך הערוצים שלו ובתמורה לגבות על כך עמלה.

כדי להריץ צומת רווחי ברשת הברק יש ליצור רשת אטרקטיבית לשימוש וזאת על ידי יצירת ערוצים עם צמתים אחרים ברשת. צומת שיש לו מספר רב של חיבורים לצמתים אחרים מגדיל את הסיכוי שלו לקבל בקשות לשימוש בערוצי התשלום שלו ולביצוע טרנזקציות באותם ערוצים, ומכאן שהוא מגדיל את כמות העמלות שהוא יקבל בתמורה.

פוטנציאל ההכנסה: החכרה של ערוצים – כאשר אדם מריץ צומת ברשת הברק עליו לנעול כמות מסוימת של ביטקוין בערוצי התשלום שבין הצומת שלו לבין צמתים אחרים. לא לכל המשתמשים יש מספיק נזילות כדי לפתוח ערוצי תשלום ולכן מי שיש לו נזילות (כלומר מטבעות ביטקוין שהוא יכול להקצות לצורך הזה) יכול לפתוח ערוצי תשלום ולהחכיר אותם לאחרים בתמורה לעמלה (נזכיר כי קיים בכך סיכון, למשל במקרה שבו הערך של ביטקוין יורד, אבל מריץ הצומת לא יכול למכור ביטקוין משום שהמטבעות שברשותו נעולים בערוצי התשלום שלו).

לסיכום: על מנת להגדיל את פוטנציאל ההכנסה מהרצת צומת ברשת הברק, בעל הצומת יכול להעלות את גובה העמלות שהוא גובה או לגרום לכך שיותר תשלומים ינותבו דרך הצומת שלו. כמובן שאם הוא יעלה את גובה העמלות יותר מדי, המשתמשים יתחילו לנתב את תשלומיהם דרך צמתים אחרים, כך שיש כאן מלאכה עדינה של שמירה על איזונים. באופן כללי ניתן לומר כי הדרך הנכונה לייצר הכנסה באמצעות צומת ברשת הברק היא ליצור מספר רב ככל האפשר של ערוצי תשלום אשר מספקים לרשת נזילות כמו גם עלות זולה של ניתוב תשלומים. כך או כך, חשוב לדעת כי רוב הצמתים ברשת הברק אינם פועלים באופן רווחי, ואלו שכן מייצרים הכנסה ורווח הם בדרך כלל צמתים שיש בהם תעבורה משמעותית של מטבעות ביטקוין.

מיסוי על הרצת צומת ברשת הבלוקצ'יין

מבחינת מיסוי, ההתייחסות אל פעילות של הרצת צומת ברשת הבלוקצ'יין עשויה להיות זהה להתייחסות אל פעילות של כריית מטבעות קריפטוגרפים, אשר מוגדרת על ידי רשויות המס כפעילות עסקית. ככזו היא כרוכה בסוגיות של מיסוי קריפטו. משתמש אשר מריץ צומת עשוי להידרש להתאגד כעוסק פטור, עוסק מורשה, שותפות רשומה במע"מ או חברה בע"מ, וזאת עוד בטרם התקבל התקבול הראשון שלו מהרצת הצומת. בנוסף, מריץ הצומת נדרש לנהל ספרים ולהוציא חשבוניות מס בגין תקבולים מהרצת הצומת ולתעד את ההוצאות שלו, כמו למשל הוצאות מחשוב וחומרה.

קיימות שתי פרקטיקות עיקריות לקביעת מועד התרחשות אירוע המס במהלך פעילות מסוג זה:

1. אירוע המס מתרחש בעת קבלת המטבעות הקריפטוגרפים בארנק הדיגיטלי של הישות שמריצה את הצומת. במועד זה מריץ הצומת נדרש להוציא חשבונית מס ולהכיר בהכנסה שנוצרה לו. רווח או הפסד הון ידווחו בפעם הבאה שבה המטבעות שהתקבלו מהרצת הצומת יומרו, בהתאם לשווי השוק של המטבעות ביום ההמרה וכל עוד ההמרה לא נעשתה מיד בסמוך לקבלת המטבעות, אלא ניתן להראות כי מריץ הצומת החזיק במטבעות ומכר אותם ברווח לאחר שערכם עלה.

2. אירוע המס מתרחש בעת המרת המטבע הקריפטוגרפי שהתקבל מהרצת הצומת. במקרה זה מועד ההכרה בהכנסה נדחה והוא נשלט בידי הישות שמריצה את הצומת, אשר יכולה לבצע את ההמרות ולדווח על ההכנסה רק כאשר שווי השוק של המטבע מתאים עבורה. במצב זה מתייחסים למטבעות שהתקבלו מהרצת הצומת כאל מלאי.

קיימת גם אפשרות שלישית, והיא לטעון כי את ההכנסה מפעילות של הרצת צומת ברשת הבלוקצ'יין יש למסות במס הוני בגובה 25%, כמו במקרה של מיסוי אירדרופ (Airdrop), אלא שככל הנראה מס הכנסה יטען מנגד כי להרצת הצומת כמקור הכנסה יש מאפיינים של קיום עסק ולכן ידרוש להטיל על הפעילות מס פירותי, על כל ההשלכות הכרוכות בכך. רואה חשבון המייצג יצטרך לנתח את אופי הפעילות ולשכנע את מס הכנסה להטיל עליה מס הוני, שהוא נמוך משמעותית ממס פירותי על פעילות עסקית. ניתן לקרוא עוד על מיסוי אירדרופ במאמר: כסף בחינם – פיתוי, סיכון ומיסוי של אירדרופ. 

נדגיש כי ישות העוסקת בהרצת צומת ברשת הבלוקצ'יין חייבת לתעד את הוצאות הפעילות שלה, כגון רכישת החומרה, תשלום עבור החיבור לאינטרנט, תשלום עבור חשמל וכד'. על הוצאות אלו יש לדווח כנדרש.

כדי לוודא שאתם מכוסים מול מס הכנסה, מומלץ להתייעץ בנושא עם צוות רואי החשבון של BLOXTAX ולקבל מהם חוות דעת מקצועית בשאלות כגון האם יש לשלם מע"מ עבור הכנסות הנובעות מהרצת צומת ברשת הבלוקצ'יין. בעזרת אנליסטים מתחום הקריפטו ובעזרת צוות רואי החשבון שלה, BLOXTAX מפיקה דוחות הנהלת חשבונות לישויות הפועלות בתחום.

ניתן לקרוא על כך עוד במאמרים: האם פעילות הקריפטו שלכם נחשבת לפעילות עסקית? ו-מבחני קיום עסק – משקיע קריפטו או סוחר קריפטו.

לסיכום

כפי שהסברנו במאמר זה, צמתים ברשתות בלוקצ'יין של מטבעות קריפטוגרפים הם מאבני היסוד של אקוסיסטם הקריפטו ויש להם תפקיד מכריע בתפעול ואבטחת רשתות הבלוקצ'יין, הגברת היציבות הכללית שלהן ושמירה על פרטיות המשתמשים. בנוסף, ככל שרשת הבלוקצ'יין תכיל יותר צמתים, כך היא תהיה מבוזרת יותר.

משתמשי קריפטו אשר בוחרים לעסוק בהרצה של צומת ברשת הבלוקצ'יין תורמים חלק משמעותי ומובהק לשלמותו של אקוסיסטם הקריפטו, אך בנוסף לכך הם יכולים לנסות להפוך את הרצת הצומת למקור הכנסה. כפי שהדגמנו בעזרת המקרה הפרטי של הרצת צומת ברשת הברק של ביטקוין, ניתן לייצר הכנסה מסוג זה של צמתים באמצעות גביית עמלות עבור ניתוב תשלומי משתמשים דרך הצומת ובאמצעות החכרה של ערוצי תשלום למשתמשים אחרים. יחד עם זאת, פוטנציאל ההכנסה תלוי בנזילות שמריץ הצומת יכול להעמיד לצורך קיום הפעילות וביכולת שלו לייצר את היקף התעבורה הרלוונטי דרך אותו צומת.

כמו תמיד כאשר מדובר בפעילות קריפטו שנועדה לייצר רווחים למי שמשקיע ועוסק בה, גם השקעה בהרצת צמתים כאמצעי ליצירת הכנסה כרוכה בשאלות מורכבות של מיסוי קריפטו ולכן מומלץ להיעזר ברואה חשבון מומחה לקריפטו כדי להימנע מטעויות, לקבל החלטות מושכלות ולנהל סיכונים. אנו מזמינים אתכם לפנות לצוות רואי החשבון של BLOXTAX שהינו בעל מומחיות רחבה ומעמיקה בתחום, כמו גם נסיון מצטבר רב בסיוע למגוון ישויות הפועלות בעולם המטבעות הקריפטוגרפים.