הרגולציה על קריפטו היא עובדה מוגמרת

במאי 2022 התרחשה פרשת טרה-לונה אשר הובילה לקריסתו של UST, הסטייבלקוין האלגוריתמי צמוד הדולר, ובכך סימנה את תחילתו של אפקט דומינו שהתאפיין בנפילתן של חברות קריפטו רבות אשר נקלעו לקשיי נזילות, הפכו לחדלות פירעון וחלקן אף פשטו רגל.

בהמשך אותה שנה התאפיין שוק הקריפטו בטלטלות עזות, אירועי קיצון ותנודתיות חריגה, אשר גבו קורבנות רבים דוגמת צלזיוס, Voyager וכמובן Three Arrows Capital. החברות הקורסות השאירו אחריהן אינספור משקיעים שאיבדו את כל כספם.

בנובמבר התרחש אירוע השיא של 2022 עם קריסתה של בורסת FTX. המקרה של FTX היכה את שוק הקריפטו החבול בתדהמה והפך לקש ששבר את גב הגמל בכל הנוגע לקריאות להטלת רגולציה נוקשה על עולם המטבעות הדיגיטליים.

נראה כי השאלה שהיתה על הפרק היא לא האם בכלל נדרשת רגולציה, משום שרבים הסכימו על כך שאסדרת עולם הקריפטו בהיקף כזה או אחר היא עניין הכרחי, וזאת כדי למנוע הונאות, פריצות וניצול חולשות בקוד וכמובן כדי להגן על משקיעים. השאלה הרלוונטית היתה איזה היקף של רגולציה נדרש, כך שמצד אחד היא תצליח להגן על משקיעים ולהיות יעילה, ומצד שני לא תהיה גורפת מדי, לא תייתר את יתרונות המטבעות הקריפטוגרפיים ולא תערים אינספור קשיים שיובילו לצמצום אימוץ הקריפטו.

רגולציית MiCA

בעוד שבארה"ב הסוגיה עדיין נידונה, הן בבתי הנבחרים והן ברשות לניירות ערך האמריקאית (SEC), האיחוד האירופאי נתן את הטון והפך להיות הסמן הימני של אסדרת תחום הקריפטו עם אישור רגולציית השווקים של נכסים דיגיטליים, הידועה בשמה MiCA, ראשי תיבות של Markets in Crypto Assets. הפרלמנט האירופאי הצביע באפריל האחרון על אישור התוכנית ואישורים אחרונים שלה צפויים להיכנס לתוקף עד יולי 2023.

מדובר בתשתית רגולטורית רחבת היקף אשר מציעה קווים מנחים בכל הנוגע להנפקה, הצעה לציבור ורישום של נכסי קריפטו כמו גם לאופן ההתנהלות של ספקי שירות בתחום ולאופן ביצוען של הפעילויות השונות הקשורות לנכסים דיגיטליים.

רגולציית MiCA תקפה לא רק לגופים וישויות שהוקמו בגבולות האיחוד האירופאי, אלא גם לארגונים המנהלים את הפעילות שלהם בתחומי האיחוד, ללא תלות בארץ המוצא שלהם. הרגולציה תקפה, כמובן, גם ליחידים ולבעלי תפקידים רלוונטיים. אי ציות לרגולציה עלול להוביל, בין השאר, לקנסות משמעותיים שיכולים להגיע גם לגובה של 12.5% מההכנסות של הישות שנקנסה, ביטול או השעיה של האישור להציע נכסים דיגיטליים לציבור, ואף להרחקה של נושאי תפקידים ניהוליים בארגון שלא יעמוד בכללים.

בין הנושאים העיקריים שהרגולציה מתייחסת אליהם:

1. שקיפות וגילוי נאות כחלק מהליך היצירה, ההנפקה והמסחר של נכסי קריפטו והפעילות של זירות מסחר.
2. אישורים ופיקוח על ספקי שירות בתחום הקריפטו ועל מנפיקי טוקנים ושל כסף דיגיטלי.
3. דרכי התפעול, הארגון והשליטה של ספקי שירות בתחום נכסי הקריפטו.
4. הגנה על לקוחות המחזיקים בנכסי קריפטו, כחלק מההנפקה, ההצעה לציבור והאישור לסחור בנכסים אלה, וכחלק מעבודתם של ספקי השירות בתחום נכסי הקריפטו.
5. מניעת סחר במידע פנים, גילוי של מידע פנים וביצוע מניפולציות של השוק.

סוגי הנכסים שהרגולציה מתייחסת אליהם

רגולציית MiCA מגדירה נכס קריפטו כייצוג דיגיטלי של ערך או של זכות, אשר ניתנים להעברה ולאחסון בצורה אלקטרונית על ידי שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין או על ידי שימוש בטכנולוגיות רלוונטיות אחרות.

הרגולציה מבחינה בין שלוש קטגוריות עיקריות של נכסי קריפטו:

1. טוקנים שאינם נחשבים לכסף דיגיטלי וערכם נקבע ביחס לנכס מסוים (כמו מטבע פיאט למשל) או ביחס לזכות מסוימת או ביחס לשילוב של השניים. סוג זה נקרא ART, ראשי תיבות של Asset Referenced Tokens.
2. טוקנים שערכם נקבע ביחס למטבע רשמי אחד. סוג זה נקרא EMT, ראשי תיבות של Electronic Money Tokens.
3. נכסים דיגיטליים שאינם עונים על אחת משתי ההגדרות הקודמות.

נציין כי קיימים כיום נכסי קריפטו הפועלים תחת רגולציה שכבר קיימת באיחוד האירופאי בנוגע לשירותים פיננסיים, כגון טוקנים שנחשבים לניירות ערך. נכסים אלה לא יהיו נתונים לרגולציית MiCA, אלא ימשיכו לפעול תחת הרגולציה הקיימת.

קטגוריית ART

הצעת נכסים מקטגוריה זו לציבור בגבולות האיחוד האירופאי או הגשת בקשה לאישור מסחר בנכסים מקטגוריה זו בזירת מסחר לנכסים דיגיטליים תוכל להתבצע אך ורק על ידי גורם הפועל בגבולות האיחוד ושניתן לו אישור לכך על ידי הרשות הרלוונטית במדינה בה הוא פועל. אישור להציע נכסים מקטגוריה זו לציבור ואישור למסחר בנכסים אלו בזירות מסחר מותנה בגורמים הבאים:

1. אישור מסמך רשמי (White paper) המתאר את הנכס על ידי הרשות הרלוונטית, לרבות גילוי נאות של תוכן המסמך.
2. הוכחת בעלות על סכומי כסף שעל הגוף המנפיק את הנכס להחזיק בהם ואשר תואמים את היקף הנכסים המוצעים למכירה.
3. תנאים לאישור בעלי המניות של הגוף המדובר.
4. הצגת מידע נרחב לרשות הרלוונטית בכל הנוגע לתוכנית העסקית של הפרויקט, תפעול הפרויקט, סידורי השליטה בארגון, חוות דעת חוקית הקובעת האם נכס הקריפטו אכן נחשב לנכס מקטגוריית ART ולא למכשיר כלכלי אשר פועל תחת רגולציה פיננסית אחרת.
5. פירוט זכויות הפדיון של מחזיקי הנכס.
6. קיום משרד רשמי של הארגון שמנפיק את הנכס באחת המדינות החברות באיחוד האירופאי.

בנוסף, במידה ומספר הטרנזקציות היומיות של נכס מסוים בקטגוריה זו עולה על מיליון והערך שלהם גבוה מ-200 מיליון יורו, מנפיקי הנכס יידרשו לעצור את הנפקתו ולהציג בפני הרשות הרלוונטית תוכנית לצמצום הפעילות.

נדגיש כי על פי רגולציית MiCA הצעת ריבית על אחזקת נכס מקטגוריה זו (Yield generation) הינה אסורה.

קטגוריית EMT

הצעות של EMT לציבור בגבולות האיחוד האירופאי או בקשה לרשום EMTs למסחר בזירת מסחר לנכסים דיגיטליים תיעשה אך ורק על ידי חברות שהוסמכו לכך ואשר עומדות בדרישות הרגולציה. העיסוק בנכסים מקטגוריה זו מחייב עמידה בדרישות הדומות לאלו הקשורות בנכסים מקטגוריית ART.

נדגיש כי בדומה לנכסים מקטגוריית ART, גם הצעת ריבית על אחזקת נכסים מקטגוריית EMT הינה אסורה על פי רגולציית MiCA.

הדרישות הרגולטוריות הנוגעות לנכסים מקטגוריית ART ולנכסים מקטגוריית EMT יהפכו לנוקשות יותר במקרים בהם הנכסים יענו על המאפיינים הבאים:

1. מספר גבוה של מחזיקי טוקנים.
2. שווי שוק גבוה של הנכס עצמו או של הנכס המגבה (למשל שווי שוק קבוע של סטייבלקוין או שווי שוק גבוה של המטבע המגבה את אותו סטייבלקוין).
3. מספר רב של טרנזקציות וערך גבוה של טרנזקציות.
4. הזהות של הגוף המנפיק (למשל, האם הוא מנפיק נכסים נוספים מאותן קטגוריות).
5. הקשר של הגוף המנפיק עם המערכת הפיננסית במדינה בה הוא פועל.

נכסים שאינם ART או EMT

בנוסף לדרישות שמנפיקי נכסים מקטגוריה זו צריכים לעמוד בהן על פי הרגולציה (דרישות הדומות לאלו הקשורות לנכסים מסוג ART ומסוג EMT), עליהם לפעול גם על פי הכללים הבאים:

1. התחייבות לפעול ביושר, בהגינות ובמקצועיות, לפעול על פי האינטרס של מחזיקי נכסי הקריפטו, ללא ניגוד אינטרסים ותוך הבטחה שכל המערכות ופרוטוקולי אבטחת המידע עומדים בתקנים של האיחוד.
2. התחייבות לספק מידע הנוגע לתוצאות ההנפקה של הנכס ולשמירה על הכספים שיתקבלו במהלך ההנפקה.
3. מתן זכות משיכה למשקיעי ריטייל, שלפיה משקיעי ריטייל שקיבלו טוקנים ישירות מהגורם המנפיק או מספק שירות קריפטו אשר מכר את הטוקנים מטעם המנפיק, יוכלו למשוך את הקניה שלהם ללא עלות משיכה.

הרגולציה על ספקי שירות בתחום נכסי הקריפטו

ספקי שירות בתחום נכסי הקריפטו נקראים CASP, ראשי תיבות של Crypto Asset Service Providers. על פי רגולציית MiCA, ספקי שירות אלה כוללים ישות או התארגנות חוקית שעוסקת באספקת אחד או יותר מהשירותים הבאים:

1. משמורת וניהול של נכסי קריפטו.
2. תפעול של זירת מסחר לנכסי קריפטו.
3. חליפין של נכסי קריפטו בכסף.
4. חליפין של נכסי קריפטו בנכסי קריפטו אחרים.
5. קבלה, שידור וביצוע הוראות הנוגעות לנכסי קריפטו מטעם צד שלישי.
6. מכירת ניירות ערך באופן ציבורי או פרטי.
7. שירותי העברה של נכסי קריפטו מטעם צד שלישי.
8. מתן יעוץ בנוגע לנכסי קריפטו.
9. ניהול תיקי השקעה של נכסי קריפטו.

דרישות הרגולציה מארגוני CASP

על פי הרגולציה, ארגוני CASP נדרשים לעמוד בתנאים הבאים:

1. קבלת הסמכה לפעול כ-CASP.
2. החזקת וניהול משרד באחת המדינות החברות באיגוד, שבה מתנהלת לפחות חלק מהפעילות של ה-CASP. בנוסף, קיומה של הנהלה הפועלת בגבולות האיחוד ושלפחות אחד מחבריה הוא אזרח של האיחוד.
3. ניהול הפעילות בסטנדרטים של יושר, הגינות ומקצועיות לטובת האינטרסים של הלקוחות.
4. ניסוח ויישום מדיניות ונהלים שמטרתם לזהות, למנוע, לנהל ולחשוף ניגודי אינטרסים.
5. חשיפת הסיכונים הכרוכים בביצוע טרנזקציות בנכסי קריפטו.
6. הצגה ברורה וזמינה לכל באתר האינטרנט של ה-CASP של המדיניות הנוגעת לתמחור, עלויות ועמלות.
7. עמידה בתקני ESG.
8. עמידה בכמות ההון שהארגון צריך להחזיק וניסוח מדיניות בנושא ביטוח הנכסים.
9. עמידה בדרישות ניהול תקין (צוות הנהלה ראוי, שהינו בעל הכישורים, הידע והמומחיות הרלוונטים).
10. תיעוד כל שירותי הקריפטו ופעילות הקריפטו של הארגון.
11. העברת כל מידע נדרש לרשויות הרלוונטיות.
12. עריכת כל הסידורים הנוגעים לאבטחת הנכסים והכספים של הלקוחות, לרבות במקרה שה-CASP הופך לחדל פירעון.
13. ניסוח נהלים לטיפול בתלונות של לקוחות.
14. עמידה בכללי מניעת הלבנת הון (AML) וכללי המאבק במימון טרור (CTF).

מה לא נכלל ב-MiCA?

למרות שמדובר ברגולציה מקיפה ביותר, קיימים סוגים של נכסי, שירותי ופעילויות קריפטו שרגולציית MiCA אינה חלה עליהם. הנה מספר דוגמאות לכך:

1. מתן ולקיחת הלוואות.
2. פעילות כלכלה מבוזרת (DeFi) ופעילות של ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAOs).
3. ספקי תוכנה וחומרה לארנקים דיגיטליים שאינם שייכים לשירותי משמורן.
4. בנקים מרכזיים (לרבות נכסים דיגיטליים המונפקים על ידי בנקים מרכזיים) ורשויות ציבוריות.
5. סוגים שונים של NFTs.

לסיכום

מעניין יהיה לעקוב אחר יישום הרגולציה החדשה בגבולות האיחוד האירופאי ואחר ההשפעה שלה על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים. האם רגולציית MiCA תרתיע חברות ומשתמשי קריפטו? האם היא תוביל לצמצום האימוץ של מטבעות דיגיטליים? האם היא תוכיח עצמה כאמצעי יעיל שאכן שומר על משקיעים ומעודד פעילות בתחום? האם גופים וארגונים בתחום הנכסים הדיגיטליים יחפשו ויפתחו דרכים שיאפשרו להם לעקוף את הרגולציה? האם הרגולציה תישאר קבועה ומקובעת או שהיא תתפתח ותשתנה בהתאם לאופי הדינמי של עולם הקריפטו? והאם רגולציות במקומות אחרים בעולם יושפעו מהנעשה באיחוד האירופאי או אולי יציעו סוגים שונים של אסדרת תחום הקריפטו הסוער והמורכב.