את הכסף סופרים במדרגות – חלק שני

שתף

crypto-risk-management.webp
המאמר השני בסדרה של מאמרים בהם אנו דנים בעולם התוכן של ניהול סיכונים ובחשיבותו לתחום ההשקעות. במאמר זה נדון בכללים העיקריים של ניהול סיכונים בסיסי ובסיכונים הייחודיים להשקעות בשוק הקריפטו.

בחלקו הראשון של מאמר זה, שהוא אחד מתוך סדרת מאמרים בהם אנו דנים בעולם התוכן של ניהול סיכונים ובחשיבותו לתחום ההשקעות, סקרנו את הרקע למצבו הנוכחי של שוק הקריפטו, הצגנו מבוא קצר לרעיונות העומדים בבסיס ההחלטה להשקיע והסברנו את המושגים "סיכון", "סיכוי" ו"חוסר ודאות". בחלקו השני של המאמר נדון בכללים העיקריים של ניהול סיכונים בסיסי ובסיכונים הייחודיים להשקעות בשוק הקריפטו.

החלום ושברו

מאז מאי התאפיין שוק הקריפטו בטלטלות עזות, אירועי קיצון ותנודתיות חריגה, אשר גבו קורבנות רבים דוגמת צלזיוס, AC3, Voyager, HOTBIT וחברות נוספות שהשאירו אחריהן אינספור משקיעים שאיבדו את כל כספם. זו לא הפעם הראשונה שבה שוק הקריפטו התמודד עם תנודתיות כה חדה, אך עבור משקיעים רבים היתה זו ההתמודדות הראשונה עם דינמיקה כזו.

לא מעט מלקוחותינו בבלוקסטקס, בעיקר כאלה שהחלו להשקיע בקריפטו במהלך 2020 או בחצי הראשון של 2021, חוו שינויים דרמטיים בתיקי ההשקעות שלהם. תיקים שהיו שווים כמה עשרות אלפי דולרים הגיעו בשיאם לרמות שווי דמיוניות של מאות אלפי דולרים ואפילו מיליוני דולרים לתיק והפכו חלק מהמשקיעים לעשירים ביותר (לפחות על הנייר כי כסף, הרי, סופרים במדרגות).

לעומת זאת, כאשר החלו הירידות החדות בשוק הן הותירו לא מעט משקיעים עם תיקי השקעה מצומקים מצד אחד וחבויות מס גבוהות מצד שני. יש לזכור כי בנוסף לאובדן הערך הכלכלי שמשקיעים חוו והתוצאות הקונקרטיות שלו על מצבם הפיננסי, האירועים בשוק התאפיינו גם בלחצים, מתחים וחרדות, אשר הובילו למשברים נפשיים מתמשכים, בוודאי אצל מי שלא יישמו את אחד הכללים היסודיים ביותר בתחום – לא להשקיע את מה שאדם אינו יכול להרשות לעצמו להפסיד.

תנאי הכרחי להשקעה – אופטימיות

ניתן לומר כי השקעה היא פועל יוצא של אופטימיות, כלומר האמונה באפשרות של תוצאה חיובית לבחירה כזו או אחרת שאדם עושה. ההחלטה להשקיע סכום כסף כלשהו בנכס מסוים נובעת מהאופטימיות של המשקיע ביחס לביצועיו של אותו נכס. ללא אופטימיות לא תיתכן השקעה, זה כמעט מובן מאליו. מן הסתם, אדם אשר בוחן נכס ומשתכנע כי מדובר בנכס שיוביל להפסדים, לא יבחר להשקיע בו את כספו (או יבחר לבצע פעולת שורט אבל על כך במאמר אחר).

מובן כי האופטימיות לא תמיד מצדיקה את עצמה, אך פעמים רבות משקיעים אינם יכולים להבין זאת בזמן אמת. יחד עם זאת, קיימים נכסים כמו ביטקוין (BTC) וכמו מטבעות מובילים נוספים בשוק הקריפטו, אשר בטווח הארוך השווי שלהם בדרך כלל עלה (לפחות בפרספקטיבה היסטורית). המשמעות היא שבטווח הארוך האופטימיות עשויה להוכיח את עצמה, אך הדבר תלוי ביכולתו של המשקיע לנהל סיכונים, מאחר ואין השקעה שאינה כרוכה במידה כזו או אחרת של סיכון.

ניהול סיכונים בסיסי

השקיעו רק מה שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד

1. הכלל הבסיסי הראשון בניהול סיכונים הוא לא להשקיע את מה שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם להפסיד. מעצם ניסוחו, הכלל מביא בחשבון את האפשרות להפסד ומניח את קיומו של מצב שבו ההפסד יגרום למשקיע לאבד הון שאין לו אלטרנטיבה עבורו.

כיום ידוע כי חלק ניכר ממשקיעי הריטייל (משקיעים פרטיים) אשר השקיעו את הונם בחברות קריפטו שהפכו לחדלות פירעון, איבדו את כל כספם אשר במקרים רבים היה מיועד למימון החינוך של ילדיהם או למימון הפרישה שלהם עצמם. מדובר בהון אשר נחסך לאורך שנים ושלאותם משקיעים אין ולא יהיה הון אחר במקומו. מכאן נובע הרעיון אשר מזהיר מפני השקעת כסף שהמשקיע אינו יכול הרשות לעצמו להפסיד.

התאימו את אופק ההשקעה לרמת הסיכון

בתרחישים פחות חמורים הכלל מכוון למצבים בהם לא בהכרח יהיה הפסד, אך ייתכן שיעבור זמן ממושך עד שהמשקיע יראה תשואה על הכסף שהשקיע. במידה ומשקיע יודע שהוא יזדקק לכסף שלו בטווח הקצר עד בינוני (חלון זמן של כשנתיים), ייתכן וזה יהיה לא מושכל מצדו להחליט להשקיע את כספו עכשיו, משום שיעברו יותר משנתיים עד שהוא יראה החזר על השקעתו.

הכירו את עצמכם

2. הכלל הבסיסי השני בניהול סיכונים הוא שסיכון הוא עניין אינדיווידואלי. תרחיש אשר עבור משקיע מסוים יחשב כבעל רמת סיכון נמוכה, עשוי להיתפס על ידי משקיע אחר ככזה שמשקף רמת סיכון גבוהה ביותר. במילים אחרות, השיקול האם כן או לא להשקיע חייב להתבסס על האופן בו המשקיע הספציפי חווה את רמת הסיכון ולא יכול להתבסס על החלטות שקיבלו משקיעים אחרים.

ככלל, במידה וביצעתם השקעה ומתברר לכם שאתם מוטרדים מתוצאות ההשקעה ולכן מתקשים לישון בלילה, ככל הנראה לא ביצעתם הערכת סיכון מדויקת אשר מבטאת נכונה את מצבכם ואישיותכם, וכדאי יהיה לכם לחשב מסלול מחדש. אם אתם אומרים לעצמכם משפט כמו "הלוואי שיעלה בחמישה אחוזים כדי שאוכל לחתוך (כלומר לצאת מההשקעה)", ככל הנראה הייתם אמורים לצאת מאותה השקעה כבר אתמול, שכן אתם מנוהלים בעיקר על ידי לחץ וחרדה במקום על ידי שיקולים רציונליים.

כאמור, ניהול סיכונים הוא עניין אינדיווידואלי ולמשקיעים שונים יש סיבולת סיכון שונה. ככל שתכירו טוב יותר את סיבולת הסיכון שלכם, כך תוכלו להשקיע ביתר הצלחה. המשקיעים הטובים בעולם אינם בהכרח יותר חכמים מכם, הם פשוט מכירים את עצמם טוב יותר.

סיכונים ייחודיים לשוק הקריפטו

1. אינסיידרים (Insiders) – הכוונה היא לאותם אנשים או גורמים אשר מתוקף תפקידם ושיוכם הארגוני מחזיקים במידע פנימי שאינו זמין למשקיעים אחרים ומשתמשים בו לטובתם. תופעה זו נקראת גם סחר במידע פנימים והיא מוכרת היטב בשוק ההון, אך בעולם הקריפטו ההבדל הרלוונטי הוא שהאכיפה בנושא יחסית מצומצמת.

לדוגמה, בורסת קריפטו גדולה עומדת לרשום מטבע קריפטוגרפי מסוים למסחר בפלטפורמה שלה. האינסיידר יכול להיות אדם אשר עובד באותה בורסה ויודע מראש על התוכניות לרשום את המטבע למסחר. בעזרת מידע זה הוא יכול לרכוש מבעוד מועד את המטבע בזול ובהמשך למכור אותו ביוקר לאחר שהמטבע ירשם למסחר. מאחר ומטבעות קריפטוגרפיים אינם נחשבים לניירות ערך (על אף שהנושא נמצא בכל עת על כוונת הרגולטור), הרי שחוק ניירות הערך אינו יכול להגביל פעילות מסוג זה.

לפני מספר חודשים נחשף המקרה הראשון של סחר במידע פנימי הקשור למטבעות קריפטוגרפיים, כאשר מנהל לשעבר בבורסת הקריפטו קוינבייס (Coinbase) נעצר והואשם כי חלק מידע פנימי סודי עם אחיו ועם חבר נוסף. מידע זה נגע להודעה שהבורסה עמדה לפרסם בנוגע לרישום נכסים דיגיטליים חדשים למסחר.

2. Counterparty Risk או הסיכון של הצד המנפיק (או הצד הנגדי לעסקה) – סיכון זה מתייחס לתרחישים שליליים אשר יקרו לצד שמולו מתבצעת העסקה. למשל, הפקדת מטבעות בזירות מסחר (בעיקר זירות ריכוזיות) או חברות, אשר פושטות רגל ובכך מובילות לאיבוד מוחלט של המטבעות שהופקדו (כפי שקרה, לדוגמה, עם Voyagerועם צלזיוס). תרחישים אחרים כוללים הונאות Rug Pull או פרויקטים שהמייסדים שלהם מחליטים לזנוח אותם ולהיעלם עם הכסף שהושקע בהם (Exit Scams).

3. סיכוני רגולציה (או היעדר רגולציה) – כאשר הרגולציה קיימת היא עלולה להגביל את יכולתו של המשקיע לפעול בגמישות ובאופן שמאפשר לו להנות מפירות ההשקעה שלו. למשל, הבנקים בישראל עלולים להקשות על משקיעים להפקיד לחשבונם כספים שמקורם במסחר בזירות קריפטו שאינן מפוקחות. נציין כי לבלוקסטקס נסיון רב בסיוע למשקיעים בדיוק בנקודה זו של הפקדת רווחי קריפטו לחשבון הבנק.

בנוסף, הרגולציה משתנה תדיר ולכן מקשה על משקיעים להיערך לבאות. דוגמה לכך ניתן היה לראות פעמים רבות בהתעוררות ה-FUD (קיצור של פחד, אי ודאות וספק או Fear, Uncertainty and Doubt) בעולם הקריפטו בכל פעם שסין אסרה על כריית ביטקוין או הכריזה על מותו של המטבע.

וכמובן, בהיעדר רגולציה אין למשקיעים למי לפנות לצורך הגנה עליהם ועל כספם.

4. סיכוני אבטחה וסייבר – הארנקים הדיגיטליים בהם נשמרים המטבעות הקריפטוגרפיים נתונים לאינספור נסיונות פריצה וכך גם כלל פלטפורמות הקריפטו, אשר חשופות להאקינג (Hacking), מתקפות וניצול. חשוב להדגיש כי בשונה מעולם הכסף הרגיל, בעולם הקריפטו הנכסים הדיגיטליים אינם מבוטחים וגניבות אינן ניתנות לביטול. לשם השוואה, כאשר נוכלים גונבים לאדם כסף באמצעות כרטיס האשראי שלו, הפעולה ניתנת לביטול והכסף מוחזר לבעליו החוקיים. לעומת זאת, כאשר מדובר בפריצות והונאות קריפטו לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור.

5. טעויות אנוש – המורכבות היחסית של המנגנונים האחראיים על ההתנהלות הכספית בעולם הקריפטו עלולה להוביל למגוון טעויות אנוש שהתוצאה שלהן היא אובדן כספם של משקיעים. למשל, העברת כסף לכתובת ארנק דיגיטלי שגויה, העברת כסף לרשת הבלוקצ'יין הלא נכונה, אובדן המפתח הפרטי של הארנק הדיגיטלי (למשל כתוצאה ממצב בו בעל הארנק שכח את רצף המילים של ה-Seed).

טעויות אנוש יכולות לקרות לא רק למשקיעים אלא גם לזירות המסחר. אחד מסוגי הטעויות הנפוצים נקרא "שגיאת אצבע שמנה" (Fat Finger Error) שמשמעותה היא הקלדת פקודת מכירה או קניה שגויה (למשל קניה או מכירה בסכום גבוה מהסכום שהמשקיע התכוון אליו). מקרה כזה התרחש לפני כחודש, כאשר בורסת קריפטו.קום העבירה ללקוחה 10.5 מיליון דולר במקום 100 דולר. הטעות דווחה רק שבעה חודשים לאחר שקרתה ובינתיים הכסף שימש את הלקוחה לרכישת בית ורישומו על שם אחותה.

6. מינוף – עבור רבים המילה מינוף מבטאת סיכוי גבוה משמעותית לרווח. בעוד שעל הנייר זה אולי נכון (במידה וההשקעה מצליחה, כמובן), הרי שבפועל מינוף מבטא בראש וראשונה סיכון גבוה משמעותית להפסד.

המילה מינוף מחליפה את המילה הלוואה, ככל הנראה משום ששיווקית היא נשמעת מבטיחה יותר ומנותקת מהסיכונים הכרוכים בלקיחת הלוואה שייתכן ולא ניתן יהיה להחזיר אותה. המשמעות של פעולת המינוף היא שהמשקיע לוקח הלוואה כדי להגדיל את רווחיו, או במילים אחרות משקיע כסף שלא שייך לו. לדוגמה, כאשר משקיע מבצע מינוף בכפולה של פי 10 על מטבע ביטקוין בודד, המשמעות היא שהוא משקיע 10 מטבעות ביטקוין כאשר בפועל רק ביטקוין אחד מתוכם שייך לו. את 9 מטבעות הביטקוין הנוספים הוא קיבל כהלוואה מזירת המסחר בה בחר לבצע את השקעתו.

במידה וההשקעה תצליח, התשואה תהיה גבוהה בהתאם (משום שהושקע סכום גבוה של כסף). המשקיע יחזיר את ההלוואה ויהנה מהרווח שנשאר בידו. אלא שבמידה וההשקעה תיכשל והכסף יופסד, המשקיע יעמוד בפני שוקת שבורה וייקלע למצב שבו אין באפשרותו להחזיר את הכסף שלווה.

מינוף יכול אמנם להפוך עסקאות טובות לעסקאות מעולות, אך באותה מידה הוא יכול להפוך עסקאות רעות לחלום בלהות. בשוק הקריפטו המינוף מסוכן באופן מיוחד משום שבהיעדר רגולציה זירות מסחר רבות מציעות מינוף כמעט בלתי מוגבל. כדי לסבר את האוזן – באנגליה, המינוף המקסימלי שמותר להציע למשקיעי ריטייל אשר עברו בדיקות התאמה ובוחרים להשקיע במוצרי השקעה מסוג פורקס מוגבלת עד לפי 30. ברוב זירות מסחר הקריפטו ניתן לקבל מינופים בכפולות של פי 100 ואפילו פי 150. מיותר לציין כי הסיכוי להרוויח במינוף כזה הוא אפסי.

7. מיסוי – חשוב לזכור כי בקריפטו אין מנגנון של ניכוי מס במקור. נזכיר כי ניכוי מס במקור הוא מנגנון אשר מחייב את הצד המשלם להיות אחראי על ניכוי המס של הצד שמקבל את התשלום והעברתו למס הכנסה. במילים אחרות, בית עסק אשר חייב באחוז כזה או אחר של ניכוי במקור לא יקבל מלקוחותיו את מלוא הסכום על השירותים או המוצרים שהוא מספק, אלא את הסכום לאחר שהלקוח ניכה ממנו את אותו אחוז מס. הסכום שנגרע מהלקוח מועבר ישירות למס הכנסה.

מאחר ובשוק הקריפטו מנגנון זה אינו קיים, הרי שאין גורם שחולק אתכם את האחריות לתשלום המס. המשמעות היא שרק המשקיעים עצמם אחראים לשמירה של סכום כסף מספיק אשר יאפשר להם לשלם בהמשך את מיסיהם.

במהלך העליות הגדולות והרווחים המשמעותיים ב-2021, משקיעים רבים לא דאגו לשמור מספיק כסף אשר יאפשר להם לשלם את המיסים על הכנסותיהם מתיקי ההשקעה שלהם. כידוע, חבות המס צוברת ריבית וקנסות וכיום, לאחר הירידות הניכרות בשווי הנכסים הדיגיטליים בשוק הקריפטו, יש לא מעט משקיעים אשר מתקשים לשלם את המס שבו הם חייבים.

חשוב להבין כי רווחים לא ניתן לקזז לאחור. כלומר, במידה ובמהלך 2022 משקיע צבר הפסדים, הוא לא יוכל לקזז אותם מהרווחים של 2021. עובדה זו אינה ייחודית לשוק הקריפטו והיא נכונה לכל סוג של השקעה שאין בו מנגנון ניכוי מס במקור. מסיבה זו כדאי לממש הפסדים לקראת סוף השנה ולייצר לעצמכם מגן מס. לבלוקסטקס נסיון רב במתן סיוע למשקיעים בכל הנוגע להתנהלות הנכונה בסוף שנת המס, אשר מאפשר לתכנן את הפעילות העסקית שלהם ולחסוך להם כסף.

לסיכום

כפי שניתן לראות, ההשקעות בשוק הקריפטו מזמנות קשת רחבה של סיכונים שעל כל משקיע לקחת בחשבון. חשוב להדגיש כי מגוון הסיכונים אין משמעותו כי כדאי להימנע מהשקעות בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים, אלא שיש לעשות זאת בחוכמה ומתוך הבנה מעמיקה של אופי ניהול הסיכונים בעולם ייחודי זה.

בסופו של יום, האחריות הבלעדית על מי שמנהל את כספו בעצמו היא אך ורק עליו. מאחר ושולי הטעות רחבים למדי, כדאי להיעזר בגורמים מקצועיים שניהול סיכונים הוא המומחיות שלהם וכך לחסוך עוגמת נפש  רבה ולהישמר מפני אובדן נכסים שיכול היה להימנע.

כתבות נוספות בתחום:

הסיפור של מאונט גוקס (Mt. Gox) – איך לפעול נכון להשבת כסף מהבורסה שקרסה
אחרי שנים של הליכים נגד מאונט גוקס, בורסת הקריפטו שקרסה ב-2014, החל כונס הנכסים שלה להשיב לנושיה כספים בגין מטבעות הקריפטו שהם איב...
השוואת פרמטרים שונים בין אפשרויות לקניה ומכירה של מטבעות דיגיטליים וקריפטו
ההשקעה והשימוש במטבעות דיגיטליים מחייבים קניה ומכירה שלהם באחת מכמה דרכים אפשריות. התהליך כרוך בעמלות, ידע וציות לרגולציה והוא תלו...
מטא מאסק והקלות הבלתי נסבלת של גניבה מארנקים חמים
למרות אינספור ההונאות והגניבות מארנקים חמים, הנוחות שהם מציעים והצורך בהם לשם השקעה ומסחר בפלטפורמות DeFi וב-dApps גורמים למשתמשים...

השאירו פרטים
לייעוץ חינם