דיוני שומה למשקיעי קריפטו: מדוע זומנתם וכיצד עליכם לפעול?

משקיעי קריפטו הפועלים כחוק, מחשבים את הרווח מפעילות הקריפטו שלהם, מדווחים עליו למס הכנסה ומשלמים את המס שהוטל עליהם בגין אותה פעילות, מוזמנים לעתים על ידי מס הכנסה לבדיקה של התיק שלהם גם בחלוף מספר שנים מהגשת הדוח. במאמר זה נסביר מדוע זה קורה וכיצד יש לפעול במידה וזומנתם לדיון שומה.

קביעת רשות המסים לפיה מטבעות קריפטוגרפיים (או מטבעות וירטואליים כלשונה) הינם נכס, מטילה על הרווחים שנוצרו מהפעילות במטבעות אלו מס רווחי הון בגובה 25%, אשר כרוך בחובת דיווח שנתית. על המשקיעים במטבעות קריפטוגרפים מוטלת החובה לחשב את הרווח מהפעילות שלהם ולדווח עליו למס הכנסה במסגרת הדוח השנתי שהם מגישים בעצמם או באמצעות רואה חשבון מייצג.

נזכיר כי מכירה של מטבע דיגיטלי (למשל מכירת ביטקוין), המרה של מטבע דיגיטלי אחד באחר או המרה שלו לכסף פיאט (למשל המרת ביטקוין לשקלים), וביצוע וקבלת תשלום במטבע דיגיטלי – כל אלו נחשבים לאירועי מס המחויבים בדיווח.

אלא שמתברר כי גם כאשר משקיעי קריפטו מבצעים את כל הפעולות שהם מחויבים בהן, קרי חישוב הרווח מפעילות הקריפטו שלהם, דיווח על הרווח למס הכנסה, ותשלום המס שהוטל על הרווח, הם עדיין יכולים למצוא את עצמם במצב שבו גם בחלוף מספר שנים מהדיווח, מס הכנסה מודיע להם כי הוא החליט לערוך בדיקה של כל הדיווחים שלהם מחמש השנים האחרונות. מדוע זה קורה?

במאמר זה נענה על שאלה זו, הנוגעת לסוגיות של מיסוי קריפטו, נסביר מדוע מס הכנסה מבצע לעתים בדיקות של דיווחים שהוגשו בעבר, נפרט את הנושאים אותם מס הכנסה מבקש לבדוק, וכמובן נתאר כיצד כדאי לפעול במקרים מסוג זה.

התוקף וההתיישנות של דוחות שנתיים

מס הכנסה יודע היטב כי שנת המס המעניינת ביותר בתחום המטבעות הוירטואליים היא 2021 – שנה שבה ביטקוין (BTC) ואת'ריום (ETH) שברו שיאים ואינספור מטבעות דיגיטליים נוספים הגיעו לשיאי הערך שלהם, ושנה שבמהלכה משקיעים רבים החזיקו וסחרו במטבעות קריפטוגרפים שערכם עלה במאות ובאלפי אחוזים בטווח זמן קצר. מסיבה זו מס הכנסה משקיע משאבים ניכרים בהכשרת כוח אדם מיומן בתחום הקריפטו וברכישת מערכות שונות המסייעות לו בבדיקת ובקרת הדוחות השנתיים שהוגשו על ידי משקיעים, כמו גם בבדיקת מקרים של היעדר דיווח.

על רקע זה ניתן להבין כי למס הכנסה אין אפשרות לבדוק בזמן אמת כל דוח שנתי שמוגש לו, כלומר לבדוק אותו במלואו מיד עם הגשתו או בסמוך לה. מסיבה זו דוחות שנתיים המוגשים למס הכנסה מקבלים אישור זמני, אשר נקרא "שומת מס 00". אישור זמני זה מקנה למפקחי פקיד השומה את הזכות לבדוק תיקי נישומים במשך שוטף פלוס 4 שנים ממועד הגשת הדוח השנתי.

השוטף מתייחס לפרק הזמן שבין מועד הגשת הדוח לבין סוף השנה שבה הוא הוגש, ולפרק זמן זה מתווספות 4 שנים. לדוגמה, נניח שמשקיע הגיש את הדוח של שנת 2021 במרץ 2022. תקופת השוטף תימשך עד סוף דצמבר 2022 ולתקופה זו יתווספו 4 שנים, כלומר פקיד השומה יוכל לבדוק את התיק עד 31/12/2026.

במידה ופקיד השומה לא בדק את התיק עד סוף התקופה של שוטף פלוס 4 שנים מיום הגשת הדוח, הרי שדוח זה התיישן ולפקיד השומה אין זכות לבדוק אותו יותר. מכך ניתן להבין עד כמה חשוב להגיש את הדוח השנתי לשנה מסוימת במועד ולא יאוחר מאשר בשנת המס העוקבת. זאת משום שכאשר הנישום דוחה את הגשת הדוח, גם ההתיישנות על אותו דוח נדחית בהתאם. כדי להבהיר זאת נחזור לדוגמה הקודמת ונניח שהמשקיע היה מגיש את הדוח שלו לשנת 2021 לא במרץ 2022, אלא בינואר 2023. במקרה כזה ההתיישנות על הדוח היתה מגיעה רק ב-31/12/2027.

ההתיישנות תחול גם אם המשקיע החליט לנקוט בפוזיציית מיסוי שאינה הפוזיציה המועדפת על מס הכנסה. למשל, משקיע שלא חישב רווחים בשיטת FIFO, אך נתן על כך גילוי נאות במסגרת הדיווח. כל עוד הדוח שלו נקלט וקיבל אישור זמני, ובהמשך המשקיע לא זומן לבדיקה של התיק שלו תוך שוטף פלוס 4 שנים מיום הגשת הדוח, הרי שמס הכנסה לא יוכל להתנגד בעתיד בדרך כלשהי לדיווח כפי שהוגש. צוות רואי החשבון של BLOXTAX יודע לחשב את רווחי הקריפטו בדרכים שונות, להתאים את אופן החישוב לנתוני התיק ולהוביל לחסכון ניכר במס. 

לסיום פרק זה נדגיש כי משקיע שלא דיווח על פעילות הקריפטו שלו לא יהנה מהתיישנות! זאת משום שאי דיווח הינו עבירה פלילית ועל עבירה זו לא חלה התיישנות.

הנושאים שמס הכנסה בודק

בבדיקה מעמיקה של התיק של משקיע קריפטו, מס הכנסה יתמקד בנושאים הבאים:

1. האם למשקיע היתה פעילות קריפטו שעליה הוא לא דיווח, והאם המשקיע דיווח כנדרש, מדי שנה, על כל אירועי המס שהיו לו באותה שנה.
2. האם המשקיע דיווח על כל זירות המסחר ועל כל הארנקים הדיגיטליים בהם הוא השתמש. מס הכנסה יחתים את המשקיע על הצהרה שמחייבת אותו גם מבחינה פלילית, שלפיה הוא דיווח על כל חשבונות המסחר שלו בזירות מסחר הקריפטו הזרות והישראליות, וכן על כל הארנקים / הכתובות הדיגיטליות בכל רשתות הבלוקצ'יין שהיו ו/או עדיין נמצאות בשימושו. חתימה על הצהרה שתתברר כשקרית עשויה להעמיד את המשקיע בפני דין פלילי ובפני סנקציות כלכליות משמעותיות.
   נבהיר כי לאחר שהמשקיע יעביר למס הכנסה את רשימת זירות המסחר והארנקים, המפקח המנהל את דיון השומה יבחן אותה ויצליב אותה מול מידע חיצוני שהוא מקבל (למשל מזירות מסחר שמדווחות לו על חשבונות ישראלים המתנהלים אצלן) ומול מערכות טכנולוגיות שיודעות לקשר בין כתובות דיגיטליות הנחשדות ככאלה שיש להן אותה בעלות. כל פער בין ממצאי בדיקות המפקח לבין הצהרת המשקיע ייבדק ויתוחקר בשיתוף רואה החשבון המייצג בדיון.
3. מהו אופן חישוב רווח ההון שבו נקט המשקיע. במידה והמשקיע לא חישב את רווח ההון בשיטת FIFO, הוא יידרש לנמק בכתב מדוע בחר לחשב את רווח ההון באופן שונה ולשכנע את מפקח מס הכנסה בכך שאופן הדיווח שהוא בחר הינו עדיף ובעל זיקה לסוג ההשקעה שבוצעה. ניתן לקרוא עוד על שיטות לחישוב רווחי הון במאמר: איזה מטבע נמכר ואיזה מטבע נשאר?
4. האם יתרות המטבעות הדיגיטליים אשר מופיעות בדוח היתרות שהלקוח העביר למס הכנסה תואמות את כמויות המטבעות שהמשקיע מחזיק בזירות המסחר ובארנקים הפרטיים שלו.
5. האם בנוסף למכירה וקניה של מטבעות דיגיטליים המשקיע עסק בפעילויות קריפטו נוספות, כגון כרייה, הלוואות, סטייקינג ו-Yield farming ואיזה מס הוא שילם בגינן. יש לזכור כי במקרים כאלה מס הכנסה מציג עמדת מיסוי אגרסיבית יותר מאשר העמדה של מס הוני. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר: מיסוי סטייקינג והלוואת נכסים דיגיטליים.
6. האם המשקיע קיזז הפסדים והאם מדובר בהפסדים אמיתיים. כדי לענות על שאלות אלו ייבחנו עסקאות ספציפיות לדוגמה. כמוכן, האם נדרשו הפסדים בגין איבוד גישה לארנק דיגיטלי או לחשבון בזירת מסחר ובמידה וכן, יהיה על המשקיע לאמת זאת. מועד ההכרה בהפסד ייבדק ובנוסף תיבדק השאלה האם ההפסד נדרש בשנה הנכונה.
7. האם הפעילות של המשקיע עונה להגדרה של קיום עסק. פקודת מס הכנסה עדיין לא מציעה התייחסות מוסדרת ופסקנית לנושא, אך הפסיקה מגדירה מספר מבחני קיום עסק, שככל שיותר מהם מתקיימים, כך עולה הסבירות להגדרת הנישום כסוחר ולא כמשקיע. הגדרת הנישום כסוחר ולא כמשקיע תוביל לכך שהוא יידרש לשלם מס גבוה בהרבה, ולעתים אף מס כפול, ממס רווחי הון בשיעור של 25% אשר משולם על השקעות פאסיביות. ההחלטה בעניין תתקבל לאחר שקלול כל מבחני קיום העסק יחד, לרבות היקף הפעילות, כמות זירות המסחר והארנקים בהם המשקיע עשה שימוש, משך אחזקת מטבעות הקריפטו, הבקיאות של המשקיע בשוק וכך הלאה. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר: מבחני קיום עסק – משקיע קריפטו או סוחר קריפטו.

נזכיר כי ניתן לקרוא עוד על מגוון הסוגיות הנ"ל בסדרת המאמרים: שאלות ותשובות קצרות לרואה חשבון בנוגע לקריפטו ומטבעות דיגיטלים.

כיצד לפעול במקרה של זימון לדיון שומה?

כפי שניתן להסיק מפירוט הנושאים שמס הכנסה בוחן כאשר הוא מחליט לבדוק לעומק תיק של משקיע, מדובר בסוגיות מורכבות של מיסוי קריפטו, שכל אמירה הקשורה אליהן יכולה להשפיע לכאן או לכאן על תוצאות דיון השומה ואף על האופן בו המשקיע ימוסה בעתיד. היעדר ידע וניסיון רלוונטיים בעולם המטבעות הדיגיטליים עלול להוביל לאמירות לא מדויקות, שגויות ולא יעילות, אשר יכולות להשפיע לשלילה על תוצאות דיון השומה ולשמש לרעת המשקיע. מסיבה זו חשוב שהמשקיע לא יגיע אל דיון השומה לבד ואף לא יגיע אל הדיון עם רואה חשבון מייצג שאינו מומחה לתחום הקריפטו ושאין לו ניסיון בניהול דיוני שומה בכלל ובניהול דיוני שומה בתחום הקריפטו בפרט. מומלץ להיעזר בשירותיו של רואה חשבון מומחה בקריפטו, אשר יצטרף אל המשקיע כמייצג שלו מול מס הכנסה. רואי החשבון של BLOXTAX הינם בעלי ידע נרחב, בקיאות מעמיקה וניסיון מקצועי עשיר בתחום הקריפטו ובדיוני שומה העוסקים בתחום הקריפטו.

כל דיון שומה מתועד בפרוטקול עליו חותמים רואה החשבון המייצג והמפקח מטעם פקיד השומה. לאחר שהצדדים הגיעו במשותף להסכם המקובל עליהם, המשקיע, המייצג ופקיד השומה חותמים על ההסכם ואז השנים בהן ההסכם עוסק הופכות לקבועות, כך שמאותו רגע ואילך המשקיע ומס הכנסה אינם יכולים לערער על אותן שנים או לשוב ולדון בהן.

נדגיש כי לדיון השומה הראשון שמתנהל בתיק ולתוצאותיו ישנה משמעות רבה להמשך פעילותו של המשקיע. זאת משום שלאחר שהושג הסכם השומה ונחתם על ידי הצדדים, מס הכנסה יתקשה לדרוש בעתיד חישוב מס אחר על אותה פעילות קריפטו לאחר שהסכים למסות את הפעילות של המשקיע בשנים קודמות למשל במס הוני. זוהי סיבה נוספת לחשיבות הרבה של בחירת המשקיע ברואה חשבון מייצג שהינו מומחה לדיוני שומה בתחום הקריפטו.

מקרים בהם לא מושגת הסכמה

כמובן שייתכנו מקרים בהם המפקח מטעם פקיד השומה ורואה החשבון המייצג לא יגיעו להסכמות. לדוגמה, המפקח ימשיך להתעקש להטיל על פעילות הקריפטו של המשקיע מס פירותי של 50% והמייצג ימשיך להתעקש על הטלת מס הוני של 25%.

במקרים כאלה החוק מאפשר לקיים דיון מחדש בתיק אצל מפקח אחר של אותו פקיד שומה או אצל מפקח של פקיד שומה אחר בעיר אחרת. במידה שגם אפשרות זו לא תוביל להסכמה, המפקח יהיה רשאי להוציא על דעת עצמו "שומה לפי מיטב השפיטה", שהיא מצב שבו המילה האחרונה בנושא הינה של המפקח והוא זה שמציג את שומת המס הקובעת, שנעשתה כראות עיניו והיא מן הסתם גבוהה ואינה מיטיבה עם המשקיע. במצב זה למשקיע יהיה חוב למס הכנסה והוא יהיה רשאי לערער על השומה ולפנות לבית המשפט כדי שיכריע בסוגיה. מובן שהליך כזה מול בית משפט הוא הליך יקר, ארוך ומתיש, אשר דורש השקעה כספית ונפשית ניכרת ולכן חשוב ביותר להיעזר ברואה חשבון מייצג אשר ידע להוביל את דיון השומה כבר מתחילתו בכיוון ובאופן הנכונים, שהתוצאה שלהם תהיה גביית מס אמת על פעילות הקריפטו של המשקיע תוך הגעה להסכמות עם מס הכנסה.

לסיכום

כל פעילות במטבעות דיגיטליים כרוכה בשאלות של מיסוי קריפטו ובאחריות לקיום ההנחיות והכללים הרלוונטיים של רשות המיסים. כפי שניתן להבין מהדברים שהבאנו במאמר זה, גם כאשר משקיע מבצע את כל הפעולות המחויבות בחוק (מחשב את הרווח מפעילות הקריפטו שלו, מדווח עליו למס הכנסה במסגרת הדוח השנתי, ומשלם את המס שהוטל עליו בגין אותה פעילות), הוא עדיין יכול להיות נתון לבדיקה מעמיקה של התיק שלו על ידי מס הכנסה. כאמור, בדיקה זו בוחנת שורה ארוכה של סוגיות מיסוי מורכבות ועלולות להיות לה השלכות ניכרות ומשמעותיות על גובה המס שהמשקיע יידרש לשלם.

צוות רואי החשבון של BLOXTAX, שהינם מומחים לתחום הקריפטו, והמערכת הטכנולוגית של החברה, מאפשרים אופטימיזציה של תהליך חישוב המס (כלומר צמצום משמעותי של גובה חבות המס) ומקלים על אישור חישוב המס מול הרשות. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לסיוע בנושא דיוני שומה במס הכנסה הנוגעים לפעילות הקריפטו שלכם ובכל נושא אחר הקשור לפעילותכם בעולם המטבעות הקריפטוגרפים.