כריית ביטקוין: מה זה ואיך זה עובד? כל מה שחשוב לדעת
דף הבית > מגזין > כריית ביטקוין: מה זה ואיך זה עובד? כל מה שחשוב לדעת
שתף
תומר רביד
תוכן עניינים
העוסקים במטבעות דיגיטליים לרוב סוחרים בהם ולעיתים מבצעים פעולות נוספות, כגון כרייה. חלק מהכורים עושים זאת בהיקפים נמוכים, כתחביב, לצד הפעילות העיקרית שהיא ההשקעה. חלקם עושים זאת בהיקפים גבוהים יותר. לפי רשות המיסים תמורה שמתקבלת בעבור כרייה חייבת במס. לפניכם כמה טיפים להתנהלות נכונה ומיטבית למי שכורה מטבעות דיגיטליים.
האפשרות לכרות מטבעות דיגיטליים בכלל וביטקוין בפרט מושכת משקיעי קריפטו רבים, בין השאר משום שהיא מציעה את האפשרות ליצור מטבעות קריפטו כביכול יש מאין. במאמר זה נציג את מה שחשוב לדעת על כרייה, לרבות מהי כריית ביטקוין, אילו סוגי כרייה קיימים, לאילו סיכונים חשוב להתייחס ומהו אופן המיסוי הנהוג בתחום.
כריית מטבעות דיגיטליים (Crypto mining) היא הפעולה של יצירת מטבעות קריפטוגרפיים באמצעות תהליך חישובי, אשר במרכזו הצורך לאמת את אינספור הטרנזקציות המתבצעות על גבי רשת הבלוקצ'יין ושבהן עוברים מטבעות הקריפטו מיד ליד.
אימות הטרנזקציות נדרש כדי לוודא שהן תואמות לכללים ולפרוטוקולים של רשת הבלוקצ'יין, וכדי לשמור על מהימנות הרשת, כלומר לוודא שלא מתבצעות בה פעולות אסורות כמו בזבוז כפול (הוצאה של אותו מטבע וירטואלי או חלק ממנו יותר מפעם אחת) או ביצוע טרנזקציות לא אמיתיות. תהליך הכרייה דורש משאבים רלוונטיים ייעודיים, לרבות ידע מקצועי, ציוד מתאים, ושימוש נרחב באנרגיה.
היכולת לכרות מטבע וירטואלי בעלות שתהיה נמוכה מערכו של המטבע בשוק היא שמהווה את הפיתוי לעסוק בכריית קריפטו בכלל ובכריית ביטקוין בפרט, בהיותו של ביטקוין (BTC) המטבע הדיגיטלי המוביל ובעל הערך הגבוה ביותר.
מובן כי כריית ביטקוין דורשת ידע והבנה מקצועיים, היכרות עם מאפייני התחום והסיכונים הכרוכים בו, והתייחסות לשאלות הרלוונטיות של מיסוי קריפטו. במאמר זה ניתן מענה לשאלות אלו.
מהי כריית ביטקוין
כדי להבין מהי כריית מטבעות וירטואליים (Crypto mining), נסביר את הנושא באמצעות הדוגמה של כריית ביטקוין, שבהיותו מטבע הקריפטו המוביל, הוא לרוב גם המטבע שרוב העוסקים בתחום מתמקדים באפשרות לעסוק בכרייה שלו.
ביטקוין נוצר באמצעות תהליך חישובי שנקרא "כרייה" ושבמהלכו מחשבים יעודיים בעלי עוצמת חישוב גבוהה במיוחד, אשר מחוברים כולם לאותה רשת ושייכים לאנשים פרטיים (שנקראים כורים) או לחברות (שנקראות חברות כרייה), מתחרים ביניהם על מציאת פתרון ספציפי לפונקציה מתמטית כחלק מתהליך תיעוד טרנזקציות הביטקוין שמתבצעות ברשת. הרשת היא שרשרת של בלוקים (בלוקצ'יין), שבה כל בלוק מכיל נפח קבוע של נתונים על אותן טרנזקציות.
מציאת הפתרון לפונקציה המתמטית נדרשת עבור כל בלוק חדש שנוצר ומציאת הפתרון הזה מזכה את הכורה או את חברת הכרייה שהמחשבים שלהם היו הראשונים שמצאו את פתרון הפונקציה, במטבעות ביטקוין. מטבעות אלו מתקבלים כפרס עבור פעולת הסליקה של כל בלוק תקין ובו כל הטרנזקציות התקינות ופרס זה מתגמל כלכלית את הכורים על ההשקעה שלהם בציוד ובמשאבים.
כאמור, כריית ביטקוין היא התהליך אשר מאפשר לאמת את הטרנזקציות המתבצעות ברשת הבלוקצ'יין של המטבע. הרשת היא שרשרת של בלוקים שבה כל בלוק מכיל נפח קבוע של נתונים על אותן טרנזקציות. נסביר כעת את הרעיון ואת היישום אשר מאפשרים את תהליך הכרייה:
זיהוי ייחודי – כדי שלא ניתן יהיה לשנות בלוק על רשת הבלוקצ'יין, יש לתת לו מזהה ייחודי. המזהה הייחודי ימנע את האפשרות לשנות את הנתונים בבלוק (נתוני הטרנזקציות) משום שכל שינוי יניב בהכרח מזהה אחר שיהיה שונה מהמזהה הייחודי המקורי.
בנוסף לכך, המזהה הייחודי של כל בלוק חדש מבוסס, בין השאר, על המזהה הייחודי של הבלוק שקדם לו וכך נוצרת תלות מוחלטת בין כל הבלוקים ברשת כך שלא ניתן יהיה לשנות בלוק כלשהו משום ששינוי כזה יאלץ שינויים בכל הבלוקים העוקבים.
פונקציית הגיבוב – הזיהוי הייחודי מתבצע באמצעות כלי שנקרא פונקציית גיבוב (Hash function), שהוא אלגוריתם קריפטוגרפי אשר הופך קלט באורך כלשהו (למשל נתונים על טרנזקציה כספית) לפלט באורך קבוע. במילים אחרות, לא משנה מה יהיה אורך המידע שנכניס לאלגוריתם (כלומר אורך הקלט), המידע שנקבל מהאלגוריתם (הפלט) יהיה תמיד באותו אורך.
במקרה של ביטקוין נעשה שימוש בפונקציית גיבוב שנקראת SHA-256, אשר תמיד מספקת פלט שאורכו 256 סיביות (סיבית או bit היא סיפרה בינארית, כלומר יחידת הנתונים הקטנה ביותר שבה משתמש המחשב). אותו קלט, אשר יוזן לפונקציית הגיבוב, יניב תמיד את אותו פלט, אך אם נשנה בו אפילו רק תו אחד (למשל נשנה אות אחת בהודעה), נקבל פלט שונה לחלוטין. תכונה זו מסבירה מדוע שינוי כלשהו בבלוק שקיבל מזהה ייחודי, יניב בהכרח מזהה אחר וכך יחשוף את העובדה שנעשה שינוי באותו בלוק.
נקודה נוספת היא שפונקציית הגיבוב הינה חד כיוונית. המשמעות של עובדה זו היא שלא ניתן להסיק מהפלט על הקלט. במילים אחרות, מי שקיבל את הפלט אינו יכול "לחזור לאחור" ולפענח בעזרתו את הקלט, כלומר את המידע שהוזן בתחילת התהליך. המשמעות היא שלא ניתן להסתכל על המזהה הייחודי של הבלוק ולהסיק ממנו מהם הנתונים שנשמרו באותו בלוק.
תהליך הכרייה – כריית ביטקוין היא תהליך חישובי שבמהלכו מחשבים יעודיים בעלי עוצמת חישוב גבוהה במיוחד, אשר מחוברים כולם לאותה רשת ושייכים לאנשים פרטיים (שנקראים כורים) או לחברות (שנקראות חברות כרייה), מתחרים ביניהם על מציאת פתרון ספציפי לפונקציה מתמטית (פונקציית הגיבוב שהזכרנו בסעיף הקודם) כחלק מתהליך תיעוד טרנזקציות הביטקוין שמתבצעות ברשת.
הפתרון הוא אותו מזהה ייחודי שהזכרנו בסעיף הראשון. מציאת הפתרון לפונקציה המתמטית נדרשת עבור כל בלוק חדש שנוצר ומציאת הפתרון הזה מזכה את הכורה או את חברת הכרייה שהמחשבים שלהם היו הראשונים שמצאו את פתרון הפונקציה, במטבעות ביטקוין.
כיום הכורים מקבלים 3.125 מטבעות ביטקוין עבור כל בלוק חדש. מטבעות אלו מתקבלים כפרס עבור פעולת הסליקה של כל בלוק תקין שבו כל הטרנזקציות תקינות, ופרס זה מתגמל כלכלית את הכורים על ההשקעה שלהם בציוד ובמשאבים. במילים אחרות ניתן לומר שהכרייה היא תהליך יצירת והנפקת המטבע, אם כי התפקיד העיקרי של הכרייה הוא לשמור על אבטחת רשת הבלוקצ'יין של המטבע.
מרכיב מרכזי בתהליך הכרייה של ביטקוין הוא רמת קושי הכרייה ברשת הבלוקצ'יין. רמת קושי הכרייה מבטאת את כמות כוח החישוב (Hash power) שנדרש כדי לפתור את הפונקציה המתמטית (פונקציית הגיבוב).
ככל שיש יותר כורים ברשת, כך עולה כוח החישוב הזמין ברשת וכתוצאה מכך עולה רמת קושי הכרייה (כלומר קשה יותר לפתור את הפונקציה). ככל שיש פחות כורים ברשת, כך חלה ירידה בכוח החישוב הזמין ברשת וכתוצאה מכך יורדת רמת קושי הכרייה (כלומר קל יותר לפתור את הפונקציה).
רמת קושי הכרייה נועדה להתאים את כוח הכרייה הקיים ברגע נתון ברשת, כך שמשך הזמן הממוצע לכריית בלוק יעמוד תמיד על כ-10 דקות. רמת הקושי מתעדכנת כל 2,016 בלוקים ואז אם לוקח לכורים יותר מ-10 דקות לפתור את הפונקציה המתמטית כדי לייצר מזהה ייחודי לבלוק, הדבר מעיד על כך שאין מספיק כוח חישוב ברשת ושיש להוריד את רמת קושי הכרייה.
לעומת זאת, במידה ולוקח לכורים פחות מ-10 דקות לפתור את הפונקציה, הרי שיש עודף כוח חישוב ברשת ויש להעלות את רמת קושי הכרייה. מנגנון ויסות זה הוא שמבטיח כי בכל עת תתקיים תחרות בין הכורים על יצירת בלוקים חדשים ועל קבלת התמורה בדמות מטבעות ביטקוין חדשים שמצטרפים לסך המטבעות הנמצאים במחזור.
סוגים של כרייה
השיטה הרווחת לכריית ביטקוין היא באמצעות חומרה ייעודית אשר מסוגלת לייצר כוח עיבוד רב שבלעדיו לא ניתן להתמודד עם המשימה החישובית המורכבת של מציאת הפתרון לפונקציה המתמטית. שיטה זו נשענת על שימוש בציוד יקר, עלויות גבוהות מאד של אנרגיה (חשמל שנועד לצורך הפעלת ציוד הכרייה ובעיקר לצורך הקירור התמידי שלו), עלויות של מקום (השטח הפיזי בו נמצא הציוד), והידע הטכני הייעודי שנדרש לצורך תפעול מערכת הכרייה.
גורמים נוספים המשפיעים על כדאיות ההשקעה כוללים את ערך המטבע שנכרה (אשר נתון, בין השאר, לתנודתיות הגבוהה של שוק הקריפטו) ולגובה התמורה הניתנת עבור הכרייה. לדוגמה, במקרה של ביטקוין התמורה עבור כריית המטבע פחתה משמעותית בעקבות אירוע החצייה במרץ 2024.
העלויות הגבוהות הכרוכות בתהליך הכרייה והמומחיות הטכנית הדרושה כדי לקיים אותו הם הסיבה לכך שכיום התחום נשלט בעיקר על ידי חברות גדולות ומבוססות.
שיטת כרייה אחרת נקראת כרייה בענן והיא נועדה עבור מי שאינם מעוניינים או אינם יכולים להשקיע את הידע ואת המשאבים הנדרשים בהקמת אופרציה עצמאית של כריית ביטקוין או מטבעות קריפטוגרפים אחרים.
כרייה בענן – מה חשוב לדעת?
כדי להבין מהי כרייה בענן, נזכיר קודם מהו מחשוב ענן. מחשוב ענן (Cloud computing) הוא שיטה שמאפשרת גישה נוחה וזמינה למאגר שיתופי של משאבי מחשוב באמצעות האינטרנט. משאבי מחשוב הם שם כולל למגוון שירותים, לרבות כוח חישוב, שטח אחסון על שרתים, בסיסי נתונים, ושימוש בתוכנה. משאבי המחשוב מרוכזים בחוות שרתים אשר מקושרות לאינטרנט וכך מאפשרות להקצות את אותם משאבים למשתמשים שונים באופן וירטואלי. במילים אחרות, המשתמשים אינם מחזיקים אצלם את השרתים, אלא מתקשרים באמצעות המחשב הביתי שלהם עם שרתים שנמצאים פיזית במקום אחר בעולם. בדרך זו המשתמשים אינם צריכים לרכוש ולנהל משאבי ומערכות מחשוב, אלא מקבלים את שירותי המחשוב שלהם מרחוק בתמורה לתשלום.
כרייה בענן הוא מנגנון אשר מאפשר לכרות מטבעות קריפטוגרפים באמצעות השכרת כוח חישוב אשר נמצא בענן, כלומר ללא צורך ברכישה, התקנה, הפעלה ואחזקה של ציוד ושל תוכנה ייעודיים, וללא צורך בידע הטכני הדרוש.
בדרך זו הופך תהליך הכרייה של מטבעות דיגיטליים לנגיש וזמין להרבה יותר משתמשים. חברות כרייה בענן מאפשרות למשתמשים לפתוח אצלן חשבון ולהשתתף מרחוק בתהליך של כריית מטבעות דיגיטליים, וזאת בתמורה לעמלה שהם משלמים לחברה. חברות הכרייה בענן גובות מהמשתמשים תשלום עבור השימוש בכוח החישוב שלהן ומתגמלות אותם באמצעות המטבע שנכרה, בהתאם לכמות כוח החישוב שהם רכשו.
משתמשים אשר פותחים חשבון בחברות כרייה בענן, הופכים למשתתפים במנגנון שנקרא "בריכות כרייה", שהן מאגרים של כוח חישוב (Hash power). כל משתתף בבריכת הכרייה בוחר בכמות כוח החישוב שהוא מעוניין ויכול לשכור, והרווחים שהוא יקבל מכריית המטבעות יהיו ביחס לכמות כוח החישוב שהוא שכר. ספקי כרייה בענן משתמשים במודלים שונים לחישוב ולתשלום התמורה המגיעה למשתמשים השותפים בבריכת הכרייה, אך לרוב התשלום הוא על פי כמות העבודה שכוח החישוב שהמשתמש שכר תרמה לתהליך הכרייה. בדרך כלל ישנו תשלום קבוע עבור כל יחידה של כוח חישוב (כוח החישוב נמדד ביחידות שנקראות Terahash).
השאלה המרכזית שנשאלת בנוגע לכריית מטבעות וירטואליים בענן היא האם זוהי השקעה משתלמת. התשובה היא שכרייה בענן בהחלט יכולה להיות רווחית, אלא שלמשתמשים אין ערובה לכך שהיא אכן תהיה רווחית. הרווחיות תלויה בשאלה האם כוח החישוב שהמשתמש שכר אכן תרם מספיק לתהליך הכרייה באופן שהתמורה שהתקבלה עולה על התשלום שהמשתמש שילם עבור אותו כוח חישוב.
שנחזור אליכם עם מידע נוסף?
בשיחה קצרה, נוכל להבין מה מטריד אתכם, אם ואיך נוכל לעזור. מבטיחים להיות ממוקדים.
יתרונות וחסרונות של כרייה בענן
יתרונותיה של שיטת הכרייה בענן, ביחס לכרייה ישירה, הם בכך שהיא פוטרת את המשתמשים מלהשקיע במשאבים הבאים:
העלויות של רכישת ואחזקת החומרה הייעודית והיקרה מאד המשמשת לכרייה.
העלויות של האנרגיה הנדרשת להפעלת וקירור הציוד.
העלויות של אחזקת המקום הפיזי בו נמצא ופועל ציוד הכרייה.
הידע הטכני הייעודי שנדרש לצורך הקמת ותפעול מערכת הכרייה.
חסרונותיה של שיטת הכרייה בענן קשורים לשלושה נושאים עיקריים: הונאות, רווחיות וריכוזיות.
הונאות – כמו בכל תחום הקשור לעולם המטבעות הדיגיטליים, גם הפעילות של כרייה בענן חשופה למגוון של הונאות. לרוב מדובר בבחירה לא מושכלת של החברה המציעה את שירותי הכרייה בענן, אשר עלולה להתברר ככזו שעוסקת בהונאה (למשל מפעילה הונאת פירמידה). חשוב לבדוק ולוודא בכל דרך אפשרית כי ספק הכרייה בענן שבוחרים בו הינו ספק אמין ומהימן. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר: הונאות הקריפטו הנפוצות ואיך להימנע מהן.
התנהלות ספק הכרייה – גם כאשר המשתמש הפוטנציאלי בחר בספק כרייה בענן שלדעתו הינו אמין ואינו מועד להונאות, חשוב לזכור כי במידת האפשר יש לבדוק גם את התנהלותו המקצועית של הספק בהיבטים כגון הגנה מפני גניבות וניצול פרצות על ידי עובדים או האקרים חיצוניים, תכנון פיננסי נכון שיאפשר נזילות ויכולת של החברה לשלם למשתמשים גם כשהשוק יורד, וידע טכני מקצועי שיאפשר ניהול וניצול נכונים של מערכות המחשוב והכרייה. העובדה שמדובר על ספק שמעצם הגדרתו הינו וירטואלי באופן הפעילות שלו, מקשה על בדיקת ההיבטים הללו.
תחום השיפוט – חברות כרייה בענן רבות מאוגדות במדינות עולם שלישי ועובדה זו מקשה משמעותית על האפשרות לתבוע אותן במקרה הצורך ולקבל מהן פיצוי (בעיקר כאשר רוב הנכסים של אותן חברות הם נכסי קריפטו). במקרים כאלה, שבהם ההשקעה בחברה עולה על שרטון, קיים קושי למצוא את עורכי הדין ואת הערכאות המשפטיות הרלוונטיות שיאפשרו תביעה.
ריכוזיות – בשל העובדה שכריית מטבעות קריפטוגרפים באופן עצמאי דורשת השקעה משמעותית ו"כבדה", הפתרון הזמין והנגיש שמציעות חברות הכרייה בענן הופך אותן לגורם דומיננטי בתחום ובכך מגביר באופן ניכר את הריכוזיות שלהן. ניתן לומר כי ריכוזיות זו נוגדת את אחת מתפיסות היסוד המרכזיות של עולם המטבעות הדיגיטליים, שהיא התפיסה של ביזור המערכת הפיננסית של אקוסיסטם הקריפטו.
סיכון כלכלי וסיכון רגולטורי
לביטקוין יש היצע סופי של 21 מיליון מטבעות. נכון להיום נכרו כבר למעלה מ-94% מסך המטבעות (למעלה מ-19.8 מיליון מטבעות ביטקוין). תהליך הכרייה של מטבעות ביטקוין יסתיים סופית בשנת 2140 שבמהלכה ייכרה המטבע ה-21 מיליון ואחריו תיפסק הכרייה לתמיד.
על אף שכמות המטבעות שכורים מקבלים עבור כריית כל בלוק הינה נמוכה יחסית, העובדה שכריית המטבע תימשך עוד למעלה ממאה שנים מהווה גורם מוטיבציוני משמעותי עבור משתמשים ומשקיעים שמעוניינים לקחת חלק בסוג זה של השקעה.
העיסוק בכרייה מעמיד בפני כורים עצמאיים וחברות כרייה סיכון כלכלי שמסתכם בשאלה האם ההשקעה העצומה בחומרה ובחשמל תצליח להחזיר את עצמה ובהמשך גם להניב רווחים, וזאת בהתחשב בין השאר בתנודתיות הרבה המאפיינת את שוק הקריפטו.
בנוסף, העיסוק בכרייה מעמיד בפני כורים גם סיכון רגולטורי, שהרי ניתן להניח שבשלב כזה או אחר כורים יבקשו לממש לפחות חלק מהאחזקות שלהם במטבע הדיגיטלי שהם עוסקים בכרייתו, למשל להפוך את מטבעות הביטקוין שנכרו לשקלים ולהפקיד את השקלים בבנק, כלומר להתמודד עם הסוגיות הרלוונטיות של הפקדת כספים מקריפטו לבנק.
כריית ביטקוין ושאלת המיסוי
פעילות של כריית מטבעות קריפטוגרפים מוגדרת על ידי רשויות המס כפעילות עסקית, וככזו היא כרוכה בסוגיות של מיסוי קריפטו. כורים נדרשים להתאגד כעוסק פטור, עוסק מורשה, שותפות רשומה במע"מ או חברה בע"מ, וזאת עוד בטרם התקבל התקבול הראשון שלהם מפעילות הכרייה. בנוסף, כורים נדרשים לנהל ספרים ולהוציא חשבוניות מס בגין תקבולים מפעילות הכרייה.
כאשר מדובר בכרייה, קיימות שתי פרקטיקות עיקריות לקביעת מועד התרחשות אירוע המס:
אירוע המס מתרחש בעת קבלת המטבעות הקריפטוגרפים בארנק הדיגיטלי של הישות הכורה. במועד זה הכורה נדרש להוציא חשבונית מס ולהכיר בהכנסה שנוצרה לו. רווח או הפסד הון ידווחו בפעם הבאה שבה המטבעות שהתקבלו מהכרייה יומרו, וזאת בהתאם לשווי השוק של המטבעות ביום ההמרה.
אירוע המס מתרחש בעת המרת המטבע הקריפטוגרפי שהתקבל מהכרייה. במקרה זה מועד ההכרה בהכנסה נדחה והוא נשלט בידי הישות הכורה, אשר יכולה לבצע את ההמרות ולדווח על ההכנסה רק כאשר שווי השוק של המטבע מתאים עבורה. במצב זה מתייחסים למטבעות שנכרים כאל מלאי.
נדגיש כי ישות העוסקת בכריית מטבעות דיגיטליים חייבת לתעד את הוצאות הפעילות שלה. כאשר מדובר בפעילות עצמאית ההוצאות הן רכישת ציוד כרייה, תשלום עבור חשמל וכד'. כאשר מדובר בפעילות של כרייה בענן ההוצאות הן תשלום עבור השכירות של כוח החישוב. על כל ההוצאות הללו יש לדווח כנדרש.
כדי לוודא שאתם מכוסים מול מס הכנסה, מומלץ להתייעץ בנושא עם צוות רואי החשבון של BLOXTAX ולקבל מהם חוות דעת מקצועית בשאלות כגון האם יש לשלם מע"מ עבור הכנסות הנובעות מכריית מטבעות דיגיטליים. בעזרת אנליסטים מתחום הקריפטו ובעזרת צוות רואי החשבון שלה, BLOXTAX מפיקה דוחות הנהלת חשבונות לישויות הפועלות בתחום.
כפי שהסברנו במאמר זה, כריית מטבעות דיגיטליים היא התהליך של יצירת מטבעות קריפטוגרפיים באמצעות תהליך חישובי, אשר במרכזו הצורך לאמת את אינספור הטרנזקציות המתבצעות על גבי רשת הבלוקצ'יין. היכולת לכרות מטבע וירטואלי בעלות שתהיה נמוכה מערכו של המטבע בשוק היא שמהווה את הפיתוי לעסוק בכריית קריפטו בכלל ובכריית ביטקוין בפרט, בהיותו של ביטקוין המטבע הדיגיטלי בעל הערך הגבוה ביותר.
כאמור, העיסוק בכריית ביטקוין, בעיקר כאשר הוא נעשה באופן עצמאי ולא באמצעות כרייה בענן, דורש ידע והבנה מקצועיים, היכרות עם מאפייני התחום והסיכונים הכרוכים בו, וכמובן השקעה גבוהה בציוד ובעלויות של אנרגיה. אלו מהווים ניצבים מחסומים משמעותיים בכניסה לתחום. זוהי הנקודה שבה נכנסים לתמונה שירותי הכרייה בענן, אשר הופכים את כריית המטבעות לזמינה ונגישה.
חד עם זאת יש לקחת בחשבון את הסוגיות הכרוכות בכריית מטבעות דיגיטליים בכלל ובכרייה בענן בפרט, לרבות מציאת ספק אמין ומהימן כדי לצמצם חשיפה להונאות בתחום, בדיקת הכדאיות הכלכלית של הפעילות, והתייחסות לסוגיית המיסוי על פעילות של כריית מטבעות דיגיטליים.
חשוב לזכור כי האלטרנטיבה להשקעה בפעילות של כרייה בענן היא לרכוש את המטבעות הדיגיטליים ולסחור בהם, מה גם שהמס על רווחים מפעילות המסחר הוא בגובה 25% ולכן לרוב נמוך יותר מהמס המוטל על פעילות עסקית כמו כריית מטבעות. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר: מסחר מקומי – איך לקנות ולמכור קריפטו בחוכמה.
על רקע זה אנו שבים וממליצים להיעזר ברואה חשבון מומחה לקריפטו כדי לפעול נכון ולציית להוראות רשות המיסים, להימנע מטעויות, ולוודא שאתם מקבלים מענה מקיף לדרישות מס הכנסה. אנו מזמינים אתכם לפנות לצוות רואי החשבון של BLOXTAX שהינו בעל מומחיות מעמיקה בתחום וניסיון מצטבר נרחב בסיוע ליחידים ולארגונים הפועלים בעולם הקריפטו.
שנחזור אליכם עם מידע נוסף?
בשיחה קצרה, נוכל להבין מה מטריד אתכם, אם ואיך נוכל לעזור. מבטיחים להיות ממוקדים.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.
