תוכן עניינים
פלאטקוינס (Flatcoins) הם סוג חדש סטייבלקוינס (Stablecoins). סטייבלקוינס הם מטבעות קריפטוגרפים הצמודים ביחס של 1:1 למטבע פיאט (כסף רגיל) כמו דולר או יורו, כך שיחידה אחת של מטבע יציב שווה בערכה לדולר אחד למשל. אלא שבמקום להיות צמודים לדולר, הפלאטקוינס צמודים למדד יוקר המחיה באופן שבו כאשר יוקר המחיה עולה, כך עולה גם ערכו של המטבע. מכאן שכוח הקניה של מטבע כזה נשאר קבוע – עולה כשיוקר המחיה עולה, ויורד כאשר יוקר המחיה יורד. במילים אחרות, כוח הקניה נשאר שטוח (Flat) ומכאן המונח פלאטקוינס, כלומר מטבעות שטוחים.
משמעות הדבר היא שערכו של הפלאטקוין משתנה בהתאם לקצב האינפלציה, כך שהשפעת האינפלציה על ירידת הערך של נכסים למעשה אינה תקפה לגבי הפלאטקוינס. זאת בניגוד לסטייבלקוינס רגילים שבהם מנפיקי המטבעות יכולים להשקיע את כספי לקוחותיהם כראות עיניהם. כאשר תנאי השוק טובים, החברות המנפיקות מרוויחות וכאשר תנאי השוק גרועים מחזיקי הסטייבלקוינס מחזיקים בידיהם מטבעות שאיבדו את הצימוד שלהם למטבע הפיאט שעליו הם היו מבוססים. במובן זה משתמשי הסטייבלקוינס הם אלה שלוקחים על עצמם את הסיכון בשעה שהחברות המנפיקות מרוויחות מהסיכון. בתסריט הטוב ביותר שום דבר רע לא קורה אבל כוח הקניה של מחזיק הסטייבלקוינס נשחק על ידי האינפלציה. פלאטקוינס, לעומת זאת, מציעים פתרון לרמות האינפלציה החריגות שמאפיינות את הכלכלה העולמית בשנתיים האחרונות.
השימוש בסל נכסים
השיטה העיקרית המשמשת ליישום רעיון הפלאטקוינס וההגנה מפני אינפלציה היא שיטת סל הנכסים. הכוונה לנכסים המשמשים כבטחונות למטבע השטוח. בשיטה זו משתמשים במדד יוקר מחיה ציבורי, למשל מדד המחירים לצרכן (CPI) כדי לחשב את ערך הפלאטקוין על בסיס יומי ולשנות את ההיצע שלו בהתאם.
השימוש בסל נכסים מציב בפני מנפיקי פלאטקוינס את האתגרים הבאים:
- בחירת הנכסים – הנכסים בסל הנכסים חייבים לשקף את יוקר המחיה בצורה מדויקת. אם נבחרים הנכסים הלא נכונים זה עלול להוביל לחוסר יציבות של ערך הפלאטקוין.
- נזילות הנכסים – על הנכסים בסל להיות מספיק נזילים כדי שניתן יהיה לקנות ולמכור אותם בקלות. אם הנכסים לא יהיו מספיק נזילים יהיה קשה לשמור על ערכו היציב של הפלאטקוין.
- רמת הסיכון של הנכס – הנכסים בסל חייבים להיות נכסים בסיכון נמוך. ככל שהנכסים הם ברמת סיכון גבוהה יותר, כך יש יותר סיכוי שערך הפלאטקוין יהיה תנודתי.
- שקיפות – החברה שמנפיקה את הפלאטקוין חייבת לפעול בשקיפות בכל הנוגע לנכסים בסל ולאופן הניהול שלהם. שקיפות זו הכרחית ליצירת אמון אצל המשקיעים ולשמירה על כך שהפלאטקוינס אינם משמשים למטרות הונאה.
- רגולציה – על החברה שמנפיקה את הפלאטקוין לציית לרגולציה הרלוונטית. הציות לרגולציה כרוך במורכבות ובעלויות אשר משפיעות על מידת היכולת להוציא את רעיון הפלאטקוין אל הפועל.
חוזים חכמים
דרך אחרת ליישום פלאטקוינס היא באמצעות חוזים חכמים. החוזה החכם מתוכנת כך שהוא קובע את ההיצע של הפלאטקוין בהתאם לשינויים במדד יוקר המחיה. כאשר יוקר המחיה עולה, החוזה החכם מנפיק עוד פלאטקוינס. כאשר יוקר המחיה יורד, החוזה החכם שורף פלאטקוינס. היתרון של השימוש בחוזים חכמים הוא בכך שהם אינם נסמכים על גוף ריכוזי שמנהל את היצע המטבע.
גישה זו מציבה בפני מנפיקי פלאטקוינס את האתגרים הבאים:
- אבטחה – חוזים חכמים הינם שקופים מעצם הגדרתם. כל אחד יכול לראות את הקוד שלהם ולכן פעמים רבות הם הופכים מטרה נוחה לפריצות והונאות. פריצת חוזה חכם של פלאטקוין תאפשר להאקרים להנפיק או לשרוף מטבעות כרצונם ובכך לגרום לערך המטבע לאבד מיציבותו.
- מורכבות – חוזים חכמים של פלאטקוינס מתאפיינים במורכבות רבה ולכן יש בהם לא מעט חולשות ואזורים פגיעים.
- מקור הנתונים – חוזים חכמים של פלאטקוינס מחייבים שימוש במקור נתונים אמין, חסין ומוגן מפני פריצות ושינויים וזאת כדי לאפשר זרימת נתונים קבועה ורציפה בנוגע ליוקר המחיה. בדרך כלל זה דורש שימוש באורקל (מקור מידע חיצוני המזין נתונים לרשת הבלוקצ'יין של המטבע) והשימוש באורקל מכניס למשוואה שכבה נוספת של מורכבות ושל נקודות כשל.
- סקיילביליות (Scalability) – סקיילביליות או מדרגיות היא היכולת של מערכת להתאים את עצמה להיקפי פעילות ושימוש גדולים. חוזים חכמים אינם בהכרח סקיילביליים בשל המגבלות על היכולת שלהם לעבד כמות גדולה משמעותית של טרנזקציות בזמן נתון.
- ממשל – לחוזים חכמים אין מבנה ברור וחד משמעי של ממשל. עובדה זו מקשה על הצורך לבצע בהם שינויים כאשר יש צורך לפתור בעיות ומחלוקות.
- רגולציה – חוזים חכמים עדיין נחשבים לטכנולגיה חדשה יחסית ולמעשה אין בנמצא מסגרת רגולטורית שמתייחסת אליהם באופן ספציפי ושלם.
סניוראז'
נציין בקצרה שיטה נוספת ליישום פלאטקוינס, אשר נקראת סניוראז' (Seigniorage). סניוראז' הוא הפער בין עלות הנפקת הכסף לבין ערכו הנקוב. בשיטה זו קיים גוף ריכוזי אשר גובה את הכנסות הסניוראז' הנובעות מהשימוש בפלאטקוין. הכנסות אלו משמשות לרכישת פלאטקוינס ולשריפתם כדרך לשליטה בהיצע שלהם.
דוגמאות לפלאטקוינס
הפלאטקוין הראשון בעולם המטבעות הדיגיטליים נקרא Nuon. המטבע פועל על בסיס חוזים חכמים של אתריום (Ethereum). ערך ה-Nuon צמוד לערכו של דולר אמריקאי אחד נכון ליום 1/7/22. האלגוריתם של המטבע עוקב אחר האינפלציה מאז אותו תאריך וקובע את ערך המטבע בהתאם.
את הנתונים על גובה האינפלציה מקבל האלגוריתם של Noun מאורקל אשר משתמש באינספור נתונים על מחירי השוק הנוכחיים כדי לחשב את קצב האינפלציה. כאשר הערך של Nuon עולה מעל או יורד מתחת ליעד שלו, האלגוריתם יוצר הזדמנויות ארביטראז' עבור סוחרים (כלומר הזדמנות לקנות את המטבע בזול ולמכור אותו ביוקר) ופעילות המסחר שהם מבצעים מסייעת לשמירת הצימוד של המטבע למדד. כדאי להזכיר שאלגוריתם זה והזדמנויות הארביטראז' שהוא יוצר מזכירים את הסטייבלקוין האלגוריתמי UST ואת המטבע LUNA, שקריסתם במאי 2022 נחשבת לאירוע המכונן של הנפילות הדרמטיות בשוק הקריפטו אשר טרם התאושש מהן לחלוטין מאז.
בנוסף ל-Noun קיימים כיום פלאטקוינס נוספים כגון:
- ספוט (Spot) – פרויקט של חברת Ampleforth Foundation העוסקת בהקמת תשתיות פיננסיות מבוזרות. המטבע צמוד למדד יוקר המחיה בארה"ב.
- ISC (ראשי תיבות של International Stable Currency) – פלאטקוין מבוסס רשת הבלוקצ'יין של סולאנה (Solana) וצמוד לסל מוצרים הכוללים שטרי חוב, אגרות חוב וזהב, ואינם כוללים את הדולר האמריקאי.
- קוליפטו (Collypto) – פלאטקוין שמשתמש במדד של נכסי נדל"ן וסחורות כבטחון.
האתגרים והעתיד
כמו עם כל מטבע קריפטוגרפי אחר, גם הפלאטקוינס מגיעים עם האתגרים הייחודיים להם. לדוגמה, סל הנכסים התומך בפלאטקוין מסוים אינו ערובה ליציבות קבועה ובלתי מעורערת של המטבע. ערך הנכסים בסל משתנה והשינוי דורש פתרונות בהתאם.
אחד הפתרונות של מפתחי פלאטקוינס הוא להלוות את הבטחונות שלהם לפלטפורמות מניבות ריבית כמו Aave או Convex כדי לקבל ריבית על אותם בטחונות. ההכנסות מהריבית מאפשרות למנפיקים לקנות חזרה חלק מהיצע המטבעות כדי לשרוף אותם וכך לשלוט בהיצע ובערך של הפלאטקוין.
פתרון אחר הוא להשקיע את הבטחונות בנכסים חדשים במטרה להמשיך להצמיח את הערך של המטבע המתיימר להיות חסין אינפלציה.
נכון לעכשיו ברור כי ההמצאה החדשה של מטבע דיגיטלי צמוד אינפלציה עדיין נמצאת בחיתוליה וככל הנראה צפויה לעוד הרבה עליות ומורדות. החדשות החמות האחרונות בתחום הן שבריאן ארמסטרוינג, מנכל בורסת הקריפטו קוינבייס (Coinbase) טען לאחרונה כי פלאטקוינס הם הדבר הבא בתחום המטבעות היציבים. הוא ציין כי קוינבייס עצמה אינה מעורבת כיום בפיתוח פלאטקוינס, אך דבריו עוררו עניין וסקרנות בנוגע לסוג המטבעות החדש.
מבחינה רגולטורית אין עדיין התייחסות לפלאטקוינס, למעט הודעתה של הרשות לניירות ערך הקנדית בפברואר השנה על כוונתה לאסור על הנפקת סטייבלקוינס שאינם מבוססים על הצמדה לכסף פיאט.
על רקע גילם הצעיר מאד של הפלאטקוינס, האתגרים המורכבים שהם מציבים וחוסר הוודאות הרגולטורית, נראה כי עדיין מוקדם לקבוע האם התפתחות חדשה זו בעולם המטבעות הדיגיטליים תתברר כשיגעון חולף או שמא אכן מדובר בסוג מטבעות שיכולים ומצליחים להגן על משקיעים מפני האינפלציה.