מחיר הנזילות – סוגיית המיסוי על ליקוויד סטייקינג

שתף

מחיר הנזילות – סוגיית המיסוי על ליקוויד סטייקינג
סטייקינג רגיל וסטייקינג נזיל הם אפיקי השקעה מוכרים בעולם הקריפטו, אך בעוד שבסטייקינג רגיל רק התמורה עבור נעילת המטבעות חייבת במס, בסטייקינג נזיל גם נעילת המטבעות וגם שחרורם נחשבים לאירועי מס שעליהם יש לדווח ושבגינם יש לשלם מס. במאמר זה נסביר מהו סטייקינג נזיל ומהי סוגיית המיסוי הייחודית לו.

סטייקינג (Staking) היא הפעולה של נעילת כמות מסוימת של מטבעות דיגיטליים בארנק ייעודי כדי לתמוך באבטחת ותפעול רשת בלוקצ’יין המבוססת על מנגנון קונצנזוס של הוכחת החזקה (Proof of Stake) שעליה מתקיימים ופועלים אותם מטבעות. נעילת המטבעות בארנק מזכה את בעל הארנק בתשואה.

משתמשים ומשקיעים התוודעו לסטייקינג בעיקר בזכות אתריום (ETH), מטבע הקריפטו השני בגודלו בעולם מבחינת מחיר ושווי שוק. כבר מדצמבר 2020, כשנתיים לפני שרשת הבלוקצ'יין של אתריום עברה במלואה לפעול באמצעות מנגנון הקונצנזוס של הוכחת החזקה, משקיעים החלו להפקיד מטבעות אתריום בסטייקינג ברשת הבלוקצ'יין ביקון (Beacon Chain), שהיתה רשת מבוססת הוכחת החזקה ופעלה לצדה של רשת הבלוקצ'יין של אתריום עד שהשתיים התמזגו בהצלחה בספטמבר 2022. בעקבות המיזוג חלה עליה משמעותית בפעילות הסטייקינג ברשת החדשה.

אלא שמאפייני הסטייקינג ובעיקר העובדה שהמטבעות הנעולים בו אינם נזילים, הובילו ליצירת מכשיר חדש שנקרא סטייקינג נזיל (Liquid Staking). ההבדלים בין שני המכשירים הללו (סטייקינג רגיל וסטייקינג נזיל) הינם מובהקים ואנו נתמקד בהבדל המהותי ביניהם, אשר נוגע לשאלת המיסוי על שני סוגי הפעילות. בעוד שבסטייקינג רגיל חבות המס חלה רק על התמורה המתקבלת מהפעילות, בסטייקינג נזיל חבות המס חלה על התמורה, אך בנוסף לכך גם הכניסה לסטייקינג הנזיל והיציאה ממנו נחשבות לאירועי מס שכמובן יש לדווח עליהם כחוק ולשלם את חבות המס הכרוכה בהם.

במאמר זה נסביר מהו סטייקינג נזיל, כיצד הוא פועל, מה ההבדלים בינו לבין סטייקינג רגיל ומה יש לדעת על הייחוד של סטייקינג נזיל מבחינת מיסוי.

מהו סטייקינג?

כאמור, סטייקינג (Staking) היא הפעולה של נעילת כמות מסוימת של מטבעות דיגיטליים בארנק ייעודי כדי לתמוך באבטחת ותפעול רשת בלוקצ'יין אשר מבוססת על מנגנון קונצנזוס של הוכחת החזקה (PoS, קיצור של Proof of Stake) ושעליה מתקיים ופועל המטבע שננעל. נעילת המטבעות בארנק מזכה את בעל הארנק בתשואה.

בניגוד למנגנון הקונצנזוס של הוכחת עבודה (PoW, קיצור של Proof of Work), המוכר לנו מרשת הבלוקצ'יין של ביטקוין (BTC), במנגנון הוכחת החזקה חברי רשת הבלוקצ'יין אינם מבטיחים את פעילותה השוטפת של הרשת ואוכפים את חוקיה באמצעות תהליך כריית מטבעות, אלא באמצעות העמדה של ערבות אישית (Stake) בדמות כמות מסוימת של מטבעות וירטואליים אשר ננעלים לשם כך בארנק ייעודי או בסוג כזה או אחר של חוזה חכם (תלוי במטבע וברשת הבלוקצ'יין). העמדת הערבות מתגמלת את המשתמש בזכות ליצור ולאמת בלוקים ברשת ומעניקה לו גמול (תשואה) עבור יצירת הבלוקים הללו.

הנקודה המרכזית והמהותית לעניינו של מאמר זה היא שפעולת הסטייקינג דורשת נעילה של המטבעות לפרק זמן ממושך. כאשר משקיע נועל את המטבעות הדיגיטליים שלו בסטייקינג, הוא אינו יכול לסחור בהם או להפקיד אותם במקום אחר כערבות להלוואה כזו או אחרת. במילים אחרות, מי שעושה סטייקינג מוותר על הנזילות של המטבעות הקריפטוגרפים שלו למשך תקופת הסטייקינג.

מהו סטייקינג נזיל?

מאחר ומשתמשים ומשקיעים אינם רוצים לוותר על הנזילות של מטבעות הקריפטו שלהם, פותח מכשיר חדש שנקרא סטייקינג נזיל (Liquid Staking). בסטייקינג נזיל המשתמש נועל את המטבעות שלו ואז מקבל במקומם טוקנים אשר מייצגים את המטבעות הנעולים. כלומר, במקום לנעול את המטבעות ולהיפרד מהם למשך תקופת הסטייקינג, הסטייקינג הנזיל מאפשר נעילה של המטבעות וקבלה של טוקן חלופי אשר מייצג אותם. לצורך הדוגמה נתייחס אל פלטפורמת הליקוויד סטייקינג שנקראת לידו (Lido). כאשר משתמש מפקיד בלידו את מטבעות האתריום שלו הוא מקבל תמורתם טוקנים שנקראים stETH (קיצור של staked ETH). טוקנים אלו ניתנים ביחס של 1:1, כלומר stETH אחד על כל את'ר אחד (או החלק היחסי שלהם). טוקני stETH מונפקים בזמן ביצוע הפקדת האתריום בסטייקינג ונשרפים כאשר המשתמש מוציא את האתריום מהסטייקינג. 

הטוקן המייצג הוא טוקן סינטטי, במובן זה שהוא אינו מבטא ערך משל עצמו, אלא ייצוג בלבד, כלומר הבטחה לכך שכאשר ניתן יהיה לשחרר את מטבעות האתריום מהסטייקינג ניתן יהיה לקבל אותם בתמורה להחזרת טוקני ה-stETH.

היתרון המרכזי של הסטייקינג הנוזלי הוא בכך שהוא משאיר בידי המשקיע נכס שניתן לסחור בו (הטוקן הסינטטי המייצג). אם נחזור לדוגמה של לידו, המשקיע הפקיד אתריום בסטייקינג וקיבל תמורתו stETH. מאחר ש-stETH הוא טוקן שמתקיים בו מסחר, הרי שניתן להפקיד אותו בפלטפורמות מבוזרות ולקבל עליו תשואה וניתן להמיר אותו למטבעות דיגיטליים אחרים.

נזכיר כי בנוסף לנזילות ישנן סיבות נוספות לבחור בסטייקינג נזיל. סטייקינג רגיל דורש תשתית מחשוב יקרה, ידע טכני יעודי וכמות מינימום של מטבעות דיגיטליים אותם יש לנעול ברשת לתקופה ארוכה (לדוגמה, מאמת ברשת אתריום נדרש לנעול 32 מטבעות ETH). בנוסף, ליקויים בהתנהלות המאמת עלולים להוביל לסנקציות שיינקטו נגדו, למשל בצורה של קנס בגובה אחוז מסוים מהמטבעות הנמצאים בסטייקינג. פלטפורמות סטייקינג נזיל מאפשרות למשקיעים לעשות סטייקינג למטבעות שלהם מבלי להידרש לרכישת ואחזקת תשתית, לידע טכני ולכמות מינימום של מטבעות. כמוכן, המשקיעים אינם מעורבים בניהול הסטייקינג ולכן אינם צפויים לסנקציות כלשהן.

חשוב להדגיש כי המחיר של stETH עוקב יחסית באופן צמוד אחר המחיר של ETH, אך הצימוד אינו מוחלט וקיימות בו סטיות, כך שבפועל יחס ההמרה של 1:1 מתקיים בעיקר כרעיון ולא מבטא את המציאות במדויק. במילים אחרות, stETH אחד אינו בהכרח שווה תמיד ל-ETH אחד. מחירו יכול להיות נמוך או גבוה ממחיר ה-ETH.

מאפיין נוסף שלstETH  טמון בעובדה שמדובר בטוקן שעובר Rebalancing, כלומר חישוב מחדש של המאזן. הכוונה היא לתהליך שבו אחת ל-24 שעות נעשה בלידו חישוב של התמורה שמגיעה לסטייקרים (כל מי שעושים סטייקינג בפלטפורמה) בניכוי ההוצאות השונות כמו עמלות וקנסות. בתום החישוב, התקבול עבור הסטייקינג מועבר למשקיע באמצעות הגדלת כמות ה-stETH המוחזק בארנק שלו. במילים אחרות מדובר בטוקן שאחת ליממה נוצרת ממנו כמות נוספת.

התשואה השנתית עבור סטייקינג נזיל של אתריום בלידו נעה סביב 3.5%. העובדה שתשואה זו נמוכה מהתשואה על סטייקינג רגיל, מבטאת את "המחיר" שמשקיעים משלמים על הצורך שלהם בנזילות. כלומר ויתור על הנזילות היה מאפשר להם לקבל תשואה משמעותית יותר.

נוסיף כי בדומה לסטייקינג נזיל של אתריום, השירות של לידו מאפשר גם סטייקינג נזיל של מאטיק (MATIC) הטוקן של רשת פוליגון (Polygon).

הסיכונים של סטייקינג נזיל

חשוב לזכור כי ההשקעה בסטייקינג נזיל מתאפיינת בסיכונים שאינם בהכרח זהים לאלו המאפיינים השקעה בסטייקינג רגיל. כדי להדגים זאת, נתאר את הסיכונים הכרוכים בסטייקינג נזיל בלידו, אשר יכולים להוביל, בין השאר, לבעיות בהתנהלות הסטייקינג ולכן לקנסות, ובנוסף יכולים לגרום לתנודתיות בערכו של stETH.

1. שימוש בחוזים חכמים – חוזים חכמים עלולים להכיל חולשות ותקלות בקוד, ואלו יכולות להוביל, בין היתר, לפריצות והונאות.

2. שימוש בטכנולוגיה מתפתחת – הפלטפורמה בנויה על טכנולוגיה שנמצאת בפיתוח בכל עת ולכן אינה חפה מטעויות. בנוסף, איש אינו יכול לערוב לכך שהפיתוח של אתריום (הרשת והמטבע) חף מטעויות.

3. מידת אימוץ המטבע – הערך של stETH נמצא בזיקה הדוקה לרמת התשואה המתקבלת מסטייקינג רגיל של אתריום. לכן, במידה ואתריום לא יגיע לרמות האימוץ המצופות, הדבר עלול להוביל לתנודתיות בערך שלו ושל stETH.

4. קנסות למאמתים – מאמתים ברשת הבלוקצ'יין של אתריום מסתכנים בקנסות ובעונשים בגין התנהלות ותפקוד בעייתיים. עונשים אלו יכולים להגיע גם להחרמת 100% מהמטבעות שהם השקיעו בסטייקינג. כדי לצמצם את הסיכון למשקיעים הגלום באפשרות כזו, הפלטפורמה משתמשת בשורה של מאמתים ומפעילי צמתים (צמתים ברשת הבלוקצ'יין) שנחשבים לאמינים, ובנוסף משתמשת בחלק מהעמלות שהיא גובה כדי לבטח את המשקיעים.

5. תנודות במחיר של stETH – כפי שציינו קודם לכן, הטוקן stETH אינו שומר בהכרח על צימוד מלא לערכו של אתריום. מחירו של stETH יכול להיות גבוה יותר או נמוך יותר ממחירו של ETH. הפרשים אלו יכולים לפתוח פתח לעסקאות ארביטראז' (עסקאות אשר מנצלות את הפער במחיר של נכס מסוים בשווקים שונים) ואלו יכולות להשפיע על המחיר של stETH.

מיסוי סטייקינג רגיל

רשות המיסים עדיין לא פרסמה התייחסות רשמית בנוגע לאופן המיסוי של רווחי סטייקינג, ופקידי השומה עצמם אינם תמימי דעים באשר לאופן המיסוי של סוג זה של פעילות. היעדר קווים מנחים רשמיים הוביל לכך ששיקול הדעת בשאלה כיצד למסות פעילות סטייקינג נתון בידי רואה החשבון המייצג את המשקיע ומגיש עבורו את הדוח למס הכנסה. כל מקרה נבחן כמובן לגופו, אך ככלל ניתן לומר שכאשר רווחי הסטייקינג אינם גבוהים במיוחד (או שהחלק היחסי שלהם בסך רווחי המשקיע באותה שנת מס הינו קטן), ניתן לדווח עליהם כעל רווח הון רגיל, הממוסה ב-25%. יחד עם זאת, ברוב המקרים רווחי הסטייקינג נחשבים להכנסה פירותית, כלומר הכנסה קבועה שחוזרת על עצמה במחזוריות קבועה, דוגמת פרמיה קבועה שמתקבלת מהון שהושקע.

הנקודה החשובה לענייננו, אשר מבטאת את ההבדל המהותי בין מיסוי סטייקינג רגיל למיסוי סטייקינג נזיל, היא שפעולות הפקדת המטבעות ובהמשך שחרור המטבעות מהסטייקינג הרגיל אינן נחשבות לאירועי מס. לכן, משקיע שעשה סטייקינג רגיל יהיה חייב במס רק בגין התשואה שפעילות זו הניבה לו. הוא לא יהיה חייב במס על עצם נעילת המטבעות או שחרורם מנעילה.

ניתן לקרוא בהרחבה על הנושא במאמר שלנו: מיסוי סטייקינג והלוואת נכסים דיגיטליים.

מיסוי סטייקינג נזיל

תמונת המיסוי משתנה לחלוטין כאשר מדובר בסטייקינג נזיל. אמנם גם בסטייקינג נזיל התשואה שהפעילות תניב תהיה חייבת במס, אך בנוסף לכך הפקדת המטבעות בסטייקינג ושחרור המטבעות מהסטייקינג יחשבו לאירועי מס! הסיבה לכך היא שכאשר אדם מפקיד מטבעות בסטייקינג נזיל הוא מקבל תמורתם את הטוקנים אשר מייצגים את אותם מטבעות. לדוגמה, הוא מפקיד מטבעות ETH ומקבל תמורתם stETH. פעולה זו היא למעשה המרה בין מטבעות קריפטוגרפים שונים. ETH ו-stETH הם מטבעות נפרדים, אין להם אותו מחיר, אין להם אותו שווי שוק, אין להם אותם שימושים ואין להם אותו פוטנציאל רווח. המשקיע ממיר ETH ל-stETH  כאשר הוא נועל את מטבעות האתריום שלו ובהמשך ממיר stETH ל-ETH כאשר הוא משחרר את המטבעות מהסטייקינג. המרות אלו, של מטבע במטבע, הן אירועי מס שעליהם יש לדווח ושיש בגינם חבות מס.

מתברר כי ישנם לא מעט משקיעים אשר עשו סטייקינג נזיל, אך לא היו מודעים לכך שפעולה זו מייצרת אירועי מס שעליהם יש לדווח. כידוע, כל אדם אשר משקיע במטבעות קריפטוגרפים ושמהשקעותיו לא מנוכה מס במקור, מחויב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה. כך גם כל אדם אשר מחזיק במטבעות דיגיטליים ושבמהלך השנה היו לו אירועי מס הקשורים לאותם מטבעות (כלומר הוא מכר מטבעות דיגיטליים או המיר מטבע דיגיטלי כלשהו במטבע דיגיטלי אחר), חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה. אי דיווח ואי הגשת הדוח יובילו לקנסות ולסנקציות נוספות. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו: כל מה שרציתם לדעת על הגשת דוחות שנתיים ולא העזתם לשאול.

מאחר ומדובר בפעילות בעלת אופי מורכב אנו ממליצים להתייעץ בנושא עם צוות רואי החשבון של BLOXTAX.

לסיכום

כמו אפיקי השקעה אחרים באקוסיסטם הקריפטו, גם פעילות סטייקינג טומנת בחובה פונטציאל לרווח. בניגוד לסטייקינג רגיל, שבו המשקיע נועל את המטבעות הדיגיטליים שלו לתקופה ממושכת שבמהלכה הוא מאבד את הנזילות שלהם, בסטייקינג נזיל המשקיע מקבל טוקנים אשר מייצגים את המטבעות שהוא נעל. ניתן לסחור בטוקנים אלו ומכאן שהם מאפשרים מצב שבו גם מתבצעת השקעה וגם נשמרת נזילות.

יחד עם זאת, מאפיין ייחודי זה של פעילות הסטייקינג הנזיל משנה את האופן בו סוגיית המיסוי מתייחסת אל אפיק ההשקעה הזה. קבלת הטוקן היציג בתמורה למטבע הדיגיטלי שננעל, כמו גם החזרת הטוקן היציג בתמורה לשחרור המטבע הדיגיטלי שננעל, הן פעולות שנחשבות לאירועי מס וככאלה המשקיע חייב לדווח עליהן וכמובן לשאת בחבות המס שתוטל עליו בגינם.

כתבות נוספות בתחום:

אז מהי בעצם רשת הברק?
מעמדו של ביטקוין כמטבע הקריפטו המוביל ממשיך להיות בלתי מעורער, אך ככל שנמשך האימוץ של מטבעות דיגיטליים בכלל ושל ביטקוין בפרט, רשת ...
הסיפור של מאונט גוקס (Mt. Gox) – איך לפעול נכון להשבת כסף מהבורסה שקרסה
אחרי שנים של הליכים נגד מאונט גוקס, בורסת הקריפטו שקרסה ב-2014, החל כונס הנכסים שלה להשיב לנושיה כספים בגין מטבעות הקריפטו שהם איב...
השוואת פרמטרים שונים בין אפשרויות לקניה ומכירה של מטבעות דיגיטליים וקריפטו
ההשקעה והשימוש במטבעות דיגיטליים מחייבים קניה ומכירה שלהם באחת מכמה דרכים אפשריות. התהליך כרוך בעמלות, ידע וציות לרגולציה והוא תלו...

השאירו פרטים
לייעוץ חינם