חזון המטאוורס והקשר שלו לקריפטו

שתף

metaverse-vision-and-crypto.webp
חזון המטאוורס – יקום וירטואלי שאליו נעביר יותר ויותר היבטים של חיינו, מתבסס בין השאר על האפשרות ליצור בו אקוסיסטם כלכלי בר קיימא. אקוסיסטם זה יהיה תלוי בכסף וירטואלי שניתן להשתמש בו הן בעולם הדיגיטלי והן בעולמנו הפיזי. במאמר זה נסביר מהו חזון המטאוורס וכיצד הוא מתקשר לעולם המטבעות הקריפטוגרפים.

כבר כמה וכמה שנים מבטיחים לנו שהנה הנה הולכת ומתגשמת לה הבטחת המטאוורס, אותו עולם וירטואלי שבמוקדם או במאוחר כולנו נפעל ונתנהל בו ובהדרגה נעביר אליו את רוב הפעולות והאינטראקציות האנושיות שהן חלק מחיי היומיום שלנו.

מאחר והמטאוורס הוא עולם אלטרנטיבי המתאפיין בכך שהינו וירטואלי, ומאחר ואנו צפויים לקיים בו פעילות כלכלית ענפה, הרי שלשם כך נידרש לכסף וירטואלי, כזה שניתן להשתמש בו ביקום שאינו פיזי, אך בנוסף ניתן להביא אותו מהמטאוורס חזרה אל העולם הפיזי המוכר. ישנה כיום הסכמה רחבה על כך שבעלות מובהקת וניתנת לאימות על נכסים דיגיטליים (לרבות כסף, כמובן) תהפוך למרכיב הכרחי בהצלחתו של חזון המטאוורס.

סוג כזה של כסף קיים כבר שנים רבות, כמובן, והכוונה היא למטבעות קריפטוגרפיים. ההייפ סביב המטאוורס מבטיח כלכלות משגשגות ובאופן טבעי מלהיב את הדמיון באשר לתפקיד המרכזי שמטבעות קריפטוגרפים אולי יתפסו בעולמות הוירטואליים שאותם אנו אמורים לאכלס יותר ויותר בעתיד הנראה לעין.

מהו המטאוורס?

המטאוורס (Metaverse) הוא סביבת חיים וירטואלית המשלבת בתוכה מרחבים תלת-מימדיים שונים ומאפשרת לאדם להפוך לחלק ממנה באמצעות שילוב של האינטרנט עם טכנולוגיות מתקדמות כגון מציאות מדומה (Virtual Reality) ומציאות רבודה (Augmented Reality). סביבה זו תאפשר למשתמשים בה לעבוד, להיפגש, לבלות, לשחק, לקיים פעילות מסחר ומגוון אינטראקציות חברתיות.

על אף העובדה שחברות רבות עוסקות בפיתוח המטאוורס, הטכנולוגיות שאמורות לאפשר אותו ולתמוך בו, האמצעים הפיזיים שנדרשים כדי לחוות אותו (משקפי מציאות מדומה למשל), והתכנים שימלאו אותו, יש לזכור כי נכון להיום המטאוורס עדיין נחשב בעיקר לרעיון ועדיין לא קיימת תשתית טכנולוגית מספקת שעליה ניתן ליישם אותו במלואו ובאופן שיהפוך אותו לזמין לכל. אך כאמור, חלק ממרכיבי המטאוורס נמצאים לא רק בפיתוח מתקדם אלא אף מיושמים הלכה למעשה, ואלה כוללים, בין השאר, גם את טכנולוגיית הבלוקצ'יין, מטבעות דיגיטליים ו-NFTs.

איש עדיין אינו יודע לומר בוודאות איך המטאוורס יראה, אך לכולם ברור שהוא יכלול עולמות וירטואליים שונים ויהיה בנוי סביב כלכלות מלאות ומתפקדות ויאפשר למשתמשים לעבור באופן בלתי אמצעי ובנוחות בין עולמות שונים תוך שהם שומרים בכל עת על הזהויות הוירטואליות שלהם כמו גם על הרכוש והנכסים הוירטואליים שברשותם.

מהי חשיבותו של המטאוורס?

גם אם המטאוורס לא יצליח להגיע לחזון השאפתני שצופים לו, או לפחות לא יצליח לעשות זאת בעתיד הנראה לעין, הוא עדיין בעל פוטנציאל לשנות באופן יסודי את האופן שבו אנחנו מקיימים אינטראקציה עם העולם הדיגיטלי. שיפור מתמשך ועקבי של החוויה הוירטואלית הקולקטיבית יוביל ליצירתן של מגוון הזדמנויות חדשות עבור יזמים, מפתחים, יוצרים, אמנים, גיימרים ואחרים, בדומה להזדמנויות שנוצרו עם הופעתו של תחום ה-NFT.

במידה והמטאוורס אכן יהפוך לשער המרכזי לרוב החוויות הדיגיטליות שלנו, למרכיב חשוב גם בחוויות הפיזיות שלנו, לפלטפורמה מתקדמת לתעסוקה ולמקום שאליו כולנו נפנה כדי לצרוך בידור ולקיים פעילות מסחרית, הרי שפוטנציאלית הוא יוכל להפוך לתעשיה של טריליוני דולרים. תעשיה כזו תוביל בהכרח להקמה של אינספור חברות חדשות אשר ייצרו את התשתיות, הטכנולוגיות והתוכן הרלוונטיים למטאוורס, בדיוק כפי שקרה עם התפתחותו של האינטרנט.

כלכלת משחק

כדי להבין מהי המשמעות של אקוסיסטם כלכלי המתקיים בתוך המטאוורס, יש לבחון את תחום הגיימינג, שנכון להיום עדיין מקדים כל תחום אחר במטאוורס ולמעשה נחשב לחלוץ של הרעיון.

במשך שנים משחקי וידאו פיתחו וקידמו את התפיסה של כלכלה פנים משחקית, כלומר מערכת כלכלית אשר משרתת משחק מסוים ומאפשרת לשחקנים לפעול ולהתנהל בו ולקיים פעילות כלכלית הכוללת קניה ומכירה של פריטים וסחורות שיש להם ערך אך ורק בתוך המשחק עצמו.

אחת ממטרות המטאוורס היא לפתח את כלכלות המשחק האלה, להרחיב ולהעשיר אותן, וכמובן לחבר את הכלכלות השונות תחת מטריה אחידה של חוויה וירטואלית קולקטיבית. במילים אחרות, מעבר לתפיסה עתידנית אשר מתיימרת לשרטט חלק כזה או אחר של התפתחות האינטראקציה האנושית בעידן הדיגיטלי, יש כאן כמובן רעיון כלכלי אשר מציב במרכזו שורה של אפיקים חדשים ליצירת ערך ורווח כספיים.

כניסתם של הענקים

תחילת הפיכתו של חזון המטאוורס היומרני למציאות הביאה עמה, באופן טבעי, את כניסתן של ענקיות הטכנולוגיה לתחום. אמנם כבר היום נראה בברור כי אף חברה לא תוכל להפוך לזו שיש בידה שליטה בלעדית על המטאוורס, אך חברות הענק עדיין מעוניינות לתפוס מקום מרכזי בפיתוח והגשמת העולם הוירטואלי הקורם עור וגידים.

פייסבוק, שלא רק שהצהירה על כך שתהפוך לחברה שתפיח חיים במטאוורס, אלא אף שינתה את שמה למטא (Meta), כמעט כהצהרה על כך שהיא היא המטאוורס, תיארה חזון שכולל חללי עבודה וירטואליים (שלהם קרא מארק צוקרברג "משרדי אינסוף"), עבודה באמצעות משקפי מציאות מדומה אשר תאפשר רמה גבוהה של מולטיטסקינג, ופגישות בחלל המטאוורס הוירטואלי אשר יאפשרו עליה דרמטית במידת שיתוף הפעולה בין עובדים ובפרודוקטיביות שלהם.

גוגל, מיקרוסופט, סמסונג וסוני לא איחרו להצטרף ויחד עם מטא יצרו את קונסורציום החברות שנקרא XR Association ושנועד לעצב את העתיד של המציאות המדומה. אלא שכפי שנראה בהמשך, קיימים כיום סימני שאלה העומדים תלויים מעל חזון המטאוורס והגשמתו.

איך הקריפטו נכנס לתמונה?

המטאוורס ייצור דרישה למגוון פתרונות אשר יאפשרו אימוץ מהיר שלו ויספקו חוויית משתמש שתשאיר בו את המשתמשים החדשים. למשל, השתתפות ללא הרשאות, כלומר האפשרות להצטרף למטאוורס ללא תלות בשומרי סף ריכוזיים אשר יגבילו את הגישה לעולם הוירטואלי וישלטו ביכולת של משתמשים להכנס אליו. תהיה דרישה לשירותים פיננסים ולמסחר מהיר. יהיה צורך באחסון והנגשה של כמויות אדירות של מידע למיליוני, ובהמשך למיליארדי משתמשים. את הפתרונות לסוגיות אלה ניתן למצוא כבר היום בעולם המטבעות הקריפטוגרפים.

מספיק שנתבונן בהיבט המסחרי של הפעילות במטאוורס, כדי לראות את המקום המרכזי שמטבעות דיגיטליים תופסים בו. כבר היום משחקי P2E (ראשי תיבות של Play to Earn או לשחק כדי להרוויח) כמו Axie Infinity, Decentraland, ו-The Sandbox, פיתחו עולמות וירטואליים המשלבים מטבעות קריפטוגרפיים באופן שמאפשר לשחקנים להשתמש בהם במשחק, לקנות בעזרתם פריטים שונים, להמר בעזרתם בקזינו הוירטואלי ולסחור בנכסים דיגיטליים בעולם הוירטואלי. המשחקים הללו מציעים כלכלות משחק שבהן הכסף של המשחק מחליף ידיים. כסף זה אינו אלא מטבעות קריפטוגרפים שניתנים לרכישה ולמסחר בזירות מסחר הקריפטו המובילות. עובדה זו למעשה מייצרת את הקשר בין הפעילות הכלכלית בתוך המשחק לבין הפעילות הכלכלית בעולם הרגיל, כאשר שחקן יכול לקחת סכום כסף שאותו הוא צבר במשחק ולהמיר אותו בזירת מסחר לכסף פיאט.

גם ל-NFTs יהיה תפקיד מרכזי במטאוורס מאחר והוא יאפשר למשתמשים בעלות מלאה על דמויות המשחק שלהם, על החפצים והפריטים שהם צברו ורכשו, על חלקות אדמה וירטואליות שרכשו בעולם המשחק וכך הלאה.

הכוונה היא כמובן לאפשר בהמשך פעילות כלכלית בין עולמות, למשל קניה ומכירה של סחורות וירטואליות בין משחק אחד למשחק אחר וכל זאת בשווקים שייווצרו במיוחד לשם כך. באופן זה שחקן יוכל למשל למכור חלקת אדמה וירטואלית שרכש במשחק אחד ואת התמורה שקיבל בגין המכירה (כלומר את המטבעות הדיגיטליים שקיבל) להשקיע במשחק אחר. במילים אחרות, מטבעות הקריפטו יהפכו להילך החוקי שבו ישתמשו במטאוורס וכל הפריטים הוירטואליים שמשתמשים יחזיקו בהם יהיו NFTs.

האם המטאוורס הוא אופנה חולפת?

כמו כל תחום חדשני ועתידני שמלהיב את הדמיון וכמו כל תחום שהאינטרסים הכלכליים המעורבים בו מושכים אליו חברות ענק ומשקיעים בולטים, כך גם המטאוורס זכה, וייתכן שעדיין זוכה, להייפ סוער. יחד עם זאת, הסיכון בהתלהבות רבה, ביחסי ציבור אינטנסיביים, בקמפיינים שיווקיים ובהבטחות גדולות הוא בכך שהם לא מבטאים בהכרח ערך אמיתי ולכן הם ניתנים להחלפה ברגע שנוצרת התלהבות מטכנולוגיה חדשה. ראינו דוגמה מובהקת לכך בהפיכתו של תחום ה-NFT לכוכב העולה של עולם הקריפטו, כשבהמשך היינו עדים לצינון משמעותי של ההייפ סביב NFT ולהתכנסותו של התחום למימדים טבעיים ומצומצמים יותר.

במקרה של חזון המטאוורס נראה כיום שהטכנולוגיה שדחקה אותו לפינה היא טכנולוגיית הבינה המלאכותית, אשר אך לפני חודשים ספורים כבשה בסערה את הכותרות הטכנולוגיות והכלכליות והפכה לנושא היחיד שמיקד ועדיין ממקד אליו את כל תשומת הלב.

אך למרות הצרות של מטא, הפיטורים המאסיביים והעובדה שהחברה ציננה את התלהבותה מפרויקט המטאוורס שלה, ולמרות שצוקרברג חזה שעד שנת 2030 לפחות מיליארד משתמשים ימלאו את המטאוורס – נתון שבשלב הנוכחי נראה מופרך למדי – חזון העולם הוירטואלי ממשיך לעלות לכותרות, גם אם בהתלהבות ממותנת יותר. כוחות גדולים עדיין פועלים בתחום וכוללים חברות טכנולוגיה, חברות משחקים, חברות ווב3 ליצירת תוכן ועוד גורמים רבים ומגוונים.

בין הכוחות הפועלים ניתן למצוא גם ממשלות שונות אשר מטילות אל המערכה תמריצים כלכליים ניכרים ומצהירות על כוונותיהן לקדם את המטאוורס. כך, למשל, ממשלת דרום קוריאה, אשר השיקה קרן של 48 מיליון דולר שנועדה לפיתוח ותמיכה במיזוגים ורכישות של חברות סטארטאפ הפועלות בתחום, או השלטון בדובאי, אשר הכריז על כוונתו להפוך לאחת מעשר כלכלות המטאוורס המובילות בעולם עד 2030.

לסיכום

נכון להיום איש אינו יודע איך יראה המטאוורס, באיזו מידה הוא יצליח ומה יהיו ההשפעות שלו על חיינו. הדברים תלויים בשורה ארוכה של גורמים, לרבות הפיתוח הטכנולוגי, כוח החישוב, ההתקדמות בתחום המעבדים הגרפיים, הממשקים אשר יעמדו בבסיס החיבור שבין העולם הפיזי לעולם הוירטואלי ועוד.

גם שאלת האימוץ של המטאוורס על ידי משתמשים יכולה להיענות כרגע רק באמצעות תחזיות שלא ברור על מה ועד כמה הן מבוססות.

החזון תלוי גם באינטרסים כלכליים, בהתלהבות מצד משתמשים, ברמת הנגישות שתהיה למשתמשים לציוד הנדרש כדי לחוות את המטאוורס, ובסוג האפליקציות שיפותחו למטאוורס ומידת החשיבות והמשמעות שלהן עבור משתמשים יחידים ועבור חברות.

יחד אם זאת נראה כי לפחות בשלב זה הזיקה בין המטאוורס לבין עולם המטבעות הקריפטוגרפים, שכאמור כבר משמשים באופן מלא את משתמשי המטאוורס הנוכחיים, נראית טבעית ואולי אפילו מובנת מאליה. לכן בהחלט ניתן להניח כי המשך צמיחה של חזון העולם הוירטואלי יוביל להמשך הדרישה והאימוץ של עולם הקריפטו.

כתבות נוספות בתחום:

מחיר הנזילות – סוגיית המיסוי על ליקוויד סטייקינג
סטייקינג רגיל וסטייקינג נזיל הם אפיקי השקעה מוכרים בעולם הקריפטו, אך בעוד שבסטייקינג רגיל רק התמורה עבור נעילת המטבעות חייבת במס, ...
אז מהי בעצם רשת הברק?
מעמדו של ביטקוין כמטבע הקריפטו המוביל ממשיך להיות בלתי מעורער, אך ככל שנמשך האימוץ של מטבעות דיגיטליים בכלל ושל ביטקוין בפרט, רשת ...
הסיפור של מאונט גוקס (Mt. Gox) – איך לפעול נכון להשבת כסף מהבורסה שקרסה
אחרי שנים של הליכים נגד מאונט גוקס, בורסת הקריפטו שקרסה ב-2014, החל כונס הנכסים שלה להשיב לנושיה כספים בגין מטבעות הקריפטו שהם איב...

השאירו פרטים
לייעוץ חינם