הוכחת אחזקה – התקווה שאכזבה

במהלך שנת 2022 התאפיין שוק הקריפטו בטלטלות עזות, אירועי קיצון ותנודתיות חריגה, אשר החלו בפרשת טרה-לונה וקריסת UST, הסטייבלקוין (Stablecoin) האלגוריתמי צמוד הדולר, והמשיכו בנפילתן של חברות קריפטו רבות, דוגמת צלזיוס, Voyager וכמובן Three Arrows Capital, אשר נקלעו לקשיי נזילות, הפכו לחדלות פירעון וחלקן אף פשטו רגל. אירוע השיא של אותה שנה התרחש בנובמבר, עם קריסתה של בורסת הקריפטו האמריקאית FTX. החברות הקורסות השאירו אחריהן אינספור משקיעים שאיבדו את כל כספם, ופגעו באמון המשקיעים בשוק הקריפטו.

ההתרחשויות החריגות בשוק התאפיינו, בין השאר, בעובדה שהחברות הקורסות לא החזיקו במספיק רזרבות שהיו אמורות לאפשר ללקוחותיהן למשוך מהן את נכסיהם ברגע שנודע כי אותן חברות נקלעו למשבר. מקרים אלו שבו והציפו את הדיון בעניין הדרך היעילה ביותר לוודא כי האחזקות של חברות הקריפטו אכן מספיקות כדי להגן על נכסי הלקוחות.

מהי הוכחת אחזקה?

הוכחת אחזקה או PoR (ראשי תיבות של Proof of Reserve), היא הליך של הצגת יתרות של חברות קריפטו, אשר נועד לוודא כי ישנה התאמה בין כמות הנכסים של לקוחות, המוחזקים בגוף כמו בורסת קריפטו או מוסד פיננסי אחר, לבין כמות הנכסים שאותו גוף מחזיק כרזרבה לטובת לקוחותיו. מטרת ההליך היא לספק לציבור המשקיעים והלקוחות תמונת מצב מהימנה באשר לנכסים שאותן חברות קריפטו מחזיקות בארנקיהן ואשר מוגדרים כבטחונות או יתרות עבור המשקיעים.

לשם דוגמה, נניח שחברה מסוימת מחזיקה ב-1500 מטבעות ביטקוין שהופקדו אצלה על ידי כלל לקוחותיה. תהליך הוכחת אחזקה מאפשר לייצר קשר בין כל לקוח של החברה לבין כמות הביטקוין שהוא יקבל מהחברה אם יחליט למשוך ממנה את נכסיו. במילים אחרות, הוכחת האחזקה, שהיא הוכחה קריפטוגרפית, מאפשרת לחברה להתחייב על כך שכמות הביטקוין שהוקצתה ללקוח X לא הוקצתה גם ללקוח Y, כלומר סך מטבעות הביטקוין שהחברה מחזיקה בהם נספרו פעם אחת בלבד.

נדגיש כי מדובר בהגדרה פנימית שאינה משפטית ואינה מחייבת. במילים אחרות, חברה יכולה להצהיר על כך שהיא מחזיקה בכמות מסוימת של מטבעות ביטקוין, הזהה לכמות מטבעות הביטקוין שהפקידו אצלה לקוחותיה, אך החברה עדיין יכולה לשעבד את האחזקה הזו שלה לגורם אחר על אף שדיווחה על אותה אחזקה כרזרבה.

מדוע נוצרה הוכחת אחזקה?

הוכחת קיומן של רזרבות היא פתרון שגובש לאחר קריסת בורסת הביטקוין מאונט גוקס (Mt. Gox) בשנת 2014. מאונט גוקס קרסה לאחר שלא עמדה בהתחייבויותיה כלפי משתמשיה. המשתמשים נהרו לזירה כדי למשוך ממנה את כל מטבעות הביטקוין שלהם, אך הבורסה לא נתנה להם אותם. בהמשך התברר כי מאונט גוקס נפרצה עוד קודם לכן ונגנבו ממנה מאות אלפי מטבעות ביטקוין. הזירה לא דיווחה על כך ולמעשה פעלה במשך מספר שנים כשיש לה רזרבה חלקית בלבד לכמות מטבעות הביטקוין שהופקדו בה.

לאחר הקריסה (שהיתה הקריסה המשמעותית הראשונה באקוסיסטם הקריפטו) הקהילה חיפשה פתרון קריפטוגרפי אשר ימנע מצבים דומים בעתיד. הרעיון היה פשוט – להדגים באמצעות הוכחה קריפטוגרפית כי לבורסה יש יתרה מספקת בארנקים החמים והקרים שלה. באופן זה, אם משתמשי מאונט גוקס הפקידו בה, למשל, 1200 מטבעות ביטקוין, הרי שלזירה צריכות היו להיות כתובות ארנקים שבהם מאוחסנים לפחות 1200 מטבעות ביטקוין.

יצירת שקיפות והגברת האמון

הוכחת האחזקה נועדה לייצר שקיפות עבור הלקוחות של חברות קריפטו, אשר מפקידים בידי אותן חברות את נכסי הקריפטו שלהם, ולאפשר להם לראות תמונת מצב מלאה ומהימנה שאמורה לשמש אותם בתהליך ניהול הסיכונים שלהם. בנוסף, הליך הוכחת האחזקה נועד למנוע מצב של משבר נזילות או מצב של "ריצה אל הבנק" (Run on the bank), שבו לקוחות רבים, ואפילו כל הלקוחות, מבקשים למשוך את המטבעות הקריפטוגרפיים שלהם מהחברה באותה נקודת זמן. כלומר, המטרה היא למנוע מצב שבו לקוח הפקיד למשל ביטקוין בזירת מסחר מסוימת, אך כשהוא מבקש למשוך ממנה את הביטקוין שלו, לזירה אין ביטקוין לתת לו.

נדגיש כי נכסים הנחשבים כבטחונות בהליך הוכחת אחזקה הם אותו סוג של נכסים שהופקדו בחברה על ידי לקוחותיה. לדוגמה, אם לחברה יש אחזקות של USDC, אבל ההתחייבות שלה ללקוחותיה היא ב-USDT, הרי שלהוכחת האחזקה שלה אין משמעות אמיתית. החברה צריכה להוכיח שיש לה מספיק USDT לתת ללקוחותיה במידה והם יחליטו למשוך ממנה את המטבעות שלהם.

איך מתבצע הליך הוכחת אחזקה?

ההליך מבוצע על ידי צד שלישי בלתי תלוי (כלומר לא על ידי החברה עצמה), אשר מקבל גישה לכל הנתונים הרלוונטים שמשקפים את היקף נכסי לקוחות החברה מצד אחד, ואת היקף הנכסים המוחזקים בארנקים הדיגיטליים של החברה מצד שני (הגורם המבצע את ההליך מקבל הרשאת קריאה בלבד לאותם ארנקים). השוואת נכסי הלקוחות אל מול בטחונות החברה נועדה להבטיח כי החברה, המשמשת כמשמורן של נכסי לקוחותיה, אכן תוכל לעמוד במצב בו לקוחותיה יבקשו למשוך ממנה את נכסיהם.

הליך הוכחת האחזקה מתבסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, באופן שמאפשר לבצע מיפוי של יתרות המטבעות הדיגיטליים שהחברה מחזיקה בהם, מבלי לחשוף מידע פרטי על משקיעיה, וזאת באמצעות מיפוי הארנקים הדיגיטליים של החברה שבהם מוחזקות אותן יתרות.

הייתרון בהליך זה הוא בכך שהחברה יכולה להעביר לכל לקוח שלה קוד אישי של המיפוי, אשר יאפשר לו לראות היכן יתרת המטבעות הדיגיטליים שלו מוחזקת, מבלי לחשוף נכסים אחרים המוחזקים באותו ארנק ותוך מתן התחייבות לכך שאין כפילות בין האחזקה השמורה על שמו לבין אחזקות השמורות על שמם של לקוחות אחרים.

הצד השלישי האמון על יצירת הוכחת האחזקה (לרוב, חברת ראיית חשבון המתמחה בתחום), מציג צילום מצב של כלל האחזקות של חברת הקריפטו ברגע נתון ובודק האם החברה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה ללקוחותיה מבלי להיקלע למשבר נזילות, וזאת ללא תלות בתנאי השוק המשתנים תדיר.

הוכחת האחזקה מתבססת על ארגון כמות עצומה של נתונים במבנה ייחודי שנקרא "עץ מרקל" (Merkle tree), המאפשר הצגת כמות כה גדולה של נתונים באופן שניתן יהיה לאמת את שלמותם, כאמור תוך הגנה על פרטיות המידע ועל אבטחתו.

התוצר המתקבל בעקבות הליך הוכחת האחזקה נקרא תצהיר (Attestation), והוא המסמך אשר מציג את נכסי הלקוחות, נכסי החברה והתחייבויות החברה.

החסרונות של הוכחת אחזקה

מובן שכמו כל שיטה אחרת גם הוכחת אחזקה אינה מושלמת ויש לה מספר חסרונות:

1. הוכחת אחזקה אינה בודקת מהן ההתחייבויות של הזירה לגופים שאינם מתעדים את ההתחייבויות שלהם על גבי הבלוקצ'יין.
2. למרות שהוכחת אחזקה נועדה להראות כי חברה מסוימת אכן מחזיקה בכמות נכסים שתאפשר לה לעמוד בכל התחייבויותיה, היא מבוססת על צילום תמונת מצב הנכסים בנקודת זמן ספציפית ולכן תקפה רק לאותה נקודה בזמן. לא מדובר על מנגנון שמאפשר לקבל תמונת מצב מהימנה על אחזקות החברה בכל רגע נתון.
3. הוכחת אחזקה בודקת את מצב היתרות בארנקים וכבר היו מקרים שבהם זירה מסוימת לקחה הלוואה לתקופה קצרה מגוף אחר (למשל הלוואה של 500 ביטקוין), רק כדי להראות שיש לה יתרת ביטקוין מספקת בארנקיה. לאחר בדיקת היתרות (כלומר לאחר צילום המצב במסגרת הוכחת האחזקה) הזירה מחזירה את ההלוואה עם ריבית כך שבפועל היא כבר לא מחזיקה בכמות המטבעות המופיעה בהוכחת האחזקה.
4. הליך הוכחת אחזקה אינו יכול לבדוק בעלות על ארנקים ולכן אינו יכול למנוע מצב שבו שתי חברות קריפטו יציגו את אותו נכס כרזרבה, כלומר יציגו את אותה כתובת ארנק ואת התכולה שלו, כל אחת כיתרה השייכת לה.
5. הוכחת אחזקה עוסקת בכמות המטבעות הקריפטוגרפיים שחברה מחזיקה ולא בשווי הדולרי של אותם מטבעות. אם, למשל, לזירה מסוימת יש התחייבויות למשתמשיה במטבעות USDC, אך בפועל היא אינה מחזיקה במטבעות USDC משום שהיא מנהלת את הנזילות שלה במטבעות USDT, הרי שהיא לא תוכל להשתמש בהוכחת אחזקה כדי להוכיח את מצב היתרות שלה.

לסיכום

הוכחת אחזקה היא אמנם אמצעי לשיפור ההגנה על נכסי הלקוחות של חברות קריפטו, אך היא רחוקה מלהוות פתרון מקיף ומלא. קיומה של השיטה בהחלט עדיף על היעדר מוחלט של כלים להגנה מלאה על נכסי לקוחות, אך חשוב להדגיש כי עד שבורסות קריפטו וחברות קריפטו רלוונטיות נוספות לא יהיו נתונות לביקורת כוללת ומתמשכת על ידי גופים מקצועיים ועד שהדוחות המשקפים את אותן ביקורות לא יפורסמו באופן מסודר, ימשיך להתקיים החשש מכך שזירות מסחר אינן מגבות כראוי את נכסי לקוחותיהן ומכך שהן עושות שימוש לא הולם בנכסי לקוחותיהן.

בהקשר זה זכרו את כלל הברזל – לא המפתחות שלכם, לא המטבעות שלכם.