תוכן עניינים
משתמשי ומשקיעי קריפטו אשר רוכשים ביטקוין (BTC) כדי להחזיק ולצבור אותו אינם מבצעים טרנזקציות רבות ותכופות במטבע הקריפטוגרפי. לעומת זאת, מי שמשתמשים בביטקוין כאמצעי תשלום עבור שירותים ומוצרים מבצעים בעזרתו טרנזקציות בתדירות גבוהה ולכן נתקלים בצווארי הבקבוק של רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין, הכוללים עומסים על הרשת אשר מובילים להאטה בקצב עיבוד הטרנזקציות ולעליה בגובה העמלות המשולמות עבור ביצוען.
הנסיון לפתור את סוגיית העומסים ההולכים ומצטברים הוביל ליצירת רשת הברק (Lightning Network), שהיא פתרון שכבה שניה של רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין, והיא מאפשרת ביצוע טרנזקציות מרובות במהירות וביעילות.
במאמר זה נסביר מהי רשת הברק, כיצד היא פועלת, ומהם היתרונות והחסרונות שלה.
מהי רשת הברק?
מאחר ונראה כי איש לא צפה את הפופולריות הרבה של ביטקוין ואת העובדה שהוא יהפוך למטבע הדיגיטלי המוביל ויישאר כזה לאורך כל השנים מאז שהומצא, רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין לא תוכננה להיות סקיילבילית (Scalable) או מדרגית, כלומר כזו שתוכל להמשיך לבצע את מה שהיא אמורה לבצע אך בסדרי גודל רחבים משמעותית מסדרי הגודל המקוריים. עם השנים נפח השימוש בביטקוין הלך וגדל עד שהגיע למימדים שרשת הבלוקצ'יין נעדרת המדרגיות לא יכלה להתמודד איתם ביעילות.
בנוסף, ככל שהלך ועלה מספר הטרנזקציות ברשת כך הלכה ועלתה כמות האנרגיה הנדרשת לצורך עיבוד המידע הרב של אותן טרנזקציות. עליה בכמות האנרגיה הנדרשת לצורך תפעול רשת הבלוקצ'יין מעלה את עלויות אחזקת הרשת וכתוצאה מכך גם את העמלות שגובים הכורים.
בעיות אלו של רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין הודגשו במיוחד בשנים האחרונות, כאשר הלכה והתבהרה העובדה כי אם ברצוננו להשתמש בביטקוין כאמצעי תשלום יומיומי עבור מה שנהוג לכנות "מיקרו תשלומים", כלומר תשלום עבור כוס קפה או ארוחה או מילוי מיכל הדלק למשל, הרי שטרנזקציות חייבות יהיו להתבצע במהירות גבוהה ועלות הביצוע שלהן תהיה חייבת להיות נמוכה.
כדי להתמודד עם הבעיה שנוצרה ברשת הבלוקצ'יין של ביטקוין, שהיא השכבה הטכנולוגית הראשונה האחראית לקיומו ולתפעולו של המטבע, יצרו המפתחים שעסקו בכך שכבת טכנולוגיה שניה, שהיא רשת הברק. רשת הבלוקצ'יין המקורית, שהיא כאמור השכבה הראשונה, נקראת הרשת הראשית (Mainnet) ורשת הברק היא השכבה השניה (Layer 2). רשת זו מוסיפה לרשת הראשית יכולות ופונקציונליות ומאפשרת לה להתמודד עם סדרי גודל חדשים של כמות טרנזקציות ולעשות זאת יותר ביעילות ויותר בזול.
הרעיון לרשת הברק הוצע כבר ב-2016 ומאז היא נמצאת בפיתוח. הרשת פרוסה באינטרנט ופועלת באמצעות אלפי צמתים ברחבי העולם. היא מנוהלת על ידי חברת Lightning Labs.
איך רשת הברק עובדת?
הרעיון שבבסיס הפתרון הטכנולוגי שמציעה רשת הברק הוא להתמודד עם בעיית העומסים באמצעות עיבוד טרנזקציות מחוץ לרשת הבלוקצ'יין הראשית של ביטקוין. רעיון זה יוצא אל הפועל באמצעות ערוצי תשלום אשר נפתחים בין שני משתמשים או יותר על רשת הברק.
כאשר שני משתמשים מעוניינים לבצע ביניהם שורה של טרנזקציות בביטקוין הם פותחים לשם כך ערוץ על רשת הברק ומאותו רגע יכולים להעביר ביניהם מטבעות ככל שנדרש. טרנזקציות הביטקוין שהם מבצעים ביניהם אינן מעובדות על הבלוקצ'יין אלא מתקיימות אך ורק בערוץ הפתוח ביניהם. ברגע ששני הצדדים סיימו לבצע את הטרנזקציות ביניהם הם סוגרים את הערוץ ורק כאשר הערוץ נסגר הטרנזקציות שבוצעו דרכו עוברות מרשת הברק אל רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין לאימות ולאישור.
לדוגמה, נניח כי שני בעלי עסקים פותחים ביניהם ערוץ תשלום על רשת הברק. הם מבצעים ביניהם שורה של טרנזקציות שבהן הם מעבירים ביטקוין מאחד לשני מספר פעמים. במקום שכל הפעולות שהם ביצעו ביניהם יעברו אל הבלוקצ'יין כשורה ארוכה של טרנזקציות, רק הסיכום של כל הטרנזקציות שהתבצעו ביניהם בערוץ (כלומר ברשת הברק) עובר אל הבלוקצ'יין כטרנזקציה אחת סופית וכך נחסך מהבלוקצ'יין הצורך לעבד את כל הטרנזקציות המקדמיות שבוצעו.
בפועל זה מתבצע באופן הבא: שני משתמשים אשר מעוניינים לפתוח ביניהם ערוץ תשלומים מפקידים לשם כך סכום מסוים של ביטקוין בארנק דיגיטלי ייעודי. זהו ארנק מולטיסיג (Multisig, קיצור של Multisignature כלומר ריבוי חתימות) שבו מתבצעות פעולות באישור שני הצדדים. סכום זה מהווה את המאזן הראשוני של שני המשתמשים. בכל פעם שבה שני המשתמשים מבצעים טרנזקציה ביניהם המאזן הזה מתעדכן, כך שבכל רגע נתון ידוע כמה מכמות הביטקוין שאיתה הם פתחו את הערוץ מוחזקת על ידי כל אחד מהם. כאשר השניים מחליטים לסגור את הערוץ מתבצעת התחשבנות של סך הטרנזקציות שהם ביצעו בערוץ וכל אחד מהם מקבל את כמות הביטקוין שאמורה להיות לו על פי ההתחשבנות.
היתרונות של רשת הברק
יתרונותיה של רשת הברק מובהקים וברורים והם כוללים את שיפור ושדרוג הסקיילביליות של רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין, את השיפור הדרמטי במהירות ביצוע הטרנזקציות, את החסכון בצריכת אנרגיה ואת הצגת האפשרות לביצוע נוח של מיקרו תשלומים.
נדגיש כי בכל הנוגע לצריכת האנרגיה, ברגע שרשת הברק "חוסכת" מרשת הבלוקצ'יין של ביטקוין כמות עצומה של טרנזקציות, הרי שהיא מורידה בכך את כמות האנרגיה הנדרשת לתפעול הצמתים ברשת הבלוקצ'יין. יש לכך משמעויות ניכרות מבחינת קיימות ומבחינת עלויות.
בכל הנוגע לביצוע מיקרו תשלומים יש לזכור שאפשרות זו לא הייתה כדאית לפני רשת הברק משום שברשת הבלוקצ'יין העמלות על ביצוע טרנזקציה בביטקוין הינן גבוהות ביותר וכאשר מדובר על תשלום עבור מוצר זול כגון כוס קפה, גובה העמלה יכול היה להיות שווה או אפילו גבוה יותר מגובה התשלום עבור המוצר עצמו.
חסרונות אפשריים של רשת הברק
כמובן שלרשת הברק יש גם מספר חסרונות בולטים, כפי שנפרט להלן:
1. ריכוזיות – כדי שרשת הברק תצליח ותצמח היא חייבת להישען על רשת אמינה ויציבה של צמתים אשר מריצים את פרוטוקול הרשת. ניהול צומת ברשת הברק עשוי להיות מורכב ולכן עלולים להיות מצבים שבהם הרצה של צמתים קטנים יחסית לא תהיה משתלמת. מסיבה זו עסקים שמשקיעים בניהול צמתים רבים של רשת הברק (למשל כדי לאפשר פתיחה של מספר רב של ערוצים עם לקוחות וספקים) עלולים להפוך לגורמים ריכוזיים ברשת משום שיהיו להם יותר ערוצים פתוחים עם אחרים.
2. ארנקים יעודיים – השימוש ברשת הברק דורש שימוש בארנקים דיגיטליים יעודיים. אלה נחלקם לשני סוגים – ארנקי משמורן, שבהם הביטקוין מוחזק על ידי צד שלישי ולא על ידי המשתמש עצמו, וארנקים אישיים, שבהם המשתמש מחזיק את הביטקוין שלו בעצמו. קיימים הבדלים משמעותיים בין הארנקים ומשתמשים אשר מעוניינים להתנסות ברשת הברק צריכים להכיר אותם ולדעת להשתמש בהם באופן בטוח.
3. הונאות – רשת הברק חשופה לסוגים שונים של הונאות. למשל הונאה שבה שחקן זדוני פותח ערוץ עם משתמש כלשהו כדי לקנות ממנו מוצר או שירות. בהמשך, אותו שחקן זדוני סוגר את הערוץ שפתוח בינו לבין המשתמש, אך עושה זאת באופן שאינו מחייב אותו בסוף התהליך בכמות הביטקוין שהוא העביר למשתמש השני. במילים אחרות הצד שמבצע את ההונאה מקבל את המוצר או השירות אך לא משלם עבורם. האפשרות שמקרים כאלה אכן יתרחשו דורשת התערבות של צד שלישי אשר נקרא "מגדל שמירה" (Watchtower) ואשר נועד להגן על משתמשים מפני הונאות כאלה. צד שלישי זה עוקב אחר הטרנזקציות המבוצעות בערוץ כדי למנוע סגירה לא חוקית שלו.
4. התקפות ופריצות – האקרים יכולים לבצע מתקפה על ערוצי תשלום ברשת הברק, למשל באמצעות יצירת עומס חריג על ערוץ, וזאת על ידי מתקפת מניעת שירות (Denial of Service). עומס חריג יכול לשתק את הערוץ ובכך למנוע מהצדדים שפתחו אותו את האפשרות למשוך ממנו את הכספים שנמצאים בו לפני שהם נגנבים על ידי ההאקרים.
5. עמלות – השימוש ברשת הברק כרוך בעמלות. למשל עמלות בגין שליחת מידע על תשלומים בין צמתים של הרשת, פתיחה וסגירה של ערוצים, וכמובן העמלות הרגילות של רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין. גם מגדלי השמירה, שנועדו להבטיח את תקינות הטרנזקציות גובים עמלה על השירות שלהם. עמלות אלו יכולות להיקבע על פי תעריפים קבועים או לפי אחוז מסוים מסך הטרנזקציות.
רשת הברק ושאלת המיסוי
כפי שהסברנו, הפעילות של העברת ביטקוין בין משתמשים באמצעות רשת הברק מתבצעת בנפרד מרשת הבלוקצ'יין של ביטקוין, ופעילות זו "חוזרת" אל הבלוקצ'יין רק בסיומה, כטרנזקציה מסכמת. עובדה זו עלולה ליצור אצל משתמשים את הרושם המוטעה שלפיו המיסוי על הפעילות המסחרית שונה כאשר מדובר ברשת הברק. לכן נדגיש כי המיסוי אינו משתנה, בין אם מדובר במטבעות ביטקוין אשר עוברים מצד לצד על רשת הבלוקצ'יין ובין אם מדובר במטבעות ביטקוין אשר עוברים מצד לצד על רשת הברק!
נציג מספר דוגמאות להבהרת סוגיית המיסוי על רשת הברק:
1. קבלת מטבעות ביטקוין על רשת הברק חייבת להיות מדווחת. לדוגמה, נניח שאני מחזיק בבעלותי ביטקוין ומוכר חלק ממנו לאדם אחר. אותו אדם מעביר לי בתמורה שקלים לחשבון הבנק שלי או שהוא מעביר לי מטבעות USDT (בשווי הביטקוין שאני מוכר לו) לארנק שלי, ואני מעביר לו את הביטקוין באמצעות ערוץ שפתחנו בינינו על רשת הברק. כמובן שזוהי פעולה של מכירת מטבע קריפטוגרפי וככזו היא חייבת להיות מדווחת לצורך מיסוי.
2. באותו אופן גם תשלום בביטקוין עבור שירות או מוצר חייב להיות מדווח. לדוגמה, נניח שאני רוצה לרכוש כרטיס טיסה שעולה 1000 דולר. אני מעביר לחברת הנסיעות ביטקוין בשווי 1000 דולר באמצעות רשת הברק ומקבל את הכרטיס. מבחינת מיסוי, העברת הביטקוין לחברת התעופה היא אירוע מס, וזאת משום שהעסקה שביצעתי זהה למצב שבו הייתי מוכר את הביטקוין תמורת 1000 דולר ואז מעביר את 1000 הדולר לחברת הנסיעות.
3. חשוב מאד לזכור שמבחינת מיסוי, הדיווחים חייבים להיות במונחים של ברוטו ולא במונחים של נטו. כפי שהסברנו קודם לכן, אחרי רצף העברות כספים בין שני צדדים על רשת הברק, נעשה חישוב סופי שמועבר כטרנזקציה מסכמת לבלוקצ'יין. חישוב זה נעשה במונחים של נטו. לדוגמה, נניח שאבי ודורון פתחו ביניהם ערוץ תשלומים ברשת הברק. אבי נתן לדורון שירותי יעוץ ובתמורה דורון העביר לו 0.5 ביטקוין. בהמשך דורון מכר לאבי מוצר כלשהו ובתמורה אבי שילם לו 0.25 ביטקוין. סיכום הטרנזקציות ביניהם יראה כי בסופו של דבר דורון העביר לאבי 0.25 ביטקוין (כלומר 0.5 ביטקוין שהוא העביר, פחות 0.25 ביטקוין שהוא קיבל). אבל כאשר מדובר בדיווח לרשות המיסים, הדיווח הוא חייב להיות במונחים של ברוטו, כלומר הדיווח חייב להציג את כל הטרנזקציות במלואן. במילים אחרות, אבי חייב לדווח על קבלת 0.5 ביטקוין ודורון חייב לדווח על קבלת 0.25 ביטקוין.
ניתן לקרוא עוד על סוגיית המיסוי בגין רווחים מפעילות במטבעות קריפטוגרפים במאמר שלנו בנושא: חישוב רווחי הון ממסחר בקריפטו, כמו גם בסדרה שלנו: שאלות ותשובות קצרות לרואה חשבון בנוגע לקריפטו ומטבעות דיגיטלים.
סיכום
האימוץ של רשת הברק נמצא בצמיחה מתמשכת. כיום קיימים כ-5400 מטבעות ביטקוין אשר נעולים ברשת, כ-16,400 צמתים אשר מריצים את פרוטוקול הרשת, וכ-75,000 ערוצי תשלום פתוחים. עלות ביצוע הטרנזקציות ברשת הברק היא מזערית. כדי לסבר את האוזן נציין כי בשנתיים האחרונות רשת הברק צמחה בלמעלה מ-1200%, כאשר באוגוסט 2023 בוצעו בה כ-6.6 מיליון טרנזקציות וזאת בהשוואה לכחצי מיליון טרנזקציות שבוצעו בה באוגוסט 2021.
בנוסף, נראה כי יותר ויותר זירות מסחר במטבעות דיגיטליים תומכות בפרוטוקול רשת הברק ובכך מנגישות אותה לעוד ועוד סוחרים ומשקיעים.
כפי שתיארנו קודם לכן, רשת הברק אינה חפה מחולשות ומסיכונים, אך נכון להיום אף אחד עדיין לא הצליח לנצל אותם לצורך ביצוע הונאות ופריצות בסדרי גודל משמעותיים.
מדובר אמנם בפרוטוקול שעדיין נחשב לצעיר ולכן מעמיד אתגרים שונים בפני מפתחי הרשת ומשתמשיה, אך ללא ספק מדובר בטכנולוגיה אשר משפיעה דרמטית על הפיכתו של ביטקוין לנחלת הכלל ומאיצה את המשך האימוץ שלו כמטבע עובר לסוחר.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.