קרנות סל של ביטקוין – העתיד הורוד של שוק הקריפטו

גם עבור משקיעים שאינם מעורבים בעולם המטבעות הדיגיטליים ואינם מתמצאים בו, ביטקוין (BTC), המטבע הדיגיטלי הראשון שנוצר, שמחירו גבוה ממחיריהם של כל שאר מטבעות הקריפטו, נחשב לנכס מפתה ומלהיב. מחיר המטבע, אשר בשנה האחרונה הכפיל את עצמו ועדיין ממשיך לעלות, מוסיף לרצונם של משקיעים להצטרף אל מי שכבר גרפו רווחים מהשקעה בו.

אלא שעולם המטבעות הקריפטוגרפים מזמן למי שמבקשים להצטרף אליו שלל חסמים. משתמשים נדרשים להבין כיצד עובדים מטבעות וירטואליים, מהן רשתות בלוקצ'יין, מהם ארנקים דיגיטליים ואיך מתנהלים איתם, איך מבצעים מסחר בבורסות קריפטו, וכיצד הופכים רווחי קריפטו לכסף פיאט (כסף רגיל). חסמים נוספים כוללים את החשיפה של מטבעות דיגיטליים להונאות, פריצות ואובדן כתוצאה מטעויות אנוש, וכמובן את התנודתיות הגבוהה של שוק הקריפטו.

על הפער שבין הרצון להשקיע במטבעות קריפטוגרפים לבין הרתיעה מכניסה לעולם הקריפטו, אשר נתפס כמורכב ומרתיע, מנסים כמה מהגופים הפיננסיים הגדולים בעולם לגשר בימים אלו באמצעות קרנות סל, שהן מכשיר פיננסי אשר נסחר בבורסות רגילות ועוקב אחר נכס מסוים במטרה להניב תשואה דומה ככל האפשר לזו שמניב הנכס עצמו.

במאמר זה נסביר מהן קרנות סל ונתמקד בקרנות הסל של ביטקוין. נתאר את שני סוגי קרנות הסל של ביטקוין ואת הדרך להפיכתן לאפיק השקעה נפוץ ולגיטימי, כמו גם את ההשפעה שתהיה לכך על שוק הקריפטו בכלל ועל מחירו של ביטקוין בפרט.

מהי קרן סל?

קרן סל, הידועה גם כ-ETF (ראשי תיבות של Exchange Traded Fund), היא מכשיר פיננסי אשר עוקב אחר נכס מסוים (שנקרא "נכס המעקב") במטרה להניב תשואה דומה ככל האפשר לזו שמניב הנכס עצמו. קרן הסל נסחרת בבורסה באותו אופן שבו מניות נסחרות בה. מדובר באפיק השקעה פאסיבי, שכאמור רק עוקב אחר נכס מסוים (או אחר מדד מסוים), אך מאפשר ליצור חשיפה לנכס המעקב מבלי להחזיק בו ישירות.

כפי שנסביר בפירוט בהמשך, כניסת קרנות סל אל עולם המטבעות הדיגיטליים דרך יצירת קרנות סל של ביטקוין הופכת את ההשקעה במטבע לזמינה עבור משקיעים שאינם מתמצאים בעולם הקריפטו ומאפשרת להם חשיפה לביטקוין ולפוטנציאל ההשקעה המלהיב שלו מבלי להחזיק בו ישירות ומבלי שיידרשו להתמודד עם שלל סוגיות הקריפטו המורכבות שהזכרנו בפתח הדברים.

קרנות סל וביטקוין

קרן סל של ביטקוין היא קרן סל אשר עוקבת אחר מחיר הביטקוין, כך שהמחיר של מניה בקרן הסל ישתנה בהתאם לתנודות במחירו של המטבע. כאשר ערך הביטקוין יעלה, כך יעלה גם ערך המניה וההפך. המחיר של קרן סל או של כל יחידה בקרן הסל משתנה בהתאם לכמות ושווי הנכסים שאותה קרן מחזיקה בהם. קרן הסל של ביטקוין נסחרת בבורסות רגילות וכך מאפשרות למשקיעים להשקיע את כספם בביטקוין מבלי שיצטרכו להיעזר לשם כך בבורסות קריפטו.

נכון להיום קיימות שבע קרנות סל של ביטקוין שאושרו על ידי הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC). קרנות סל אלה אינן מחזיקות בביטקוין אלא מבוססות בעיקר על חוזים עתידיים, כלומר על מחירו של המטבע בעתיד. חוזים עתידיים הם הסכמים בין שני צדדים על מכירת נכס מסוים במועד עתידי. הם מאפשרים למשקיעים להמר על האופן שבו מחיר הנכס ישתנה בעתיד ונחשבים למכשיר שניתן לחזות באמצעותו את התנהגות הנכס. בנוסף לחוזים העתידיים, קרנות הסל של ביטקוין אשר אושרו על ידי ה-SEC מחזיקות בנכסים שיש להם זיקה ישירה לביטקוין, כמו למשל אחזקות בחברות קריפטו שונות.

חשוב להבחין בין קרנות הסל שאותן הזכרנו כאן לבין קרנות כמו GBTC Trust (ראשי תיבות של Grayscale Bitcoin Trust), שהיא קרן אשר מחזיקה בפועל בנכס שאחריו היא עוקבת עבור המשקיעים שלה. במילים אחרות, הקרן עוקבת אחר מחיר הנכס (במקרה הזה ביטקוין) על ידי כך שהיא אכן מחזיקה בביטקוין.

הסיבה לכך שבשלב זה ה-SEC אינה מאשרת לקרנות הסל של ביטקוין להחזיק במטבע עצמו היא שהרשות לניירות ערך האמריקאית מודאגת מכך שהחזקה ישירה של הקרנות במטבע תוביל למסחר בביטקוין בזירות מסחר שאינן מפוקחות. ב-SEC מעדיפים לסמוך על שוק המסחר בחוזים עתידיים משום ששוק זה מפוקח על ידי הרשות.

אלא שבמקביל לאישור קרנות סל של ביטקוין נוספות, הרשות לניירות ערך האמריקאית בוחנת גם את האפשרות לאשר קרנות סל של ביטקוין אשר מחזיקות ישירות במטבע עצמו ונקראות קרנות סל בשוק הספוט. לאחרונה הודיעה בלאקרוק (BlackRock), מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, על הגשת בקשה ל-SEC לאישור קרן סל שתאפשר מסחר בביטקוין בשוק הספוט (Spot). בשוק הספוט המסחר אינו עתידי אלא מתבצע בהווה, באותו רגע (On the spot), כלומר דורש החזקה ישירה של המטבע.

אלא שברגע שקרן סל מחזיקה בנכס עצמו, עליה לספק למשקיעים מנגנון המרה של אותו נכס. במילים אחרות, למשקיע שמחזיק בכמות מסוימת של יחידות (מניות) של קרן הסל צריכה להיות האפשרות להמיר את אותן יחידות לנכס שהקרן עוקבת אחריו. במקרה של קרן סל של ביטקוין, משקיעים יוכלו להמיר את כמות היחידות של קרן הסל שהם מחזיקים בהן למטבעות ביטקוין.

בניגוד לקרנות סל קיים מכשיר פיננסי אחר שנקרא תעודת סל או ETN (ראשי תיבות של Exchange Traded Note). תעודת סל עוקבת אחר המחיר של נכס מסוים באמצעות נגזרים פיננסיים (מכשירים פיננסיים שערכם נגזר מנכס אחר שנקרא "נכס בסיס"). מאחר ותעודת הסל אינה מחזיקה בנכס עצמו לא ניתן להמיר יחידות שלה ליחידות של הנכס.

הבדל משמעותי בין קרן סל ותעודת סל הוא שבמקרה שקרן סל נקלעת למצב של פשיטת רגל או נסגרת מסיבה כזו או אחרת, מחזיקי הקרן (כלומר משקיעים אשר מחזיקים במניות של הקרן) הם הראשונים מבין הנושים שמקבלים את נכסי הקרן. אפשרות זו אינה קיימת בתעודות סל, שכאמור אינן מחזיקות בפועל בנכסים שאחריהם הן עוקבות.

אישור קרנות הסל של ביטקוין

האופטימיות בנוגע לאישור קרנות סל של ביטקוין עלתה בצורה חדה מאז שבלאקרוק הגישה את הבקשה שלה ל-SEC ובעקבותיה גם שחקנים פיננסיים כבדי משקל נוספים כמו ענקית ההשקעות פידליטי (Fidelity), אשר מנהלת נכסים בשווי של למעלה מ-4.4 טריליון דולר. לאווירה האופטימית בנושא הוסיפה גם העובדה שגרייסקייל (Grayscale), קרן ההשקעות הגדולה ביותר בעולם המטבעות הדיגיטליים, זכתה לאחרונה במאבק משפטי מול ה-SEC, שכעת נדרשת לשקול את בקשתה של גרייסקייל להמיר את קרן הנאמנות של ביטקוין שהיא מנהלת לקרן סל של ביטקוין בשוק הספוט.

בשלב זה ה-SEC בוחנת לפחות 13 בקשות לאישור קרנות סל על ביטקוין ובחוזרים שהופצו לציבור על ידי הרשות אושר כי נציגי ה-SEC נפגשו בנושא בין השאר עם נציגים של גרייסקייל, בלאקרוק, Invesco ו-Ark Investment, כמו גם עם נציגים של נאסד"ק. 

אנליסטים מעריכים כי הודעה על אישור (או דחיית אישור) קרנות הסל של ביטקוין צפויה להינתן בתחילת ינואר 2024 וכי ב-SEC יכריזו על אישור או דחיית אישור כל הבקשות באותה עת או לפחות בפרקי זמן סמוכים. הערכה נוספת היא שהסיכוי לכך שהרשות תחליט שלא לאשר את קרנות הסל של ביטקוין הינו נמוך.

בין אם התחזיות צודקות ובין אם אישור קרנות הסל יגיע מאוחר יותר, הוא בכל מקרה נתפס כאירוע מכונן בעולם הקריפטו וכאחד הגורמים המרכזיים שהובילו וממשיכים להוביל לעליה הדרמטית במחיר הביטקוין, שבשנה האחרונה הכפיל את עצמו פי שתיים וחצי ויותר.

למרות האופטימיות הגואה חשוב לציין גם את הקולות האחרים ובעיקר את אלו של שניים מהגופים המוסדיים המובילים בתחום קרנות הסל. מדובר בחברת Vanguard Group ובחברת State Street Corp, שהן השניה והשלישית בגודלן בהתאמה אשר מנפיקות קרנות סל. ב-Vanguard מצהירים כי לחברה אין כל כוונה להציע קרן סל של ביטקוין בשוק הספוט או כל מוצר אחר הקשור לתחום הקריפטו וזאת משום שלטענתם לרוב נכסי הקריפטו אין ערך כלכלי אמיתי ואין יכולת ליצור החזר השקעה משמעותי לטווח הארוך. גם ב-State Street מצהירים כי נכון לעכשיו אין בכוונתם להציע קרן סל של מטבע קריפטו כזה או אחר וזאת על אף שמדובר בחברה שמוכרת את קרן הסל מבוססת הסחורות הגדולה ביותר בארה"ב, אשר מגובה בזהב ולמרות הדמיון הרב בין מאפייני ההשקעה בזהב ובביטקוין.

יתרונות וחסרונות

הנימוקים בעד השימוש בקרן סל של ביטקוין כוללים את היתרונות הבאים: 

1. נוחות – הקרן חוסכת מהמשקיע את הצורך ללמוד כיצד ביטקוין עובד, את הצורך להירשם לבורסת קריפטו ואת הסיכון באחזקה ישירה של המטבע (למשל איבוד המטבעות כתוצאה מאובדן הסיסמה לארנק הדיגיטלי. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו: לא המפתחות שלך, לא הקריפטו שלך). השקעה במטבע דרך קרן הסל מפשטת את התהליך.
2. גיוון – קרן סל יכולה להחזיק יותר מאשר רק נכס אחד וכך קרן סל של ביטקוין יכולה לכלול לצד ביטקוין (או לצד נכסים הקשורים לביטקוין) גם נכסים אחרים כגון מניות שונות ובאופן זה לאפשר למשקיעים למתן את הסיכון לתיק ההשקעות שלהם.
3. תכנון מס – ביטקוין הוא מטבע מבוזר אשר לא נמצא תחת רגולציה, אבל קרן סל של ביטקוין, אשר נסחרת בבורסה רגילה, תהיה נתונה לרגולציה של ה-SEC ולכן ניתן יהיה לכלול אותה כחלק מתכנון המס של המשקיע.

הנימוקים נגד השימוש בקרן סל של ביטקוין כוללים את החסרונות הבאים: 

1. דמי ניהול – בדרך כלל קרנות סל גובות דמי ניהול עבור הנוחות שהן מספקות. לכן, אחזקת כמות משמעותית של מניות בקרן סל של ביטקוין עלולה להוביל לדמי ניהול גבוהים לאורך זמן.
2. חוסר דיוק – קרן הסל אמנם עוקבת אחר מחיר הנכס שאותו היא מייצגת, אך כאמור לקרן יכולות להיות אחזקות נוספות. המשמעות היא שעליה במחיר של ביטקוין לא בהכרח תתבטא במלואה בעליה של קרן הסל משום שביצועי הקרן תלויים גם באחזקות הנוספות שלה. במילים אחרות, קרן הסל לא בהכרח מספקת מעקב מדויק אחר מחיר המטבע.
3. הגבלת המסחר בקריפטו – ביטקוין יכול כמובן להיסחר מול מטבעות קריפטוגרפים אחרים, כלומר ניתן להמיר ביטקוין לכל מטבע קריפטו אחר. אבל קרן סל של ביטקוין אינה ניתנת להמרה למטבעות קריפטו אחרים משום שקרן הסל אינה מטבע קריפטוגרפי אלא מכשיר השקעה שעוקב אחר המחיר של מטבע קריפטוגרפי.
4. ביטול יתרונות המטבע – ביטקוין מאפשר למחזיקים בו להגן על עצמם מפני החסרונות של בנקים מרכזיים וכסף פיאט. בהיותו חופשי משליטתם של בנקים מרכזיים, המטבע מספק למחזיקים בו אמצעי למיתון הסיכונים הקשורים במערכת הפיננסית המסורתית. בנוסף, ביטקוין מאפשר למחזיקים בו פרטיות. קרן סל של ביטקוין, בהיותה מכשיר פיננסי הנסחר בבורסה רגילה, נתונה לרגולציה של הממשלה ולכן בהכרח מאבדת את כל היתרונות הנ"ל.
5. היעדר בעלות על המטבע – כאמור, ניתן לרכוש את קרן הסל מבלי להחזיק במטבע עצמו וכך להנות מהיתרונות של עליה בערכו של המטבע ללא הסיכונים והמורכבות של ההחזקה הישירה בו. מצד שני לא ניתן להנות מהיתרונות של ההחזקה הישירה במטבע, על אפשרויות המסחר והשימוש שהוא מציע.

לסיכום

התומכים באישור קרנות סל של ביטקוין בכלל וקרנות סל של ביטקוין בשוק הספוט בפרט טוענים כי מדובר יהיה בדרך הטובה ביותר להשקיע בביטקוין, אלא שטענות הרשות לניירות ערך האמריקאית עד היום נגעו לכך שקרנות סל של ביטקוין בשוק הספוט עדיין לא עומדות ברף הנדרש למתן הגנה מספקת למשקיעים. מה שברור הוא כי אישור קרנות סל של ביטקוין בשוק הספוט יהווה רגע מכונן ודרמטי בשוק הקריפטו ויאפשר למשקיעים גישה למטבע הקריפטו הגדול והמשמעותי ביותר וזאת באמצעות שוק ההון הרגיל אשר פועל תחת רגולציה הדוקה. אנליסטים מעריכים כי אישור כזה, במידה ואכן יינתן, יוביל לדרישה בהיקף של 3 מיליארד דולר כבר בימים הראשונים למסחר בקרן סל של ביטקוין בשוק הספוט.

כך או כך, כל ההערכות מסכימות כי רגע האמת מתקרב וכי בתחילת ינואר 2024 תינתן החלטת ה-SEC, שבמידה ותהיה חיובית תסמן את כניסתו של ביטקוין למיינסטרים ואולי אף את תחילתו של שלב חדש באימוץ ובהתפתחות של עולם המטבעות הדיגיטליים כולו.