תוכן עניינים
כל מי שיש להם זיקה כזו או אחרת לעולם המטבעות הדיגיטליים יודעים היטב שמדובר בתחום שאחת מנקודות התורפה הבולטות שלו היא שכיחות מקרי הגניבה, ההונאה והפריצה המתרחשים בו. מקרים אלו גורמים לאובדן כספם של משקיעים ומשתמשים ופוגעים קשות במוניטין של תחום הקריפטו ובהיקף האימוץ שלו.
כידוע, פעילות במטבעות קריפטוגרפים מחייבת דיווח לרשות המיסים ולכן עולה השאלה האם מס הכנסה מכיר בהפסדים של משתמשי ומשקיעי קריפטו כתוצאה ממקרים של גניבות, הונאות ופריצות, כמו גם מקרים של אובדן הגישה למטבעות וירטואליים.
מס הכנסה אכן מכיר בהפסדים כאלה, אך כמובן שלא די בהצהרה של נישום על כך שאבדו או נגנבו לו מטבעות כדי לאשר הכרה שכזו. במס הכנסה מעוניינים להימנע ממצבים בהם הצהרות של נישומים על הפסדים בגין מקרי עוקץ ואובדנים יתבררו כשקריות. במאמר זה נתאר את הרקע לסוגיה זו, נסביר ממה נובע החשש של רשות המיסים, ונתאר כיצד יש לנהוג במקרים של הפסדים כתוצאה מגניבות ומאובדן הגישה למטבעות הדיגיטליים.
קצת רקע
על פי דוח של חברת צ'יינאליסיס (Chainalysis), אחת מחברות מחקר רשתות הבלוקצ'יין הוותיקות, ב-2022 הגיע נפח העסקאות הלא חוקיות בעולם המטבעות הדיגיטליים לשיא של כל הזמנים עם סכום של 20.6 מיליארד דולר. לשם השוואה, על פי הדוח של צ'יינאליסיס לשנת 2021 היקף הפעילות הבלתי חוקית בקריפטו הגיע באותה שנה לסכום של 14 מליארד דולר.
נכון להיום, 2022 היתה השנה שבה התרחשו הכי הרבה פריצות לחברות קריפטו, וסך הכסף שנגנב במהלכן הגיע לסכום של 3.8 מיליארד דולר. תוכלו לקרוא על הדוח של צ'יינאליסיס בהרחבה במאמר שלנו: פעילות בלתי חוקית בקריפטו – תמונת מצב.
השימוש במטבעות דיגיטליים חושף משתמשים ומשקיעים לסיכון של גניבות, פריצות והונאות, ויש לכך מגוון סיבות. ראשית, ככל ששווי שוק הקריפטו עולה, כך עולה גם המוטיבציה של שחקנים זדוניים למקד את הפעילות הלא חוקית שלהם בתחום. עולם המטבעות הקריפטוגרפים מתאפיין בחדשנות, נעשה בו שימוש בטכנולוגיה מתקדמת והוא דורש ידע והבנה מצד המשתמשים. על רקע זה נוצרים פערים של ידע, הבנה ונסיון בין החברות אשר מפתחות את הכלים והיישומים בתחום לבין המשתמשים, ופערים אלו מנוצלים על ידי אותם שחקנים זדוניים. מובן כי ככל שמשתמשי קריפטו חדשים הינם חסרי ניסיון ולעתים אף חסרי ידע והבנה מספיקים, כך הם פגיעים יותר לגניבות, פריצות והונאות. לכך ניתן להוסיף את העובדה ששירותים רבים בעולם הקריפטו אינם מקפידים מספיק על עמידה בתקני אבטחת מידע מחמירים ובתנאי הרישוי המחייבים, וכתוצאה מכך הם הופכים פגיעים לפריצות ולגניבות שאת תוצאותיהן ירגישו המשתמשים שלהם. לבסוף יש לזכור כי משתמשים רבים נכנסים אל עולם המטבעות הקריפטוגרפים מתוך שאיפה לרווחים גדולים ומהירים. שאיפה זו גורמת לחלקם לקבל החלטות השקעה לא מושכלות ולכן הופכת אותם למטרות קלות יותר להונאה.
החשש של רשות המיסים
כאמור, רשות המיסים חוששת ממצבים בהם הצהרות של נישומים על הפסדים בגין מקרי עוקץ ואובדנים בתחום הקריפטו יתבררו כשקריות. נציג שתי דוגמאות להמחשת פוטנציאל ההונאה במקרים אלו.
1. גניבה מארנק דיגיטלי – נניח שלאדם מסוים יש 10 מטבעות ביטקוין (BTC) בארנק שלו. אותו אדם מצהיר בפני רשות המיסים כי המטבעות נגנבו וכדי לבסס את טענתו הוא מציג טרנזקציה של יציאת המטבעות מהארנק לבורסת בינאנס (Binance). רשות המיסים אינה יכולה להוכיח שאותו אדם לא העביר את המטבעות שלו לחשבון בינאנס אשר שייך לחבר או לקרוב משפחה שלו או אפילו לחלפן אשר המיר עבורו את מטבעות הביטקוין לכסף מזומן. ניתן לקרוא עוד בנושא הבעלות על ארנקים במאמר שלנו: כיצד ניתן להוכיח בעלות על ארנק דיגיטלי.
2. אובדן הגישה לארנק דיגיטלי – נניח כי אדם מסוים מצהיר בפני רשות המיסים כי איבד את הגישה לארנק הדיגיטלי שלו מאחר ושכח את הסיד (Seed). סיד הוא רצף של בין 12 ל-24 מילים אשר מהווה את מפתח המאסטר של הארנק הדיגיטלי ומאפשר גישה לכל המפתחות הפרטיים של אותו ארנק. אובדן הסיד משמעותו אובדן הגישה לארנק ולכל הכסף שמאוחסן בו. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו בנושא: מדוע כתובת ארנק הביטקוין שלכם משתנה כל הזמן.
במקרה כזה ניתן לראות על גבי רשת הבלוקצ'יין כי אכן אין תזוזה של המטבעות הדיגיטליים של אותו אדם (משום שלטענתו הוא איבד גישה לארנק), אך רשות המיסים אינה יכולה להוכיח כי הוא באמת איבד את הגישה לארנק ולכן לא יכולה להבטיח שבעתיד הוא לא ימיר את מטבעות הקריפטו שלו למזומן או ימכור אותם ויקבל תמורה דולרית שאותה יפקיד בחשבון בנק זר, למשל כאשר יהגר מהארץ. ניתן לקרוא עוד על הקשר בין הגירה מהארץ לבין קריפטו במאמר שלנו: ניתוק תושבות – סוגיות מס וקריפטו בעת הגירה.
אחת הדרכים בהן נוקטת רשות המיסים כדי להיאבק במצבים בהם אדם מוסר הצהרה שקרית על הפסד כספי כתוצאה מהונאות וגניבות של מטבעות וירטואליים או איבוד הגישה אליהם, היא על ידי הדרישה מאותו אדם להגיש הצהרת הון. השוואת הצהרת ההון העדכנית של נישום להצהרת ההון שהוא הגיש בעבר יכולה לתת למס הכנסה אינדיקציה על כך שההון של אותו נישום גדל מבלי שתימצא לכך סיבה מוצדקת נראית לעין, למשל כתוצאה מהנזלה גדולה של נכסים דיגיטליים שלא דווחה. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו על מטבעות קריפטוגרפים והצהרת הון.
כיצד לשכנע באמיתות ההצהרה על גניבה או אובדן
כדי שמס הכנסה ישקול להכיר בהפסדים כתוצאה מגניבות, פריצות, הונאות ואובדן גישה בתחום הקריפטו, יש להציג תיעוד מפורט ומלא ככל האפשר של כל מידע שעשוי להיות רלוונטי למקרה. להלן דוגמאות לתיעוד כזה:
- תלונה שהוגשה במשטרה ואשר כוללת את כל הפרטים הרלוונטיים על האירוע.
- עדויות שונות הקשורות לאירוע. למשל עדות של אנשים נוספים אשר נפלו קורבן לאותה הונאה.
- הוכחת בעלות, במידה וקיימת, על הארנק הדיגיטלי שממנו נגנבו המטבעות.
- פירוט של כל הטרנזקציות על גבי הבלוקצ'יין אשר קשורות לאירוע.
- התכתבויות שונות הקשורות לאירוע. למשל צילומי מסך של התקשרויות בפלטפורמות השונות (וואטסאפ, טלגרם, מסנג'ר, אינסטגרם) בין קורבן האירוע לבין מי שביצעו את הגניבה.
- פרטים לגבי קישורים שקורבן ההונאה התבקש ללחוץ עליהם, אתרים שבאמצעותם התבצעה ההונאה וכד'.
- דוחות מטעם מומחים מוכרים בתחום. למשל, במקרה של אובדן גישה לארנק, התקשרות עם חברה המתמחה בשחזור מפתחות פרטיים של ארנקים דיגיטליים והצגת הדוח שאותה חברה הגישה בנושא.
- הצהרה של הנישום לרשויות המס שלפיה הוא מודע לכך שעליו למסור דיווח אמת לגבי המקרה. הצהרה זו כמובן מחייבת מבחינה פלילית.
ניתן לקרוא עוד בנושא ההגנה על מטבעות דיגיטליים במאמר שלנו: לא המפתחות שלך, לא הקריפטו שלך – כלל הברזל של עולם המטבעות הדיגיטליים.
לסיכום
לצד יתרונותיו הרבים, העיסוק במטבעות דיגיטליים חושף משתמשים ומשקיעים לפריצות, גניבות והונאות, כמו גם למקרים של אובדן הגישה לאותם מטבעות.
מס הכנסה מכיר בהפסדים הנוצרים למשתמשים ומשקיעים כתוצאה ממקרים כאלה, אך חושש מהאפשרות שנישומים יגישו הצהרות שקריות בנוגע לנכסים דיגיטליים שאבדו או נגנבו להם, וזאת כדי לזכות בהכרה בהפסדים שבפועל אינה מגיעה להם.
מסיבה זו, מי שנפגעו ממקרי הונאה וגניבה בתחום הקריפטו, שבהם נגרם להם אובדן כספי, נדרשים לתמוך בדרישתם ממס הכנסה להכיר בהפסדים שנוצרו להם, וזאת באמצעות איסוף וארגון של תיעוד מפורט ככל האפשר של כל מידע אשר יכול לאשש את טענותיהם, לרבות הגשת תלונה במשטרה על המקרה, הצגת עדויות תומכות, הצגת התכתבויות עם מי שביצעו את ההונאה, הצגת דוחות של מומחים בתחום אשר סייעו לקורבן ההונאה ועוד.
במקרים מורכבים מומלץ להתייעץ עם צוות רואי החשבון והמשפטנים של BLOXTAX, שלהם ניסיון רב בתחום.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.