לא המפתחות שלך, לא הקריפטו שלך – כלל הברזל של עולם המטבעות הדיגיטליים

שתף

not-your-keys-not-your-crypto.webp
האפשרויות הרבות והמגוונות שמציע שוק הקריפטו כרוכות פעמים רבות בהפקדת המטבעות הדיגיטליים של משתמשים אצל גורמים מתווכים כגון זירות מסחר. צעד זה מבטא ויתור של המשקיע על השליטה המלאה במטבעות שלו. במאמר זה נסביר מהן המשמעויות של ויתור זה, ממה יש להיזהר וכיצד כדאי להתנהל כשמחזיקים בקריפטו.

עולם המטבעות הדיגיטליים מביא עמו, מצד אחד, הבטחות גדולות, פיתויים לרווח, ומגוון דרכים בהן ניתן להשתמש בנכסים דיגיטליים כדי להפיק מהם ערך, או כמו שנהוג לומר – לתת לכסף לעבוד עבורנו. דוגמאות לכך הן סטייקינג (Staking), מסחר ממונף בזירות מסחר, מתן הלוואות לגופים פיננסיים שונים בתמורה לקבלת ריבית ועוד.

מצד שני, עולם הקריפטו מתאפיין גם בתנודתיות רבה ובחשיפה להונאות, פריצות, ניצול חולשות בקוד, והתנהלות של חלק מחברות הקריפטו אשר כוללת רמות סיכון גבוהות, היעדר אמצעים ופעולות לשמירה על נכסי משקיעים ולעתים אף שימוש אסור באותם נכסים.

בנקודת המפגש שבין הרצון של מחזיקי קריפטו למנף את נכסיכם, לבין הסיכונים העומדים בפניהם, אנו עדים לכך ששוב ושוב משקיעים מאבדים את כספם בשל התנהלות לא זהירה שבמקרים רבים ניתן היה להימנע ממנה.

קריפטו – הבטחה ומציאות

מטבעות קריפטוגרפים נוצרו, בין השאר, כתגובה למערכת המוניטרית הרגילה שמתאפיינת בריכוזיות ובכך שהכוח שלה נמצא בידי הגורמים המתווכים (בנקים למשל) ולא בידי הלקוחות. המצאת הביטקוין ב-2009 ובהמשך הופעתם של מטבעות דיגיטליים נוספים, הובילו לצורך לחשוב מחדש על האופן בו אדם יכול לשמור על נכסיו.

מצד אחד מטבעות הקריפטו, כשמם כן הם – מוצפנים. בנוסף, הם אמורים לבטל את הצורך בגופים ריכוזיים ולא ניתן לאבד אותם כפי שניתן לאבד כסף מזומן למשל. ניתן להזיז אותם בקלות ממקום למקום והם מאפשרים שמירה על פרטיות. מצד שני מדובר בסוג חדש של כסף המתקיים על גבי רשתות מחשבים ומבוסס על טכנולוגיות חדשות (חוזים חכמים למשל) וככזה הוא חשוף לסיכונים שכסף רגיל חשוף אליהם פחות או לא חשוף אליהם כלל.

הרצון להפוך את מטבעות הקריפטו לאמצעי תשלום ולאמצעי השקעה אילץ משקיעים להיעזר בגורמים מתווכים ולהפקיד אצל אותם גורמים את המטבעות שלהם, על אף שפעולה כזו לכאורה סותרת את הרעיון המרכזי שממנו הכל התחיל.

אלא שברגע שהמטבעות הדיגיטליים שלכם מאוחסנים בארנק דיגיטלי שלא נמצא בבעלותכם, כלומר שאין לכם את המפתח הפרטי שלו (כמו למשל ארנק של זירת מסחר בקריפטו), נשאלת השאלה האם אותם מטבעות אכן נחשבים לשלכם. במובן הקונקרטי נשאלת השאלה האם נשארת בידיכם השליטה על גורל המטבעות שהפקדתם.

נזכיר כי המפתח הפרטי של ארנק דיגיטלי הוא הקוד שמאפשר גישה לארנק, לתוכן הארנק, ולאפשרות לבצע פעולות בארנק (למשל לשלוח מטבעות דיגיטליים לארנק אחר). ניתן להשוות את המפתח הפרטי לקוד של כרטיס כספומט. ללא הקוד, הכרטיס אינו ניתן לשימוש. לעומת זאת, בהינתן הקוד, הכרטיס יכול לשמש לביצוע שורה של פעולות בחשבון הבנק. במובן זה, רק לאדם שמחזיק במפתח הפרטי של ארנק דיגיטלי יש בעלות ושליטה על אותו ארנק.

הסיכונים בהפקדת מטבעות אצל משמורן

כאשר אדם מפקיד את מטבעות הקריפטו שלו בידיו של צד שלישי, כמו למשל בורסת קריפטו כזו או אחרת, הוא נחשף לשני סוגים של סיכונים.

1. סיכוני אבטחה – גופים כמו זירות מסחר, אשר מחזיקים במטבעות הוירטואלים של משקיעים, חשופים בכל עת לאינספור ניסיונות פריצה. כדי לסבר את האוזן נזכיר כי במהלך 2022 נגנבו בפריצות שונות נכסי קריפטו בשווי של כ-3.8 מיליארד דולר.
נדגיש כי גם אם זירת המסחר שבה אדם הפקיד את מטבעות הקריפטו שלו לא נפרצה באופן שהעמיד בסכנה את כל חשבונות המשתמשים, עדיין קיים סיכון לכך שהאקר ירוקן את החשבון האישי של אותו אדם ויחשוף את המידע הפרטי שלו.

2. איבוד שליטה – העברת המטבעות הדיגיטליים לגוף חיצוני, כמו למשל העברת המטבעות לבורסת קריפטו לצורך מסחר, הופכת את אותו גוף חיצוני למשמורן, כלומר לגורם שמחזיק את המטבעות בפועל. מרגע שהמטבעות מופקדים בזירה, כל פעולה שהמשקיע רוצה לעשות בהם כרוכה בתיווך של אותה זירה ומבטאת את הויתור של המשקיע על השליטה שלו בנכסים שהפקיד. המשמעות היא שבמידה וקורה משהו לבורסת הקריפטו, כלומר למשמורן, הדבר עלול להוביל לאובדן מוחלט של השליטה של המשקיע על נכסיו ולאובדן הנכסים עצמם.

כידוע, שנת 2022 הביאה עמה אירועי קיצון שכללו את נפילתן של חברות קריפטו רבות, דוגמת צלזיוס, Voyager וכמובן Three Arrows Capital, אשר נקלעו לקשיי נזילות, הפכו לחדלות פירעון וחלקן אף פשטו רגל. אירוע השיא של אותה שנה התרחש בנובמבר, עם קריסתה של בורסת הקריפטו האמריקאית FTX.

כאשר חברות קריפטו מקפיאות מסחר או מקפיאות משיכות או פושטות רגל, משקיעים עלולים לאבד את כל נכסיהם. במקרים של פשיטת רגל, למשל, הנכסים שנותרו בידי החברה (כלומר מטבעות קריפטו שמשקיעים הפקידו אצלה) עוברים לשליטתו של כונס נכסים שיכול להחליט למכור אותם כדי לכסות הוצאות כאלה ואחרות או להחזיר חובות לנושים אחרים, בתקווה שנשאר משהו להחזיר.

היעדר השליטה על נכסיו של משקיע נכון גם במקרים פחות חמורים, למשל כאשר בורסת קריפטו עוצרת פעילות לצורך תחזוקה או שדרוג מערכות או הכנסת שינויים בסוגי הנכסים הזמינים למסחר. אם בדיוק באותו פרק זמן נרשמת תנודתיות חריגה בשוק, המשקיעים נותרים ללא היכולת למכור את נכסיהם משום שאלה נשלטים על ידי הבורסה והבורסה אינה פעילה באותה נקודת זמן.

מה ניתן לעשות?

נשוב ונזכיר את כלל הברזל של עולם המטבעות הדיגיטליים – לא המפתחות שלך, לא הקריפטו שלך. במילים אחרות, אם המטבעות הדיגיטליים שלך מאוחסנים בארנקים שאין לך בעלות עליהם (כלומר אינך מחזיק במפתחות הפרטיים שלהם), הרי שמטבעות הקריפטו אינם באמת שלך. אין לך שליטה עליהם ואתה עלול לאבד אותם ללא אפשרות לקבל אותם חזרה.

מכאן נובע שהדרך הראשונה במעלה להישאר בטוחים ולשמור בכל עת על המטבעות הדיגיטליים שלכם, היא להפקיד אותם בארנק או בארנקים דיגיטליים אשר שייכים אך ורק לכם. הכוונה היא לארנקים שאתם אלו שמחזיקים במפתחות הפרטיים שלהם.

כדי לצמצם את הסיכון במידה משמעותית מומלץ להעביר את מטבעות הקריפטו לארנקים דיגיטליים קרים (להבדיל מארנקים חמים), כלומר כאלה שאין להם חיבור כלשהו לאינטרנט, כך שלהאקרים ולשחקנים זדוניים נוספים לא תהיה שום אפשרות לגשת אליהם.

כאשר אתם מפקידים את מטבעות הקריפטו שלכם בזירת מסחר כזו או אחרת, מומלץ לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים שזמינים באותה זירה ולא לוותר עליהם גם במחיר של פגיעה מסוימת בנוחות. לדוגמה, משתמשים רבים נוטים לוותר על האפשרות של אימות דו-שלבי, כי זה מעט פחות נוח ומעט פחות מהיר.

בתנאים מסוימים ובמידת האפשר, כדאי למשקיעים לבחון את האפשרות לפזר סיכונים ולא להפקיד את כל מטבעות הקריפטו שלהם באותה זירה, אלא במספר זירות, כך שגם במקרה שאחת הזירות נפגעת מפריצה או לחילופין נקלעת לקשיי נזילות, לפחות חלק מהמטבעות של המשקיע נמצאים בזירות אחרות.

לבסוף, כדאי להעדיף זירות מסחר מפוקחות שקיים סיכוי גבוה יותר לכך שהן לא ייקלעו למשברי נזילות ולמצבים של ריצה אל הבנק.

לסיכום

מובן שלא ניתן וגם לא נכון להתייחס אל סוגיית האחזקה במטבעות קריפטוגרפיים כאל סוגיה של שחור ולבן. אמנם ברור כי הבחירה של משתמש לאחסן את המטבעות שלו אך ורק בארנק קר תשאיר את השליטה בהם אך ורק בידיו ותצמצם משמעותית את החשיפה שלו לסיכון. אלא שאנו חיים בעולם דינמי ומעניין אשר מציע אינספור אפשרויות ובאופן טבעי אנו מקיימים אינטראקציות עם מה שיש לעולם הזה להציע.

כדי להנות ממה שיש לעולם הקריפטו להציע, לפחות במובן של המסחר בשוק ההון והנסיון לקבל תשואה על נכסי הקריפטו שלנו, במוקדם או במאוחר נצטרך להעביר לפחות חלק מהמטבעות הדיגיטליים שלנו לאחת או יותר מזירות המסחר וחברות הקריפטו הרלוונטיות. על רקע זה ניתן לומר שמעבר לפירוש הברור והמיידי של הכלל "לא המפתחות שלך, לא הקריפטו שלך", ניתן להבין אותו גם כתזכורת מתמדת לצורך להיות עירניים ואחראיים, לעשות מחקר עצמאי, לפזר ולנהל סיכונים ולא להיות שאננים בכל הנוגע לשמירה על המטבעות הקריפטוגרפים שלנו, במיוחד על רקע המקרים הרבים ששבים ומוכיחים לנו את הקלות שבה משקיעים עלולים לאבד שליטה על נכסיהם ולהפסיד אותם מבלי שיוכלו להשיבם.

כתבות נוספות בתחום:

מחיר הנזילות – סוגיית המיסוי על ליקוויד סטייקינג
סטייקינג רגיל וסטייקינג נזיל הם אפיקי השקעה מוכרים בעולם הקריפטו, אך בעוד שבסטייקינג רגיל רק התמורה עבור נעילת המטבעות חייבת במס, ...
אז מהי בעצם רשת הברק?
מעמדו של ביטקוין כמטבע הקריפטו המוביל ממשיך להיות בלתי מעורער, אך ככל שנמשך האימוץ של מטבעות דיגיטליים בכלל ושל ביטקוין בפרט, רשת ...
הסיפור של מאונט גוקס (Mt. Gox) – איך לפעול נכון להשבת כסף מהבורסה שקרסה
אחרי שנים של הליכים נגד מאונט גוקס, בורסת הקריפטו שקרסה ב-2014, החל כונס הנכסים שלה להשיב לנושיה כספים בגין מטבעות הקריפטו שהם איב...

השאירו פרטים
לייעוץ חינם