איך להימנע מביקורת מס הכנסה בדיווחי מס על ביטקוין ומטבעות דיגיטליים

שתף

איך להימנע מביקורת מס הכנסה בדיווחי מס על ביטקוין ומטבעות דיגיטליים

תוכן עניינים

מס הכנסה החל לפתוח ולבקר דוחות של נישומים בתחום המטבעות הדיגיטליים עבור השנים 2016 – 2018. הסיבה לביקורת - הדיווחים אשר הוגשו לרשות המיסים מכילים פערי מידע ואינם  עומדים בסטנדרט של דיווח שלם (חסר מידע מהותי בדיווח עצמו). פעילות השקעה בעולם המטבעות הקריפטוגרפים (ביטקוין), שהופכת נפוצה, מורכבת ויוצרת אתגרים בעת הדיווח למס הכנסה. דווקא בגלל המורכבות ישנה אחריות רבה למייצג ולמדווח לבצע בדיקות ולהקפיד על איסוף תיעוד לצורך הכנת דיווח מקיף ושלם.

מס הכנסה החל לפתוח ולבקר דוחות של נישומים בתחום המטבעות הדיגיטליים עבור השנים 2016 – 2018. הסיבה לביקורת – הדיווחים אשר הוגשו לרשות המיסים מכילים פערי מידע ואינם  עומדים בסטנדרט של דיווח שלם (חסר מידע מהותי בדיווח עצמו). פעילות השקעה בעולם המטבעות הקריפטוגרפים (ביטקוין), שהופכת נפוצה, מורכבת ויוצרת אתגרים בעת הדיווח למס הכנסה. דווקא בגלל המורכבות ישנה אחריות רבה למייצג ולמדווח לבצע בדיקות ולהקפיד על איסוף תיעוד לצורך הכנת דיווח מקיף ושלם.

מועד הדיווח השנתי לרשות המסים על ההשקעות במטבעות דיגיטליים הגיע, ועל פניו מדובר בדיווח פשוט: בדיקת יתרות המטבעות, איתור אירועי המס השונים (לפירוט על אירועי המס עליהם יש לדווח היכנסו למדריך מיסוי ביטקוין בישראל) וחישוב הרווחים או ההפסדים בשנה החולפת. אולם במציאות הפעילות בתחום הרבה יותר מורכבת ומסובכת. " ישנם אתגרים רבים בעת הכנת הדיווח למס הכנסה, אתגרים להם המערכת המתקדמת של BloxTax, שקיבלה את אישור רשות המסים, יודעת לתת מענה", אומר תומר רביד, מנכ"ל BloxTax. אילו בדיקות יש לעשות כאשר מפיקים דו"חות על פעילות במטבעות קריפטוגרפיים?

הצורך – דיווח אמין ומלא

מטבעות דיגיטליים (או וירטואלים – בלשון רשות המסים) הוגדרו על ידי הרשות כ"נכס" שהרווח מהפעילות בו חייב במס רווחי הון. לכן, המשקיעים במטבעות אלו חייבים בדיווח שנתי למס הכנסה. בעת הכנת הדיווח יש לוודא שכל הנתונים שמופיעים בו נכונים, מלאים ומכסים את כלל הפעילות המחויבת בדיווח בתחום. נזכיר שאי דיווח הוא עבירה פלילית ומכאן החשיבות הרבה לדיווח אמיתי ונכון בצורה רחבה, מקיפה ותקינה.

הפעילות במטבעות קריפטוגרפיים מאופיינת בשימוש נרחב בזירות מסחר לא מפוקחות ובתיעוד בעייתי. בהיעדר סטנדרט אחיד של דיווח בין זירות המסחר השונות האתגר הגדול ביותר הוא בדיקת שלמות ונכונות המידע עליו יש לדווח.

המערכת של  בלוקסטקס יודעת לבדוק שהמידע המשמש לצורך הדיווח הוא מלא ושלם, ושכל אירועי המס בהם מעורבים מטבעות קריפטוגרפיים מתועדים באופן מלא מכלל המקורות המעורבים: זירות מסחר, חלפנים וכו'. כאשר התיעוד מלא והמידע שלם, ניתן על בסיס זה לחשב את היתרות של המשקיע לאותה שנה, לאתר את אירועי המס השונים ומהן לחלץ את הרווח או ההפסד לצרכי מס.

איך מזהים פעילות מורכבת ופערי מידע?

כאשר משקיע נדרש להגיש דיווח על פעולות בשנה החולפת, ישנם מספר מצבים הדורשים העמקה ובירור בכדי לוודא שהדיווח מלא. שלושה "דגלים אדומים"  אותם יש לבחון בכל דיווח אשר מגישים לרשות המיסים:

  1. מספר המטבעות הנמכרים גדול מאלה שנרכשו – מצב בו ישנם מכירות של מטבע מסוים בזירת מסחר ללא תיעוד (כגון קבלה או היסטוריית רכישה) לרכישתו של המטבע שנמכר בה. גם אם ישנה הפקדה של המטבע המסויים לזירה, עדיין יש להתחקות אחר הרכישה של אותו מטבע.
  2. חישוב יתרות האחזקה בהתאם להיסטוריית המסחר ("פקודות יומן") אינו תואם את יתרת האחזקה בפועל – כאשר היתרות המחושבת שונות בצורה מהותית מהיתרות הקיימות בפועל אצל המשקיע. למשל, אם חישוב פעולות המסחר שהתקבלו (המרות, קניות ומכירות) מוביל לכך שלמשקיע אמורים להיות 5 ביטקוין בסיום השנה, אך בפועל יש לו שניים, יש חוסר מהותי במידע וצריך לברר היכן, מתי ותמורת מה נמכרו או הועברו 3 מטבעות ביטקוין נוספים אשר אינם ברשות המשקיע.
  3. הפקדות לזירות מסחר ללא יכולת התחקות אחר מקור המטבעות – כאשר משקיע המספק מידע על פעילות מסחר בבורסת Bit2c הישראלית, ומהמידע עולה שבוצעו רכישות ומכירות של ביטקוין, אך גם הפקדות נוספות של ביטקוין, אשר לא נרכשו ב- Bit2c ושאין לגביהן מידע מהיכן וכיצד הגיעו לידי חשבון המשקיע. במקרה זה יש להתחקות אחרי כל ההיסטוריה של הפעילות במטבעות, גם בזירות אחרות או אצל חלפנים נוספים.

מהיכן נובעים פערי הדיווח?

בעת איסוף המידע הדרוש לדיווח, עשויים להתגלות פערים וחוסרים מהותיים במידע הדורשים התייחסות. פערים אלה נובעים ממגוון רחב של סיבות. אילו הגורמים הנפוצים בהם נתקלנו בעת הכנת דו"חות למשתמשים אשר מצריכים התייחסות מיוחדת אשר בלעדיהן הדיווח אינו שלם:

  • אצל משקיעים הסוחרים בזירות מסחר רבות (בורסה למטבעות קריפטוגרפיים) קיים צורך באינטגרציה של מידע רב. יש משקיעים שרוכשים מטבעות בזירה אחת, ומסיבות שונות, כמו למשל ניצול פערי ארביטראז', מעבירים אותם לזירה אחרת, בה הם מממשים אותם לפיאט (שקלים, דולרים או מטבע מט"ח אחר) או מחליפים אותם במטבעות דיגיטליים אחרים. כאשר הרכישה והמכירה לא מתבצעים באותה זירת מסחר חישוב העלות והרווח מבוצעים בהתבסס על מספר מקורות מידע.
  • אצל משקיעים המבצעים מסחר ממונף (חוזים עתידיים או מכירות בחסר) קיים צורך במעקב אחרי הפוזיציות אשר נלקחו. מסחר ממונף, שהפך להיות נפוץ מאוד בשנת 2019, מצריך ביצוע מעקב אחר הפוזיציות הממונפות ולהפרידן מקניות ומכירות "רגילות" אשר נעשות בזירת המסחר.
  • עסקאות "עמית לעמית" – כלומר משקיעים שסוחרים בצורה לא מסודרת אחד מול השני ללא תיווך של זירת מסחר או חלפן – מתאפיינות בדרך כלל בחוסרים מהותיים בתיעוד. הסיבה לכך, שבשונה מפעילות בזירות המסחר, האחריות על התיעוד נופלת על האנשים המוערבים בפעילות זו. למרות שמדובר על פעילות בין אנשים פרטיים גם עסקאות אלו הן אירועי מס וגם עליהן יש לדווח למס הכנסה.

איך מתועדת פעילות ישירה בין ארנקים דיגיטליים על גבי הבלוקצ'יין ?

הפעילות במטבעות קריפטוגרפיים נרשמת על גבי מאגר מידע מבוזר הקרוי רשת הבלוקצ'יין, כאשר ארנק דיגיטלי מנהל עבור בעלי המטבעות את רישום הפעולות על גבי רשת הבלוקצ'יין. הבלוקצ'יין מתאר אך ורק את העברות של מטבע דיגיטלי כזה או אחר מכתובת דיגיטלית אחת לכתובת דיגיטלית אחרת. הבלוקצ'יין והארנק אינם עוקבים או מבצעים רישום לגבי מהות הפעולה. כלומר, אם ישנה הפקדה של ביטקוין בזירת מסחר, תירשם על גבי הבלוקצ'יין העברה של מטבע ביטקוין אחד מכתובת אחת לכתובת אחרת. אם התבצעה מכירה של הביטקוין, הרישום יהיה זהה לרישום ההפקדה – מעבר של מטבע מכתובת אחת לכתובת אחרת. האתגר הוא להבין איזה מהעברות אלה הוא אירוע מס (מכירה למשל) המצריך דיווח ומה אינו אירוע מס (הפקדה לחשבון אחר של אותו משקיע למשל).


  • שימוש בספקי שירותים מתקדמים כמו Celsius או BlockFI (המציעים שירותי הלוואות ו"פקדונות") המספקים שירות תשלום ריבית קבוע במטבע קריפטוגרפי מחייבת הבנה לעומק של מהות הפעילות על מנת  לדווח עליה. יש צורך לבצע הפרדה בין פעילות מסחר לפעילות בה התקבלו מטבעות כריבית או שולמו כריבית.
  • פעילות בעירוב חשבונות (מסחר משותף) גורמת לחוסרים מהותיים בדיווח וקשיים בחישוב יתרות ורווח לצורכי מס. במקרים אלה ימצאו הפקדות ומשיכות בחשבון המסחר של בעל החשבון, אך לא ניתן להתחקות אחר מקור ויעד המטבעות הדיגיטליים. יתרה מכך, אירועי המס (המרות למשל) ירשמו על שם בעל חשבון המסחר למרות שאירועים אלה נעשו עבור אדם אחר.

"חשוב להדגיש כי מול כל מכירה של מטבע צריכה להיות קניה של מטבע, אחרת לא ניתן לחשב את עלות הבסיס של המטבע בנמכר. ניתן להניח שעלותו היא אפס והוא התקבל במתנה, אך זה ייצור רווחים גבוהים, ובהתאם חבות מס גבוהה", מסביר רביד.

סיכום

בדיווחים לרשות המסים בכלל ובדיווחים על פעילות במטבעות קריפטוגרפיים בפרט, ישנה ציפייה שהמדווח והמסייע לו יבצעו את מירב הבדיקות בכדי לוודא שהדיווח מהימן, עומד בדרישות הרשות ואינו משמש כסות לדיווח חלקי. תשתית דיווח תקינה ושלמה היא תנאי חיוני גם להצהרות הון, יצירת אישורים לבנקים אליהם מפקידים כספים שמקורם במטבע וירטואלי, ולא פחות חשוב – לשקט הנפשי של המדווח.

כתבות נוספות בתחום:

mining-crypto.webp
העוסקים במטבעות דיגיטליים לרוב סוחרים בהם ולעיתים מבצעים פעולות נוספות, כגון כרייה. חלק מהכורים עושים זאת בהיקפים נמוכים, כתחביב, ...
משיכת קריפטו לבנק
סוף השנה מתקרב ורבים רוצים למשוך רווחים לחשבון הבנק מהשקעות הקריפטו שלהם, אך תוהים איך לעשות זאת. במאמר זה אספנו עבורכם עקרונות בס...
crypto-tax-assessment
משקיעי קריפטו הפועלים כחוק ומדווחים למס הכנסה מוזמנים לעיתים לדיון שומה גם לאחר מספר שנים מהגשת הדו"ח. זומנתם לדיון שומה? אלו הסיב...