מיסוי סטייקינג והלוואת נכסים דיגיטליים
שתף
- תומר רביד
תוכן עניינים
פריחתו בשנים האחרונות של תחום הכלכלה המבוזרת (DeFi, קיצור של Decentralized Finance) החלה ב-2020 ובין השאר הציגה בפני השחקנים בעולם המטבעות הקריפטוגרפים את האפשרות לייצר הכנסה פאסיבית מהבעלות על נכסים דיגיטליים.
שוק הקריפטו, שבנובמבר 2021 הגיע לשווי שיא של קרוב ל-3 טריליון דולר, ירד בהמשך עד לשווי של 828 מיליארד דולר בדצמבר 2022, וכיום הגיע לשווי של כ-1.26 טריליון דולר. למרות הירידה המשמעותית לכדי שליש משווי השיא שלו, השוק מראה התפתחות וצמיחה בחלק מתחומי הפעילות שלו, לרבות DeFi וסטייקינג (Staking). היקפי הפעילות בתחומים אלה נמדדים על פי סך הערך הכלכלי הנעול בהם, אשר נקרא TVL (ראשי תיבות של Total Value Locked). מתחילת השנה נע תחום ה-DeFi סביב TVL של כ-48 מיליארד דולר. תחום הסטייקינג נע סביב TVL של כ-15 מיליארד דולר.
באופן טבעי, הפיכתה של פעילות פיננסית לפופולרית, כניסת משקיעים רבים וחדשים לתחום, והעובדה שהוא מציג נפחי פעילות משמעותיים, מפנים אליו גם את תשומת הלב של רשויות המס ומעלים מגוון שאלות בנוגע לאופן בו ניתן למסות פעילות כלכלית שבפועל הינה שונה באופן מהותי מפעילות כלכלית רגילה שאינה מבוססת על קריפטו.
כדי לבחון את שאלת המיסוי על תחום הסטייקינג ותחום הלוואת נכסים דיגיטליים, נפתח בסקירה על תחומי ה-DeFi, מתן הלוואות בקריפטו וסטייקינג.
DeFi ומתן הלוואות בקריפטו
DeFi הוא שם כולל לסך הפעילות הפיננסית המתאפשרת בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים באמצעות שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, חוזים חכמים ואפליקציות מבוזרות שנקראות dApps. למעשה מדובר בתפיסה חדשה לארגון וניהול פעילות פיננסית מבוססת קריפטו במגוון של זירות מסחר ושל גופים ושירותים פיננסיים. הכלכלה המבוזרת מעבירה את הכוח מהגופים הריכוזיים (כגון בנקים) אל המשתמשים, אשר מקיימים את הפעילות הפיננסית בינם לבין עצמם. במילים אחרות, הטרנזקציות מתבצעות ישירות בין עמיתים (Peer to peer) וללא תיווך של גופים ריכוזיים אשר גובים עמלות בתמורה לשירותים שהם מעניקים. המשמעות היא שכל אדם יכול להשתתף בפעילות הכלכלית ולמשתמשים יש יותר שליטה על הכסף שלהם.
חלק מרכזי בפעילות ה-DeFi הוא מתן הלוואות במטבעות דיגיטליים. חלק זה נחלק לשני סוגים עיקריים:
- הפקדת קריפטו בתמורה לקבלת תשואה. אדם יכול להפקיד את המטבעות הדיגיטליים שלו בפלטפורמה המיועדת לכך ובתמורה לקבל מאותה פלטפורמה תשואה על ההפקדה. התשואה ניתנת באמצעות "תשלומי ריבית" קבועים המועברים למשתמש. במקביל, הפלטפורמה שבה הופקדו המטבעות יכולה להשתמש בהפקדות כדי להלוות מטבעות דיגיטליים למשתמשים אחרים או כדי לבצע פעילויות השקעה אחרות. בדיוק כפי שנעשה במערכת הבנקאית הרגילה.
- מתן הלוואות בקריפטו. בסוג זה של פעילות אדם יכול לקבל מהפלטפורמה הרלוונטית הלוואה בכסף פיאט או במטבע קריפטוגרפי כלשהו, וזאת לאחר שהפקיד את הערבות הנדרשת. כמו שנעשה בהלוואות במערכת הבנקאית הרגילה, הלווה מעביר לפלטפורמה החזרים חודשיים בתוספת ריבית.
סטייקינג (Staking)
אחת הפעילויות הנפוצות בעולם המטבעות הדיגיטליים, שמשקיעים רבים עוסקים בה, היא סטייקינג (Staking). הכוונה היא לנעילת כמות מסוימת של מטבעות דיגיטליים בארנק ייעודי כדי לתמוך באבטחת ותפעול רשת בלוקצ'יין אשר מבוססת על מנגנון הוכחת החזקה (Proof of Stake) ושעליה מתקיים ופועל המטבע שננעל. נעילת המטבעות בארנק מזכה את בעל הארנק בתשואה.
בספטמבר 2022, לאחר כארבע שנים של הכנות ודחיות חוזרות ונשנות, עברה רשת הבלוקצ'יין של אתריום מפעולה במנגנון קונצנזוס של הוכחת עבודה (PoW, ראשי תיבות של Proof of Work) לפעולה במנגנון קונצנזוס של הוכחת החזקה, שכאמור הוא מנגנון הקונצנזוס המאפשר סטייקינג. רשת ביקון (Beacon Chain), שהיא רשת הבלוקצ'יין הפועלת בהוכחת החזקה אשר התמזגה בספטמבר 2022 עם רשת הבלוקצ'יין של אתריום, החלה לפעול בדצמבר 2020 ומאז משקיעים החלו להפקיד בה מטבעות אתריום בסטייקינג. בעקבות המיזוג המוצלח בין הרשתות והמעבר המלא של אתריום להוכחת החזקה חלה עליה משמעותית בפעילות הסטייקינג ברשת.
המפגש בין סטייקינג ומיסוי
בשנים 2021 ו-2022 חלה עליה משמעותית בהפקדות של מטבעות וירטואליים בסטייקינג ובהלוואות של נכסים דיגיטליים. כתוצאה מכך רשות המיסים החלה לקבל דיווחים רבים על רווחים הנובעים מסטייקינג ועובדה זו אילצה אותה להתמודד לראשונה עם שאלת אופן המיסוי של רווחי סטייקינג. השאלה שבה ועלתה ביתר שאת לאחר עליות משמעותיות נוספות בנפח פעילות הסטייקינג כתוצאה מהמיזוג המוצלח של רשת הבלוקצ'יין של אתריום והמעבר שלה להוכחת החזקה, ובהמשך כתוצאה מהביצוע המוצלח של עדכון שנגחאי שבוצע ברשת באפריל השנה ושבעקבותיו נפתחה בפני סטייקרים האפשרות למשוך את מטבעות האתריום שלהם, שהפכו נזילים.
נכון להיום רשות המיסים לא פרסמה התייחסות רשמית בנוגע לאופן המיסוי של רווחי סטייקינג, על אף שתכננה לעשות זאת. היעדר קווים מנחים רשמיים הוביל לכך ששיקול הדעת בשאלה כיצד למסות פעילות סטייקינג נתון בידי רואה החשבון המייצג את המשקיע ומגיש עבורו את הדוח למס הכנסה.
רואי חשבון שונים נוקטים בגישות מיסוי שונות. יש הנוקטים בגישה מחמירה ומדווחים על רווחי הסטייקינג כהכנסה פירותית, בדומה להכנסה מכריית מטבעות קריפטוגרפים, שרשות המיסים קבעה באופן חד משמעי שיש לדווח עליה כהכנסה פירותית. רואי חשבון אחרים נוקטים בגישה מקלה ומדווחים על רווחי הסטייקינג כעל רווח הון רגיל הממוסה ב-25%. גישה זו נפוצה בעיקר בתיקים שבהם רווחי הסטייקינג אינם גבוהים במיוחד או שהחלק היחסי שלהם בסך רווחי המשקיע באותה שנת מס הינו קטן.
בעיית הריבית
כאמור, השקעה בסטייקינג מייצרת עבור המשקיע תשואה, לעתים קבועה ולעתים משתנה, אשר מגדילה את סך כמות המטבעות הדיגיטליים שברשותו. יש הטוענים כי תשואה זו למעשה דומה לתשואה המתקבלת מריבית, כפי שקורה למשל כאשר אדם מפקיד כסף בפיקדון ומקבל עליו ריבית מהגוף הפיננסי שאצלו הפקיד את כספו. בשני המקרים מתבצעת הפקדה של נכס פיננסי לתקופה שנקבעה מראש ושבסופה או במהלכה חל גידול בכמות הנכס הפיננסי שהופקד.
על פי סעיף 125 ג-ד לפקודת מס הכנסה, ריבת מוגדרת כ"ריבית המשתלמת על פיקדון בתאגיד בנקאי או על תכנית חיסכון". ההכנסות מריבית ממוסות בשיעורים של 15% על ריבית נומינלית ו-25% על ריבית ריאלית. נשאלת השאלה, מדוע לא לדווח על רווחי הסטייקינג כעל הכנסה מריבית ולמסות את המשקיעים בהתאם? התשובה לכך היא שניתוח מדויק של אופי הרווחים מסטייקינג מראה כי הם אינם עולים בקנה אחד עם הגדרת ההכנסות מריבית כפי שנקבעו בפקודת מס הכנסה.
ראשית, בניגוד לכתוב בפקודת מס הכנסה, רווחי סטייקינג אינם ניתנים על ידי "תאגיד בנקאי". רחוק מכך. לרוב, הגוף המשלם את התשואה על הסטייקינג אינו מאוגד ואינו מפוקח על ידי רשות רגולטורית כלשהי. בנוסף, נכס דיגיטלי אינו נחשב למטבע רגיל, כלומר לפריט כספי. הוא מוגדר על ידי מס הכנסה כנכס וככזה אינו עונה על התנאים של הכנסה מריבית על פריט כספי.
שנית, התקבולים מסטייקינג אינם קבועים והם מושפעים משורה של גורמים כגון כוחות ההיצע והביקוש המשפיעים על רשת הבלוקצ'יין שבה נעשה הסטייקינג, והמדיניות של הרשת או של הגוף המנהל אותה.
מסיבות אלו ומסיבות נוספות נראה כי לא ניתן לשכנע את פקידי השומה או את בית המשפט כי רווחי סטייקינג הינם רווחים פאסיביים העונים על הגדרת רווחי הון שחייבים בשיעור מס של 25%, וזאת על אף נקודות ההשקה והדמיון הרבות בין הכנסות מריבית לבין תקבולים מסטייקינג.
איך נכון למסות רווחי סטייקינג והלוואות במטבעות דיגיטלים?
כאמור, רשות המיסים לא פרסמה קווים מנחים בנוגע לאופן המיסוי של רווחי סטייקינג, אך אנו ב-BLOXTAX שומעים בשנתיים האחרונות ממפקחי מס בכירים בדיוני המס בתיקים שאנו מייצגים על הגישה של מס הכנסה לנושא. גישה זו שונה מהגישות שמציגים רואי החשבון אשר מתייחסים אל רווחי סטייקינג כהכנסה פירותית או כרווח הון רגיל.
עמדת מס הכנסה הלא רשמית היא שיש להתייחס לתשואה השוטפת מתקבולי סטייקינג כאל הכנסה ממתן זכות השימוש בנכס לאדם אחר. במילים אחרות יש להתייחס אליה כהשכרה של נכס. לפיכך, התשואה מתקבולי סטייקינג ומהלוואת נכסים דיגיטליים תמוסה כהכנסה פאסיבית, בדומה לדמי שכירות עסקית (ולא בדומה לדמי שכירות ממגורים, שם קיימים פטורים והקלות מס). על פי תפיסה זו המיסוי יחושב לפי סעיף 121 לפקודת מס הכנסה ויהיה בשיעור התחלתי של 31% ומשם יעלה לפי מדרגות המס השולי של המשקיע. המשמעות היא שאם, למשל, אדם מרוויח משכר וממקורות אחרים סכום כסף גבוה כך שהמס השולי שלו עומד על שיעור של 47%, או אז שיעור המס על תקבולי הסטייקינג שלו יהיה 47%. בכל מקרה שיעור המס לא יהיה נמוך מ-31%.
נדגיש כי על פי גישה זו אין הבדל בין מקרה שבו אדם נעל את המטבעות הקריפטוגרפים שלו בחוזה חכם, לבין מקרה שבו הוא הלווה את המטבעות שלו לתאגיד כזה או אחר. ניתוח התקבול יהיה זהה.
עם זאת, ראוי לקבל את ההחלטה הסופית על אופן מיסוי רווחי הסטייקינג והלוואות במטבעות דיגיטליים לאחר שקלול כל פעילות המשקיע בתיק הקריפטו שלו. לא מן הנמנע שבמצבים מסוימים ניתן יהיה לשכנע את מס הכנסה שהמס יהיה נמוך מהמצוין לעיל.
מתי חל אירוע המס ברווחי סטייקניג?
גם לשאלה מתי חל אירוע המס בסטייקינג אין תשובה רשמית מטעם מס הכנסה ולכן האחריות על קבלת ההחלטה בעניין נתונה בידי רואה החשבון המייצג את המשקיע. בפרקטיקה המקובלת קיימות שתי גישות מרכזיות:
- אירוע המס חל מיד בעת קבלת מטבעות הקריפטו ולפי שווי המטבע בעת קבלתו. היתרון בגישה זו הוא בכך שאם אדם צופה שערך המטבע שהוא יקבל כתגמול לסטייקינג יעלה, הוא יוכל לשלם פחות מס בעתיד על רווחיו. הוא ישלם 31% מס לפחות לפי שווי המטבע שקיבל, ובעתיד, כאשר ימכור את המטבע, הוא ישלם 25% מס רווחי הון על ההפרש בין שווי המטבע בעת קבלתו (כתגמול לסטייקינג) לבין שווי המטבע בעת מכירתו.
נמחיש זאת בעזרת הדוגמה הבאה: משקיע עשה סטייקינג באתריום וקיבל תשואה בשווי 1000 דולר. נניח שמדרגת המס של אותו משקיע היא 50%. על פי הגישה הראשונה אותו משקיע ישלם בגין התשואה שקיבל 50% מס. מאחר והוא צופה שערך האתריום שלו יעלה הוא ממשיך להחזיק במטבעות ושנה לאחר מכן הם שווים כבר 10,000 דולר, שאז הוא מחליט למכור אותם. המשמעות היא שאותו משקיע הרוויח 9000 דולר, שהמס עליהם יהיה בשיעור של 25% מאחר ומדובר ברווח הון. במילים אחרות, המשקיע שילם 50% מס על התשואה שקיבל מהסטייקינג, אך בהמשך שילם רק 25% מס על העליה בערך המטבעות שהרוויח מהסטייקינג. - אירוע המס חל בעת מימוש מטבעות הקריפטו שהתקבלו מפעילות הסטייקינג. היתרון בגישה זו הוא בכך שהמשקיע מגדר את הסיכון שלו למקרה שבו שווי מטבע הקריפטו שהוא קיבל כתשואה על הסטייקינג ירד.
נמחיש זאת באמצעות הדוגמה הבאה: אותו משקיע עשה סטייקינג באתריום וקיבל תשואה בשווי 1000 דולר. כאמור, מדרגת המס שלו היא 50%. על פי הגישה השניה אותו משקיע ישלם 50% מס רק כאשר הוא ימכור (או ימיר) את האתריום שקיבל כתקבול על הסטייקינג שעשה. אם ערך המטבע ירד וכאשר המשקיע מוכר את המטבעות שקיבל הם שווים רק 600 דולר, הרי שהוא ישלם 50% מס רק על 600 דולר ולא על 1000 דולר. כאמור, על פי מתודיקה זו ניתן לגדר את סיכון המס שחל על המשקיע במקרה של ירידת ערך המטבע.
הייחוד של BLOXTAX
לצוות רואי החשבון של בלוקסטקס יש התמחות ייחודית בתחום המיסוי על סטייקינג והוא בעל ניסיון רב בייצוג ובמשא ומתן מול מס הכנסה בכל הקשור לגובה המס המשולם על רווחי סטייקינג.
המערכת של בלוקסטקס לא מציגה רווחים מסטייקינג ו/או מהלוואות במטבעות דיגיטליים בטופס 1399 (טופס הודעה על מכירת נכס וחישוב המס), שבו מפורטות עסקאות רווח ההון בשנת המס הרלוונטית, אלא מציגה את הנתונים בדוח רווח והפסד המשקף את כל ההכנסות של המשקיע, לרבות רווחי הון, הכנסות מכריית מטבעות קריפטו, או מטבעות דיגיטליים שהתקבלו תמורת מתן שירות.
חשוב להדגיש כי ההחלטה באשר לאופן מיסוי הסטייקינג אינה שחור או לבן והניתוח של כל תיק השקעות נעשה בהתאם לנסיבות הספציפיות של אותו תיק, אופי הפעילות בו (למשל, משקיע שעשה רק סטייקינג יקבל התייחסות שונה ממשקיע שעשה סטייקינג והשקיע גם באפיקים נוספים), היקף הפעילות (ככל שהרווחים מסטייקינג גבוהים יותר כך קיים סיכוי גבוה יותר שמס הכנסה יתעקש על מס בשיעור גבוה מ-25%), אופן מימון פעילות ההשקעה (האם היא נעשתה מכספי המשקיע או מהלוואות) ועוד.
עוד נדגיש כי לפני גיבוש ההחלטה על אופן המיסוי חשוב לוודא כי פעילות הסטייקינג אינה נחשבת לפעילות עסקית, משום שהגדרתה כפעילות עסקית תשנה באופן מהותי את המיסוי עליה. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו על פעילות קריפטו הנחשבת לפעילות עסקית.
לסיכום
עולם הקריפטו מציע אפשרויות רבות ליצירת הכנסה מבעלות על נכסים דיגיטליים ואפשרויות אלה קורצות למשקיעים ומעודדות אותם להתנסות בפעולות כמו סטייקינג והלוואת נכסים וירטואליים. יחד עם זאת, ברור שברגע שנוצרת הכנסה היא נתונה למיסוי.
אלא שעולם המטבעות הדיגיטליים מציב מגוון רחב של אתגרים מורכבים בפני רשות המיסים, כפי שניתן להסיק מהעובדה שהיא עדיין לא ניסחה משנה סדורה באשר לאופן המיסוי של רבים מאפיקי ההכנסה שמציעה הכלכלה המבוזרת.
היעדר קווים מנחים ברורים עלול להקשות על משקיעים ואולי אף לפגוע במוטיבציה שלהם להשקיע באפיקי פעילות מסוימים, אך מצד שני היעדר הנחיות ברורות ופורמליות משאיר מקום לגמישות, מאפשר יישום של גישות שונות למיסוי ויוצר ייתרון יחסי למייצגים בעלי מומחיות וניסיון ייחודיים. משום כך מומלץ שלא לפעול לבד מול רשויות המס בנושאים מורכבים כגון סטייקינג והלוואת נכסים דיגיטליים, אלא לפנות לגורם מקצועי כמו בלוקסטקס. מצער יהיה להשקיע ובוודאי להרוויח, אם ברגע האמת חוסר הבנה וחוסר ניסיון יובילו לאובדן הרווחים שנוצרו.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.
