איך עובד המיסוי על ביטקוין בשאר העולם?

אם אינכם גרים באיטליה או מדינה אחרת בה עדיין לא גובים מס על רווחים ממסחר במטבעות קריפטוגרפים, תצטרכו בקרוב להבין כיצד להתנהל כהלכה עם הביטקוין ושאר נכסי הקריפטו שלכם לקראת עונת המיסים הקרובה. על מנת להעניק לכם מושג טוב יותר מה מצב הסדרתי הבינלאומי הנוכחי בתחום נציג בפוסט זה את המודלים השונים למיסוי מטבעות קריפטו המיושמים בחלק מהמדינות המשפיעות ביותר בעולם.

באופן כללי, הנושא נמצא עדיין תחת עמימות רבה, שכן המיסוי על מטבעות קריפטו הוא תהליך שרק מתחיל לקבל התייחסות מגופים מחוקקים שונים ברחבי העולם. עם זאת, כמשקיעים/ מחזיקים במטבעות קריפטו, עלינו להתמודד עם חוקי המדינה בה אנו מתגוררים במצבם הנוכחי, אחרת נבצע עבירות מס ונגרום לכאבי ראש רבים לעצמנו לאורך הדרך.

שלושה מודלים העיקריים

ברוב המדינות, משקיעי קריפטו מחויבים לשלם מס המשויך לאחת מקטגוריות המיסוי הבסיסיות הבאות:

• מס הכנסה
• מס חברות
• מס רווחי הון

מס הכנסה: חל על כל הישויות שאינן מאוגדות (בעצם על מי שהוא לא חברה בע"מ) ומקבלות הכנסה של ביטקוין או של כל מטבע קריפטו אחר בתמורה למוצרים או שירותים.
מס חברות: חל על פעילות גדולה ברמה הארגונית, אשר מטפלות בסכומים גבוהים של קריפטו. חשבו לצורך העניין על חברה לכרייה בענן כמו Genesis Mining.
מס רווחי הון: חל על סוחרים והמשקיעים בקריפטו אשר מבצעים פעילות זו במטרה להרוויח כסף. רוב המדינות מפצלות את מיסים אלה לקטגוריות של רווח לטווח-קצר ורווח לטווח-ארוך, כתלות בקריטריונים שונים.

צפון אמריקה

ארצות הברית: בארה״ב, מס ההכנסה האמריקאי (IRS) מתייחס למטבעות קריפטו כאל ״רכוש״ במובן המשפטי. המשמעות היא שהשקעותיכם בקריפטו יחויבו במס רווח הון, כרווח לטווח קצר או לטווח ארוך, כתלות באורך התקופה שבה היו ברשותכם מטבעות קריפטו, לפני שהתחלתם להרוויח מהם. אם תפדו את הקריפטו שלכם פחות משנה לאחר שקניתם אותו, תחויבו במס רווח הון לטווח קצר. שיעורי מס לטווח קצר בדרך כלל זהים לשיעורי המסים הרגילים, כך שאם גובים מכם 25% מס, גם הרווחים שלכם לטווח קצר יחויבו באותו שיעור.

משתמשי קריפטו בארה״ב אשר מוכרים את הקריפטו שלהם יותר משנה לאחר שקנו אותו, יחויבו במס רווח הון לטווח ארוך, בשיעורים של 0%, 15% ו-20%, כתלות במדרגת המס שלהם.

הערה:
החוק להוגנות המיסוי במטבעות קריפטו נידון כעת בקונגרס האמריקאי; יוזמה זו, אם תתקבל, תפטור ממס כל עסקת קריפטו על סך של פחות מ-600$.

קנדה: במכתב עמדה מ-2013, סוכנות ההכנסות הקנדית (CRA) הכריזה על מטבעות קריפטו כ״סחורה״ הכפופה לחוק הקנדי – בדיוק כמו כסף (המתכת) או גז טבעי. **משמעות קביעה זו היא שבקנדה הקריפטו שלכם יחויב במס כהכנסה עסקית או כרווח הון (או כהפסד עסקי וכהפסד הון, בהתאמה).
**
מקסיקו: הממשלה המקסיקנית מחזיקה בגישה ליברלית ופתוחה בנוגע לביטקוין. במדינה אין עדיין מערכת חקיקה מבוססת בנושא, אבל בית המחוקקים של המדינה מעצב באופן אקטיבי מדיניות חדשה בתחום.

אירופה

בריטניה: הממשלה הבריטית ביטלה את המע״מ שהחילה על ביטקוין ב-2014. כעת, רוב העסקות במטבעות קריפטו חופשיות ממסים אלו במדינה.

יתרה מכך, משרד האוצר מגדיר את ביטקוין ואת מטבעות הקריפטו האחרים כנכסים, ולא כמטבעות מבחינה משפטית. המשמעות היא שקריפטו יחויב במסים כמו מס הכנסה או מס רווח הון, כתלות בנסיבות. אם אתם סוחרים, לדוגמא, אתם תחויבו במס הכנסה, בעוד שמשקיעים רגילים יחויבו במס רווח הון. כריית מטבעות כחלק מפעילות עסקית תחויב במס חברות בשיעור סטנדרטי של 20%.

אם אתם פועלים לבדכם, אתם תחויבו במס רווח הון על כל רווח שתעשו מההשקעות שלכם בקריפטו. יש לציין כי לכל אדם יש קצבה של 11,300 פאונד בשנה אשר חופשיים לחלוטין ממס. תוכלו להעביר ב״מתנה״ חלק מההשקעות שלכם בקריפטו לבן או לבת הזוג שלכם, לדוגמא, שכן גם להם יש קצבה של 11,300 פאונד. אם אתם מתכננים את משיכת הכסף כהלכה, ומבצעים אותה באפריל (התחלה/סוף של שנת מיסוי), תוכלו למשוך 11,300 פאונד ב-5 באפריל ו-11,300 ב-6 באפריל, כך שכל משיכה מתבצעת בשנת מיסוי נפרדת. תוכלו גם להכפיל את הכמות הזו אם אתם נשואים, כלומר, למשוך 45,200 פאונד בלי לשלם מסים.

שוויץ: השוויצרים הגדירו רשמית את ביטקוין כ-״מטבע זר״. מס רווח הון לא חל על מרבית האינדיבידואלים בשוויץ גם כך, ולכן זוהי דינמיקה חשובה שיש לשקול.

הולנד: שר האוצר של הולנד הכריז כי הממשלה ההולנדית מתייחסת לביטקוין ולדומיו כאל פריטים בסחר חליפין (מטבע לשימוש בעסקאות ברטר). סיווג זה נחשב לליברלי ביותר, כי הוא לא מחייב את משתמשי הקריפטו במדינה לקבל רישיון לפעולותיהם או להתאים עצמם לתקנות. בהתאמה, נכסים של משתמשי קריפטו הולנדים מחויבים במסים בהתאם לשיעורי מס ההכנסה התואמים לאותם שימושים.

גרמניה: כמו בבריטניה, גרמניה לא מחייבת מטבעות קריפטו במע״מ. אם אתם סוחרים, רווחי הון של עד 800 אירו יהיו פטורים ממס (בשנה). אם חרגתם מכמות זו, תצטרכו לשלם מס בשיעור אחיד של 25% על הרווחים שלכם. אם הרווחתם כסף רק כתוצאה מהחזקה של מטבעות קריפטו ולא כתוצאה מעסקאות, לא תחויבו במסים בגרמניה. ושוב, כמו בבריטניה, פעולות כרייה בקנה מידה גדול יחויבו במס חברות בגרמניה.

איטליה: אין מיסוי כלל על מטבעות קריפטו החל מהרבעון השלישי של 2017.

רוסיה: נכון לעכשיו, עדיין לא מוגדרים חוקי מס למשתמשים אינדיבידואלים. עם זאת, הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, הנחה את הדומה הממלכתית של רוסיה לנסח מתווה שיסדיר את המיסוי על פעולות כרייה בקנה מידה גדול במדינה.

אסיה

סין: ברבעון השלישי של 2017, סין אסרה לצמיתות פעילות בזירות מסחר של קריפטו והצעות מטבע ראשוניות (ICO) בשווקים המקומיים, מה שהוביל מומחים לתהות אם המפלגה הקומוניסטית הסינית תאסור לגמרי גם בעלות על מטבעות קריפטו.

הסיבות לאיסורים הללו?

המחוקקים הסינים מודאגים מהאפשרות של הלבנת כספים באמצעות קריפטו. פר שנג זונגצ׳נג, יועץ כלכלי בכיר לבנק העממי של סין: ״מאחר שהביטקוין נסחר באופן אנונימי ומעמית לעמית, קל יותר להלבין כספים ולהעלים מס באמצעותו״. האיסורים הסינים הללו לא יהיו קבועים, ככל הנראה, אך ימשיכו להתקיים כל עוד הסינים עובדים על מסגרת מיסוי חדשה.

יפן: היועץ המשפטי של יפן מתייחס לביטקוין כאל ״סחורה״. הממשלה הלאומית של יפן ביטלה גם את ״מס הצריכה״ שיושם עד ל1 ביולי, 2017 למטבעות קריפטו. מעבר לכך, משתמשי הקריפטו היפנים נאלצים להתמודד עם כל המודלים הרגילים למיסוי: מס הכנסה, מס רווחי הון ומס חברות.

קוריאה הדרומית: המחוקקים בדרום קוריאה בודקים כעת טווח רחב של אפשרויות מיסוי, הכוללות 1) מע״מ, 2) מס מתנות, 3) מס הכנסה, ו-4) מס רווחי הון.

תאילנד: ביטקוין נאסר למסחר בתאילנד ב-2013 ולאחר מכן הותר מחדש ב-2014, עם מספר הגבלות.

שאר העולם
אוסטרליה: הממשלה האוסטרלית ביטלה את ״המס הכפול״ על קריפטו הידוע לשמצה ברחבי המדינה, בכך שפטרה את מטבעות הקריפטו ממס סחורות ושירותים (GST).
בוליביה: המוסדות הבוליביאנים אסרו את השימוש במטבעות קריפטו, בטענה שהוא מאפשר העלמת מס.
טורקיה: מטבעות קריפטו חייבים במס בדיוק כמו כל שאר הכלים הפיננסיים הרגילים.
ברזיל: המחוקקים הברזילאים הגדירו את הקריפטו כנכס, ולא כמטבע. בהתאמה, משתמשי קריפטו ברזילאים מחויבים במס רווח הון של 15% על הרווחים שלהם.

ואיך זה אצלנו בישראל?

בתחילת 2017 שחררה רשות המיסים טיוטה המתייחסת למיסוי נכסים דיגיטליים כדוגמא הביטקוין. בטיוטה זו סיווגו מטבעות קריפטו כ"נכסים״, ולכן נמצאים תחת התחום של מס רווחי הון. יחד עם זאת, צורת הדיווח אשר הוצעה בטיוטה )דיווח ותשלום מקדמת מס על כל עסקאות קריפטו תוך 30 יום) נתפסה כלא ראלית עבור רוב המשקיעים. רשות המיסים הישראלית מכירה בכך שצורת דיווח זו איננה נוחה ואינה אופטימלית, וכנראה שהדיווח יעבור לדיווח דו שנתי.

רשות המיסים בישראל מבחינה בין כמה סוגי מס, וזאת בהתאם לפעילות בתחום. כרייה של מטבעות נחשבת בישראל עיסוק מסחרי לכל דבר בעוד שמסחר במטבעות חושף את המשקיע, ע"פ רוב, למס רווחי הון. בנוסף, רשות המיסים נוטה להכיר במעבר בין מטבעות שונים (מעבר מביטקויון לאת'ר למשל) כאירוע מס.

רוב המדינות מגדירות את מטבעות הקריפטו כרכוש

כפי שניתן לראות, המגמה העולמית היא להסדיר שימוש במטבעות קריפטו כמו ביטקוין כאילו היו ״רכוש״ או ״נכס״. רוב המדינות עדיין לא מתייחסות לקריפטו כאל מטבעות באופן טכני ומשפטי.

עם זאת, אף אחד לא יכול לנחש אם הדינמיקה הזו תחזיק מעמד בעתיד. אך לעת עתה ברור כי המחוקקים רק התחילו לבחון ברצינות את הסדרת מטבעות קריפטו. ואכן, עדכונים רבים בתחום המיסוי עוד מחכים למשתמשי הקריפטו ברחבי העולם בשנים הקרובות.

מסתבכים? לחצו כאן ליעוץ חינם