פתרונות דיווח – כיצד להתמודד עם הגשה ודיווח מאוחרים של הדוח השנתי למס הכנסה
שתף
- תומר רביד
תוכן עניינים
כל תושב ישראל חייב להגיש לרשות המיסים דוח שנתי במידה וביצע מכירות ו/או המרות של נכסים פיננסיים (דוגמת מטבעות קריפטו) מבלי שנוכה מס במקור על המכירה / המרה. כאשר מבוצע ניכוי מס במקור (למשל במקרה של מכירת ניירות ערך בבנק, שבו הבנק עצמו מבצע ניכוי מס מקסימלי במקור), אין צורך בדיווח למס הכנסה.
ההנחיה בדבר מועד הדיווח קובעת כי על הפעילות הפיננסית שהתבצעה בשנה מסוימת יש לדווח עד סוף חודש מאי בשנה העוקבת. לדוגמה, אם אדם מכר מטבעות קריפטוגרפים במהלך 2023, הרי שיהיה עליו לדווח על כך עד סוף מאי 2024.
מבחינה פורמלית, כאשר מתבצעת מכירה של נכס פיננסי, החוק דורש לדווח על כך ולשלם את המס הרלוונטי תוך 30 יום ממועד המכירה. יחד עם זאת, בפועל נהוג לדווח אחת לשנה, למעט במקרים בהם מתבצעת מכירה אשר מניבה רווח גבוה במיוחד (סדר גודל של מאות אלפי שקלים), שאז מומלץ לבצע דיווח מקדמי על רווח ההון שנוצר מהעסקה הספציפית תוך 30 יום ממועד העסקה.
נדגיש כי כאשר אדם נעזר ברואה חשבון מייצג לצורך הגשת הדוח, וכאשר אותו אדם חותם על מסמכי הייצוג הרלוונטיים, הרי שהוא יכול לקבל ארכה להגשת הדיווח עד לסוף חודש דצמבר בשנה העוקבת.
במאמר זה נסביר מהו דיווח מאוחר, מהי המוטיבציה לדווח ולתקן את המצב, ומהן דרכי הפעולה המומלצות.
מה זה דיווח מאוחר?
במקרים לא מעטים נוצר מצב של דיווח מאוחר, כלומר מצב שבו הדיווח השנתי לא בוצע בזמן. מצב זה יכול להיווצר כתוצאה משכחה או הזנחה של הנושא, מחוסר ידיעה או חוסר הבנה של החוק, מהיעדר התמצאות של הנישום באופן ביצוע הדיווח ועוד. האיחור בדיווח יכול להיות קצר יחסית ויכול להיות ממושך וחריג.
- איחור קצר – מצב שבו אדם הגיש את הדיווח השנתי על הפעילות הפיננסית שלו באופן עצמאי (כלומר הגיש את הדיווח בעצמו, ללא עזרה של רואה חשבון מייצג) ועשה זאת באיחור. למשל, הגיש את הדוח בסוף יולי 2024 במקום עד סוף מאי 2024. בדרך כלל, בסדרי גודל כאלה, לקוחות שמאחרים בדיווח נדרשים לשלם קנסות בגובה של כ-500 ₪ בגין כל חודש איחור. תשלום זה צובר ריבית שנתית בגובה של 4%, אשר מוצמדת למדד המחירים לצרכן. מצב זה כמובן אינו רצוי מטבע הדברים, אך נדגיש כי כאשר מדובר באיחור של שנה בדיווח, הרי שלא מדובר במקרים קשים לטיפול. לרואי החשבון של BLOXTAX יש רקורד מקצועי של ביטול קנסות ללקוחות מיוצגים ברוב המקרים, לרבות קנסות אשר תפחו עם הזמן.
- איחור מתמשך – מצבים חריגים יותר של דיווח מאוחר הם כאלה שבהם נישומים לא דיווחו שנים לאחור. למשל, אדם אשר ב-2024 עדיין לא דיווח על הפעילות שלו ב-2017. נדגיש כי התעלמות מהבעיה כמובן שאינה מקטינה אותה. למעשה ההפך הוא הנכון. ככל שעוברות יותר שנים שבהן אדם לא הגיש דיווח, כך מצבו הופך למורכב יותר להתמודדות ותיקון, בין השאר בגלל החשיפה הפלילית שעליה נרחיב מיד. נוסיף כי מידת המורכבות של מצב של איחור מתמשך נקבעת על ידי שורה של גורמים נוספים כגון היקף המחזור העסקי של הנישום וגודל תיק ההשקעות שלו.
חשיפה פלילית והמוטיבציה לדווח
חשוב להבין כי המוטיבציה לבצע את הדיווח השנתי ולהגיש אותו בזמן אינה נובעת רק מהחשש שדיווח מאוחר יוביל למחיר המתבטא בקנסות. המחיר משמעותי בהרבה והוא מתבטא בחשיפה פלילית. אי דיווח לרשויות המס הינו עבירה פלילית לכל דבר ועניין, שהעונש עליה יכול להגיע גם לידי מאסר. החשיפה היא הסיכון לכך שמס הכנסה יפתח בחקירה פלילית כנגד אדם בגין אי דיווח. נציין כי מס הכנסה יכול לשנות את התביעה הפלילית לאזרחית וזאת תמורת תשלום של 'כופר מס', כלומר תשלום של מס גבוה יותר מזה שניתן היה לשלם לו הדיווח נעשה בזמן. במילים אחרות, גם להקטנת החשיפה הפלילית יש מחיר כספי ניכר. נדגיש כי לצוות רואי החשבון ועורכי הדין של BLOXTAX יש נסיון עשיר ונרחב בהגשת דיווחים מאוחרים באופן שמאפשר מינימום חשיפה.
גורם מוטיבציוני נוסף לביצוע דיווחים כנדרש הוא העובדה שמס הכנסה רשאי להחליט שלא לאשר את הדיווחים כפי שהוגשו לו, אלא לערוך בדיקה מעמיקה של הנתונים שהוגשו לו ואף להצליב אותם מול נתונים בבלוקצ'יין ואסמכתאות מבנקים ומזירות מסחר, ולבחון האם הפעילות הפיננסית של הנישום עונה על ההגדרה של קיום עסק ומסווגת אותו כסוחר (ניתן לקרוא על כך עוד במאמר: מבחני קיום עסק – משקיע קריפטו או סוחר קריפטו). בנוסף, מס הכנסה יכול להחליט לערוך תחשיב מס משלו ולדרוש מהנישום או מהמייצג שלו להסביר את הפערים בין אותו תחשיב לבין זה שהציג הנישום. ההסתברות לכך עולה כאשר מגישים דוחות מס שנתיים שלא במועד.
לצד מוטיבציה לדיווח אשר מקורה בחשש מפני חשיפה, עונשים וסנקציות, קיימת גם מוטיבציה חיובית שמקורה ברצון לממש רווחים. לדוגמה, כאשר השוק צומח ומאפשר למשקיעים לקבל תשואה משמעותית על השקעותיהם, אך טבעי הוא שחלקם יבקשו לממש רווחים (למשל רווחים ממכירת מטבעות ביטקוין). אלא שללא דיווח שלם ומלא לרשות המיסים, המשקיע לא יוכל להפקיד את הכסף שהרוויח בחשבון הבנק שלו ומכאן המוטיבציה לדווח כראוי וכנדרש. ניתן לקרוא עוד על הפקדת כספים שמקורם בפעילות קריפטו בבנק במאמרים: מפקידים כסף מקריפטו לבנק – הוראת נוהל בנקאי תקין 411, ו-הצהרת גורם מומחה – התנאי להפקדת כסף שמקורו בפעילות קריפטו, בחשבון הבנק.
כיצד לפעול במקרים של דיווח מאוחר?
על אף שחשיפה פלילית היא בהחלט סיכון ממשי שיש להתייחס אליו בכובד ראש, חשוב לזכור כי גם מבחינת מס הכנסה מציאת פתרון למצב של דיווח מאוחר הינה עדיפה על נקיטה בהליך פלילי. מס הכנסה אינו ממהר לעצור אנשים ולהכניסם לכלא, וברוב המקרים פתרון מוסכם יהיה כדאי גם עבור הרשות.
ישנן שתי דרכי פעולה עיקריות שבעזרתן ניתן להתמודד עם מצבים של דיווח מאוחר. המשותף להן הוא שבשתיהן יתבצע דיווח בסופו של דבר. הבחירה בדרך הפעולה המועדפת תיעשה על פי בחינת התוצאות שאותה דרך פעולה תוביל אליהן מול מס הכנסה. נדגיש כי צוות המומחים של BLOXTAX מיומן ביישום שתי דרכי הפעולה שיוצגו להלן:
- פתיחת תיק רטרואקטיבית – באפשרות זו מגישים למס הכנסה בקשה לפתיחת תיק באופן רטרואקטיבי על מנת להגיש את הדוחות השנתיים באיחור. במסגרת הבקשה מסבירים למס הכנסה מדוע הנישום טעה ולא דיווח במועד, כנדרש בחוק, וכאמור מבקשים לפתוח את שנות הדיווח הרלוונטיות לאחור. הליך זה בדרך כלל מסתיים כפי שהיה מסתיים לו הדוחות היו מוגשים במועד, כלומר בקבלת אישור זמני ממס הכנסה (שומת מס 00) על קבלת הדיווח. משמעות האישור הזמני היא שבמשך כארבע שנים מהשנה שבה הוגש הדיווח המקורי, מס הכנסה יכול להחליט לפתוח את הדיווח השנתי שהוגש לו, לבדיקה ולדיון נוספים. במילים אחרות, במהלך אותן שנים לא תהיה לנישום ודאות מלאה בנוגע למיסוי הפעילות הפיננסית שלו על פי הדוח שהגיש.
- גילוי מרצון – גילוי מרצון הוא נוהל שגיבשה רשות המיסים ושמטרתו לעודד נישומים אשר עברו על חוקי המיסים בכך שלא דיווחו על הכנסותיהם או שדיווחו דיווח חסר או שקרי, להגיש דיווח אמת בדיעבד. בתמורה לכך מתחייבת רשות המיסים שלא לנקוט בהליכים פליליים נגד אותם נישומים. יחד עם זאת, נציין כי גילוי מרצון אינו מהווה בהכרח את הדרך המיטבית לפתרון הסוגיה של דיווח מאוחר. הנוהל מתאים בעיקר לתיקים מורכבים במיוחד, שהחשיפה הפלילית בהם גבוהה. בנוסף, בעבר הבטיח נוהל גילוי מרצון חסינות פלילית ואיפשר הגשת בקשה אנונימית ליישומו. כיום הנוהל החדש שפורסם אינו מבטיח חסינות פלילית ולא מאפשר גילוי אנונימי, ומאפיינים אלו הופכים אותו למעשה לדיווח רטרואקטיבי רגיל.
הליך של גילוי מרצון יסתיים תמיד בהסכם שומה. הסכם זה מושג לאחר שמתקיים דיון בין פקיד השומה לנישום או למייצג, שבו ניתנת האפשרות לדון במקרים מורכבים ולהסביר אותם, ובסופו של דבר מושג הסכם שבמסגרתו מתקבלת החלטה סופית על חבות המס, כך שחבות המס "ננעלת" ולא תוכל להיפתח שוב במועד מאוחר יותר. באופן זה הנישום מחזיק בוודאות ממשית לגבי מיסוי הפעילות הפיננסית שלו.
ניתן לקרוא עוד על נושא גילוי מרצון במאמר: נוהל גילוי מרצון 2024 – הזדמנות אחרונה בהחלט להימנע מהליך פלילי.
נדגיש כי יישום דרכי הפעולה הנ"ל – פתיחת תיק רטרואקטיבית ונוהל גילוי מרצון – דורש ייצוג של הנישום על ידי רואה חשבון. כאשר אדם החייב בדיווח בוחר להיות מיוצג על ידי רואה חשבון מנוסה, הוא עושה זאת משום שלמייצג יש ניסיון רב בנושא. המייצג יודע כיצד להגיש דיווחים מאוחרים בצורה המיטבית, הוא מכיר את אופן הפעולה של פקידי השומה השונים ומבין כיצד להוביל למצב שבו החשיפה הפלילית של הלקוח שלו תהיה נמוכה ככל שניתן. במילים אחרות, ייצוג על ידי רואה חשבון מנוסה (ובמקרה של מטבעות דיגיטליים, רואה חשבון מומחה לקריפטו) מאפשר לסיכונים להיות מחושבים ובעיקר מנוהלים.
לסיכום
תושב ישראל אשר ביצע מכירות ו/או המרות של נכסים פיננסיים (דוגמת מטבעות קריפטו) מבלי שנוכה מס במקור בגין המכירה / המרה, חייב בהגשת דיווח שנתי לרשות המיסים. במקרים רבים דיווח זה אינו מוגש במועד הנדרש, וזאת כתוצאה ממגוון סיבות כגון שכחה, הזנחה, ליקוי בידיעת והבנת החוק, והיעדר התמצאות באופן ביצוע הדיווח. הגשת הדיווח באיחור יכולה להוביל לקנסות, לחשיפה פלילית שהשלכותיה חמורות, ולאובדן האפשרות להפקיד רווחים מפעילות במטבעות וירטואליים בחשבון הבנק.
הפתרונות השונים אשר מאפשרים לנישומים להתמודד עם מצבים של דיווח מאוחר כוללים ייצוג על ידי רואה חשבון מומחה, הגעה להסכם שומה עם מס הכנסה ויישום של נוהל גילוי מרצון. מה שנדרש עבור הלקוח הוא גורם מקצועי רלוונטי (כגון מומחה למיסוי קריפטו), אשר ידע להתאים עבורו את הפתרון הטוב ביותר. זוהי החלטה כבדת משקל אשר מתבטאת, בין היתר, בגובה חבות המס, בהקטנת החשיפה הפלילית, ובאפשרות להנות מרווחים.
כדי למצוא וליישם את הפתרון הרלוונטי בסוגיות של דיווח מאוחר אנו ממליצים לפנות אל צוות המומחים של BLOXTAX, שלו נסיון נרחב ומעמיק בתחום מיסוי הקריפטו, היכרות משמעותית עם פקידי השומה ואופן פעולתם, ויכולת לבצע התאמה אישית ואופטימלית של הפתרון הנכון ללקוח הספציפי.ניתן לקרוא עוד על הנושאים שנדונו במאמר זה בסדרת המאמרים שלנו: שאלות ותשובות קצרות לרואה חשבון בנוגע לקריפטו ומטבעות דיגיטלים.
רוצים לדעת עוד על מיסוי קריפטו? המומחים של בלוקסטקס כתבו עבורכם את המדריך המלא של כל מה שאתם צריכים וחייבים לדעת על מיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
תומר רביד
תומר רביד, מייסד ומנכ"ל בלוקסטקס, מומחה לקריפטו ורגולציה בישראל. בעל ניסיון עשיר בניהול סיכונים והשקעות, עם תארים בהנדסת מחשבים ומנהל עסקים ומימון. מתמקד בפתרון אתגרים בתחום מיסוי הקריפטו ובפעילות מול בנקים, תוך קידום אחריות חברתית והנגשת תחום הקריפטו לכלל המשקיעים בישראל.
