מיסוי קריפטו ודיווח על מס קריפטו: המדריך המלא למיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל

מדוע חייבים לשלם מס על השקעה בביטקוין? מתי יש לדווח? כיצד מחושב הרווח על פעילות מסחר בקריפטו? אילו פעילויות קריפטו חייבות במס? שאלות אלו ואחרות צריכות להעסיק כל משקיע קריפטו העוסק במכירה, קניה והמרה של מטבעות דיגיטליים. מדריך זה יאפשר לכם לעמוד בכל דרישות החוק של מיסוי קריפטו בישראל ולהתנהל נכון, יעיל וחכם מול רשות המסים.

כל מכירה והמרה של מטבעות קריפטוגרפים, וכל פעולה שמגלמת בתוכה מכירה או המרה של מטבעות קריפטוגרפים, היא אירוע מס החייב בדיווח לרשויות המס. דיווח מס קריפטו הוא נושא מורכב עבור משתמשים ומשקיעים הפועלים בעולם המטבעות הדיגיטליים, והוא במיוחד מורכב עבור מי שמתנסים במיסוי קריפטו בפעם הראשונה

במדריך זה נסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם החיבור הייחודי בין מיסים וקריפטו, ונפרט את הנושאים שיש להכיר כדי לעשות זאת נכון. המדריך יענה על מגוון רחב של שאלות, לרבות: מהי חובת הדיווח, מהם אירועי מס, איך מחשבים את חבות מס הקריפטו ואיך ניתן להקטין אותה, מה כולל תהליך הדיווח, איך מדווחים ובאילו טפסים צריך להשתמש, ואיזה פתרונות קיימים לסוגיות מורכבות של מיסים על קריפטו.

מיסוי קריפטו הוא עניין מסובך. כמעט כל פעולה שמבצעים בקריפטו חייבת בדיווח מס ולעתים גם בתשלום מס. בלוקסטקס הוקמה במטרה לספק ודאות ושקט נפשי עבור ציבור משקיעי הקריפטו בישראל. אנו מספקים את כל פתרונות דיווח המס על קריפטו תחת קורת גג אחת, באופן המותאם לצרכיו הייחודיים של כל לקוח ועונה על כל הדרישות של רשות המיסים. בנוסף, BLOXTAX מוכרת כגורם מומחה ע"י כלל הבנקים בישראל היכול לאשר העברות כספים/ משיכות מבורסות קריפטו לבנק ואף לספק פתרונות בתחום תשלום המס בקריפטו כדי להקל על המשקיעים.  

מיסים על קריפטו – איך עובד מיסוי קריפטו בישראל ולמה כדאי וחשוב לדווח?

המוטיבציה העיקרית לדיווח מלא ומסודר לרשויות המס, מקורו, כמעט תמיד ברצון לממש/ למשוך קריפטו לבנק. לדוגמה, כאשר השוק צומח ומאפשר למשקיעים לקבל תשואה משמעותית על השקעותיהם, אך טבעי הוא שחלקם יבקשו לממש רווחים (למשל רווחים ממכירת מטבעות ביטקוין). אלא שללא דיווח שלם ומלא לרשות המיסים, המשקיע לא יוכל להפקיד את הכסף שהרוויח בחשבון הבנק שלו ומכאן המוטיבציה לדווח כראוי וכנדרש. ניתן לקרוא עוד על הפקדת כספים שמקורם בפעילות קריפטו בבנק במאמרים: מפקידים כסף מקריפטו לבנק – הוראת נוהל בנקאי תקין 411, ו-הצהרת גורם מומחה – התנאי להפקדת כסף שמקורו בפעילות קריפטו, בחשבון הבנק.

נדגיש כי האחריות לדיווח מס קריפטו חלה עליכם, המשקיעים במטבעות קריפטוגרפים. אי דיווח על פעילות הקריפטו שלכם יחשוף אתכם להליכי בירור ואכיפה מצד רשות המיסים, ועלול להוביל לעונשים ולתשלומי ריבית על מס שלא שולם בזמן או לא שולם כלל. מסיבה זו חשוב וכדאי להתייעץ עם אנשי המקצוע הרלוונטיים בתחום של מיסוי קריפטו, ולוודא כי אתם עומדים בכל דרישות החוק. כדאי לדעת ולזכור – החובה חלה על עצם פעולת הדיווח, וחובה זו נאכפת במישור הפלילי. בעוד שברור כי יש לשלם את המס, הרי שאי תשלום מס הינו עבירה אזרחית ופשוטה יחסית, אשר בדרך כלל נושאת קנסות נמוכים. לעומת זאת, ההתייחסות להיעדר דיווח הינה חמורה ובעיניי רשות המיסים אי דיווח אינו דומה, למשל, לאי תשלום דוח חניה, אלא יותר לעבירה של גניבה.

אי דיווח לרשויות המס הינו עבירה פלילית לכל דבר ועניין, שהעונש עליה יכול להגיע גם לידי מאסר. החשיפה היא הסיכון לכך שמס הכנסה יפתח בחקירה פלילית כנגד אדם בגין אי דיווח. נציין כי מס הכנסה יכול לשנות את התביעה הפלילית לאזרחית וזאת תמורת תשלום של 'כופר מס', כלומר תשלום של מס גבוה יותר מזה שניתן היה לשלם לו הדיווח נעשה בזמן. במילים אחרות, גם להקטנת החשיפה הפלילית יש מחיר כספי ניכר.

חשוב לזכור שמס הכנסה רשאי להחליט שלא לאשר את הדיווחים כפי שהוגשו לו, אלא לערוך בדיקה מעמיקה של הנתונים ואף להצליב אותם מול נתונים בבלוקצ'יין ואסמכתאות מבנקים ובורסות, ולבחון האם הפעילות הפיננסית של הנישום עונה על ההגדרה של קיום עסק ומסווגת אותו כסוחר (ניתן לקרוא על כך עוד במאמר: מבחני קיום עסק – משקיע קריפטו או סוחר קריפטו). בנוסף, מס הכנסה יכול להחליט לערוך תחשיב מס משלו ולדרוש מהנישום או מהמייצג שלו להסביר את הפערים בין אותו תחשיב לבין זה שהציג הנישום. ההסתברות לכך עולה כאשר מגישים דוחות מס שנתיים שלא במועד.

המקור של חבות המס והקשר למיסוי קריפטו

על פי חוק, כל תושב ישראל חייב בהגשת דוח שנתי לרשות המיסים במידה והוא ביצע פעולות של מכירה ו/או המרה של נכסים פיננסיים מבלי שנוכה מס במקור (שולם ע"י גוף אחר) על פעולות אלו. כלומר מבלי שצד שלישי היה אחראי על תשלום ודיווח מס הקריפטו בגין אותה פעולה. לדוגמה, כאשר אדם מוכר ניירות ערך בבנק, הבנק עצמו מבצע את תשלום המס בגין המכירה. במילים אחרות, בכל פעם שבה אנחנו מקבלים נכס או מעבירים נכס לאדם אחר, חלה עלינו חובה לדווח על כך.

עולם המטבעות הקריפטוגרפים, על אף שהוא נתפס כחלק מהמערכת הפיננסית של העתיד, מהווה חלק בלתי נפרד גם ממערכת המיסוי המסורתית, וזאת לאור העובדה שעל פי עמדת רשות המיסים, מסחר, השקעה, ופעילויות נוספות במטבעות קריפטוגרפים, חייבים במס. מאחר ותחום הקריפטו הינו צעיר יחסית, והוא מתחדש ומתפתח בכל עת, קיימות לא מעט שאלות הקשורות למיסוי קריפטו שבהם עמדת רשות המיסים עדיין אינה מנוסחת באופן סופי ומוחלט. יחד עם זאת, קיים מרכיב מרכזי בעמדת הרשות, שהינו חד משמעי ומוחלט, ולפיו כל תושב ישראלי חייב לדווח על רווחים והפסדים בכל עסקה (לרבות המרה) שנעשתה במטבע קריפטוגרפי כלשהו.

כאשר מדובר בקריפטו, מיסוי קריפטו בישראל מתייחס אל מטבעות דיגיטליים כאל נכס ולא כאל מטבע (כמו למשל מטבע חוץ כמו דולר). לדוגמה, מכירת ביטקוין או המרה של ביטקוין לאיתריום דומה יותר למכירה של דירה אל של נדל"ן אחר, מאשר לעסקת מט"ח או מכירה של מניות. מכאן, שאם מכרתם או המרתם את מטבעות הקריפטו שלכם (חלקם או כולם), הרי שמכרתם או המרתם נכס ולכן חלה עליכם החובה לדווח על העסקאות שבצעתם לרשות המיסים ולהבין מה הוא המיסוי ביטקוין (דוגמת המרת ביטקוין) שלכם בגין אותן עסקאות.

מס קריפטו הוא ברוב המקרים מס רווחי הון

כל מכירה והמרה של מטבעות קריפטוגרפים, וכל פעולה שמגלמת בתוכה מכירה או המרה של מטבעות קריפטוגרפים, היא אירוע מס החייב בדיווח לרשויות המס. דיווח מס על קריפטו הוא נושא מורכב עבור משתמשים ומשקיעים הפועלים בעולם המטבעות הדיגיטליים, והוא במיוחד מורכב עבור מי שמתנסים במיסוי קריפטו בפעם הראשונה. בנוסף, מאחר וקריפטו הוא נכס, חלים על פעילות בקריפטו כללי המיסוי של עסקאות בנכסים. כללים אלו כוללים את חובת הדיווח, והם קובעים כי המיסוי החל על עסקאות בנכסים הוא מס רווחי הון בגובה 25% לאנשים פרטיים (סוגים מסוימים של פעילויות במטבעות דיגיטליים עשויים להיות חייבים במס פירותי – אותו מס המשולם על המשכורת).

סוגיה נוספת הקשורה לחבות המס נוגעת לשאלה האם פעילות קריפטו נחשבת להשקעה הונית בעלת היבט פאסיבי ("הרווחתי כי קניתי ביטקוין מוקדם והיה לי מזל") או שמא היא נחשבת לפעילות מסחרית של עסק, שיש לה היבט אקטיבי. במידה שהפעילות מוגדרת כעסקית, נוצרת חשיפה לרמות מס גבוהות משמעותית – במקרים מסוימים זה יכול להגיע גם להכפלת חבות המס! כדאי לקרוא על כך עוד במאמר: האם פעילות הקריפטו שלכם נחשבת לפעילות עסקית?

מיסוי קריפטו/ מיסוי ביטקוין – מי צריך לדווח ועל מה?

למען הסר ספק, נבהיר כי כל מכירה של מטבע קריפטוגרפי, כל המרה של מטבע קריפטוגרפי וכל תשלום, תרומה, יצירת רווח והכנסה במטבעות דיגיטליים – כל אלו חייבים בדיווח מס קריפטו. ולכן, חובת הדיווח חלה על כל מי שסחרו במטבעות דיגיטליים, המירו מטבעות קריפטו, עסקו בסטייקינג, עסקו בכריית מטבעות, קנו ומכרו NFT, מימשו את מטבעות הקריפטו שלהם כדי להפקיד בבנק את כסף הפיאט (שקל, דולר, יורו) שקיבלו תמורתם, וביצעו עסקאות בין עמיתים (כלומר עסקאות בין אנשים פרטיים). במילים אחרות, כל מי שהפעולות שלו במטבעות קריפטוגרפים כוללים יותר מאשר רק רכישת מטבעות באמצעות כסף פיאט (שקל/ דולר/ אירו וכו'), חייב לדווח לרשות המיסים.

פעולות שיש לגביהן חובת דיווח נקראות אירוע מס. אירוע מס, כשמו כן הוא – אירוע החייב בדיווח ולעיתים גם בתשלום מס. נדגים זאת באמצעות חלוקה לפעולות שנחשבות לאירוע מס ופעולות שאינן נחשבות לאירוע מס.

מה נחשב לאירוע מס קריפטו?

1.  המרת מטבע קריפטו אחד במטבע קריפטו אחר. למשל המרה של ביטקוין לאתריום ואפילו המרה של מטבע יציב דוגמת USDC או USDT לכל מטבע אחר.

2.  מכירת קריפטו עבור כסף פיאט, בין אם הכסף נמשך מהבורסה לבנק או מול אדם פרטי במזומן.

3.  תשלום בקריפטו עבור מוצרים או שירותים (כולל כרטיסי אשראי קריפטו). תשלום הוא למעשה ביטוי של פעולת מכירה, כלומר המרת כסף עבור מוצר או שירות, לרבות המרה לגיפט קארדס ושימוש באשראי קריפטו לביצוע רכישות או משיכות מכספומט למשל.

4.  קבלת שכר או קבלת תשלומים בקריפטו. אלו הן פעולות המבטאות את העובדה שמכרתם את זמנכם או את כישוריכם בתמורה לכסף (ועל כך כמובן שיש לדווח), רק שהתמורה לא התקבלה בכסף פיאט אלא במטבעות קריפטו.

השורה התחתונה היא שיש לדווח על כל מצב שבו קיבלתם מטבעות קריפטו מבלי ששילמתם עליהם (למעט אם מדובר במתנות או באיירדרופ), ועל כל מצב שבו נתתם לגורם כלשהו מטבעות קריפטו בתמורה למוצר או לשירות או העברת תרומה או כל דבר אחר.

הבהרה חשובה! גם אם לא משכתם כסף לבנק או מטבעות לארנק והכל נשאר בבורסה – עדיין מדובר באירועי מס שיש לדווח עליהם!

מס קריפטו: מה לא נחשב כאירוע?

1.  קניית קריפטו בכסף פיאט (שקל, דולר, אירו וכד') אינה נחשבת אירוע מס.

2.  אחזקת מטבעות קריפטו בארנק דיגיטלי.

3.  העברת מטבעות קריפטו בין ארנקים דיגיטליים שונים שברשותכם (למשל העברה בין ארנק קר לארנק חם).

4.  העברת מטבעות קריפטו מחשבון אחד שלכם לחשבון אחר שלכם בבורסה אחרת.

אירועי מס קריפטו – סטייקינג, כריית מטבעות, NFT, ופעילות DEFI מול חוזים חכמים

עם השנים חלה עלייה בפעילויות מורכבות בקירפטו. התפתחויות טכנולוגיות ובעיקר עלייה בשימוש בחוזים חכמים והתקדמות טכנולוגית בתחום הובילו לגידול באירועי המס המורכבים, לרבות סטייקינג, פארמינג, בריכות נזילות וכד'.

1.    סטייקינג (Staking) – סטייקינג היא הפעולה של נעילת כמות מסוימת של מטבעות דיגיטליים בארנק ייעודי כדי לתמוך באבטחת ותפעול רשת בלוקצ'יין אשר מבוססת על מנגנון הוכחת החזקה (Proof of Stake) ושעליה מתקיים ופועל המטבע שננעל. נעילת המטבעות בארנק מזכה את בעל הארנק בתשואה.
רשות המיסים עדיין לא התייחסה לנושא זה באופן ברור ומוחלט ולכן סוגיה זו נתונה להחלטת רואה החשבון המייצג, אשר מגיש את הדוח השנתי למס הכנסה (יחד עם זאת, כמובן שקיימת אפשרות לכך שהמייצג יקבל החלטה מסוימת בנושא ופקיד השומה יסתור את ההחלטה הזו בהמשך).

על פי הגישה השמרנית (שהיא זו הנהוגה על פי רוב ברשות המיסים) רווחים מסטייקינג ידווחו כרווח עסקי החייב במס שולי (מדרגות מס של עד 50%) או כהשבחה של נכס החייב במס שולי (מדרגות מס של עד 50%, אשר מתחילות לכל הפחות ממדרגת מס של 31%). על פי הגישה המקלה, רווחים מסטייקינג ידווחו כרווחי הון רגילים החייבים במס בגובה 25%.סוגיות יותר מורכבות מתרחשות במקרים של Liquid  Staking, שם גם הכניסה לסטייקינג הינה אירועי מס.

2.  כריית מטבעות קריפטוגרפים – פעילות של כריית מטבעות קריפטוגרפים מוגדרת על ידי רשויות המס כפעילות עסקית, וככזו היא כרוכה בסוגיות של מיסוי קריפטו (ומיסוי ביטקוין, כאשר כורים ביטקוין). כורים נדרשים להתאגד כעוסק פטור, עוסק מורשה, שותפות רשומה במע"מ או חברה בע"מ, וזאת עוד בטרם התקבל התקבול הראשון שלהם מפעילות הכרייה. בנוסף, כורים נדרשים לנהל ספרים ולהוציא חשבוניות מס בגין תקבולים מפעילות הכרייה.

3.  מיסוי על הנפקת ומכירת NFT – ניתן להניח כי פעילות של הנפקת ומכירת NFT (טוקנים ייחודיים או Non Fungible Tokens) נחשבת לכזו שבה מתקיימים מבחני קיום עסק, כפי שהוגדרו לאורך השנים בפסיקה. במילים אחרות, מאפייני פעילות הקריפטו מגדירים אותה כעסק לכל דבר ועניין. לכן הרווח מאותה פעילות יחויב במס פירותי לפי מדרגות המס השולי עד גובה של 50%. בנוסף, ייתכן והעסק יידרש לשלם למע"מ ולמוסד לביטוח לאומי.

4.  פעילות של כלכלה מבוזרת בקריפטו (DeFi), השתתפות בבריכות נזילות, פארמינג (Farming) – קבלת תמורה כספית כגמול על הפקדת מטבעות קריפטו באפליקציות מבוזרות (dApps) – כל אלו נחשבים לאירועי מס. באופן כללי ניתן לומר שאם מפקדים קריפטו לחוזה חכם ומאבדים את היכולת למשוך מהחוזה הזה את אותם מטבעות בדיוק (למשל מפקדים איתריום ומקבלים USDT) אזי הפעילות הזו בוודאות מורכבת מאירועי מס עליהם יש לדווח.

מדובר בתחום מורכב שכולל, לעתים, עיסוק בהלוואות ולכן מגדיל את הסיכון לכך שהפעילות תסווג כפעילות עסקית. בנוסף, קיימת המורכבות של מעקב אחר סוג כזה של פעילות, הכולל מעקב אחר מספר רב של חוזים וחשוב להבין שכאשר מדובר ב-DeFi כל חוזה חכם הוא למעשה סוג של בורסה.

איך אני יודע אם יש לי רווחים או הפסדים בקריפטו?

לפני שאתם יוצאים לדרך בנושא דיווחי מס קריפטו, עליכם לעבור על כל התנועות והעסקאות במטבעות דיגיטליים אשר ביצעתם (בין אם בבורסות, בעזרת חלפנים או באמצעות ארנקים חמים) ולהפריד בין התנועות והעסקאות החייבות בדיווח, לבין אלו שלא. כדי לאסוף את כל הטרנזקציות שביצעתם, תזדקקו לדוח תנועות המפרט את סך כל התנועות שביצעתם במטבעות הקריפטו שלכם בכל החשבונות ובכל זירות המסחר. דו"ח זה ישמש בסיס לכל דיווח עתידי שלכם ולחישוב הרווח לצורך קביעת שיעור המס שיוטל עליכם.

מיסוי קריפטו בישראל: איך מחושבת חבות מס קריפטו?

כאשר יש בידכם את המידע הכולל על אירועי מס הקריפטו שלכם לאורך שנת המס, מגיעה העת לברר האם היו לכם הפסדים או רווחים מהעסקאות שביצעתם לאורך השנה. כדי לברר זאת יש לבחון כל עסקה ועסקה ולקבוע מהו שער הבסיס בו היא נעשתה, כדי לדעת האם היא הניבה רווח או הפסד. במילים אחרות, יש לדעת האם המטבע נמכר בשווי גבוה יותר מהעלות בו הוא נרכש (שאז יש רווח שחייב במס), או שהוא נמכר בשווי נמוך יותר מהשווי בו הוא נרכש (שאז יש הפסד).

לדוגמה, אם רכשת מטבע ביטקוין שלם במחיר של 60 אלף דולר ולאחר חצי שנה המרת אותו ל-20 מטבעות אתריום, כאשר שער האיתריום היה 4,000 דולר למטבע, הרי שבתמורה למטבע הביטקוין קיבלת 20 מטבעות אתריום בשווי 80 אלף דולר. במילים אחרות, הביטקוין נמכר ב-80 אלף דולר שבהם נרכשו מטבעות האתריום. פעולה זו יצרה רווח של 20 אלף דולר ממכירת הביטקוין ולכן ישנו מיסוי ביטקוין על המכירה (80 אלף דולר פחות עלות רכישה של 60 אלף דולר).

חשוב לזכור כי פעילות של מימוש, אשר נחשבת לאירוע מס, חייבת בדיווח גם במקרה שלא נוצר רווח באותה עסקה ספציפית. בנוסף, יש לזכור כי הפסדים יכולים לשמש כמגן מס, כלומר ניתן לנכות הפסדים מפעילות במטבעות קריפטוגרפים אל מול רווחי הון אחרים, כגון רווח שנוצר מתיק ניירות ערך או מהשקעה בנדל"ן.

מיסוי קריפטו: חישוב הרווח כאשר בוצעו מספר עסקאות

אם רכשתם מטבע ביטקוין אחד ומכרתם מטבע ביטקוין אחד, חישוב הרווח הוא פשוט – שער המכירה פחות שער הרכישה (העלות ההיסטורית ששולמה). לעומת זאת, אם קניתם מספר מטבעות ביטקוין ועשיתם זאת במועדים שונים במהלך השנה ובנוסף מכרתם רק חלק מהמטבעות במהלכה, תעלה השאלה האם המטבעות שמכרתם הם הראשונים שנקנו או האחרונים שנקנו, ואיך ניתן לדעת זאת. כדי לחשב את הרווח במצב כזה משתמשים במתודולוגיה שנקראת FIFO, ראשי תיבות של First In First Out, שבה מתייחסים אל המטבע הראשון שנרכש כאל המטבע הראשון שנמכר, ושער בסיס המכירה הוא השער בו נרכש המטבע הוותיק ביותר מבין המטבעות שאתם מחזיקים.

מס קריפטו: חיסכון ודחיית מס

ישנם מצבים בהם ניתן לבצע חישוב באופן המאפשר למשקיע הקריפטו להנות מדחיית מס או אפילו חיסכון במס קריפטו. לכן לבלוקסטקס יש אפשרות לזהות הזדמנות בהן ניתן לבצע חישוב שונה מFIFO. דבר היכול להוביל לחיסכון משמעותי בתשלום המס. במקרים אלה הדיווח עצמו עשוי להיות מורכב יותר, כי הוא מחייב גילויים למס הכנסה ומחייבים הגשה עם בלוקסטקס כגורם מומחה כדי לוודא שכל הגילויים ניתנים לרשויות המס והדיווח מתקבל באופן מלא.

הקטנת מס קריפטו באמצעות עמלות

המערכת של BLOXTAX מנטרת וקולטת את כלל המידע הנוגע לפעילות הקריפטו של לקוחות החברה, לרבות סוג וגובה העמלות אשר שולמו לזירות המסחר. מידע זה משולב בדוחות שהמערכת מפיקה עבור אותם לקוחות. העמלות המשולמות לזירות המסחר נחשבות להוצאה מוכרת והוצאה זו מפחיתה את גובה חבות המס שלך.

הפחתה של מס קריפטו באמצעות אינפלציה

כדי להבין איך האינפלציה יכולה להשפיע על גובה חבות המס, יש להכיר את המושג סכום אינפלציוני. סכום אינפלציוני הוא הרכיב ברווח ההון אשר משקף את השינוי במחיר המטבע בעקבות האינפלציה. במילים אחרות, זהו ההפרש בין העלות המקורית של המטבע (בכמה כסף הוא נרכש), לבין העלות המתואמת שלו אשר לוקחת בחשבון את השפעת האינפלציה. בתחום המטבעות הדיגיטליים (כמו גם בתחום הנדל"ן), הסכום האינפלציוני פטור ממס! במילים אחרות, הסכום האינפלציוני מופחת מהרווח החייב במס. בסביבת אינפלציה סוערת מדובר על פטור שיכול להוביל להפרשים מהותיים ולחסכון מס גבוה ביותר. גם כאן המערכת של BLOXTAX יודעת לבצע את החישובים הנדרשים באופן אוטומטי וחוסכת ללקוחות סכומי כסף ניכרים בתשלום המס מקריפטו. חסכון זה משאיר בידי הלקוחות קרן גדולה יותר להמשך השקעה והפקת רווחים עתידיים.

הפסדים במס קריפטו – טיפ של מנצחים

חשוב מאוד להבין שכל מה שקשור לאירועי מס קריפטו, העיקרון הקובע הוא עיקרון המימוש. מימוש הוא המצב שבו הבעלים של מטבעות הקריפטו מבצע פעולה אקטיבית שלרוב מתבטאת במכירה של המטבעות (כאמור, גם המרה נחשבת למכירה) ופעולה זו, בתורה, יוצרת אירוע מס. מכאן, שלערך תיק הקריפטו שלכם אין חשיבות בעיניי רשות המיסים, אלא רק לעלות התיק לאחר חישוב כל המכירות וההמרות שהתבצעו. המימוש הוא הקובע. זוהי גם הסיבה לכך שאם השווי של מטבע מסוים בתיק ירד באופן מהותי, אך בעל המטבעות לא מכר את אותו מטבע (כלומר לא מימש אותו), לא ניתן יהיה להכיר בהפסד לצורכי מס.

שווי הפסדים מהשקעה בקריפטו

הפסדים מהשקעה במטבעות דיגיטליים יכולים לשמש כמגן מס ולהתקזז מול רווחים אחרים. למשל מול רווחים שהיו למשקיע באותה השנה מהשקעות בנכסים (נדל"ן או תיק ניי"ע), או מול רווחים מפעילות קריפטו שיהיו למשקיע בשנים עוקבות וידווחו לרשות המיסים. יודגש כי על מנת ליהנות ממגני מס שנוצרים בעקבות הפסדים, על ההפסדים להיות אמיתיים, כלומר כאלה שמומשו ולא רק הפסדים "על הנייר", שנוצרו בשל ירידות בשערי המטבעות הרלוונטיים (אם יש לך מטבע בתיק שהשווי שלו ירד מהותית והוא לא נמכר או הומר למטבע אחר – ההפסד "לא נחשב" לצורכי מס)

דיווח מס קריפטו: מתי זה נעשה?

בפרק זה נסקור את הנושאים המרכזיים הקשורים לדיווח מס על קריפטו.

מתי לדווח מס קריפטו?

החוק דורש לדווח על מכירה של נכס ולשלם את מס הקריפטו הרלוונטי תוך 30 יום ממועד המכירה, אך פועל נהוג לדווח אחת לשנה, למעט במקרים בהם מתבצעת מכירה אשר מניבה רווח גבוה במיוחד (סדר גודל של מאות אלפי שקלים), שאז מומלץ לבצע דיווח מקדמי על רווח ההון שנוצר מהעסקה הספציפית תוך 30 יום ממועד העסקה.

נזכיר כי כל המרה של מטבע קריפטו היא למעשה מכירה, והמשתמע מכך הוא שלמשקיעים רבים יש עשרות, מאות ואף אלפי פעולות המרה בשנה, כך שבפועל אין באמת יכולת לדווח על כל אירוע מס בנפרד.

מיסים וקריפטו – דיווח מקדמי

רווח הון חייב בדיווח ותשלום מס תוך 30 ימים, אך בפועל המס בגין רווחים מפעילות במטבעות קריפטוגרפים צריך להיות משולם כחודש לאחר תום שנת המס, אחרת הוא גורר אחריו ריבית שנתית בגובה 4% והצמדה למדד המחירים לצרכן. כדי להימנע מכך מומלץ לדווח על רווח הון מקדמי מייד בתום שנת המס ולשלם את המס בגין רווחי הקריפטו. כך ניתן להגיש את הדוח השנתי במועדים הקבועים בחוק ומבלי להיות חשופים להפרשי ריבית והצמדה. למען הסר ספק, דיווח על רווח הון מקדמי אינו פוטר את הנישום מהגשת הדוח השנתי.

דיווח מס קריפטו: מועד וטפסים דוח שנתי

הדיווח לרשות המיסים על פעילות הקריפטו בשנת המס הרלוונטית נעשה במסגרת הדוח השנתי למס הכנסה. ההנחיה בדבר מועד הדיווח קובעת כי על הפעילות הפיננסית שהתבצעה בשנה מסוימת יש לדווח עד סוף חודש מאי בשנה העוקבת. לדוגמה, אם אדם מכר מטבעות קריפטוגרפים במהלך 2025, הרי שיהיה עליו לדווח על כך עד סוף מאי 2025. שימו לב לכך שאת פעולות החישוב של הרווח וההפסד יש לבצע עבור כל שנת מס בנפרד. אירועי מס אשר התרחשו בשנת 2017, למשל, מחייבים דיווח נפרד מהדיווח על אירועי המס אשר התבצעו, למשל, ב-2019.

איך מבצעים דיווח מיסוי קריפטו בישראל?

רוב המשקיעים מדווחים על פעילות הקריפטו שלהם במסגרת הדוח השנתי למס הכנסה. ניתן לבצע את הדיווח באופן עצמאי או בעזרת רואה חשבון. כאשר מדובר בדיווח עצמאי ניתן להגיש אותו עד סוף מאי בשנה העוקבת. נוסיף כי רשות המיסים מקיימת ימי הדרכה שבהם נציגי הרשות מסייעים לכם לבצע דיווח מלא על הפעילות שלכם.

ישנם מספר טפסים שעליכם להכיר ולהכין לצורך הדיווח:

1.  טופס 1301 – זהו טופס דיווח שנתי בו מדווחים על כלל ההכנסות שהיו לכם במהלך השנה, ובו יש להתייחס במפורש להכנסות ממטבעות דיגיטליים (הנקראים בטופס מטבעות וירטואליים או קריפטוגרפיים). את הטופס יש להגיש לאחר סיום שנת המס.

2.  טופס 1399 – זהו טופס שמהותו דיווח על עסקאות שהניבו רווח הון. בטופס זה יש לציין את כל הפרטים הרלוונטיים לאותה העסקה (טופס נפרד עבור כל עסקה), לרבות השער בו היא בוצעה, הצמדות, היקף העסקה ועוד. לבסוף יש לציין את השורה התחתונה – האם האם נוצר רווח או הפסד מהעסקה. את טפסי 1399 יש לצרף לדיווח השנתי.

בשורה התחתונה – יש להגיש את טופס 1301 בסיומה של שנת המס הרלוונטית. לדיווח יש לצרף את טפסי 1399 עבור כל עסקה שבוצעה במהלך שנת המס, וכן מסמכים נלווים נוספים (למשל טופס 106 על הכנסות כשכיר).

דיווח מס קריפטו בעזרת רואה חשבון מומחה לקריפטו

לתחום הקריפטו מאפיינים ייחודיים אשר הופכים את הדיווח לרשויות המס בגין הפעילות בו למורכב ולשונה מדווחי המס הרגילים. לכן, במקרים של מיסים על קריפטו ומיסוי ביטקוין חשוב להסתייע בגורם מקצועי בעל בקיאות ספציפית בעולם המטבעות הדיגיטליים ולא להסתמך רק על רואה החשבון המייצג אותך בכל יתר חלקי הדוח השנתי שאינם נוגעים לתחום המטבעות הקריפטוגרפים. חשוב להבין כי בעלי התפקידים הרלוונטיים ברשות המיסים שואלים שאלות רבות הנוגעות לפעילות הקריפטו שלך לפני שהם קולטים ומאשרים את הדוח השנתי. התעמקות יתר של רשות המיסים באופן הגשת החומרים יעלה בהשקעת זמן יקר ובתשלום שכר טרחה גבוה לרואה החשבון המייצג, העלול להידרש לשעות דיון רבות מול הרשות בשל חוסר ההתמצאות שלו בתחום הסבוך. רואה חשבון קריפטו ידע להתמודד עם השאלות של רשות המיסים ויאפשר קליטה ואישור מהירים של הדוח, ללא צורך בדיונים ארוכים מצד פקידי המס. כמובן שרואה החשבון מטעם בלוקסטקס יוכל לטפל גם בכל הסוגיות הקשורות לדיווחים אחרים, כגון דיווח על מניות, נקודות זיכוי, החזרי מס וכו'. במידה ויש לך רואה חשבון המייצג אותו בשאר ענייניו הכספיים, ניתן למנות רואה חשבון נוסף מטעם בלוקסטקס כמייצג משני אשר יטפל אך ורק בנושא ההשקעות שלך בתחום הקריפטו, וזאת תוך שיתוף פעולה עם המייצג הראשי.

נזכיר כי הגשת הדוח השנתי למס הכנסה אינה פעולה שמבצע שליח. זהו הליך מורכב שבמהלכו רואה החשבון נדרש לבדוק את הדוח יחד עם הלקוח, לדאוג לכך שהוא אכן מלא, תקין ומשקף את המציאות, ולוודא שהמס שחושב הוא אכן המס המינימלי שהמדווח יידרש לשלם. בנוסף, על רואה החשבון לוודא כי הדוח השנתי אכן נקלט במס הכנסה כראוי וללא טעויות. זאת בשעה שקליטה שגויה של דוחות שנתיים המכילים דיווחים על פעילות בתחום הקריפטו היא עניין שכיח הנובע ממורכבות התחום ומהעובדה שפקידי מס הכנסה עדיין אינם מכירים מספיק טוב את עולם המטבעות הדיגיטליים.

בלוקסטקס מאפשרת טיפול אופטימלי בענייני מס וקריפטו לא רק בזכות הניסיון המקצועי של צוות רואי החשבון של BLOXTAX ואינספור "שעות הטיסה" שצברנו לאורך השנים בניהול דיונים רבים עם רשויות המס בדיוק בנושאים אלו, אלא גם בזכות המוניטין של BLOXTAX כגורם מומחה מוכר וידוע בתחום בקרב פקידי רשות המיסים.

דיווח מס קריפטו באיחור

את הדוח השנתי למס הכנסה יש להגיש עד לתאריך 30 באפריל בשנה העוקבת לשנה שאליה מתייחס הדוח. כך, לדוגמה, הדוח לשנת 2022 יוגש לכל היאוחר עד ה-30 באפריל 2025. במקרים מסוימים רשות המיסים נותנת ארכה של חודש עד חודשיים להגשת הדוח השנתי. נציין כי לקוחות, שלצורך הגשת הדוח השנתי נעזרים ברואה חשבון מייצג אשר עומד בתנאי הארכות של מס הכנסה, כמו צוות רואי החשבון של בלוקסטקס, יכולים להאריך את מועד הגשת הדוח לשנה מסוימת עד לחודש דצמבר בשנה העוקבת.

במקרים רבים משקיעים שוכחים לדווח בזמן על פעילות הקריפטו שלהם והדבר קורה בתום לב. מצב זה יכול להיווצר כתוצאה משכחה או הזנחה של הנושא, מחוסר ידיעה או חוסר הבנה של החוק, מהיעדר התמצאות של הנישום באופן ביצוע הדיווח ועוד. במקרים כאלה נוצר מצב של דיווח מאוחר, כלומר מצב שבו הדיווח השנתי לא בוצע בזמן. איחור זה יכול להיות קצר יחסית ויכול להיות ממושך וחריג.

1.  איחור קצר – זהו מצב שבו אדם הגיש את הדיווח השנתי על הפעילות הפיננסית שלו באופן עצמאי (כלומר הגיש את הדיווח בעצמו, ללא עזרה של רואה חשבון) ועשה זאת באיחור. למשל, הגיש את הדוח בסוף יולי במקום עד סוף אפריל.

2.  איחור מתמשך – מצבים חריגים יותר של דיווח מאוחר הם כאלה שבהם משקיעי קריפטו לא דיווחו שנים לאחור. למשל, אדם אשר ב-2025 עדיין לא דיווח על הפעילות שלו ב-2017. נדגיש כי התעלמות מהבעיה כמובן שאינה מקטינה אותה. למעשה ההפך הוא הנכון. ככל שעוברות יותר שנים שבהן אדם לא הגיש דיווח, כך מצבו הופך למורכב יותר להתמודדות ותיקון, בין השאר בשל החשיפה הפלילית. נוסיף כי מידת המורכבות של מצב של איחור מתמשך נקבעת על ידי שורה של גורמים נוספים כגון היקף מחזור המסחר של המשקיע וגודל תיק ההשקעות שלו.

מטבע הדברים, הן איחור קצר והן איחור מתמשך אינם מצבים רצויים. יחד עם זאת, נדגיש כי כאשר מדובר באיחור של שנה בדיווח, זהו מצב שאינו נחשב קשה לטיפול. רואי החשבון של BLOXTAX בעלי רקורד מקצועי של ביטול קנסות ללקוחות מיוצגים ברוב המקרים, לרבות קנסות אשר תפחו עם הזמן. לרוב, לקוחות המאחרים בדיווח נדרשים לשלם קנסות בגובה של כ-500 ₪ בגין כל חודש איחור. בלוקסטקס יכולה לבטל קנסות כאלו.

בנוסף, על אף שחשיפה פלילית היא בהחלט סיכון ממשי שיש להתייחס אליו בכובד ראש, חשוב לזכור כי גם מבחינת מס הכנסה מציאת פתרון למצב של דיווח מאוחר הינה עדיפה על נקיטה בהליך פלילי. מס הכנסה אינו ממהר לעצור אנשים ולהכניסם לכלא, וברוב המקרים פתרון מוסכם יהיה כדאי גם עבור הרשות. נדגיש כי לצוות רואי החשבון ועורכי הדין של BLOXTAX בעלי ניסיון עשיר ונרחב בהגשת דיווחים מאוחרים באופן המאפשר מינימום חשיפה.

התמודדות עם דיווח מס קריפטו מאוחר

ישנן שתי דרכי פעולה עיקריות שבעזרתן ניתן להתמודד עם מצבים של דיווח מאוחר. המשותף להן הוא שבשתיהן יתבצע דיווח בסופו של דבר. הבחירה בדרך הפעולה המועדפת תיעשה על פי בחינת התוצאות שאותה דרך פעולה תוביל אליהן מול מס הכנסה. נדגיש כי צוות המומחים של BLOXTAX מיומן ביישום שתי דרכי הפעולה שיוצגו להלן:

1.  פתיחת תיק רטרואקטיבית – באפשרות זו מגישים למס הכנסה בקשה לפתיחת תיק באופן רטרואקטיבי על מנת להגיש את הדוחות השנתיים באיחור. במסגרת הבקשה מסבירים למס הכנסה מדוע לא נעשה דיווח במועד, כנדרש בחוק, וכאמור מבקשים לפתוח את שנות הדיווח הרלוונטיות לאחור. הליך זה בדרך כלל מסתיים כפי שהיה מסתיים לו הדוחות היו מוגשים במועד, כלומר בקבלת אישור זמני ממס הכנסה (שומת מס 00) על קבלת הדיווח. משמעות האישור הזמני היא שבמשך ארבע שנים מהשנה שבה הוגש הדיווח המקורי, מס הכנסה יכול להחליט לפתוח את הדיווח השנתי שהוגש לו, לבדיקה ולדיון נוספים.

2.  גילוי מרצון קריפטו –נוהל שגיבשה רשות המיסים, שמטרתו לעודד אנשים אשר עברו על חוקי המיסים בכך שלא דיווחו על הכנסותיהם או שדיווחו דיווח חסר או שקרי, להגיש דיווח אמת בדיעבד. בתמורה לכך מתחייבת רשות המיסים שלא לנקוט בהליכים פליליים נגד אותם אנשים. יחד עם זאת, נציין כי גילוי מרצון אינו מהווה בהכרח את הדרך המיטבית לפתרון הסוגיה של דיווח מאוחר בקריפטו. הנוהל מתאים בעיקר לתיקים מורכבים, שהחשיפה הפלילית בהם גבוהה. בנוסף, בעבר הבטיח נוהל גילוי מרצון חסינות פלילית ואיפשר הגשת בקשה אנונימית ליישומו. כיום הנוהל החדש שפורסם אינו מבטיח חסינות פלילית ולא מאפשר גילוי אנונימי, ומאפיינים אלו הופכים אותו למעשה לדיווח רטרואקטיבי רגיל.

   היתרון בהליך של גילוי מרצון הוא בכך שהוא תמיד יסתיים בהסכם. הסכם זה מושג לאחר שהתקיים דיון בין פקיד השומה לרואה החשבון, שבו ניתנת האפשרות לדון במקרים מורכבים ולהסביר אותם, ובסופו של דבר מושג הסכם אשר במסגרתו מתקבלת החלטה סופית על חבות המס, כך שחבות המס "ננעלת" ולא תוכל להיפתח שוב במועד מאוחר יותר.

מיסים על קריפטו – דיוני והסכמי שומה

גם כאשר משקיעי קריפטו מבצעים את כל הפעולות שהם מחויבים בהן, קרי חישוב הרווח מפעילות הקריפטו, דיווח למס הכנסה, ותשלום מס הקריפטו, הם עדיין יכולים למצוא את עצמם במצב שבו גם בחלוף מספר שנים מהדיווח, מס הכנסה מודיע להם כי הוא החליט לערוך בדיקה של כל הדיווחים שלהם מחמש השנים האחרונות, ולצורך זה הוא מזמן אותם לדיון שומה.

דיוני שומה בקריפטו כוללים בדיקה של סוגיות מורכבות במיסוי קריפטו, שכל אמירה הקשורה אליהן יכולה להשפיע לכאן או לכאן על תוצאות דיון השומה ואף על האופן בו המשקיע ימוסה בעתיד. מסיבה זו חשוב שהמשקיע לא יגיע אל דיון השומה לבד ואף לא יגיע אל הדיון עם רואה חשבון שאינו מומחה בתחום הקריפטו ושאין לו ניסיון בניהול דיוני שומה בתחום הקריפטו בפרט. מומלץ להיעזר בשירותיו של רואה חשבון מומחה בקריפטו, אשר יצטרף אל המשקיע כמייצג שלו מול מס הכנסה. רואי החשבון של BLOXTAX הינם בעלי ידע נרחב, בקיאות מעמיקה וניסיון מקצועי עשיר בתחום הקריפטו ובדיוני שומה העוסקים בתחום הקריפטו.

מיסוי קריפטו – סיכום

מיסוי קריפטו הוא עולם תוכן נרחב, אשר דורש ידע, הבנה וניסיון ייחודיים ומעמיקים. המומחיות בתחום של מיסים וקריפטו היא שיכולה לעשות את ההבדל המהותי, לעתים הדרמטי, בחבות המס המוטלת על המשקיע, והיא זו שמאפשרת למשקיע לפעול במסגרת החוק, להימנע מסנקציות כאלה ואחרות, ולהינות מהפירות של הפעילות שלו בקריפטו.

על אף שלמשקיעי קריפטו יש לפעמים נטיה להקטין בחשיבותם של נושאים הקשורים למיסוי קריפטו, ולעיתים להניח כי הם יכולים להתמודד בעצמם עם מגוון הסוגיות המורכבות הכרוכות בכך, אנו ממליצים לפנות אל עורך דין קריפטו ואל צוות המומחים של BLOXTAX, שלו ניסיון נרחב ומעמיק בתחום מיסוי הקריפטו, היכרות משמעותית עם פקידי השומה ואופן פעולתם, ויכולת לבצע התאמה אישית ואופטימלית של הפתרון הנכון ללקוח הספציפי תוך הקטנת החשיפה והגדלת האפשרות ליהנות מרווחים.